ויקיפדיה:הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראשי דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
4 בדצמבר 2016
אגוז ברזילאי

עץ האגוז הברזילאי הוא אחד העצים הגדולים ביער האמזונאס. רבייתו תלויה במינים מסוימים של סחלבים ודבורים, והפצת זרעיו תלויה במיני מכרסמים גדולים. מינון הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת מזרעיו, המכונים "אגוזי ברזיל", גבוהה פי אלף לערך ממינון הקרינה הנפלטת ממזונות אחרים, אך אינה מסוכנת או משמעותית ביחס לקרינה לה אנו נחשפים מהשמיים ומהארץ. הזרעים הטעימים מהווים מקור תזונתי טוב למגנזיום, לוויטמין B1 ובעיקר לסלניום.

עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2012 מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
דצמבר 2016
1 בדצמבר 2016
מפה של מנהרת התעלה

ב-1 בדצמבר 1990 נפגשו החופרים מהצד הצרפתי ומהצד הבריטי, שעסקו בחפירת מנהרת התעלה, 40 מטר מתחת לקרקעית תעלת למאנש. היה זה החיבור היבשתי הראשון בין האי הבריטי לאירופה מאז תקופת עידן הקרח האחרון לפני כ-13,000 שנים. חפירת המנהרה הייתה כה מדויקת שכשהחופרים נפגשו הייתה סטייה של שני סנטימטרים בלבד בין המנהרה הצרפתית למנהרה הבריטית.

עריכה - תבנית - שיחה
2 בדצמבר 2016
דובוני מים

דובוני המים הם מערכה בממלכת בעלי החיים המורכבת מיצורים קטנים דמויי חרקים, שהגדולים בהם מגיעים לאורך של 1.5 מילימטר. עקב יכולתם לשרוד בתנאי סביבה קיצוניים, ניתן למצוא אותם כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ. הם יכולים לשרוד בטמפרטורה של 272- מעלות צלזיוס, מעלה אחת בלבד מעל האפס המוחלט, בטמפרטורות גבוהות עד כדי 151 מעלות צלזיוס ובתנאי קרינה חזקה פי 1,000 מזו שתהרוג אדם. ביכולתם לשרוד כמעט עשר שנים ללא מים, והם עמידים אפילו בוואקום בחלל. בניסוי שנערך בשנת 2007, נשלחו דובוני המים לחלל בגשושית, לתקופה של 12 יממות, ללא דיחוס או הגנה מקרינה קוסמית. ב־29 בספטמבר 2008 פורסמו תוצאות הניסוי והחוקרים דיווחו כי הדובונים עמדו גם במסע זה.

עריכה - תבנית - שיחה
3 בדצמבר 2016
בילירובין

בילירובין הוא צבען אורגני המוכר לנו באופן אינטימי. כתוצר פירוק של תאי דם אדומים, עובר הבילירובין דרך הכבד אל התריסריון יחד עם מיצי המרה. לאחר שחיידקים משנים את הרכבו במערכת העיכול, משתנה צבעו לחום, והוא מקנה לצואה את צבעה האופייני. חלק ממנו נספג בחזרה ממערכת העיכול לגוף ומופרש בשתן. צבעו הצהוב של השתן נובע מנוכחות בילירובין. מחלות כבד שונות פוגעות ביכולת הגוף להפריש בילירובין, והצטברתו ברקמות הגוף נותנת לעור וללובן העין את הצבע האופייני לצהבת.

עריכה - תבנית - שיחה
4 בדצמבר 2016
אגוז ברזילאי

עץ האגוז הברזילאי הוא אחד העצים הגדולים ביער האמזונאס. רבייתו תלויה במינים מסוימים של סחלבים ודבורים, והפצת זרעיו תלויה במיני מכרסמים גדולים. מינון הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת מזרעיו, המכונים "אגוזי ברזיל", גבוהה פי אלף לערך ממינון הקרינה הנפלטת ממזונות אחרים, אך אינה מסוכנת או משמעותית ביחס לקרינה לה אנו נחשפים מהשמיים ומהארץ. הזרעים הטעימים מהווים מקור תזונתי טוב למגנזיום, לוויטמין B1 ובעיקר לסלניום.

עריכה - תבנית - שיחה
5 בדצמבר 2016
בילירובין

בילירובין הוא צבען אורגני המוכר לנו באופן אינטימי. כתוצר פירוק של תאי דם אדומים, עובר הבילירובין דרך הכבד אל התריסריון יחד עם מיצי המרה. לאחר שחיידקים משנים את הרכבו במערכת העיכול, משתנה צבעו לחום, והוא מקנה לצואה את צבעה האופייני. חלק ממנו נספג בחזרה ממערכת העיכול לגוף ומופרש בשתן. צבעו הצהוב של השתן נובע מנוכחות בילירובין. מחלות כבד שונות פוגעות ביכולת הגוף להפריש בילירובין, והצטברתו ברקמות הגוף נותנת לעור וללובן העין את הצבע האופייני לצהבת.

עריכה - תבנית - שיחה
6 בדצמבר 2016
חזירה וחזירון

ארצות הברית ובריטניה כמעט שיצאו למלחמה בשנת 1859 על השליטה באיי סן חואן סמוך לאי ונקובר. תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שגורם ההסלמה היה חזיר רעב. החזיר, שהיה שייך לאזרח אירי, אכל פקעות בגן הירק של חוואי אמריקני, והחוואי ירה בו למוות. השלטונות הבריטים רצו לאסור את החוואי, ובתגובה הזעיקו החוואים את הצבא האמריקני לעזרה.

עריכה - תבנית - שיחה
7 בדצמבר 2016
כפפת PVC חד-פעמית

אם כף ידך העטויה בכפפת לטקס תונח מתחת למים זורמים, תתפרש התחושה כרטיבות אף על פי שהיד תישאר יבשה. קולטנים תחושתיים בעור האדם מתמחים ברגישות למגע, ללחץ, לחום, לקור ואף לתנודות, וישנם כאלה האחראים לתחושת הכאב. למרות מספרם העצום של קולטנים אנושיים, לא מוכרים קולטנים ייחודיים לרטיבות או לרוח, ותחושות אלו מתפרשות, ככל הנראה, על ידי המוח על סמך למידה קודמת בלבד.

עריכה - תבנית - שיחה
8 בדצמבר 2016
"מות לאונרדו", מאת ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר

ג'ורג'ו וזארי, אחד הביוגרפים המוקדמים ביותר של לאונרדו דה וינצ'י, מספר שאיש האשכולות הוציא את נשמתו כשהוא אחוז בזרועותיו של מלך צרפת, פרנסואה הראשון. כאשר נתקף דה וינצ'י בעווית המוות האחרונה, כותב וזארי, "לקח (פרנסואה) את ראשו בידיו, להקל על מכאובו". המעמד אף זכה לימים להיות מונצח בציור מאת ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר. מאוחר יותר עלה פקפוק בנכונות תיאור האירוע כאשר התגלה צו מלכותי החתום "בידי המלך" (Par le Roy), שפורסם בסן ז'רמן אן ליי, יום אחד לאחר מות דה וינצ'י, אך במרחק שני ימי רכיבה ממקום פטירתו.

עריכה - תבנית - שיחה
9 בדצמבר 2016
אייל מושק סיבירי

אצל זכרים בוגרים של איילי מושק נמצאת בלוטת ריח מיוחדת סמוך לאברי המין. מבלוטה זו מופרש חומר ריחני המשמש בתהליך החיזור של האיילים. מקור שמו של החומר יקר הערך, מושק, בשפת הסנסקריט, ומשמעותו "אשך" בשפה זו. הוא שימש מאז ימי קדם לייצור בשמים, אולם לשם כך היה צורך לצוד את בעלי החיים ולהרוג אותם. מחירו של קילוגרם מושק טבעי מגיע לעשרות אלפי דולרים, משום שמכל זכר ניתן להפיק רק 25 גרם מהחומר החום והשמנוני. כיום, ניתן לסנתז את המושקון, המרכיב העיקרי במושק. הדבר מוזיל באופן ניכר את מחיר בשמי המושק ומאפשר להגן על חיות הבר שמצב השימור שלהן הוגדר כפגיע על ידי איגוד השימור העולמי.

עריכה - תבנית - שיחה
10 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 10 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
11 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 11 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
12 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 12 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
13 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 13 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
14 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 14 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
15 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 15 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
16 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 16 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
17 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 17 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
18 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 18 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
19 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 19 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
20 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 20 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
21 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 21 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
22 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 22 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
23 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 23 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
24 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 24 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
25 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 25 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
26 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 26 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
27 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 27 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
28 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 28 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
29 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 29 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
30 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 30 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
31 בדצמבר 2016 תבנית:הידעת? 31 בדצמבר 2016 עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2012 מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר