ויקיפדיה:הידעת?
ראשי | דיונים |
הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.
שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.
ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.
מאגר ערכי "הידעת?" היומיים
היום | ||
---|---|---|
19 במרץ 2024 |
הבולים הבריטיים הם היחידים ששם המדינה לא רשום עליהם; במקום זאת, הם מעוטרים באיור או בצללית המלך או המלכה במקום כלשהו על הבול. נוהג זה בתוקף מאז 1840, עם הוצאת הבול הבריטי הראשון, הפני השחור, שהוא בול הדואר הממלכתי הראשון שהודפס אי-פעם. על הבול מופיעה פרוטומה של המלכה ויקטוריה. מערכת הדואר הממלכתית הבריטית היא הראשונה שעשתה שימוש בבולים לציון תשלום על דברי דואר בכל רחבי תחום פעולתה, והיא ממשיכה בכך עד היום. השיטה הועתקה על ידי מדינות אחרות והתפשטה במהירות בכל העולם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
מרץ 2024 | ||
---|---|---|
1 במרץ 2024 |
פרס נובל לכלכלה אינו חלק ממורשתו של אלפרד נובל, יוזם פרס נובל. בפרס זה, המחולק מאז שנת 1969, זכו עד שנת 2021 89 כלכלנים. בולטת מאוד העובדה כי מקרב הזוכים, שיעור מקבלי הפרס מבין הבוגרים, המרצים והחוקרים של אוניברסיטת שיקגו גבוה מאוד ומגיע ל-30 זוכים. לאחר שרוברט לוקאס, חבר סגל האוניברסיטה, התגרש ב-1988, דאגה גרושתו ריטה, שהייתה מודעת ליוקרתו של לוקאס ולסטטיסטיקה החריגה, להכניס להסכם הגירושין סעיף, שבו נקבע כי אם יזכה בפרס נובל במהלך שבע השנים הבאות, סכום הפרס יחולק בין שניהם. ב-1995 זכה לוקאס בפרס, על עבודתו בתחום של ציפיות רציונליות, ואשתו לשעבר, שציפיותיה הוכחו כרציונליות, קיבלה מחצית מהסכום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
2 במרץ 2024 |
אלכסנדר גרהם בל, מאבות הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה "הלו", שמקורה מצרפתית של ימי הביניים והשימוש בה באנגלית היה נדיר עד אז. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אם כי לא בכל מקום משתמשים בה. האיטלקים, למשל, פותחים שיחות טלפון בברכת "פְּרוֹנטוֹ" (מוכן), היפנים ב"מוֹשי מוֹשי" (אני מדבר), הפולנים ב"סְלוּחָם" (אני מקשיב) והיוונים ב"אֶבֲּרוס" (קדימה). |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 במרץ 2024 |
משמעותו של הפועל הספרדי malsinar היא להאשים, להפליל או לדווח על מעשיו של אדם בכוונה רעה. הפועל, וכן שם העצם malsín, התגלגלו לשפה הספרדית במהלך ימי הביניים, מהעברית דרך הלדינו, בעקבות מעשי הלשנה של נוצרים חדשים זה על זה בפני בית הדין של הכנסייה מתוך בצע כסף, חשש או נקמה. היסטוריונים אחדים משערים כי תופעה זו, שבמחצית המאה ה-14 תוארה כ"בעיה לאומית" ועל מנת להילחם בה הותר דמו של מי שהוכר כמלשין, היא המקור להליך הדין החדשני ויוצא הדופן באינקוויזיציה הספרדית ששמר על חסיון המאשים ומנע מהנאשם להתעמת עמו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
4 במרץ 2024 |
שנת 69 לספירה מכונה על ידי ההיסטוריונים של רומא העתיקה שנת ארבעת הקיסרים. סמוך לשנה זו הסתיים עידן הטירוף של הקיסר נירון. נירון עלה לשלטון בגיל 16, וכעבור מספר שנים פתח בשרשרת הוצאות להורג, וככל הנראה היה גם אחראי לשריפתה של רומא. עם התאבדותו ביוני 68 עלה לשלטון הקיסר גַלְבָּה, שנרצח בידי קושרים בינואר 69. במקומו עלה לשלטון הקיסר מרקוס סלביוס אוֹתוֹ, שכיהן שלושה חודשים בדיוק, והתאבד באפריל, לאחר שכוחותיו של ויטליוס, הקיסר הבא בתור, איימו לעלות על רומא. ויטליוס האריך 8 חודשים בתפקיד, וכונן שלטון אימים, עד שנרצח בידי ההמון. בדצמבר 69 עלה לשלטון אספסיאנוס, שהביא לרומא עידן של שקט ויציבות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 במרץ 2024 |
מספר הגופים המוגדרים כוכבי לכת במערכת השמש השתנה מספר פעמים במהלך 500 השנים האחרונות. חמישה מהם היו ידועים עוד משחר ההיסטוריה: כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי, ולצדם גם הירח והשמש נחשבו כוכבי לכת במודל הגאוצנטרי. עם קבלת המודל ההליוצנטרי במאה ה-16 נוסף כדור הארץ לרשימת כוכבי הלכת, והשמש והירח הוסרו ממנה. עם גילוים של אורנוס, נפטון וכמה אסטרואידים תפחה הרשימה עד כדי 23 כוכבי לכת ב-1851. ב-1852 הוסרו כל האסטרואידים ונותרו שמונה כוכבי לכת, שאליהם נוסף פלוטו ב-1930. ב-2006 החליט האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לשנות את ההגדרה של כוכב לכת והגדיר סוג חדש – כוכב לכת ננסי, הגדרה שבה נכללים קֶרֶס, פלוטו, אריס, האומיה ומאקה-מאקה. כיום ידועים לאסטרונומים יותר מ-150,000 גופים הסובבים את השמש, והם מסווגים בקטגוריות שונות: כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, גופים טרנס-נפטוניים, אסטרואידים, שביטים, קנטאורים ועוד גופים קטנים במערכת השמש. |
עריכה - תבנית - שיחה |
6 במרץ 2024 |
ב-1948 התחרה רוכב האופניים האיטלקי ג'ינו ברטלי בטור דה פראנס. גילו היה 34 - גיל מבוגר לזכייה בתחרות, וסיכוייו לזכות הוערכו כנמוכים. ברטלי פיגר ב-20 דקות אחרי המוביל לפני קטע קשה במיוחד, שבו היה צריך להתחרות למחרת, בסביבת העיר קאן. אז קיבל שיחת טלפון מראש ממשלת איטליה, אלצ'ידה דה גאספרי. דה גאספרי סיפר לו כי נעשה ניסיון התנקשות בפלמירו טוליאטי, מזכיר המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, כי פרצו באיטליה מהומות, וכי איטליה עומדת אולי על סף מלחמת אזרחים. דה גאספרי ביקש מברטלי להתאמץ במיוחד ולנצח בקטע המרוץ של קאן, ובכך להסיט את תשומת לב הציבור האיטלקי מהבעיות הפנימיות. ברטלי הבטיח לדה גאספרי כי יזכה במרוץ כולו, ואכן עמד בדיבורו. למרות השביתה הכללית שפרצה בעקבות ניסיון ההתנקשות, נרגעו הרוחות באיטליה, ויש שייחסו זאת לניצחונו המרשים של ברטלי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 במרץ 2024 |
בשנת 1946, שהייתה שנת מאבק נגד שלטונות המנדט הבריטי, שבה אירעו השבת השחורה והעוצר על תל אביב, הופיעה שושנה דמארי בתיאטרון לי-לה-לו בשירו של נתן אלתרמן "כלניות", שיר שהפך ללהיט ביישוב. באותה התקופה כינו אנשי היישוב את חיילי דיווזיית הצנחנים הבריטית בשם "כלניות", בשל הצבע האדום של כומתותיהם. הבריטים חשדו כי השיר מכוון נגדם, ובאחד הערבים אף סגרו את התיאטרון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
8 במרץ 2024 |
עד המאה ה-19 נהגו לנקז את שפכי העיר לונדון לנהר התמזה. התמזה היוותה גם אחד ממקורות מי השתייה של העיר, והמים המזוהמים הביאו להתפשטות מחלות זיהומיות רבות. זיהום התמזה הגיע לשיאו בסירחון הגדול של 1858, אז נאלצו תושבי מרכז לונדון לעזוב את העיר בשל ריח הביוב שעלה מנהר התמזה. רק לאחר הסירחון הגדול הפנה הפרלמנט הבריטי תקציב לפתרון הבעיה, הקים ועדה מיוחדת לפתרון המצב והוקמה מערכת ביוב ללונדון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
9 במרץ 2024 |
לאחר שסיים את כתיבת הרומן "עלובי החיים", יצא ויקטור הוגו לחופשה. הוא הסתקרן לדעת אם מכירת הספר מצליחה, ושלח למוציא לאור מברק המכיל תו בודד: "?". התשובה, שלא איחרה לבוא, הכילה גם היא תו בודד: "!". בניגוד להתכתבות זו, שנחשבת לקצרה מאז ומעולם, "עלובי החיים" מכיל את אחד המשפטים הארוכים בספרות העולמית. אורכו 823 מילים, 93 פסיקים, 51 נקודות ופסיקים ו-4 קווים מפרידים, והוא משתרע על פני כמעט שלושה עמודים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 במרץ 2024 |
בשנת 1927 החליטו נתן אקסלרוד וירושלים סגל לצלם את הסרט העלילתי העברי הראשון. עלילת הסרט, "החלוץ", תיארה את חייו של חלוץ רעב ללחם הפוגש בת איכר יפהפייה ומגשים את חלומותיו. סגל מימן את ההפקה, אקסלרוד צילם, והבמאי היה אלכסנדר פן. סגל ביקר באתר הצילומים ברחובות וגילה כי בת האיכר שאמורה הייתה לרכוב על סוסה אצילית, מצולמת על סוסת עבודה בהריון מתקדם. חוסר המקצועיות הרתיח אותו והוא הפסיק את הצילומים. כך זכה הסרט "עודד הנודד", שצילם אקסלרוד בשנת 1932, לתואר "הסרט העברי הראשון". מן הסרט "החלוץ" נותר קטע בן 25 דקות, שעלה באש בדליקה שהייתה במשרדו של סגל ב-1965. |
עריכה - תבנית - שיחה |
11 במרץ 2024 |
בשנת 1965 הייתה ז'אן לואיז קלמן, בת ה-90, ערירית וחסרת יורשים. היא החתימה אדם על חוזה, כך שבתמורה לשכירת חדר בדירתה, ביוקר, הוא יירש אותה אחרי מותה. אלא, שקלמן הפכה לשיאנית גינס באריכות חיים. אותו דייר נפטר לפניה כעבור 30 שנה, ואלמנתו המשיכה לשלם את שכר הדירה במקומו. ב-1989 סיפרה קלמן בסרט הדוקומנטרי "וינסנט ואני" על פגישתה האישית עם וינסנט ואן גוך וב-1995 היא סיפרה בסרט "לאחר 120 עם ז'אן קלמן", על השינויים הטכנולוגיים הרבים, בהם חזתה במהלך 120 שנה. היא נפטרה בגיל 122. |
עריכה - תבנית - שיחה |
12 במרץ 2024 |
בספר הילדים האמריקאי "הנס ברינקר", משנת 1865, מופיע לראשונה הסיפור על הילד ההולנדי מהעיר הארלם שסתם פרצה בסכר באצבעו. תיירים אמריקאים בהולנד התאכזבו לגלות שהמקומיים אינם מכירים את הסיפור. למענם הציבה לשכת התיירות ההולנדית פסלים לזכרו של הילד הבדוי בעיירה ספארנדם הסמוכה להארלם ובעיר המיניאטורות מדורודם. תרגום הספר מאנגלית להולנדית עודכן בהתאם, כך שעלילתו תתרחש בספארנדם. כשלוש שנים לאחר הצבת הפסל בספארנדם אירע מקרה אמיתי דומה בעיירה ניברקרק. רבבות תושבי העיירה ניצלו מתוצאות שיטפון הים הצפוני כשפירצה בסכר סמוך נסתמה זמנית על ידי ספינה שהושטה לתוכה ומנעה את הצפת הפולדר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
13 במרץ 2024 |
רבים יודעים כי כמה מציוריו של הצייר הספרדי הנודע פבלו פיקאסו, ממפתחי הקוביזם, נמכרו בעשרות מיליוני דולרים. בהם, "נער עם מקטרת" שנמכר במאי 2004 תמורת 104 מיליון דולר, הציור היקר ביותר שנמכר במכירה פומבית עד אז, ו"דורה מאר עם חתול" שנמכר במאי 2006 תמורת 95.2 מיליון דולר. פרט פחות ידוע אודות פיקאסו הוא אורך שמו המלא: פבלו דיאגו חוסה סנטיאגו פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דה לוס רמדיוס קריספין קריספיניאנו דה לה סנטיסימה טרינידאד רואיס אי פיקאסו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
14 במרץ 2024 |
חוק טיטיוס-בודה, שנוסח לראשונה ב-1766, נותן קשר מתמטי פשוט בין המרחקים הממוצעים של כוכבי הלכת השונים מהשמש. החוק זכה להצלחה לאחר שיוהאן אלרט בודה הצליח לחזות בדייקנות את מרחקם מהשמש של אורנוס ושל קרס שהתגלו בתקופה זו, אך נחל כישלון מוחץ עם גילויו של נפטון ב-1846, וכיום מקובל לחשוב שהצלחתו החלקית הייתה מקרית. במהלך המאה ה-20 התגלו קשרים מפתיעים לא פחות לגבי זמני ההקפה של גופים שונים במערכת השמש המיוחסים לתופעה אסטרונומית הקרויה תהודה מסלולית. כך למשל מתקיים יחס של 3:2 בין זמני ההקפה סביב השמש של נפטון ושל מספר גופים בחגורת קויפר, דוגמת פלוטו. יחס זה קיים גם אצל כוכב חמה המסתובב סביב צירו שלוש פעמים על כל שתי הקפות שלו סביב השמש. |
עריכה - תבנית - שיחה |
15 במרץ 2024 |
סדרת פיגועים גזעניים שהתרחשה בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים בעיר ברמינגהאם באלבמה שבארצות הברית, העניקה לה את כינוי הלעג "Bombingham", מהמילה פצצה - Bomb. בעקבות רצח ארבע ילדות שחורות בעיר בשנת 1963, כתב המשורר דדלי רנדל את "הבלדה של ברמינגהאם", הסקסופוניסט ג'ון קולטריין חיבר את השיר "אלבמה", וארגוני המאבק השחורים, בראשם עמד הכומר מרטין לותר קינג, פתחו בהפגנות מחאה לא אלימות כנגד חוקי ההפרדה הגזעיים. משטרת ברמינגהאם פעלה בברוטליות רבה נגד המפגינים והשתמשה בגז מדמיע ובכלבי תקיפה. קינג, שנעצר עם אלפי מפגינים נוספים, חיבר בכלא את המנשר "מכתב מבית הכלא של ברמינגהאם", מסה בנושא ההתנגדות להפרדה הגזעית. בסופו של דבר, נחל המאבק הצלחה, בהובילו לביטול החקיקה הגזעית בארצות הברית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
16 במרץ 2024 |
אחת הסיבות להשתלטותם המהירה של הקונקיסטדורים על יבשת אמריקה היו המחלות שהביאו עמם, למשל אבעבועות שחורות, שהביאה לתמותת מיליוני בני אדם מהאימפריות של האינקה והאצטקים, עקב החסינות הלקויה של גופם וחוסר העמידות בפני הנגיף, אשר מעולם לא נחשפו אליו. פגיעה ויראלית זו הביאה לתבוסתם המוחלטת, תוך כדי אובדן של תשעים אחוזים מבני אמריקה בתוך מאה שנים. פחות ידוע שבמסעם חזרה לאירופה הם נשאו מחלות שלא היו קיימות אז בעולם הישן. המגפה המתועדת הראשונה של עגבת התרחשה ב-1495, שנתיים לאחר חזרתו של כריסטופר קולומבוס ממסעו הראשון לעולם החדש. מחקרים חדשים טוענים שספניו שימשו כנשאים של חיידק העגבת, או אב קדום שלו, שהועבר במגע רגיל ובאירופה התפתח לזן המועבר רק במגע מיני. |
עריכה - תבנית - שיחה |
17 במרץ 2024 |
סולם צלזיוס המקורי היה למעשה הפוך מזה המוכר לנו כיום. אנדרס צלזיוס, ממציא סולם צלזיוס, קבע את נקודת ה-0 בסקלה כנקודת הרתיחה של מים בלחץ ממוצע של גובה פני הים, ואת נקודת ה-100 בסקלה כנקודת הקיפאון של אלו. את הסולם ההפוך, המוכר לנו, קבע למעשה הבוטנאי קארולוס ליניאוס, שהיה האדם הראשון שהזמין ייצור של מד חום צלזיוס, אך עם סולם הפוך. כיום, מכויל סולם צלזיוס קצת אחרת, באמצעות מדדים משוכללים יותר שהוצעו במהלך המאה העשרים, וידוע כי הערכים 100 ו-0 מציינים בו רק בקירוב את טמפרטורת הרתיחה ונקודת הקיפאון של מים מזוקקים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
18 במרץ 2024 |
קרון הכבל של סן פרנסיסקו הוא מערכת תחבורה ציבורית הפועלת ברחובותיה התלולים של העיר סן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארצות הברית. ב-1947, בעקבות הפסדים מתמשכים בתפעול המערכת, הציע ראש העיר דאז, רוג'ר לַפּהַאם, לסגור את הקווים העירוניים. הצעתו נתקלה בהתנגדות עזה. בראש המתנגדים עמדה הפעילה החברתית פרידל קלוסמן. היא ייסדה את "הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל", והצליחה לכפות על ראש העיר לקיים משאל-עיר, שעבר ברוב גדול של כ-1:3. הקרונות נותרו, ועם השנים, בנוסף לתפקידם המקורי, הפכו לאטרקציה תיירותית ולאחד מסמליה של העיר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
19 במרץ 2024 |
הבולים הבריטיים הם היחידים ששם המדינה לא רשום עליהם; במקום זאת, הם מעוטרים באיור או בצללית המלך או המלכה במקום כלשהו על הבול. נוהג זה בתוקף מאז 1840, עם הוצאת הבול הבריטי הראשון, הפני השחור, שהוא בול הדואר הממלכתי הראשון שהודפס אי-פעם. על הבול מופיעה פרוטומה של המלכה ויקטוריה. מערכת הדואר הממלכתית הבריטית היא הראשונה שעשתה שימוש בבולים לציון תשלום על דברי דואר בכל רחבי תחום פעולתה, והיא ממשיכה בכך עד היום. השיטה הועתקה על ידי מדינות אחרות והתפשטה במהירות בכל העולם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
20 במרץ 2024 |
בחלק מן השפות השמיות, כדוגמת הערבית (הקלאסית), משתנה יחסת המילה לפי תפקידה במשפט. למשל שם העצם al-malik (המלך) ינוקד al-maliku בבואו כנושא או כנשוא, al-maliki לאחר מילת יחס או בסמיכות, למשל bayt al-maliki (בית המלך) ו-ila al-maliki (אל המלך) ו-al-malika בבואו כמושא ישיר או כתואר הפועל. בעברית נעלמו כמעט כל היחסות עוד בתקופת התנ"ך, אך נותר זכר לשימוש זה בתואר הפועל, והוא המ"ם במילים כמו "חינם", "יומם ולילה", השיב "ריקם" וכו'. |
עריכה - תבנית - שיחה |
21 במרץ 2024 |
רחוב בּוֹגְרָשוֹב בתל אביב נקרא על שמו של חיים בוגרשוב, ממקימי הגימנסיה העברית "הרצליה", עוד בחייו. בוגרשוב התנגד לכך ואמר שאינו יכול ללכת ברחוב ולראות שלטים עם שמו, אך ועדת השמות של עיריית תל אביב לא ויתרה. בתגובה, וכדי שלא להיות מזוהה עם הרחוב, עיברת בוגרשוב את שמו לבּוֹגֵר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
22 במרץ 2024 | תבנית:הידעת? 22 במרץ 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
23 במרץ 2024 | תבנית:הידעת? 23 במרץ 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
24 במרץ 2024 | תבנית:הידעת? 24 במרץ 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
25 במרץ 2024 | תבנית:הידעת? 25 במרץ 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
26 במרץ 2024 | תבנית:הידעת? 26 במרץ 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
27 במרץ 2024 | תבנית:הידעת? 27 במרץ 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
28 במרץ 2024 | תבנית:הידעת? 28 במרץ 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
29 במרץ 2024 | תבנית:הידעת? 29 במרץ 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
30 במרץ 2024 | תבנית:הידעת? 30 במרץ 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
31 במרץ 2024 | תבנית:הידעת? 31 במרץ 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |