שיחה:פילוסופיה יהודית
מינוח[עריכת קוד מקור]
איך המונח "פילוסופיה יהודית" שונה מהמונח המקובל, "מחשבת ישראל"? --InbalabnI 22:51, 9 באפריל 2011 (IDT)
- הוא שונה. אם תרצה, מחשבת ישראל היא חלק מפילוסופיה יהודית. משהו כמו מטאפילוסופיה של היהדות, או היסטוריה של הפילוסופיה היהודית. אדם העוסק בפילוסופיה יהודית הוא יהודי שעוסק בפילוסופיה, ולפילוסופיה שלו יש איזה שהוא קשר לדת. אדם העוסק במחשבת ישראל חוקר את התפתחות הפילוסופיה היהודית בהקשר חברתי/היסטורי. בלי קשר לכך, הפילוסופיה היהודית החלה בימי הביניים, ואילו מחשבת ישראל נוצרה במאה ה-19 או במאה ה20. בלנק - שיחה 18:08, 5 ביוני 2011 (IDT)
- מסכימה עם בלנק, אך קצת תוהה אם אכן התחילה בימי הביניים או קודם לכן, בהגות חז"ל. יעל 18:11, 5 ביוני 2011 (IDT)
- יצויין, שהדיון על הצעת האיחוד, נידון כאן ובדף השיחה של מחשבת ישראל, במקביל, כך שייתכן ויש לאחד אותם. טיפוסי - שו"ת 18:17, 5 ביוני 2011 (IDT)
- יעל את צודקת, ואפשר גם לומר שהיא התחילה קודם, עם כתיבת ספר קוהלת. טיפוסי, זאת אינה סיבה מספקת לדעתי לאיחוד. בלנק - שיחה 19:01, 5 ביוני 2011 (IDT)
- בלי קשר, הדיון עובר לדף השיחה של מחשבת ישראל. בלנק - שיחה 19:04, 5 ביוני 2011 (IDT)
- יעל את צודקת, ואפשר גם לומר שהיא התחילה קודם, עם כתיבת ספר קוהלת. טיפוסי, זאת אינה סיבה מספקת לדעתי לאיחוד. בלנק - שיחה 19:01, 5 ביוני 2011 (IDT)
- יצויין, שהדיון על הצעת האיחוד, נידון כאן ובדף השיחה של מחשבת ישראל, במקביל, כך שייתכן ויש לאחד אותם. טיפוסי - שו"ת 18:17, 5 ביוני 2011 (IDT)
- מסכימה עם בלנק, אך קצת תוהה אם אכן התחילה בימי הביניים או קודם לכן, בהגות חז"ל. יעל 18:11, 5 ביוני 2011 (IDT)
ניסוח סותר לכאורה[עריכת קוד מקור]
בפיסקה של הפילוסופיה במקרא, נאמר לגבי השטן בסיפור איוב שהוא מוצג כ"מהווה אנטיתזה לאלוה ה"טוב"." ולאחר מכן מצויין שבספר איוב "מוצג השטן כמלאך שכפוף לחלוטין למרותו של האלוהים". בדרך כלל כשאומרים אנטיתזה הכוונה לסתירה של שני מושגים השווים בכוחם המתנגשים, וכך יוצרים מצב לא הגיוני - כשלא ניתן להכריע לשום צד. אך לאור התיאור הזה נראה שהמילה המתאימה פה היא "ניגוד לאלוה" או "לרצון האלוה" ולא אנטיתזה- שהרי השטן כפוף לאלוה לכאורה. לכן שיניתי.
משוב מ-14 באוגוסט 2012[עריכת קוד מקור]
תחת ספרות החכמה וההשפעה היוונית, הובא ציטוט מספר קהלת : "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" כמקור למה שנכתב שם לגבי השוני התפישתי בין ספר זה לספר משלי. מהכרותי המצומצמת עם הספר, הכוונה של פסוק זה היא לא שלילת איסוף האינפורמציה כמקור חלופי לנבואה אלא לנזק שרואה הכותב אשר יגרם למי שמוסיף דעת כיון שהידע שיצבור יגרור צורך בחיים מוסריים ומכבידים יותר. בצורת ההסתכלות הזו , לא בטוח שיש שוני תפישתי בין שני הספרים כי יתכן שעל פי המחבר, אף על פי שלדעתו ידע יגרור סבל, עדיין אין מנוס מלצבור אותו, בין היתר כיון שהוא מהווה מקשר משני לאל בהעדר הנבואה. Evyad - שיחה 12:23, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
שחזור פרק, שנמחק ושוחזר שוב ושוב[עריכת קוד מקור]
ב-22.6 LA INGENIERO ביטל פרק שכתבתי בנימוק הלקוני והסרקסטי שמדובר 'בפרשנויות הגובלות במחקר מקורי ויצירתי'. כמו כן, הוא לא כתב דבר בדף השיחה ולא פנה אליי. אף על פי ש אקסינו החזיר את הפרק, כי כנראה הוא שפט אותו לטובה, הוא שוב נמחק. אני החזרתי את עריכתי על קנה, לפני 'פרסום השינויים'. לאחר שנימקתי אותה בזאת הלשון:
שחזור פרק שנמחק, בטענה הלא מוצדקת, שהוא מבוסס על מחקר משלי. יש בו מראי מקום. והוא סיכום של פרק שנכתב בידי דוד הרטמן, שהוא מגדולי הפילוסופים של ההלכה המודרנית. הפרק משתלב היטב בערך, ואין שום סיבה שימחקו אותו שוב ושוב, למרות שאחרים אישרו אותו. חייבים לשים קץ לונדליזם בויקיפדיה
אוסיף ואומר שפרקו של הרטמן הופיע בלקסיקון התרבות היהודית, שהוא ספר שיש בו הרבה יוקרה
נא שיפוטכם, אם די בנימוקי הללו או האם צריך להעביר את הדיון בפני אינסטנציה גבוהה יותר.
בברכת שבוע טוב GARZONJACOB - שיחה 16:20, 26 ביוני 2022 (IDT)