ויקיפדיה:הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראשי דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
22 באוגוסט 2018
האל שמש

ישנן לא מעט מילים בעברית, בעיקר כאלה שמתארות תופעות טבע בולטות, הקרובות לשמות של אלים מהמיתולוגיה הכנענית והמסופוטמית. כך לדוגמה, "שפש", או "שמש", הוא שמה של אלת השמש הכנענית ו"ירח" הוא שמו של אל הירח במיתולוגיה הכנענית והפיניקית. "ים" הוא שמו של אל הים, הנהרות ומקוואות המים, "מות" הוא אל המוות והשאול, ו"דגון" הוא שמו של אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות האמורית, האבלית והאוגריתית והאל הראשי של הפלשתים. "אֵל" היה שמו של ראש האלים בפנתאון הכנעני ומהאלים החשובים של העיר אוגרית.

עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
אוגוסט 2018
1 באוגוסט 2018
יוסף חיים ברנר

הירחון "המעורר", שערך יוסף חיים ברנר בתחילת המאה העשרים בלונדון, יצא לאור במשך פחות משנתיים – בשנים 19061907 – אך השתתפו בו כמעט כל היוצרים בעברית של ראשית המאה. שמו של הירחון הפך עם השנים למעין סיסמה לקבוצות ספרותיות שונות, הדוגלות בהתחדשות רוחנית מתוך מציאות משברית קשה.

עריכה - תבנית - שיחה
2 באוגוסט 2018
LeatherbackTurtle.jpg

הצב ידוע בתרבות האנושית בהיותו סמל לאיטיות, אך הזוחל המהיר ביותר הוא דווקא הצב, סוג של צב ים ליתר דיוק. בעוד על היבשה הצבים איטיים, בתוך המים צב ים גילדי מסוגל להגיע למהירות שחייה של 35.28 קמ"ש, מה שהופך אותו לזוחל המהיר ביותר שחי כיום. צב הים הגלדי הוא גם הצב הגדול ביותר שחי כיום: אורכו כ-3 מטר ומשקלו כ-900 ק"ג. בעבר חיו צבים גדולים יותר, כגון ארכלון שאורכו היה כ-5 מטר ומשקלו למעלה מ-2 טון, גם הוא צב ים.

עריכה - תבנית - שיחה
3 באוגוסט 2018
Genghis Khan.jpg

ג'ינגיס חאן כבש יותר מכפליים מאשר כל מצביא אחר בהיסטוריה, בין אם מודדים זאת במספר המדינות שכבש, שטחן הכולל או היקף אוכלוסייתן. בשטח המדינות שכבש חיים היום מעל לשלושה מיליארד בני אדם, בעוד אוכלוסיית השבטים המונגולים, שאותם איחד תחת הנהגתו, מנתה אז כמיליון בני אדם, עם צבא שמנה כמאה אלף לוחמים.

עריכה - תבנית - שיחה
4 באוגוסט 2018

מקלע מקסים הומצא על ידי היירם מקסים ב־1883 והיה המקלע האמיתי הראשון. בגלל קטלניותו הוא כונה "מברשת הצבע של השטן". קצב האש שלו נע בין 500 ל-700 כדורים בדקה, כח אש השקול ל-30 חיילים חמושים ברובים של אותה תקופה.

עריכה - תבנית - שיחה
5 באוגוסט 2018
צבי סליטרניק.jpg

בשנת 1942 יצא, במסגרת מאמצי מיגור מחלת המלריה, ד"ר צבי סליטרניק לחפש אחר מוקדי קינון של יתושי האנופלס, מעבירי המחלה, באזור מפעלי האשלג הסמוכים לים המלח. במהלך חיפושיו היפנו הבדואים המקומיים את תשומת לבו למספר מערות חסומות באבני גולל מעל קומראן. סליטרניק טיפס אל פתח המערה המפורסמת, שלימים נמצאו בה המגילות הגנוזות הראשונות, והזיז את האבן מעל פתחה. המערות אכן התגלו כמוקדי קינון של היתושים וסליטרניק החל מיד לרסס על מנת להדבירם. במהלך עבודתו הבחין כי בתוך המערה מאוכסנים כדי חרס רבים המכילים גווילים, אולם הוא לא הביע עניין רב בתגליתו ועזב את המערה בתום מלאכת הריסוס. רק לאחר שנים, כאשר היה נוכח באחת ההרצאות של פרופסור יוחנן אהרוני, הבין שהיה האדם הראשון שחשף את המגילות הגנוזות מבלי לדעת מה נמצא לפניו. יתרה מזאת, בזכות הזזת אבן הגולל גרם סליטרניק, 4 שנים מאוחר יותר, לכניסת אחת העזים הבדואיות לתוך אותה מערה מפורסמת, דבר שאפשר את גילוי מגילות ים המלח הראשונות‏.

עריכה - תבנית - שיחה
6 באוגוסט 2018
חצי האי סיני

בתקופה ההלניסטית הייתה העיר אל עריש, בירת חצי האי סיני, קרויה "רינוקורורה" שפירושו "קצוצי האף". משערים שהעיר המדברית שימשה כמקום אליו נשלחו פושעים מועדים, לאחר שסומנו בקטימת קצה אפם.

עריכה - תבנית - שיחה
7 באוגוסט 2018
סירה משייטת בנהרות הקרח של גרינלנד
מעיין מים חמים באיסלנד

איסלנד היא מדינת אי באוקיינוס האטלנטי, וגרינלנד הוא אי סמוך. פירוש השם "איסלנד" הוא "ארץ הקרח" אך בפועל רק 11% משטח האי הוא קרח, ואילו פירוש השם "גרינלנד" הוא "ארץ ירוקה", אך בפועל כ־84% משטח האי מכוסה קרח בדרך כלל. שמה של איסלנד ניתן לה על ידי פלוקי וילגרד'ארסון, שקרא לה על שם גושי קרח שראה בפיורד שלידו, ואילו שמה של גרינלנד ניתן לה על ידי איריק טורבלדסון, שקרא לה כך במטרה למשוך מתיישבים לאי.

עריכה - תבנית - שיחה
8 באוגוסט 2018
יליד מהרמות הדרומיות של פפואה גינאה החדשה

כמו בשפות אוסטרונזיות רבות, גם בשפת טוק פיסין, אחת השפות הרשמיות בפפואה גינאה החדשה, המבוססת על שילוב של אנגלית, גרמנית ומספר שפות מקומיות בתקופת הקולוניאליזם, ישנם שני ביטויים לגוף ראשון רבים (אנחנו): אחד כולל את האדם אליו מדברים (אני ואתה), והשני אינו כולל (אני והוא, בלעדיך). בפפואה גינאה החדשה קיים המגוון הלשוני הגדול ביותר מכל מדינות העולם. אוכלוסייתה המצומצמת, הכוללת כ־5.5 מיליון איש, דוברת לא פחות מ־820 שפות שונות, כ־13% מכלל השפות המדוברות בעולם.

עריכה - תבנית - שיחה
9 באוגוסט 2018
Rutenberg Station.JPG

בתחנת הכוח רוטנברג שליד אשקלון יש שתי ארובות. למראה עיניים, האחת נראית מושבתת והשנייה נראית כפולטת לאוויר עשן לבן ומזהם. בפועל המצב הוא הפוך: בארובה שנראית כמזהמת מותקן סולקן גופרית, והגז שעולה ממנה ונראה כעשן הוא למעשה אדי מים. הארובה השנייה, בה לא מותקן סולקן גופרית, אינה מושבתת, אלא פולטת לאוויר מזהמים שאינם נראים לעין.

עריכה - תבנית - שיחה
10 באוגוסט 2018
Siege-alesia-vercingetorix-jules-cesar.jpg

מלחמת גאליה שפתח בה יוליוס קיסר קרתה כמעט באורח מקרי. קיסר שביקש להאדיר את שמו חיפש אזור כלשהו שיוכל לפלוש אליו ולפתוח במלחמה שתזכה אותו ביוקרה פוליטית. לפני שפלש לגאליה שקל לפלוש לדאקיה, ממלכתו של בורביסטה. רק בגלל צירוף נסיבות מקרי - הגירת שבט ההלווטים מהשפלה השווייצרית לגאליה, נבחרה דווקא גאליה, ולא דאקיה, כמקום שאליו פלש בסופו של דבר. השבטים הגאלים פנו לקיסר בבקשה שיעזור להדוף את ההלווטים, והוא השתמש בבקשתם כאמתלה להרחבת השליטה הרומית בגאליה כולה.

עריכה - תבנית - שיחה
11 באוגוסט 2018
פיל

בגשר בנות יעקב נתגלו שרידי פיל ישר חט, פיל פרהיסטורי מלפני 780,000 שנה, ולידו בול עץ וגוש בזלת גדול ומסותת ששימשו לציד הפיל על ידי אחד המינים הקדומים של האדםהומו ארקטוס. גולגולת הפיל שנמצאה נחשבת לשריד העתיק השלם ביותר של פיל שנמצא באתר ארכאולוגי במזרח התיכון.

עריכה - תבנית - שיחה
12 באוגוסט 2018
מסגד אל ג'זאר בעכו

שליט עכו מטעם האימפריה העות'מאנית, אחמד אל ג'זאר ("הקצב") היה ידוע בהטלת מומים בנתיניו, וגם יועצו היהודי, חיים פרחי, לא חמק מגורל זה. איור מאותם הימים מראה את פרחי עומד לצד ג'זאר, כשרטיה על עינו אשר נוקרה על ידי ג'זאר. הדבר לא הפריע לפרחי לסייע בניהול הגנת עכו בזמן מסע נפוליאון בארץ ישראל. העיר עמדה במצור בן קרוב לחודשיים, שבסופו נסוג נפוליאון מן הארץ.

עריכה - תבנית - שיחה
13 באוגוסט 2018
Kiwi (Actinidia chinensis) 1 Luc Viatour.jpg

קיווי (Actinidia chinensis) הוא פרי בסדרת האברשאים שמקורו בדרום סין, כפי שרומז שמו המדעי. בשנת 1904 הובאו זרעי הפרי לניו זילנד, שם נשתלו ותורבתו לראשונה. עם התרחבות ענף גידול הפרי בניו זילנד קיבל את השם דומדמנית סינית (Chinese Gooseberry) בשל מוצאו הגאוגרפי. בשנת 1959 הוחלט לייצא את הפרי לארצות הברית. החברה המייצאת הניחה כי השם דומדמנית סינית לא יתקבל בעין יפה במערב, בשל המלחמה הקרה והמליצה על שיווקו בארצות הברית תחת המותג Melonette. הצעה זו לא נתקבלה בקרב המייבאים ולכן הוצע שם חלופי - קיווי (Kiwifruit), על שם הציפור הלאומית של ניו זילנד, הקיווי, אשר דומה לפרי בצבעה ובצורתה‏.

עריכה - תבנית - שיחה
14 באוגוסט 2018
פעולת שסתום חד-כיווני בווריד

פעולת הכיווץ של לב האדם מעלה את הלחץ בעורקים ודוחפת דם מהלב לרקמות הגוף. תנועה זו היא חד־כיוונית: הלב דוחף דם לגוף אך לא שואב אותו בחזרה. חזרתו של הדם ללב נעשית בעזרת משאבת השרירים המונעת על ידי שרירי השלד. בתוך הוורידים ממוקמים שסתומים חד־כיווניים המאפשרים תנועת דם לכיוון הלב אך מונעים חזרה של הדם לגוף. הוורידים העמוקים משובצים בתוך שרירי השלד כך שכל הפעלה של השרירים, למשל במהלך הליכה, מכווצת את הוורידים וגורמת לדחיפת הדם לכיוון שהשסתומים מאפשרים, לכיוון הלב. במקביל לפעולת משאבת השרירים, כיווץ הסרעפת בזמן נשימה, מעלה את הלחץ התוך־בטני ומוריד את הלחץ בבית החזה, ובדרך זו יוצר הפרש לחצים המניע את הדם מעלה לכיוון הלב.

עריכה - תבנית - שיחה
15 באוגוסט 2018

במהלך מלחמת העולם השנייה היה מקובל לאיים על חיילים בעונש מוות כדי לדרבנם להילחם. בזמן המצור על סטלינגרד הוציאו הסובייטים להורג כ־13,500 מחייליהם באשמות שונות ומשונות. באחת היחידות ההונגריות שלחמה נגד הסובייטים, נשפט חייל למוות בגלל שביקר אצל חברו בלי רשות. לאחר שהתחנן החייל על חייו, הומר עונשו בשמונה שעות שמירה.

עריכה - תבנית - שיחה
16 באוגוסט 2018
אמבולנס צבאי

ליגה V היה ארגון שנוסד בתקופת מלחמת העולם השנייה בארץ ישראל ומטרתו הייתה לסייע לברית המועצות במלחמתה בגרמניה הנאצית. שיא פעילות הארגון היה רכישתם של שלושה אמבולנסים שנמסרו לצבא האדום. האמבולנסים נסעו דרך עבר הירדן, עיראק ואיראן, וב־28 באפריל 1943 הגיעו לטהראן ונמסרו לידי אנשי השגרירות הסובייטית.

עריכה - תבנית - שיחה
17 באוגוסט 2018
קטע מאותו פפירוס העוסק בטיפול בסרטן

מסמך פפירוס מצרי מתקופת השושלת ה-18 (כ-1550 לפנה"ס) ממליץ על אמצעי המניעה הבא: תערובת גומי ערבי, דבש, ותמרים המוספגים בצמר גפן המוחדר לנרתיק. סביר שאמצעי זה היה אכן יעיל, הן בשל החסימה המכנית שמקנה הנוזל הצמיג והן בשל הפרשת חומצה לקטית מהגומי הערבי. חומצה לקטית משמשת מרכיב פעיל במספר ג'לים קוטלי זרע ומופרשת באופן טבעי על ידי חיידקים בנרתיק, השומרים על חומציותו.

עריכה - תבנית - שיחה
18 באוגוסט 2018
החלק הצפוני ביותר של מפרץ סואץ והעיר סואץ, במפה מ-1856

במהלך תכנון מסעו לארץ ישראל, ערך נפוליאון בונפרטה סיור במדבר סיני. במהלך הסיור חצה את ים סוף דרומית לעיר סואץ בשעות היום והשפל, אולם משניסה לשוב ולחצותו בשעות הלילה והגאות, כמעט שטבע. נפוליאון טען בזכרונותיו כי לו היה טובע כשם שטבע פרעה, היה הדבר נותן חומר לתעמולה נגדו בידי מטיפים נוצרים במשך דורות רבים.

עריכה - תבנית - שיחה
19 באוגוסט 2018
שמי הוא בונד, ג'יימס בונד

דמותו של הסוכן החשאי ג'יימס בונד, "נולדה" בראשו של הסופר איאן פלמינג כשהחל לכתוב את ספרו הראשון "קזינו רויאל" ב-1952. לאחר מלחמת העולם השנייה עבר פלמינג להתגורר בג'מייקה, ועסק גם בצפרות. כך התוודע לספר "עופות האיים הקריביים", שנכתב על ידי אורניתולוג (חוקר עופות) אמריקאי בשם ג'יימס בונד. איאן פלמינג החליט לקרוא לגיבור ספרו על פי שמו, וכך כתב לאשתו של בונד האמיתי: "שם זה - קצר, לא רומנטי, אנגלו-סקסי, ויחד עם זאת גברי. הוא בדיוק השם שהיה נחוץ לי". לג'יימס בונד האמיתי (1900-1989) לא היה כל קשר לעולם הריגול. הוא נולד והתגורר רוב שנותיו בפילדלפיה, וזכה במדליות ממוסדות אקדמאיים שונים, כהוקרה על עבודתו בחקר העופות. בתחילת הסרט ה-20 בסדרת ג'יימס בונד, "למות ביום אחר", נראה השחקן פירס ברוסנן, המגלם את דמותו של הסוכן ג'יימס בונד, מעיין בספר "עופות האיים הקריביים".

עריכה - תבנית - שיחה
20 באוגוסט 2018
מיכל מורידה את דוד מהחלון. גוסטב דורה, 1865

בתנ"ך מוזכרים בעלים רבים שאהבתם לנשותיהם מתוארת במפורש בכתובים; יצחק אהב את רבקה, יעקב את רחל, אלקנה את חנה, שמשון את דלילה, שלמה את בת פרעה, רחבעם בן שלמה את מעכה בת אבשלום, ואחשורוש את אסתר המלכה. כן מוזכרת בתנ"ך אהבתם האלימה והחד-צדדית של שכם בן חמור לדינה בת יעקב, ושל אמנון לאחותו לחצאין תמר, שהפכה לאחר מכן לשנאה גדולה. בנוסף נכתב במקרא על רצונה של לאה שאהבת יעקב כלפיה תגבר, וכן תלונתה של דלילה, כי שמשון לא אוהב אותה מספיק. לעומת כל אלו, האישה היחידה בתנ"ך שנכתב עליה במפורש שאהבה את בעלה, הייתה מיכל בת שאול. אהבתה לדוד מתוארת בטרם נישואיהם ולאחריהם, ואילו על אהבת דוד כלפיה לא נכתב מאום.

עריכה - תבנית - שיחה
21 באוגוסט 2018
יצירתו של דה וינצ'י "הסעודה האחרונה", דרכה נחצבה דלת

אף שיצירותיו של לאונרדו דה וינצ'י נחשבו מאז ומעולם ליצירות מופת, הן לא תמיד זכו ליחס נאות. ל"מונה ליזה", ציורו המפורסם ביותר של דה וינצ'י ואחד הציורים המפורסמים בעולם, קוצץ אינץ' מימין ומשמאל כדי להתאימו למרווח בין שני חלונות בטירת פונטנבלו, ארמון מלך צרפת בו הוצג. דרך "הסעודה האחרונה", ציור שחולל מהפכה בתולדות האמנות שצויר על קיר כנסיית סנטה מריה דלה גרציה, נחצבה דלת. בנוסף, ציוריו "ג'ינברה דה בנצ'י" ו"סיגופי הירונימוס הקדוש" נוסרו לשניים ולחציו של האחרון הבריגו רגליים והוא שימש שולחן.

עריכה - תבנית - שיחה
22 באוגוסט 2018
האל שמש

ישנן לא מעט מילים בעברית, בעיקר כאלה שמתארות תופעות טבע בולטות, הקרובות לשמות של אלים מהמיתולוגיה הכנענית והמסופוטמית. כך לדוגמה, "שפש", או "שמש", הוא שמה של אלת השמש הכנענית ו"ירח" הוא שמו של אל הירח במיתולוגיה הכנענית והפיניקית. "ים" הוא שמו של אל הים, הנהרות ומקוואות המים, "מות" הוא אל המוות והשאול, ו"דגון" הוא שמו של אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות האמורית, האבלית והאוגריתית והאל הראשי של הפלשתים. "אֵל" היה שמו של ראש האלים בפנתאון הכנעני ומהאלים החשובים של העיר אוגרית.

עריכה - תבנית - שיחה
23 באוגוסט 2018

בשנת 1964 התפרסמה ידיעה מזעזעת בניו יורק טיימס לפיה אישה ניו-יורקית בשם קיטי ג'נובזה נדקרה למוות כשבמשך כל הזמן - למעלה מחצי שעה, 38 שכנים מבניינים סמוכים צפו ברצח ולא נקפו אצבע. ידיעה זו התפרסמה בצורה נרחבת ומחקרים שנערכו בעקבותיה הביאו להכיר באפקט הצופה מהצד לפיו באופן פרדוקסלי ככל שרבים הצופים באדם הזקוק לעזרה כך פוחתים הסיכויים שאחד מהם יושיט אותה. למעשה, לאחר חקירה מעמיקה של מקרה הרצח נמצא כי מספר הצופים האמיתי היה נמוך בהרבה, נראה שרובם סברו כי מדובר במריבה שגרתית בין בני-זוג, ולפחות אדם אחד התקשר למשטרה. למרות זאת, מקרה זה עדיין נלמד בקורסים לפסיכולוגיה כדוגמה לאירוע המדגים את אפקט הצופה מן הצד.

עריכה - תבנית - שיחה
24 באוגוסט 2018
חלק ממפה של פייר ז'אקוטן

הקרטוגרף הצרפתי פייר ז'אקוטן, שהיה קצין בצבא נפוליאון, הוא הראשון שיצר מפה של ארץ ישראל באמצעות מכשירי מדידה מודרניים. העבודה על המפה, שנעשתה לשם צרכים צבאיים, החלה ב־1799 ונמשכה בהפסקות עד הדפסתה ב־1808. אולם אז אסר נפוליאון את פרסומה בשל הגדרתה כ"סוד מדינה". עם בוא הרסטורציה, בשנת 1818, התפרסמה המפה והפכה לאבן דרך חשובה בחקר ארץ ישראל.

עריכה - תבנית - שיחה
25 באוגוסט 2018 תבנית:הידעת? 25 באוגוסט 2018 עריכה - תבנית - שיחה
26 באוגוסט 2018 תבנית:הידעת? 26 באוגוסט 2018 עריכה - תבנית - שיחה
27 באוגוסט 2018 תבנית:הידעת? 27 באוגוסט 2018 עריכה - תבנית - שיחה
28 באוגוסט 2018 תבנית:הידעת? 28 באוגוסט 2018 עריכה - תבנית - שיחה
29 באוגוסט 2018 תבנית:הידעת? 29 באוגוסט 2018 עריכה - תבנית - שיחה
30 באוגוסט 2018 תבנית:הידעת? 30 באוגוסט 2018 עריכה - תבנית - שיחה
31 באוגוסט 2018 תבנית:הידעת? 31 באוגוסט 2018 עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר