ויקיפדיה:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

אוקטובר 2026
1 באוקטובר 2026	יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל העשרים וחמש על אף שלממשלת מיעוט יש דימוי שלילי, ונראה שסיכוייה מועטים לקום ולתפקד ביציבות, ישנן דמוקרטיות פרלמנטריות רבות בעולם בהן יש מסורת של ממשלת מיעוט יציבה. בדנמרק שלטו למעלה מחצי יובל, בין השנים 1972 עד 1998, ממשלות מיעוט בלבד. במדינות סקנדינביה ובהולנד שכיחות ממשלות מיעוט, וכך גם בניו זילנד, איטליה וקנדה. למעשה, ארנד ליפהרט בדק ומצא שבפרלמנט בו אין מפלגה בעלת רוב מוחלט, קמו ביותר מרבע מהמקרים ממשלות מיעוט. בישראל, על אף שבבחירות מעולם לא זכתה אף מפלגה לרוב מוחלט בכנסת, הקמתה של ממשלת מיעוט מלכתחילה מעולם לא התרחשה, וקיומה של ממשלת מיעוט לאורך זמן הוא חזון נדיר. רק ממשלה אחת כזו התקיימה לזמן ארוך, הממשלה ה-25 בראשות יצחק רבין, שתפקדה במשך כשנתיים כממשלת מיעוט, לאחר פרישת מפלגת ש"ס.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוקטובר 2026	כלא הסטודנטים באוניברסיטת היידלברג אוניברסיטת היידלברג, שנוסדה בשנת 1386, היא העתיקה באוניברסיטאות גרמניה, ונחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות באירופה. עם זאת, מסורת האוניברסיטה אינה מורכבת רק ממצוינות אקדמית: במאה ה-18 הובילו תלונות תכופות של התושבים באזור הקמפוס על התנהגותם של סטודנטים הוללים, את הנהלת האוניברסיטה להקים בתחומה כלא סטודנטים, שבו נכלאו סטודנטים פוחזים לתקופה שבין יומיים עד ארבעה שבועות בשל הפרת הסדר הציבורי. במהלך השנים שינה כלא הסטודנטים את מקומו מספר פעמים, עד שלבסוף נסגר ב-1914. כיום אתר הכלא פתוח למבקרים ומהווה אתר תיירות פופולרי בהיידלברג, בין היתר בשל שפע כתובות גרפיטי שציירו הסטודנטים הכלואים על הקירות, הדלתות ואף על התקרה.	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוקטובר 2026	ספר תורה. שמחת תורה מציינת את סיום מחזור הקריאה השנתי בו חג שמחת תורה, המציין את סיום סבב הקריאה בתורה, קיים בשם זה רק מאז ימי הביניים. לפני כן הוא נקרא "יום סיום הספר", "יום הסיום" ואף "תשיעי עצרת". החג נחגג בארץ ישראל ביום שמיני עצרת, המצוין, על פי מצוות התורה, בכ"ב בתשרי. אולם בגולה הוא נחגג למחרת, ביום טוב שני של גלויות, מכיוון שמקור החג הוא במנהג יהדות בבל, שעל פיו מסיימים את קריאת כל התורה במשך שנה אחת. המנהג התקבל מאוחר יותר גם בארץ ישראל, שבה היה נהוג קודם לכן לקרוא את התורה פעמיים במחזור של שבע שנים.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוקטובר 2026	פריץ הבר הגז הרעיל ציקלון בה ששימש את הנאצים לרצח יהודים בזמן השואה, פותח בשנות ה-20 של המאה ה-20 בידי "החברה הגרמנית לבקרת מזיקים" שבראשה עמד הכימאי היהודי-גרמני פריץ הבר, חתן פרס נובל לכימיה. הבר זכה בשנת 1918 בפרס נובל, ובאותה השנה ממש הוכרז כפושע מלחמה. את פרס נובל קיבל על עבודתו על "הסינתזה של האמוניה", שהיוותה אבן יסוד בייצור דשן כימי, ותרמה לצמצום הרעב והארכת תוחלת החיים בעולם כולו. יחד עם זאת, הוא היה אבי לוחמת הגזים הגרמנית במלחמת העולם הראשונה. למרות שהיה רוב חייו מומר, בסוף חייו חזר וראה בעצמו יהודי והסכים להצעתו של חיים ויצמן לעמוד בראש המחלקה לכימיה פיזיקלית במכון זיו ברחובות. לבסוף נפטר הבר ב-1934 מהתקף לב בבית קפה בבזל, בדרכו לארץ ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוקטובר 2026	יהודית פולגאר יהודית פולגאר, שחמטאית הונגרייה-יהודייה שיחקה מנעוריה, ועד לפרישתה משחמט תחרותי ב-2014 בתחרויות שחמט לגברים. היא זכתה ב-1991 בתואר רב-אמן לגברים, כשהייתה רק בת 15 וארבעה חודשים, מוקדם אפילו מבובי פישר. פולגאר זכתה בגיל 12, יחד עם אחיותיה, במדליית זהב באולימפיאדת השחמט לנשים, כשהשיגה 12.5 נקודות מתוך 13 אפשריות. בשיא דירוגה היא הגיעה למקום שמיני בעולם, בין גברים ונשים גם יחד, וניצחה כמה מהשחמטאים הטובים ביותר, כדוגמת קרפוב, שירוב, סבידלר, אנאנד ואחרים. גם אחיותיה המבוגרות, סוזאן פולגאר וסופיה פולגאר הגיעו להישגים מרשימים, שכללו אליפות עולם, מדליות זהב באולימפיאדה ותוארי רב-אמן לגברים. האחיות פולגאר קיבלו חינוך ביתי מהוריהן, עם דגש על שחמט ושפות, משום שהאב, המתמטיקאי לסלו פולגאר, טען שעם חינוך מתאים אפשר לייצר גאונים בכל תחום.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוקטובר 2026	חיילים מצרים נושאים עגלות אחד מהכלים שסייעו ביותר להצלחת מבצע בדר – חציית תעלת סואץ על ידי הצבא המצרי בפתיחת מלחמת יום הכיפורים – היה עגלת עץ על ארבעה גלגלים ששימשה לנשיאת נשק ותחמושת עבור חיילי החי"ר. העגלה, שנגררה על ידי שני חיילים, נבנתה במקור על ידי קצין סיירת צנחנים והיא שימשה לראשונה במבצע הלם במלחמת ההתשה. בעת שתוכנן מבצע הצליחה, נזכר הרמטכ"ל המצרי סעד א-שאזלי בעגלה ישראלית שנתפסה בפשיטה אחרת ולאחר שינויים קלים, הורה על ייצור המוני שלה. בחציית התעלה השתמשו המצרים במעל ל-2,200 עגלות, והעבירו עמן מטען של למעלה מ-330 טון.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוקטובר 2026	גנרל יוליסס סימפסון גרנט חוקת ארצות הברית הבטיחה חירות ושוויון לכל ללא קשר לדת או למוצא אתני, ואכן ידוע שמעולם לא הייתה אפליה חוקית וממסדית כלפי היהודים. מקרה יוצא דופן אירע ב-1862, בעיצומה של מלחמת האזרחים האמריקנית, בו גורשו יהודים שהתגוררו במחוז הצבאי טנסי שכלל חלקים מטנסי, מיסיסיפי וקנטקי. במהלך המלחמה בין מדינות הצפון ומדינות הדרום, חרף האיסור החוקי על העברת סחורות, המשיכו מדינות הדרום במסחר עם מדינות הצפון ועם שאר מדינות העולם, וההכנסות שמרו על כוחן להמשיך במלחמה, לדאבונם של צבאות הצפון. גנרל יוליסס סימפסון גרנט, לימים נשיא ארצות הברית ה-18, סבר שכל הסוחרים יהודים, ולכן פרסם את הצו לגירוש היהודים ממחוז טנסי. היהודים התנגדו לצו זה, ואף פנו לנשיא אברהם לינקולן, שהורה מיד על ביטול צו הגירוש.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוקטובר 2026	דגל רפובליקת טקסס הנמצא בשימוש עד היום סעיף בהסכם הסיפוח של רפובליקת טקסס לארצות הברית, שנחתם ב-29 בדצמבר 1845, קובע כי טקסס יכולה להתפצל לכמה מדינות, עד חמש במספר. הסעיף נוסח לאחר שמדינות הדרום חששו כי עם הזמן יצטרפו לארצות הברית יותר מדינות המתנגדות לעבדות ונועד להבטיח כי טקסס תוכל להתפצל ולהגדיל את מספר המדינות תומכות העבדות. ב-1850 כמעט ומומשה אפשרות זאת כאשר קליפורניה, שהתנגדה לעבדות, הצטרפה לארצות הברית. לטקסס היו תביעות על חלקים מקולורדו ומניו מקסיקו, והיו אנשים בטקסס שרצו להקים בשטחים אלו מדינה טקסנית נוספת, כמשקל נגד להצטרפות קליפורניה. בסופו של דבר שולמו לטקסס, שהייתה שקועה בחובות כבדים, פיצויים של עשרה מיליון דולר תמורת ויתור על שטחים אלה. ואולם האפשרות התאורטית של התפצלות טקסס למספר מדינות קיימת גם כיום.	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוקטובר 2026	סמיילי הסמיילי, או החייכן בעברית, הומצא על ידי הארווי בל ב-1963 לבקשת חברת ביטוח שרצתה לרומם את מצב הרוח של עובדיה לאחר מיזוג עם חברה אחרת. עבור עבודתו קיבל בל 45 דולר בלבד. עקב הצלחתו הרבה של הסמיילי, נעשה בשנות ה-70 ניסיון לרשום עליו פטנט, אך הסמיילי כבר הפך לנחלת הכלל לפני שהפטנט נרשם. מאז הפך הסמיילי למרכיב חשוב ביותר בתרבות האינטרנט והוא משמש פעמים רבות כרגשון להבעת רגשות שמחה. בסרט "פורסט גאמפ" מופיע הסבר חלופי בדיוני ליצירת הסמיילי. גיבור הסרט, פורסט גאמפ, אותו מגלם טום הנקס, מנגב את פניו שהתלכלכו בבוץ בחולצה צהובה שניתנה לו על ידי אדם שרץ לצידו, וכשהוא מחזיר לו את החולצה מופיעה עליה צורת הסמיילי, מה שהעלה את הרעיון להפצת הסמל. סצנה זו רומזת לסיפור מהברית החדשה בו ורוניקה הקדושה מנגבת את פניו של ישו מזיעה ומדם, וכשהיא נוטלת את המטפחת לידיה, היא מגלה כי מופיע עליה דיוקנו.	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 10 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 11 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 12 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 13 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 14 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 15 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 16 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 17 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 18 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 19 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 20 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוקטובר 2026	ציור של הוריישו נלסון כאדמירל משנה ארון המתים בו נקבר אדמירל הוריישו נלסון, גיבור קרב טרפלגר, הוענק לו עוד בחייו על ידי אחד מפקודיו. קפטן בנג'מין הלוול קארו, שפיקד על האוניה "סוויפטשור" בקרב הנילוס, ציווה להכין את הארון משברי התורן הראשי של אוניית הדגל הצרפתית "ל'אוריין" שהושמדה בקרב. במכתב שצירף כתב קארו לנלסון, כי ראוי שיסיים את הקריירה הצבאית שלו באחת ממזכרות הניצחון שלו, והוסיף כי הוא מייחל מעומק לבו שיום זה לא יגיע בקרוב. מספרים כי המתנה מצאה חן בעיני נלסון, והוא שמר זמן מה את הארון צמוד אל דופן התא שלו, מאחורי הכיסא בו נהג לסעוד את ארוחותיו. לאחר מותו ב־1805 בקרב טרפלגר, הונחה גופתו בחבית גדולה שמולאה ברנדי. כשהגיעה הגופה, המשומרת בברנדי, לחופי בריטניה, הועבר האדמירל לארונו של הלוול, ובו הוא נקבר.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 22 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 23 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 24 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 25 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 26 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 27 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 28 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 29 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 30 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוקטובר 2026	תבנית:הידעת? 31 באוקטובר 2026	עריכה - תבנית - שיחה