שיחה:סוכה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגדרתה של סוכה[עריכת קוד מקור]

שיניתי את ההגדרה של סוכה מ'דבר שיש בו קדושה' כיוון שזה פשוט לא נכון. קדושה קיימת רק בדבר שיש בו שם ה', כגון תפילין, מזוזה, ולא בדברים שאין, כגון ציצית וסוכה. אין דינים 'שנגזרים מהקדושה של הסוכה', כי בעצם אין שום דינים מגבילים על שימוש בסוכה (למעט אחד שהוא משום בזיון), והגבלות שונות הם מידות חסידות ולא דינים ממש. נת- ה- 12:37, 27 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

במחילה, אתה טועה:
"אביי ורבא דאמרי תרוייהו: באומר איני בודל מהם כל בין השמשות, דלא חלה קדושה עלייהו. אבל עצי סוכה דחלה קדושה עלייהו - אתקצאי לשבעה" (ביצה ל:) וכן בעוד מקומות רבים, ופשוט. דוד 16:31, 27 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אוקיי... נכון, זה לשון הגמרא, אבל היא לא מתכוונת שבאמת יש קדושה בדפנות, כי אחרת היינו צריכים לגנוז אותן. היא מתכוונת במובן של 'חפצי מצווה'. ועדיין לענ"ד, אין קדושה בסוכה כמו שיש קדושה בתפילין או במזוזה. ולכן זה לא נכון להגדיר סוכה כדבר שיש בו קדושה נת- ה- 21:01, 27 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
בראשונים יש מחלוקת - לרוב הראשונים הקדושה מתבטאת רק בכך שיש איסור להשתמש בעצים; אך לדעת הרשב"א יש בעצים קדושה ממשית, ממש כמו תפילין. עם זאת, לית מאן דפליג שבתום חג הסוכות פוקעת קדושת העצים ואין בהם קדושה כלל, אך אין מכאן ראיה לימי הסוכות עצמם.
כהערה כללית: אין לשנות ערכים בוויקיפדיה מכח הסברה. אם אין לך ידיעה ברורה שאין קדושה בעצי הסוכה, אין לכתוב זאת. והדבר יפה לכל טענה שהיא. דוד 08:56, 1 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

הועבר מדיון ברשימת ההמלצה של המומלצים[עריכת קוד מקור]

פשוט ערך מצוין. צריך עוד קצת עריכה לשונית בכיוון של שינוי מעברית חז"ל לעברית של ימינו. נוי 13:21, 26 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

יש כאן צורך בביקורת עמיתים, ולמזלנו ויקיפדים רבים בקיאים בנושא. א&ג מלמד כץשיחה 15:21, 26 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
לפחות על פי הפתיחה הערך עוד רחוק מלהיות ראוי להמלצה. למשל סוכה מוזכרת בלשון יחיד גם בספר ישעיהו פרק א' (חוץ מזה שזה קוריוז), לא מובן למה הכינוי של הזוהר לסוכה צריך להופיע ישר בפתיחה ובכלל ישנו בלבול בהגדרת הסוכה - מבנה המיועד לשימוש בחג הסוכות, מבנה ל"פעילות ארעי מחוץ למקום ישוב מסודר" (כמו ביונה ובישעיהו) ומשמעויות נוספות המובאות כאן (ערים+חג). ‏עדיאל09:28, 27 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
תתקן. את המידע על צורת היחיד הבאתי מחיפוש באחד מאתרי התנ"ך כך שאולי פספסתי משהו. נוי 12:47, 27 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
הערך צריך לעבור לסוכה (יהדות), בכדי לפנות את עצמו למבנה ארעי כמו שכותב עדיאל. --אפי ב.שיחה13:24, 5 באוגוסט 2008 (IDT)[תגובה]
אולי כדאי לבקש חוות דעת גם ממשתמש:DGtal לגבי המבנה הכללי של הערך ולגבי תוכנו. א&ג מלמד כץשיחה 22:58, 29 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
אני נאלץ להסכים עם הטענה שהערך טוב, אך לא בשל לחלוטין. את הפסקה על גדרי הסוכה הייתי מסדר אחרת, במיוחד יש צורך להתייחס למספר הגדול של דינים שהם הלכה למשה מסיני ("לבוד", "דופן עקומה", מספר הדפנות וכו'), כמו גם למושגים נוספים "צילתה מרובה מחמתה", "סכך פסול פוסל בשלושה ואוויר בארבעה", "נויי סוכה", "תעשה ולא מן העשוי", "איסור מעמיד" וכו'.
כדאי גם להרחיב בדינים על האכילה (החובה לאכול בלילה הראשון גם כשיש גשם, גדר אכילת ארעי, פטור הולכי דרכים) ועל השינה (החיוב מדין התלמוד, הפטור של הרמ"א לנשואים, מנהג חב"ד לא לישון בסוכה משום "אור המקיף" וכו'). בבניית הסוכה צריך להסביר שאין להלכה מצווה לבנות אלא רק להיות בסוכה כשרה (מצווה על ה"חפצא" ולא ה"גברא", וכמדומני שהירושלמי חולק), כמו כן יש צורך לציין במדויק למקורות ולהסיר את התמונה המובאת פעמיים.
כמדומני גם שהאנקדוטה על "להרוס תוך שבוע" היא יותר אגדה אורבנית מכל דבר אחר. ‏DGtal23:54, 2 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]
אם אתה רוצה- תשפר, ואם לא- אולי באמת כדאי לחכות איתו. כדאי לברר עם המשתמש שהוסיף לגבי עניין הלהרוס תוך שבוע, כי אותי הסיפור שיעשע וחבל למחוק כזאת אנקדוטה מעניינת לפני שמבררים לעומק. נוי 14:29, 3 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]
כאמור הערך עדיין לא בשל להמלצה. נשמח לראות אותו חוזר לרשימת ההמתנה לאחר שהבעיות שהוזכרו כאן יטופלו והערך יורחב. א&ג מלמד כץשיחה 00:26, 4 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

ריבוי קישורים חיצוניים בנושא הלכות סוכה[עריכת קוד מקור]

יש פה איזה 6-7 קישורים חיצוניים של הלכות סוכה. כולם נחוצים? יש הבדל ביניהם? לדעתי, שאינה כוללת ידע בעניינים הלכתיים, זה מספר רב מדי של קישורים בנושא אחד.אודי - שיחה 13:37, 19 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

צמצמתי. אני-ואתהשיחה 15:27, 19 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

משפט לשכתוב[עריכת קוד מקור]

"עד היום נבנות סוכות רבות לחג הסוכות, במיוחד בישראל. במקומות רבים בארץ התפתח מנהג לקיים תחרויות של הסוכה היפה ביותר. עם זאת, יהודים מכל העולם נוהגים לבנות סוכות."

אני לא יודע איפה להתחיל. גם האנקדוטה שאחרי זה נדמית לי מיותרת מאוד. יוסאריאןשיחה 15:30, 19 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

גם המשפט: "בישראל קיימת תכונה רבה לקראת חג סוכות" קצת מוגזם - נדמה לי שאפילו בירושלים המעטירה קשה להרגיש ב"תכונה רבה", ויש יישובים רבים שבהם רק מיעוט קטן בונה סוכה (כל זה בלי להיכנס ליישובים ערביים). חשבתי לשנות "בקרב קהילות יהודיות דתיות, בישראל ובעולם מורגשת תכונה רבה וגו'", אבל יש לא מעט חילונים שבונים סוכות. אולי כדאי להוריד לחלוטין את משפט האווירה הלא אנציקלופדי הזה (נועד לתת לקורא תחושה, לא ממש מעביר ידע אנציקלופדי). יוסאריאןשיחה 15:34, 19 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

שכתבתי. אני-ואתהשיחה 18:13, 19 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה רבה. אני עדיין סבור שהאנקדוטה מיותרת. יוסאריאןשיחה 18:17, 19 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]
מצידי אפשר למחוק. למרות שזו אכן אנקדוטה מפורסמת. אני-ואתהשיחה 18:37, 19 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]

אושפזין - המילה אושפיזין בארמית פירושה אורחים. ביחיד: אושפיז. לפי המסורת היהודית מוזמנים לסוכה שבחג הסוכות אורחים נכבדים, בכל ערב אורח אחר. המנהג מבוסס על ספר הזוהר (הקבלה) ומקובל בעדות מסוימות, ואינו מוכר בעדות אחרות. האורחים המוזמנים לסעודה הם אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד, ובגירסה אחרת במקום יוסף מוזמן שלמה. חכמים אמרו שלכבוד ביקורם של שבעת האורחים הנכבדים האלה יש להזמין לסוכה גם אורחים בשר ודם מבין העניים, ואף נוצר המנהג להזמין תלמיד חכם עני לשבת בראש השולחן ולמלא את מקומו של האושפיזין של אותו ערב.