שיחה:נייר

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 8 שנים מאת 164.138.125.96 בנושא משוב מ-17 בפברואר 2016

למה הדפים בספרים בעברית לבנים ועבים?[עריכת קוד מקור]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה 21:06, 26 ביוני 2007 (IDT)

מדוע בספרים באנגלית ברוב הספרים הדפים הם ממוחזרים, דקים, וחומים והספרים קלים וזולים? ואילו בעברית, הספרים מכילים דפים לבנים, עבים, כבדים ויקרים? אביעד (H2O לשעבר)‏ • שיחה 11:47, 20 ביוני 2007 (IDT)תגובה

כי ישראל היא מדינה חמה וחשוב מכך - לחה! וזה גורם לאיכות הנייר הממוחזר לרדת מונים רבים (זו הסיבה שעיתונים ישנים נקרעים ביתר קלות), זו הסיבה גם שבמדינות אחרות בהן הלחות גבוהה הנייר איננו ממוחזר, אך במדינה כמו בריטניה, שהיא יחסית לחה, אך גם קרה, אין את הבעיה הזו וניתן לשווק ספרים מנייר ממוחזר. אפשרות נוספת היא שאני ממש לא מדבר בהגיון, וזו רק נראית לי אפשרות מעניינת.

אבל בכל מקרה, שאלה מעניינת, וצריך לבדוק את זה. אור גואטה 18:29, 20 ביוני 2007 (IDT)תגובה

לדף הזה קוראים הכה את המומחה, מתוך ציפיה שמי שישיבו לשאלות ידעו שהם עונים נכון, ולא יציעו "אפשרויות מעניינות" שבינן לבין היגיון או נכונות, כל קשר הוא אקראי. לא חייבים לענות לשאלות כאן: המטרה היא לתת מידע נכון למי שזקוק לו, לא לבלבל אותו במידע שגוי או לא מבוסס.
אין תקן אחיד בעולם למיחזור נייר. בכל מדינה עושים זאת אחרת, ויש איכויות שונות של נייר ממוחזר. במיחזור נייר יש בעיה - סיבי התאית נקרעים בתהליך, והנייר שניתן לייצר באמצעותם הולך ונחלש ככל שממחזרים יותר ויותר פעמים. לכן יש להוסיף תאית חדשה לתערובת שמכילה נייר ממוחזר. אחוז התאית החדשה משפיע על חוזק הנייר הנוצר, וקובע לפיכך את עובי הדף שניתן לייצר בלי שיהיה חלש וקריע מדי. צבעו של הנייר הממוחזר נקבע לפי כמה הלבנה (bleaching) הוא עובר בתהליך. ההלבנה היא אחד התהליכים הפחות ידידותיים לסביבה בייצור נייר, וייתכן שבישראל משתמשים בה יותר. לסיום, אני חושב שהקביעה שהשאלה נפתחה בה איננה נכונה. יש בארצות הברית הרבה מאוד ספרים שהנייר בהם איננו ממוחזר, והוא בהחלט לבן, כבד ויקר כמו בישראל. בכלל, נייר ממוחזר בארצות הברית אפשר למצוא בעיקר באריזות ובפרוספקטים: רוב הספרים מיוצרים מנייר חדש. ‏odedee שיחה 02:35, 21 ביוני 2007 (IDT)תגובה
בחו"ל נהוגות שתי רמות של מהודורות להוצאת ספרים: מהדורת כיס ומהדורה מהודרת. הספרים מהנייר הדק, חום, לא איכותי (הכל או חלק) עם כריכה רכה, גופן קטן וטקסט צפוף, הם מהדורות כיס ומחירם זול יותר. הספרים שדפיהם עבים יותר, איכותיים יותר, בד"כ גם לבנים יותר, גופן ושורות מרווחים וגדולים יותר, כריכה עבה\ רווח לבן סביב לטקסט גדול יותר - מהודרים.
בארה"ב יש חובה להוציא כל ספר (שאינו ספר לימוד) ראשית במהדורה מהודרת. זו בד"כ מהדורה קטנה יותר שלאחריה יוצאת מהדורכת הכיס, הזולה והגדולה יותר.
בארץ יש איזשהו מיקס. השורות בד"כ מרווחות, הכתב יחסית גדול, שוליים פנימיים, דפים איכותיים וברב המקרים כריכה רכה. לא מוציאים שתי מהדורות נפרדות. אין שוק מספיק גדול. מצד אחד יוצרים מוצר שיראה איכותי יותר, ומצד שני מוזילים היכן שאפשר (כריכה).
דף זול וחום אין משמעותו בהכרח דף ממוחזר.
בארץ אין שוק מספיק גדול להוצאה ביותר ממהדורה אחת (אלא אם הספר מצליח ויוצאות מהדורות נוספות, ואז רוצים למקסם רווחים וכמה שפחות לשנות..), וככל שהמוצר מהודר יותר, ניתן לדרוש עבורו יותר כסף. ההדפסה היא רק חלק אחד בהוצאות שכוללות עריכה, הגהה, עימוד, עיצוב, שיווק.
מקווה שעזרתי.F16 15:03, 21 ביוני 2007 (IDT)תגובה
לגבי הקשר בין איכות ומחיר, כדאי לציין שספרי קודש, המודפסים בדרך כלל בכריכה קשה, על נייר כבד ומהודר, נמכרים בכמחצית ממחירם של ספרי קריאה רגילים בעלי אותו מספר עמודים (ובכריכה רכה). עוזי ו. 15:10, 22 ביוני 2007 (IDT)תגובה

נייר נטול עץ[עריכת קוד מקור]

המושג "נייר נטול עץ" קיים עשרות שנים ואינו נייר ממוחזר אלא עיבוד מיוחד לפירוק התאית כדי לקבל נייר לבן יותר. ראו לדוגמא כאן שנילישיחה 22:33, 24 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

בפרק en:Paper#Chemical pulping נאמר:

"Papers made from chemical wood-based pulps are also unhelpfully known as woodfree papers"

ועוד מקור] שנילישיחה 22:53, 24 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

הערה לוויקיפדים מ"ערך בבדיקה" על ידי כותב המאמר נייר נטול עץ[עריכת קוד מקור]

החומר על נייר נטול העץ תורגם מאנגלית. תירגומי שונה מהמקור על מנת שיעמוד בתנאים של ויקיפדיה אותם קראתי קודם הכתיבה. מצטת את מקור התירגום

Non-wood fibres from linen flax, hemp and cereal straws produce high-quality papers suitable for use as currency, security papers, and even cigarette papers.

Under Al-Pacs preliminary plan, non-wood fibres would be processed into pulp and exported for papermaking, either as a stand-alone product or blended in with the companys aspen and poplar pulps. Farmers would be contracted to grow the crops

מקור הציטוט על נייר נטול העץ נמצא כאן

http://forests.org/articles/reader.asp?linkid=28799

הערה חלק מהדברים שכתבתי מצורפים מידע אישי למאמר ניתן לסנן אותם במידה וימצאו כטעות* למרות שאני דיי בטוח שהדברים שהוספתי הם נכונים.

אם יש שאלות או בקשות, ניתן לשאול אותם אותי פה, אני יקרא אותם ויענה במידת הצורך.

המונח "נייר נטול עץ" הוא תרגום של "woodfree paper" שהוא מונח מקצועי כפי שציינתי לעיל. המאמר אליו הפנת מדבר על "woodless paper" שאכן ניתן לתרגום זהה. באותו מקום מצוין הביטוי "Non-wood fibres" אני הייתי מתרגם את "נייר ממקור שאינו עץ". ואגב - מיחזור נייר מביא לנייר פחות טוב ופחות לבן שכן הוא מכיל גם את דיו הדפוס. מחפשים היום דרכים לנקות את הדיו לפני המיחזור. שנילישיחה 23:01, 24 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

מחיקת הפיסקה "נייר נטול עץ"[עריכת קוד מקור]

הפסקה "נייר נטול עץ מגירסא זו מתאריך 24.11.07 מערבת שלושה מושגים: נייר נטול עץ (woodfree paper), נייר ממקור שאינו עץ (woodless paper or non-wood fibers) ונייר ממוחזר, כאמור בשתי ההערות לעיל. כתוצאה מכך המידע שהוצג הינו שגוי ולכן מחקתי אותו. יש מקום להרחיב את המידע בנושאים אלה בנפרד. שנילישיחה 17:51, 25 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

ממציא הנייר[עריכת קוד מקור]

בשני מקורות שמעתי שהוא ממציא הנייר "על פי המסורת הסינית". יש מקורות ליותר מזה? נוי - שיחה 15:16, 8 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה

למה בישראל הדפים עבים יותר?[עריכת קוד מקור]

אם נשים לב נראה כי הספרים שהודפסו בשנות ה-60/70 הודפסו בד"כ על נייר שהצהיב במשך השנים דבר שנבע מהעובדה שנייר זה הכיל יחסית הרבה עצה שהיא החומר המצהיב. בספרים שהודפסו בשנות ה80-90 נראה כי הנייר נותר לבן אך משום מה נראה גם כי נוכל להשיג את אותו ספר בשני עוביים שונים ללא הבדל במספר העמודים. מה הסיבה לכך? ובכן ידוע לכל שעינו של הצרכן הישראלי היא הרוכשת את המוצר. כאן נכנסו מחקרי השיווק לעובי הקורה ויחד עם מחלקות הפיתוח הגיעו לנייר שהוא נפוח(בעל קליפר גבוה יותר) יותר אך ללא תוספת משקל מרחבי דבר שהיה מייקר את הנייר, להזכירכם ככל שמשקל הנייר גבוה יותר למ"ר זה אומר שיש יותר סיבים(תאית)באותו מ"ר. מכאן גם נובע שמחיר הנייר הכבד יהיה גבוה יותר. כאשר הדפיסו ספרים על הנייר הנפוח ראו כי הספרים שקודם היו בעובי של 2-3 ס"מ תפחו והפכו להיות 3-4 ס"מ וכזכור לכם עינו של הצרכן קונה ספר שנראה עבה יותר כספר בעל מס' דפים רב יותר. הוצאות ספרים רבות עברו להדפיס על נייר מסוג זה.

משוב מ-13 בדצמבר 2015[עריכת קוד מקור]

קצר מדיי ומועט וצריך גם לכתוב על השימושים בנייר וגם לדעתי לא קשור לנושא זה צריך לעשות ויקיפדיה לילדים כדי שהם ילמדו בשפה שלהם , בשפה שהם מבינים 109.67.102.171 21:53, 13 בדצמבר 2015 (IST)תגובה

משוב מ-17 בפברואר 2016[עריכת קוד מקור]

כן,אכן,לא בטוח, קצת כתב קטן ולא בדיוק ברור עניתי לפי סדר השאלות... 164.138.125.96 15:10, 17 בפברואר 2016 (IST)תגובה