שיחה:מיתולוגיה כנענית

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 4 באוגוסט - סדרה 2
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 4 באוגוסט - סדרה 2


משוב מ-31 במרץ 2012[עריכת קוד מקור]

אמנם קשה להפריז בחשיבותם של לוחות אוגרית וממצאים ארכיאולוגיים מוקדמים, ובכ"ז חסר מאוד להשלמת הערך המידע שמביא פילון מגבל, שעם כל נטייתו הסינקרטיסטית מביא כנראה מסורות עתיקות. כדאי לעבות את הביבליוגרפיה הדלה. יש אי דיוקים לא מעטים שראוי לתקן, ויש לערוך את הערך עריכה מדעית.

נ.ב. בין השאר:

"שחר" אינו אלה אלא אל, אחיו של שלם. ענת מגדלת את השניים ומשביעה את תיאבונם המיתולוגי. הקדמונים לא ידעו שכוכב השחר וכוכב הערב הם אותו כוכב. איפה מצינו אלה?

"הבעלים" - אין הבדל בין אותם 'אלים מקומיים' לאל בעל (הדד). רגיל במזרח הקדום שלשם האל נוסף אפיתט המגדיר את הפונקציה או את פטרונותו על המקום (כמו גם ביוון - זאוס קסניוס, או זאוס אולימפיוס)

"התרפים" - מאין שצורתם 'צורת ראש אדם אולי בדמות הבעל'? לא נראה שיש קשר לבעל, ואילו השורש תרפ מורה על איברי המין(תורפה). סביר שהכוונה לצלמיות שזו הייתה צורתן, כפי שנמצאו בפולחן מיוון ועד בבל.

 212.46.82.102 13:23, 31 במרץ 2012 (IDT)[תגובה]

מלכת השמים[עריכת קוד מקור]

לפי מפרשי תנ"ך דווקא הכוונה לירח. Scc - שיחה 19:21, 16 במרץ 2014 (IST)[תגובה]

האם הכנענים דברו עברית? השמות של רוב האלים שלהם הוא בעל אותו משמעות של התפקיד שלהם בעברית (למשל ים-אל הים) =העברית כמו גם שפות כנעניות אחרות, הן דיאלקטים של אותה שפה שמית מערבית. בחן למשל את מצבת מישע המואבית.Valleyofdawn - שיחה 12:46, 23 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]

קונה שמים וארץ[עריכת קוד מקור]

למיטב ידיעתי אל נקרא מחוץ למקרא "קן הארץ" ולא "קונה שמים וארץ דודי לב - שיחהתארו לעצמכם ויקיפדיה מדוייקת! 08:55, 1 בינואר 2016 (IST)[תגובה]

יש הרבה מידע שנראה מוטה אג'נדה, ובחלק ממש טעויות[עריכת קוד מקור]

הנחות ללא מקורות. ביסוסים מעורפלים. חלק היו ממש טעויות, כמו המושג "בני האלהים" - שהכוונה בתנ"ך למעמד הגבוה. כלומר השופטים והדיינים של אותו דור. הוספתי הבהרה לגבי המושגים בתנ"ך.

ערך מוטה אג'נדה לכל הפחות[עריכת קוד מקור]

גם בלי להיות מומחה בתחום (רק שמעתי כמה פודקאסטים בנושא) קל למצוא לפחות 2 הסברים מקובלים אחרים לכל קביעה בערך. Nivsa 77 - שיחה 00:21, 6 בינואר 2023 (IST)[תגובה]

מציע לפנות לכמה מומחים בתחום לעריכת הערך מחדש. כל מחלקת מקרא ואריכאולוכיה בכל אוניברסיטה בישראל מעסיקה לפחות שניים כאלו... Nivsa 77 - שיחה 00:22, 6 בינואר 2023 (IST)[תגובה]

אני מציע לאחד ערך זה עם הערך מיתולוגיה פיניקית. לצערנו, מיתולוגיה פיניקית לא שרדה. כתבי סכניתן (סַ(נ)כֻּניַתֹן) מתארים מיתולוגיה בעלת זיקה עצומה לאוגרית, והגבול בין התחומים מטושטש (וירולו פרסם את שירת אוגרית כ"מיתוסים פיניקיים", וסכניתן אולי כתב לפני התקופה שאנחנו מזהים כ"פיניקית"). נושאי שני הערכים, אם כן, זהים במידה רבה. ההבדל העיקרי הוא בפנתאון, שכן הפנתאון עבר שינוי בתחילת תקופת הברזל, אולם דוקא ערך מאוחד הוא שיאפשר לקורא להבין זאת.

הערה על התוכן: התוכן בשני הערכים הוא כרגע, במקרה הטוב, לא מספיק. ביצעתי פה הרחבות שיש להן מקורות בערכים על האלים עצמם, אני מקוה בעתיד להרחיב יותר תוך הבאת המקורות לערך זה. את פרק הפנתאון יש להרחיב ולהתייחס גם לאלים פיניקיים ולאלים מתרבויות אחרות שנעבדו בקרב הכנענים־פיניקים־פונים. פעמי-עליון - שיחה 14:49, 16 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]

בנוסף ללוחות שכבר הוזכרו בערך[עריכת קוד מקור]

לוחות פגומים במיוחד שבכל זאת מסווגים כרשימות קרבנות על ידי KTU:‏ 1.28, 1.29, 1.31, 1.38, 1.76, 1.89, 1.154, 1.172, 4.734;
דתי בבירור, אבל לא ברור מה מעבר: 1.56, 1.57, 1.58, 1.74, 1.81, 1.90, 1.126, 1.136+1.137, 1.146, 1.1147, 1.153, 1.156, 1.165, 1.166, 1.174, 4.275;
אולי רפואי: 1.88, 1.175.

תוכן אולי דתי במכתבים, שדורש מקור נוסף כדי לאזכרו בערך:

  • KTU 2.4 הוא מכתב מ"מלך" לרב כהנם אחיו (מעמדית ולא ביולוגית כמובן), בו המלך כנראה מבקש מרב הכהנים לתת אלים בידי אנשים מסוימים;
  • ב־KTU 2.13 שורה 14 וב־2.30 שורה 13 מוזכר "שי נדר";
  • ב־KTU 2.31 שורות 45–47 מוזכרות "אֻם אִלם" ו"בעלת בהתם", לבדוק אם אלה שמות אלות; בשורה 63 מוזכרת "אַתֿר[ת]";
  • ב־KTU 2.72 מוזכר מישהו שלקח שמן בקרנו ויצק לראש בית "מלך אַמר", אולי יש פה עניין דתי;
  • ב־KTU 2.73 שורה 5 מוזכרת המלה "קדש".

תוכן אולי דתי בכתבים מנהליים, שדורש מקור נוסף כדי לאזכרו בערך:

  • ב־KTU 4.282 מוזכר "שד כהן" - אולי שם פרטי;
  • KTU 4.481 – [כ]הן בהקשר מקוטע, אולי כשם פרטי;
  • "גלב" כמו "גלב צפן" ב-KTU 4.610, "גלבם" ב־4.269 (ואולי גם "גלב" ב־2.62???) הם כנראה ספרים במקדשים (סלושץ באוצר הכתובות עמ' 79 מראה שגלב הוא תפקיד קודש); "גלב צפן" הם ספרים במקדש של/מקודשים לבעל צפון, אל צפון/הר צפון/ חג צפון ("דבח צפן");
  • ב־KTU 4.643 מוזכר "דמת קדש" (אולי שם של מעון בארמון) כמה פעמים (מוזכר גם ב-KTU 4.652);
  • "...]כהנם" ב-KTU 4.410 רשימת חלוקת מוצר לא ידוע לאישים פרטיים ובעלי תפקידים.

פעמי-עליון - שיחה 23:59, 2 בינואר 2024 (IST)[תגובה]