ויקיפדיה:הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראשי דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
31 במאי 2020
שחרור פריז, 1944

יחסית לערי בירה אירופיות אחרות, פריז נפגעה באופן קל במלחמת העולם השנייה. אנדרטאות היסטוריות רבות בעיר חבות את קיומן, בין השאר, למפקדהּ הגרמני של העיר, הגנרל דיטריך פון קולטיץ, שב-23 באוגוסט 1944, זמן קצר לפני שחרור פריז הכבושה, קיבל פקודה ממטהו של אדולף היטלר המורה לו להילחם עד האיש האחרון ו"להחריב את העיר עד היסוד". קולטיץ העדיף להתעלם מהפקודה, ונכנע בפני בעלות הברית יומיים אחר כך.

עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
מאי 2020
1 במאי 2020
צב יבשה

בניגוד לאמונה העממית, לא ניתן לקבוע את גילם של צבים בעזרת ספירת מגִני הקרן הערוכים על שריון הגב שלהם. מספר המגנים ייחודי לכל מין של צב, ואינו משתנה במהלך חייו של הפרט. את גילו של הצב ניתן להעריך בעזרת טבעות הגדילה שעל שריונו, שבדומה לטבעות העץ, מתווספות לו מדי שנה, אלא ששיטה זו איננה יעילה עבור פרטים בוגרים, שטבעות הגדילה שלהם בדרך כלל מטושטשות.

עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2020
בית קפה של רשת סטארבקס בלידס שבאנגליה

רשת בתי הקפה סטארבקס שנוסדה בסיאטל קרויה על שמו של סטארבק, מגיבורי הרומן "מובי דיק", פרי עטו של הסופר הרמן מלוויל. תחילה, אחד ממייסדי הרשת שאהב את הספר רצה לקרוא לה "פקווד", על שם ספינתם של ציידי הלווייתנים, אך יתר השותפים התנגדו. כיום פרושה הרשת במדינות רבות בעולם, וישראל היא אחד המקומות הבודדים שבהם היא נכשלה. בתור סמל קפיטליסטי, מהווה סטארבקס יעד למאבקם של ארגוני אנטי גלובליזציה.

עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2020
גולדה מאיר

גולדה מאיר סיפרה שבהיותה אם צעירה בירושלים, חייתה בעוני. כדי להכניס את ילדהּ הבכור לגן הילדים היה עליה להסכים לכבס את בגדי כל הילדים בגן, משום שלא הייתה יכולה לעמוד בתשלום הנדרש מההורים.

עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2020
ג'יימס גנדולפיני

לקראת עלייתו לשידור של החלק השני של העונה השישית של סדרת הטלוויזיה "הסופרנוס" באפריל 2007, העלו שניים ממעריצי הסדרה לאתר YouTube סרטון המורכב מקטעים ערוכים מפרקי הסדרה. הסרטון, "שבע דקות של הסופרנוס", מסכם את עלילות גיבוריה, אנשי המאפיה בניו ג'רזי, כמעין הכנה לפרקים החדשים. כאשר נודע הדבר ליוצר הסדרה, דייוויד צ'ייס, הוא הביע שביעות רצון מהסרטון ואף ביקש ממפיקי HBO שלא לדרוש את הסרת הסרטון מהאתר אף שהפר זכויות יוצרים. הסרטון הפך לפופולרי ביותר ואף הוצג באתר השייך לחברת ויאקום, המפעילה את ערוץ Showtime, המתחרה ל-HBO, נתנה בכך פרסומת ליריבתה לשוק, ואף סייעה לצופי הערוץ המתחרה להתעדכן בכל הפרטים.

עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2020
גי דה מופאסאן, בתצלום של נדאר

מגדל אייפל נבנה לקראת התערוכה העולמית שנערכה בפריז ב-1889. הציבור הפריזאי סלד תחילה מהמגדל, וקמה תנועת אמנים ואנשי רוח שטענו שהוא "חסר תועלת" ואינו משתלב היטב בנוף הפריזאי. לאחר התערוכה דרש הציבור לפרק את המגדל. הוויכוח בעניין נמשך כעשרים שנה, עד שהוחלט לעשותו "שימושי" על ידי הפיכתו לאנטנת שידור. הסופר הצרפתי גי דה מופאסאן (בתמונה), שנמנה עם המתנגדים למגדל, נהג לשתות כוס קפה בכל בוקר במסעדה שעל המגדל. כששאלוהו מדוע הוא עושה זאת ענה: "זהו המקום היחיד בפריז ממנו לא רואים את המגדל".

עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2020
סטיבן הוקינג

האם חורים שחורים קיימים? הפיזיקאי הבריטי סטיבן הוקינג ועמיתו האמריקאי קיפ תורְן ערכו התערבות בנושא זה בשנת 1974. הוקינג, חוקר החורים השחורים הנודע, רצה שתהיה לו "תעודת ביטוח", ועל כן טען במפתיע שגופים אלו הם פרי הדמיון. הוא הסביר: אם יתברר כי חורים שחורים אינם קיימים, ובכך תרד לטמיון כל עבודתו המדעית, אז לפחות יישאר בידיו פרס ניחומים. כל אחד מהיריבים רשם את הפרס שהוא דורש, ונערך חוזה התערבות. בשנת 1990 נאלץ הוקינג להודות שהצטברו די ראיות לקיומם של חורים שחורים. לימים סיפר תורן שאשתו החדשה הזדעזעה לגלות שהפרס בו זכה הוא מנוי שנתי לירחון "פנטהאוז".

עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2020

בשנת 1930 עבד במאי הקולנוע לואיס מיילסטון על הסרט "במערב אין כל חדש", המבוסס על ספרו של אריך מריה רמרק ואשר מציג את זוועות מלחמת העולם הראשונה מנקודת הראות של חייל גרמני הנהרג בסופו. מפיקי הסרט, למודי מסורת האסקפיזם ההוליוודית, דרשו ממיילסטון לשכתב את התסריט ולהמציא לו "סוף טוב" בנוסח הוליווד, שיתאים לטעם הקהל האמריקאי. מיילסטון, שמצא את הדרישה כאבסורדית, השיב בסרקזם: "יש לי סוף טוב לסרט. ניתן לגרמנים לנצח!". מיילסטון שמר כמובן על סופו המקורי של הספר, והסרט שביים זיכה אותו בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ונחשב עד היום לאחד מסרטי המלחמה הטובים של כל הזמנים.

עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2020
בקבוק ויסקי מסוג ג'וני ווקר

מקורה של המילה "אלכוהול" הוא בשפה הערבית. המצרים הקדמונים הפיקו, בתהליך זיקוק פשוט, אבקות שונות שכונו "כוחול", וששימשו לבישום ולאיפור (מקביל ל"כָּחָל" העברי). הערבים כינו את האלכוהול בשם "אל-כוחול" (الكحول, "התמצית") בשל הדמיון הרב בין תהליך ייצור האבקה לבין תהליך הפקת אלכוהול למשקה חריף.

עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2020
יומני היטלר על שער המגזין "Stern"

בשנת 1983, פרסם מגזין החדשות הגרמני "שטרן" קטעי מכתבים, שנטען שהם יומניו של אדולף היטלר. אלה נודעו אחר-כך בשם "יומני היטלר". המגזין שילם 10 מיליון מרק גרמני (שווה ערך לכ-6 מיליון דולר באותו זמן) עבור שישים ספרונים ושתי "מחברות מיוחדות" על טיסתו של רודולף הס לבריטניה, שכיסו את התקופה שבין שנת 1932 עד 1945. בתוך שבועיים מהפרסום התגלה שהיומנים הם "זיוף מגושם וגרוטסקי" שנכתבו על נייר מודרני בעזרת דיו מודרנית וכללו אי-דיוקים היסטוריים רבים; התוכן הועתק ברובו מספר שקיבץ את נאומיו של היטלר, שלהם נוספו הערות אישיות לכאורה. שני האחראים לזיוף נתפסו ובשנת 1985 נידונו ל-42 חודשי מאסר כל אחד.

עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2020
יוהאן ברנולי

כלל לוֹפּיטָל, הנקרא על שמו של המתמטיקאי החובב הצרפתי המרקיז דה לופיטל, נתגלה למעשה על ידי המתמטיקאי השווייצרי יוהאן ברנולי. לופיטל, שהיה איש עשיר, חתם ב-1694 על עסקה עם ברנולי, שלפיה ישלם לו 300 פרנקים לשנה, בתמורה לבלעדיות על תגליותיו. הכלל הופיע לראשונה בספר לימוד של חשבון אינפיניטסימלי שכתב דה לופיטל, ונקרא לכן על שמו. ב-1704, לאחר מות דה לופיטל, פרסם ברנולי את דבר העסקה, וביקש הכרה בכך שהוא גילה את הכלל. ב-1922 נמצאו מסמכים המאשרים את גרסתו.

עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2020
אדוארד השלישי

מלחמת מאה השנים הייתה סכסוך בין ממלכות אנגליה וצרפת שתחילתו בשנת 1337 וסיומו בשנת 1453. הסכסוך, שהחל בשל תביעתו של אדוארד השלישי (בתמונה) לכתר צרפת, היה בעצם סדרת מערכות המופרדות על ידי תקופות של רגיעה ושל הפסקת אש. רשמית, המלחמה הסתיימה רק בשנת 1802, כאשר בעקבות עלייתו של נפוליאון לאחר המהפכה הצרפתית, הסיר הכתר האנגלי את תביעתו למלכות צרפת.

עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2020
תרשים סכמטי של השכבות במכרה באוקלו. 1) אזור של כורים גרעיניים. 2) אבן חול. 3) שכבת מחצבי אורניום. 4) גרניט.

לפני כשני מיליארד שנים, בתקופת הפּרוֹטֶרוֹזואיקון התחתון, פעל באוקלו שבגבון, באזור של מרבצי אורניום, כור גרעיני טבעי. מי תהום מקומיים שימשו להאטת הנייטרונים המהירים שנפלטו מגרעיני האורניום בהתפרקות רדיואקטיבית וגרמו לתגובת שרשרת גרעינית. מאז דעך ריכוז האיזוטופ הבקיע אורניום-235, וכורים גרעיניים טבעיים שכאלה פסקו לפעול. כיום נוהגים להעשיר אורניום על מנת ליצור תגובת שרשרת בכור גרעיני מלאכותי.

עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2020
לגונת ונציה

הביטוי שבעת הימים לא היה קשור בתקופה הרומית לאוקיינוסים או לימים אחרים. מטבע לשון זה, שפליניוס הזקן, סופר ומפקד בכיר בצי הרומי, השתמש בו באנציקלופדיה בת 37 הכרכים "תולדות הטבע", התייחס ללגונות באזור העיר ונציה של היום.

עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2020
מגילת העצמאות

בעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, טרם הושלמה כתיבתה של מגילת העצמאות על-גבי הקלף. לפיכך, חתמו המכובדים את שמותיהם על קלף ריק מתוכן, ורק לאחר מכן הוסף לאותו קלף תוכן המגילה כפי שאנו מכירים אותו כיום. 25 נציגי מועצת העם חתמו במקום, ובהם גולדה מאיר. מאיר ניסתה לחזור לירושלים הנצורה ביום ההכרזה, ועל כן, לא הייתה אמורה להיות נוכחת בטקס ההכרזה, אך מטוס ה"פרימוס" שלה חזר על עקבותיו בשל מזג אוויר סוער, והיא נכחה בטקס וחתמה בַּמקום. 12 נציגים שלא נכחו בטקס, הוסיפו את חתימותיהם בשבועות שלאחר מכן.

עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2020
אותיות סיניות כתובות בשלושה סגנונות

בספרים לטיניים בימי הביניים נהגו לשים ליד קטעים שנכתבו ביוונית הערות שוליים בנוסח: "זה ביוונית; זה בלתי ניתן לקריאה". לעומת זאת, ויליאם שייקספיר, עשה שימוש בביטוי "זה יוונית בשבילי", שלא כפשוטו, אלא על דרך משל לדבר שאינו ברור. בעברית הביטוי קיבל את הצורה "זה סינית בשבילי". הצרפתים והפינים מעדיפים לומר "זה בעברית", כשאינם מבינים דבר, ורק הסינים יאמרו על טקסט לא מובן "זה כתב שמימי".

עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2020
שעון שמש אנכי באוסטריה

שעון שמש עשוי להיתפס כפריט טכנולוגיה פרימיטיבי וטריוויאלי. אולם, אין הדבר כך. אמנם אין בשעון שמש מנוע או ממסרות, ולא צריך לדאוג עבורו למקור אנרגיה, אך בנייתו מצריכה ידע בטריגונומטריה ובמדעי כדור הארץ. אין די בקביעת מוט ובחלוקת המשטח האנך לו לזוויות שוות, כדי ליצור שעון שמש. זאת משום שהצל לא בהכרח ינוע על פני גזרות שוות במשך זמנים שווים ולא בהכרח ינוע בימי חודש אחד כפי שנע בימי חודש אחר. הזווית בין המוט למשטח, מיקום הסימנים על המשטח והזווית בין המשטח לכיוון כוח הכובד, מחושבים כולם בהתאם לקו הרוחב בו נמצאים.

עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2020
הכבשה דולי

בניגוד למקובל לחשוב, בעל החיים הראשון אשר שובט מתא סומטי לא היה הכבשה דולי, אלא דווקא ראשני צפרדע, אשר שובטו כבר בשנת 1952. הכבשה דולי, אשר שובטה בשנת 1996, הייתה היונק הראשון אשר שובט בהצלחה בשיטה זו. היא נקראה דולי על שם השחקנית והזמרת האמריקאית שופעת החזה דולי פרטון, וזאת מכיוון שהמטען הגנטי אשר שימש ליצירתה נלקח מתא עטין.

עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2020
FreddieMercuryNov1977.jpg

לזמר פרדי מרקיורי, סולן קווין ומהמוזיקאים הבולטים של המאה ה-20, היה מבטא בריטי מושלם. הוא גם נהג לעלות לבמה עטוף בדגל בריטניה ולשיר "אנחנו אלופי העולם" – שנתפס כשיר מלא גאווה לאומית בריטית. אלא שמרקורי היגר לבריטניה רק בגיל 18. הוא נולד בסטון טאון שבזנזיבר, בשם פַֿרוֹךְ בּוּלְסָרָה (בגוג'ראטית: ફારોખ બલ્સારા‌). הוריו היו ממוצא פרסי, בני הדת הזורואסטרית ובנעוריו הוא למד בפנימייה, במומבאי שבהודו.

עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2020
סימן פאי

ב-1897 נדונה בבית המחוקקים של מדינת אינדיאנה שבארצות הברית הצעת חוק, שנודעה בשם הפופולרי הצעת חוק פאי, משום שעל פי האמור בה ניתן לקבוע ערכו של פאי. עיקר החוק נגע לשיטתו של מתמטיקאי חובב לתרבוע העיגול באמצעות בנייה בסרגל ובמחוגה, וממנה נבעו מספר ערכים שגויים לפאי, כגון 3.2. חמש-עשרה שנה לפני כן פורסמה הוכחה שפאי הוא מספר טרנסצנדנטי, ולכן תרבוע העיגול בלתי אפשרי. למרות זאת, ההצעה אושרה בוועדת החינוך ואחר כך בבית הנבחרים, ואף עברה בקריאה ראשונה בסנאט של אינדיאנה. רק התערבותו המהירה של פרופסור למתמטיקה שנכח במקרה בבית המחוקקים מנעה את הפיכת ההצעה לחוק מחייב.

עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2020
יוליוס קיסר

יוליוס קיסר, שליטה של רומא, לא שימש בתפקיד קיסר למרות שמו. תוארו הרשמי היה דיקטטור לכל ימי חייו (או ליתר דיוק, "דיקטטור מתמיד"). בנו המאומץ, אוגוסטוס קיסר, היה הראשון בקיסרי רומא. הוא אימץ את השם "אימפרטור" כשמו הפרטי, במקום שמו הקודם, גאיוס, ואחריו כונו כל שליטי האימפריה הרומית אימפרטורים.

עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2020
BostonMolassesDisaster.jpg

אסון הדבשה של בוסטון התרחש בשכונות הצפוניות של בוסטון שבמסצ'וסטס, במזקקה של Purity Distilling Company, ב-15 בינואר 1919. באותו זמן, דבשה (מולאסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה כמרכיב בדברי מתיקה, כמו גם להכנת רום. מכל דבשה בגובה 15 מ', שהכיל 9.5 מיליון ליטר של דבשה, התפוצץ. הפיצוץ היה חזק עד כדי כך שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת שעברה על גב מסילת הברזל, נפלה ממנה. מספר בניינים באזור קרסו, עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה שבין 2.5 ל-4.5 מטר ובמהירות של 56 קמ"ש. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ וחנק רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, שקרצפו את הדבשה מאבני הרחוב, מהתיאטראות, מהעסקים, מהמכוניות ומן הבתים. נמל בוסטון היה צבוע חום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר דבשה עבור משקאות חריפים לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום – הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4°, בפרק זמן קצר.

עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2020
הכותל המערבי ביום שלג

על פי הגישה היהודית המסורתית, קדושתו של הכותל המערבי נובעת מכך שהוא סמוך להר הבית שבו שכן בעבר בית המקדש, אולם במקרים רבים מתייחסים אליו בפועל כאילו הוא המקום הקדוש ביותר. כך למשל, במלחמת ששת הימים פרצו חיילי חטיבה 55 לעיר העתיקה דרך שער האריות, פנו שמאלה, ונכנסו להר הבית דרך שער השבטים. כאן לכאורה הייתה אמורה להיות נקודת השיא של אותו יום, אך רבים מבין הצנחנים השתהו על ההר מספיק זמן רק כדי לחסל את קני ההתנגדות בכיפת הסלע, המקום בו מקובל לזהות את מקום המקדש. משם הם ירדו לכותל המערבי, ורק כשהגיעו אליו פסקו מספר רגעים מהמולת הקרב, ונתנו פורקן לרגשותיהם.

עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2020
לואיס קרול

אגדה אורבנית מספרת כי ויקטוריה מלכת בריטניה נהנתה מקריאת "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול, וביקשה מהסופר לשלוח לה ספר אחר פרי עטו. קרול, כך האגדה מספרת, שלח אליה את ספרו "חיבור יסודי על דטרמיננטים", ספר מקצועי במתמטיקה.

עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2020
Kolossalstatue Qantir.JPG

מקומה של העיר העתיקה פר-רעמסס, שהקים פרעה רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס כעיר בירה חדשה, נעלם ברבות השנים והפך למסתורי. העיר, שמזוהה כאחת מצמד הערים המקראיות פיתום ורעמסס, עוררה במשך שנים את סקרנות החוקרים. הצעות שונות הועלו לזיהוי מיקום העיר. ההצעה המקובלת ביותר היה האתר הארכאולוגי סאן אל-חג'ר ששכן על "הזרוע הטאנית" של הנילוס, אחת משבע הזרועות העתיקות של דלתת הנילוס, שאינה זורמת עוד. באתר נמצאו ממצאים עם קרטושים ופסלים של רעמסס השני. אבל הממצאים הטרידו את הארכאולוגים: חלקם נמצאו עם שברים, וחלקים חוברו לא בהתאמה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החליט הארכאולוג האוסטרי מנפרד ביטאק לחפש את מקומה של פר-רעמסס. הוא מיפה את כל הזרועות העתיקות של דלתת הנילוס, והגיע למסקנה שהעיר שכנה ליד "הזרוע הפלוסית", מזרחית לזרוע הטאנית. החפירות הארכאולוגיות הביאו לפתרון תעלומת הממצאים מתקופת רעמסס השני בטאניס (סאן אל-חג'ר): בוני העיר במאה ה-11 לפנה"ס השתמשו במבנים, בפסלים ובאובליסקים מפר-רעמסס שננטשה בעקבות ייבוש הזרוע הפלוסית, והעבירו אותם לטאניס כשהם בונים איתם עיר חדשה.

עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2020
יום המגבת

דאגלס אדמס, מחבר סדרת ספרי המדע בדיוני ההומוריסטית "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", כתב בחוש ההומור האבסורדי האופייני לו כי מגבת היא "הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבין-כוכבי". זאת הן בשל סיבות מעשיות כגון היכולת "להתעטף בה ולחמם עצמך בעוברך דרך ירחיה הקרים של ג'אגלאן ביתא", והן בשל נטייתם הלא ברורה של יקבועים (לא טרמפיסטים) להניח כי לטרמפיסט הנושא מגבת יש בהישג ידו גם "מברשת שיניים, בגד רחצה, סבון, פחית ביסקוויטים, משקה, מצפן, מפה, תרסיס נגד חרקים, ביגוד למזג אוויר רטוב, חליפת חלל, כרטיסים להצגה וכן הלאה." בדיחת המגבת, שחזרה במקומות רבים בסדרת הספרים ובשאר יצירות "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" (תסכית, סדרת טלוויזיה, סרט קולנוע), זכתה לפופולריות רבה בקרב מעריצי אדמס. ב-25 במאי 2001, שבועיים לאחר מותו של אדמס, הוכרז יום המגבת, בו חובבי "מדריך הטרמפיסט" נושאים עמם מגבת לכל מקום אליו ילכו, ומאז אותו יום נחגג כל שנה באותו תאריך.

עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2020
עגורן

כאשר מקימים עגורן באתר בנייה, העגורן הוא זה שמגביה את עצמו. בעזרת מגבה (ג'ק) הידראולי מרימים את יחידת ההנפה, ובמרווח שנוצר מכניסים מקטע פלדה. את מקטע הפלדה מרים ומכניס מנוף העגורן עצמו.

עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2020
שרירי הראש והצוואר

שריר הַמִּלְעָס, שריר לעיסה הנמצא בצד הלחי, מסוגל להפיק את הכוח הגדול ביותר בגוף האדם, ובספר השיאים של גינס מ-1992 מתועדת נשיכה בעוצמה של 442 קילוגרם-כוח למשך שתי שניות. כוח שריר תלוי בשטח החתך שלו, והמלעס אינו גדול, אך הוא פועל באופן דומה למפצח אגוזים, כלומר כוח קטן שמושקע בין הקצוות שלו בחיבור לגולגולת וללסת התחתונה מתורגם למומנט גדול, ולכן גם לכוח גדול יותר שפועל על השיניים הטוחנות בסמוך לנקודת הציר במפרק הלסת. עקרון פעולתם של עגורן ושל מגבה מכני הוא דומה. יתר שרירי השלד, וגם הגדולים בהם, בירך ובעכוז, נאחזים קרוב לציר ביחס לקצה האיבר, ולכן לא ניתן להפיק מהם כוח כה גדול.

עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2020
כרזת הדוד סם
הכרזה "לורד קיצ'נר רוצה אותך"

הכרזה הנושאת את דמותו של הדוד סם, שעיצב ג'יימס מונטגומרי פלאג ב-1917, ובה נעשה שימוש לעידוד הגיוס לצבא ארצות הברית בשתי מלחמות העולם, הפכה זה מכבר לסמל תרבותי. עם זאת, היא מבוססת על כרזה מוקדמת יותר, בשם "לורד קיצ'נר רוצה אותך", שפורסמה בבריטניה שלוש שנים קודם לכן, ובה נראה שר המלחמה הבריטי הוריישו קיצ'נר מצביע אל עבר הצופה בתנוחה זהה לזו של הדוד סם, ומתחתיו הכיתוב "רוצה אותך. הצטרף לצבא מולדתך! אלוהים, נצור את המלך". כרזה זו זכתה גם לחיקויים רבים אחרים, למשל בידי הצבא הלבן, הגדודים העבריים, הרייכסווהר ואף שירות היערות של ארצות הברית, בכרזה המציגה את הקמע שלו, "Smokey Bear".

עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2020
אספת הנבחרים באיידסוול, 1814

נורווגיה היא הישות המדינית המודרנית היחידה בעולם שבה מבצעים שינוי חקיקה בשפה מתה. חוקת נורווגיה שנחתמה ב-17 במאי 1814, לאחר 250 שנות איחוד עם דנמרק, נכתבה בשפה הרשמית שהייתה המקובלת אז לכתיבת מסמכים רשמיים, השפה הדנית. במאתיים השנים שעברו מאז, השתנתה השפה הדנית, ואילו הנורווגים פיתחו שתי צורות כתיבה - נורווגית ספרותית ונורווגית חדשה. רק בשנת 2014, הפרלמנט הנורווגי אימץ גרסות רשמיות של החוקה בשתי השפות המודרניות. יוצא אפוא שאת השינויים והתוספות בחוקה, המבוצעים מדי פעם, נאלצים המחוקקים לכתוב בדנית עתיקה, שפה שכיום איש אינו דובר.

עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2020
רעמסס השני בקרב קדש

קרב קדש, שהתחולל בסביבות שנת 1300 לפנה"ס על גדות נהר האורונטס בין צבא מצרים העתיקה והצבא החתי, הוא הקרב הראשון בהיסטוריה שהשתמר לגביו תיעוד כה מפורט עד שאפשר לשחזר באופן ברור את מהלכיו. בתחילתו, השכילו החתים להציב מארב ל"גיס רע" המצרי, אך למזלם של המצרים, החתים גילו את הזהב של פרעה והתנפלו לבזוז אותו, בעוד רעמסס השני עצמו, באומץ לב רב ועם כוח קטן, הסתער עליהם והכריע את הקרב. עקב האבדות הכבדות לשני הצדדים, הסתיים הקרב בתיקו טקטי.

עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2020
שחרור פריז, 1944

יחסית לערי בירה אירופיות אחרות, פריז נפגעה באופן קל במלחמת העולם השנייה. אנדרטאות היסטוריות רבות בעיר חבות את קיומן, בין השאר, למפקדהּ הגרמני של העיר, הגנרל דיטריך פון קולטיץ, שב-23 באוגוסט 1944, זמן קצר לפני שחרור פריז הכבושה, קיבל פקודה ממטהו של אדולף היטלר המורה לו להילחם עד האיש האחרון ו"להחריב את העיר עד היסוד". קולטיץ העדיף להתעלם מהפקודה, ונכנע בפני בעלות הברית יומיים אחר כך.

עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר