שיחה:פסיכולוגיה קוגניטיבית

אם אינכם רוצים להשאיר את הכותרת והפסקאות של הביקורת שכתבתי, אז אוקיי, שיהיה. אבל לפחות הייתי רוצה שתשנו את המידע המטעה שרשום על הביהביוריזם (הפסיכולוגיה ההתנהגותית). בכל מקרה, כל מה שרשמתי מבוסס על מקורות, הפסיכולוגיה הקוגנטיבית אינה מדע אלא אוסף תאוריות לא מוכחות. - ביהביוריסט - שיחה 15:31, 25 בפברואר 2019 (IST)

אם יש מקורות לטענות שלך אז תביא אותם כפי שמקובל בוויקיפדיה עם הערות שוליים. אם כמו שכתבת בדף השיחה שלך אתה חושב שמה שמלמדים באקדמיה הוא שטויות ושמה שאתה כתבת כאן הוא "ידע ראשוני ופשוט ללא עיוותים ושקרים" - אז זה נקרא בוויקיפדיה מחקר מקורי ואין לו מקום באנציקלופדיה. אתה מוזמן להסתכל כאן ולקרוא מה ויקיפדיה איננה. Keren - WMIL - שיחה 16:06, 25 בפברואר 2019 (IST)

זה ממש לא מחקר מקורי, אלא "ידע" שאני מבסס על מה שקראתי אצל ה"ביהביוריסטים" עצמם. למה למשל אפשר לכתוב על ביהביוריזם לאחר מה שמספרים בתואר לפסיכולוגיה כל מיני מרצים שאין להם שום מושג, אבל אי אפשר לכתוב על מה שמספרים הביהביוריסטים עצמם? אני רושם את זה על הביהביוריזם, מהסיבה שהערך "ביהביוריזם" היה קיים שנים רבות מלא בשטויות ללא שום מקור וביסוס, ואף אחד לא אמר על זה כלום, אבל כשאני (בן אדם שבאמת החליט להעמיק במה זה באמת ביהביוריזם, וקרא את הספרים של החוקרים הביהביוריסטים עצמם) מנסה לכתוב דברים, אז מתחילים לבוא אלי בכל מיני טענות. את מחקת משהו שרשמתי בזמן שאני כן מתבסס על מקורות. את טוענת שאני רושם מחקר ראשוני אבל זה ממש לא נכון. אני רושם בדיוק כפי שעורכים אחרים רושמים, רק שאני מתבסס על החומר של החוקרים ולא על הקשקושים והעיוותים של האקדמיה, וזה ממש לא נוגד את חוקי הויקיפדיה. פסיכולוגיה קוגנטיבית = שטויות. היא יוסדה רק לאחר שהפסיכולוגים של המאה ה-30 לא הצליחו להבין את הביהביוריזם המתודלוגי של ווטסון (ובצדק, כי לווטסון היה אוסף מאוד דל של נתונים כדי להקים תחום מדעי נורמלי), ולכן הם לקחו הביהביוריזם המתודלוגי של ווטסון, ושילבו עם מדעי הקיברנטיקה והמנטאליזם הקלאסי. לאחר מיכן צץ ניתוח ההתנהגות והביהביוריזם הקיצוני של סקינר (שאגב זה בדיוק התחום הביהביוריסטי שכן התחיל להחשיב תהליכים מנטאליים פנימיים, ואת הרי ביטלת לי המחיקה של המשפט בערך שמתקן את הטעות שם...) אז הכל התחיל להסתדר לאט לאט. אף פסיכולוג קוגנטיביסט לא יכול לעשות ניסויים כדי לבדוק את טיענותיו. אלא הם רק טענות היפותטיות על כל מיני תהליכים בראש שאין להם הוכחה חד משמעית. ואם את תומכת בזה, אז שתדעי, שאת לוקחת חלק בלתקוע את האנושות להתקדם הלאה בהבנת ההתנהגות האנושית. ביהביוריסט - שיחה 22:36, 25 בפברואר 2019 (IST)

ביהביוריסט כתבת שאתה "מתבסס על החומר של החוקרים ולא על הקשקושים והעיוותים של האקדמיה" וזה נקרא בוויקיפדיה מחקר מקורי. אנציקלופדיה אינה המקום לכתוב את התובנות שלך אלא לסכם את הידע המקובל והקונצנזואלי. אם אתה באמת רוצה לעזור לשפר את המידע בערך ביהביוריזם אני ממליצה שתעבור על המדריך לכתיבה אנציקלופדית כדי להבין את הכללים בוויקיפדיה וככה לא ישחזרו לך את העריכות. ואם אתה חושב שפסיכולוגיה קוגנטיבית זה שטויות אל תערוך את הערך הזה. Keren - WMIL - שיחה 10:33, 26 בפברואר 2019 (IST)

בסדר עכשיו הבנתי למה הכוונה במחקר מקורי. וויקיפדיה גם אינה המקום לתובנות-קשקושים של האקדמאיים... ואם היא כן, אז, ובכן, לא ידעתי.

המידע שבערך ביהביוריזם הוא בסדר.ביהביוריסט - שיחה 10:56, 26 בפברואר 2019 (IST)

בכל מקרה, אשמח מאוד שתמחקי את הפסקה הבאה מהערך: "הביהביוריזם נחלק אף הוא לתת ענפים ותת גישות. גישות קיצוניות בביהביוריזם אינן מכירות כלל בחשיבה אלא מחשיבות את ההתנהגות כולה למונחית אינסטינקטים הנרכשים עם הניסיון. על פי גישה זו, החשיבה היא מעין תחושת לוואי של ההתנהגות/ אשליה/ או דבר מה שאינו יכול להיות מובן דיו למטרות מחקר מדעי. גישות קיצוניות פחות בביהביוריזם רואות את החשיבה כסידור של הרגלי התנהגות בזיכרון באופן אינסטינקטיבי. ככלל, הגישה הביהביוריסטית מניחה את קיומם של מצבים מנטליים פנימיים (כמו אמונות, רצונות ומוטיבציה)." הרי שהיא שקרית, ולא מצויין שום מקור. אסביר למה המשפט שגוי:

- הביהביוריזם נחלק סה"כ לשני גישות - הביהביוריזם המתודולוגי של ג'ון ווטסון (תחילת המאה ה-20), והביהביוריזם הקיצוני של ברס סקינר (שנות ה-30 עד היום).

- גם הביהביוריזם המתודלוגי וגם הביהביוריזם הקיצוני מכירים בחשיבה ומחשיבים אותה להתנהגות.

- ניתוח ההתנהגות בקושי משתמש במונחים שקשורים ל"אינסטינקטים" בהסבר ההתנהגות.

- החשיבה בניתוח התנהגות וביהביוריזם נחשבת כהתנהגות לכל דבר. שום תחושות לוואי, שום אשליות. החשיבה נחשבת כתהליך פיזיולוגי, נוירופיזיולוגי והתנהגותי שנוצר תחת השפעות הסביבה.

"גישות קיצוניות פחות בביהביוריזם רואות את החשיבה כסידור של הרגלי התנהגות בזיכרון באופן אינסטינקטיבי." המשפט הזה בכלל אבסורדי למדי ואין לי איך להגיב לזה בכלל, אבל אנסה לנתח. גישות פחות קיצוניות בביהביוריזם? איזה? "סידור של הרגלי התנהגות" - לא משתמשים במילים כגון 'הרגל' בניתוח התנהגות. גם 'זיכרון' זה לא מושג טכני, ו'אופן אינסטינקטיבי' אין לי מושג למה הכוונה.

המשפט האחרון פחות או יותר מקובל.ביהביוריסט - שיחה 13:33, 28 בפברואר 2019 (IST)

ביהביוריסט, נכון שאלו הגישות העיקריות, אבל היו ויש עוד כמה גישות, למשל של אדוארד טולמן, וקלארק האל . מעבר לכך, אין ספק שהפסקה הנ"ל הזו לא צריכה בכלל להיות בפרק "תחומי מחקר קרובים", אבל יש מקום לדעתי (אולי בפרק ההיסטוריה) לציין שהפסיכולוגיה הקוגניטיבית התפתחה במידה רבה בתגובה כנגד הביהביוריזם שפסל את המחקר של מצבים מנטליים בטענה שאין לנו אפשרות לחקור אותם, משום שאינם אובייקטיביים או אינם משתנים המסבירים את ההתנהגות. Keren - WMIL - שיחה 15:57, 28 בפברואר 2019 (IST)

בנוגע לקלארק אני לא בטוח, סקינר טען שהוא גם היה ביהביוריסט, אבל טולמן היה פסיכולוג קוגנטיבי (הוא אחד הראשונים שהתחיל את הזרם הזה). הבעיה בפסקה הזאת היא לא בזה שהיא מציינת זמן מסויים בהיסטוריה אלא שהתיאור של הגישה ההתנהגות הוא אינו נכון. ועוד פעם את רושמת את הדברים שאני אומר שהם לא נכונים, ביהביוריזם הוא לא פוסל מחקר של מצבים מנטליים! מאיפה את מביאה את זה? זה כאילו לא קראת טת מה שרשמתי וסתם ככה הגבת... בכל מקרה אני מוחק את כל מה שמטעה ומשאיר רק את הסיבה להתפתחות הפסיכולוגיה הקוגנטיבית, כפי שציינת.ביהביוריסט - שיחה 16:29, 28 בפברואר 2019 (IST)

ביהביוריסט ועוד פעם אני אגיד לך שלכתוב "ועוד פעם את רושמת את הדברים שאני אומר שהם לא נכונים" זה לא טיעון קביל. תן בבקשה מקור עליו הדברים שלך מסתמכים, וכשאני אומרת מקור אני לא מתכוונת שתרשום שם של ספר, בלי ציון עמוד כי זה לא נחשב בר-אימות. אנציקלופדיה נכתבת על בסיס הידע הקיים, ובכל ספר מבוא או אנציקלופדיה לפסיכולוגיה תצויין העובדה שהפסיכולוגיה הקוגניטיבית התפתחה בין היתר בעקבות השלילה של הביהביוריזם את המחקר של מצבים מנטליים, או ראייתם כמשתנים התלויים לחלוטין בסביבה ובהיסטוריה של האורגניזם. אולי לדעתך זה "תובנות-קשקושים של אקדמיים" אבל דעתך לא רלוונטית כאן. Keren - WMIL - שיחה 10:31, 4 במרץ 2019 (IST)

חח יש הבדל ענק בין שלילת המחקר של מצבים פנימיים לבין ראייתם כמשתנים תלויים לחלוטין בסביבה ובהיסטוריה.תראי,אני ביהביוריסט, בעל הסמכה של מטפל התנהגותי, עסקתי במחקר התנהגות בעלי חיים, למדתי (לא קראתי) למדתי לעומק את הספרים העיקריים של סקינר, ג'ון ווטסון, איבן פבלוב ועוד. מעבר לזה למדתי על הפסיכולוגיה הקוגנטיבית ממקורות שונים, כגון קורס לפסיכולוגיה כללית, ומאמרים שקראתי באופן אישי של הקוגנטיביסטים הראשונים. ואני יכול להגיד לך - הביהביוריזם אינו שולל מצבים פנימיים, אלא ההפך, הוא חוקר את הטבע שלהם.ביהביוריסט - שיחה 11:04, 5 במרץ 2019 (IST)

יופי לך. אבל דעתך עדיין לא רלוונטי לאנציקלופדיה.Keren - WMIL - שיחה 11:46, 5 במרץ 2019 (IST)

אוקיי, אז הדעה של מי תיהיה רלוונטית לוויקיפדיה? אשמח מאוד לשמוע.ביהביוריסט - שיחה 19:00, 6 במרץ 2019 (IST)

יכולת לשפר את הקלט התפיסתי (Perceptual Enhancement)

בפרק של קשב כתוב "היכולת לשפר את הקלט התפיסתי (Perceptual Enhancement)" אשמח לדעת מה הכוונה, כי יש לי הרגשה שיש כאן בלבול במושגים. הקלט הוא המידע שמקבלים מהחושים. התפיסה היא התוצאה של עיבוד המידע החושי + שילוב עם ידע קודם מהזיכרון. למיטב ידיעתי אין כזה דבר "קלט תפיסתי". יכול להיות שהכוונה הייתה לעיבוד מידע או תהליכים תפיסתיים, או לחילופין כל הנושא של עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה? Chenspec - שיחה

צודקת, הניסוח לא היה ברור דיו. הכוונה לשיפור היכולת לתפוס קלט חושי מסויים. הוספתי הבהרה לדבר בגוף הערך + מקורות.Shaishyy - שיחה 01:49, 28 ביולי 2019 (IDT)

הצגה של תיאוריות, הגדרות וגישות

יש הרבה מקומות בערך שבהם מתוארות באופן כללי כל מיני תיאוריות, הגדרות וגישות למושגים שונים. זה יכול להיות חשוב לפרק של ההיסטוריה, כדי להראות את ההתפתחות של התחום. עם זאת, לפרקים שמדברים על מונחים ספציפיים זה פחות מתאים. למשל, בפרק על "קשב", לקורא הממוצע יותר מעניין לקרוא על הקשב עצמו ולא על ההתפלספות האקדמית סביבו - זה יותר מתאים לפרקי מבוא של מאמרים או ספרי לימוד של סטודנטים. אם ההסברים היו מלווים במקורות, או בהסברים על חשיבות או משמעות הגישות השונות השונות, זה היה משהו אחר. אבל איך שזה נראה כרגע זה מרגיש כמו סבך תיאורתי שמקשה על ההבנה של המושג.
בינתיים השתדלתי להשאיר את הניסוחים המקוריים ככל הניתן ובעיקר לערוך ולהוסיף מסביב, אשמח לשמוע מה דעתכם לפני שאני עושה שינויים גדולים יותר בטקסט המקורי Chenspec - שיחה 18:33, 27 ביולי 2019 (IDT)

היי חן, מסכים שיש בעיתיות, אשמח אם יש לך רעיון איך לפשט את הכתוב תוך שמירה על רמה גבוהה (בכל זאת אינציקלופדיה גם אם לקהל הרחב). מצד שני לעיתים התעלמות מהמחלוקת האקדמית גוררת בהכרח נקיטת עמדה לאחת מן הדעות, ויש פה בעיתיות מסויימת, ולכן אני מתנגד למחיקת דעה שלמה לשם פשטות. להוסיף מקורות, במיוחד למושגים יסודיים, הוא מהלך די פשוט אך אני לא חושב שזה יפתור את הבעיה. דבר שלישי, אשמח אם תבהירי איך מכניסים משמעות לגישה מסויימת, הרי סה"כ יש דעה לפה ודעה לפה על מושג טכני.Shaishyy - שיחה 00:13, 28 ביולי 2019 (IDT)

מסכימה שהכתיבה צריכה להיות ברמה גבוהה ומאוזנת, אבל אפשר לעשות את זה בצורה יותר ידידותית למשתמש . קודם כל - לא כל מחלוקת היא בעלת משמעות ברמת ההצגה הכללית של נושא מסויים (הרי בכל תחום אנשים ימצאו על מה לריב וזה יכול לרדת לפרטי פרטים של כל היבט שולי של הנושא). למחלוקות הגדולות והחשובות אפשר למצוא מקורות שמציינים את קיומן ואת משמעותן או חשיבותן (אם לא, זו כנראה לא מחלוקת משמעותית). ברמה הפרקטית - תראה למשל את המקור שהוספתי בעריכות האחרונות לפרק של קשב שאומר "אופן וטיב המעורבות של הקשב בתהליך עיבוד המידע נתון למחלוקת" - ברגע שזה נאמר, אפשר להמשיך בשקט לאפשרויות העיקריות שבהן הקשב יכול להיות מעורב. אם יש תיאוריה או גישה ספציפית שהיא בעלת משמעות מרכזית - ניתן ורצוי לתת לה את הכבוד עם המקורות המתאימים, אבל לא צריך לפרט את כל הפלפול והמאבק האקדמי סביב הנושא. אמרות כלליות בסגנון "יש תיאוריות שונות בתחום" לא ממש נותנות הרבה מידע כשלעצמן, כי ברוב התחומים (אם לא בכולם) יש יותר מתיאוריה אחת. מה גם שבפסיכולוגיה, הרבה פעמים הגישות השונות משלימות אחת את השניה ולא בהכרח מתנגדות. הרבה פעמים מדובר בנקודת השקפה שונה על אותו דבר או דרך שונה לתאר את אותה תופעה. לכן הרבה פעמים, אם אתה נותן תיאור מספיק טוב של המושג, זה כבר פחות משנה איזה תיאוריה אחראית על איזה היבט שלו - התוכן עצמו חשוב יותר (שוב, אלא אם אחת התיאוריות עומדת בפני עצמה מבחינת החשיבות שלה באותו התחום) Chenspec - שיחה 00:54, 28 ביולי 2019 (IDT)

מבחינתי כמי שכתב את הטקסט המקורי, יש לך יד חופשית.Shaishyy - שיחה 02:54, 28 ביולי 2019 (IDT)

סבבה, אעבוד על זה Chenspec - שיחה 22:21, 28 ביולי 2019 (IDT)

פסיכולוגיה קוגניטיבית יישומית

ביהביוריסט רשם: "אף על פי שאחד מתחומי המחקר החשובים בפסיכולוגיה הקוגנטיבית הוא שפה ותהליכי עיבודה, בכתב העת Applied Cognitive Psychology (אנ') לא ניתן למצוא אף מאמר שמתאר התערבות אפקטיבית בלימוד שפה ותקשורת של אוטיסטים." איני בקיא דיו ביישומים הקלינים של המתודה הקוגניטיבית, האם אין התערבות בלימודי שפה ותקשורת של אוטיזם באמצעות טכניקות קוגניטיביות? SigTif, Ravit, Chenspec, Tshuva, Ewan2, Saifunny, האלקושי, גלייכער, shaishyy, Telecart,Alon112, איתמראשפר, SocialTechWorker, דובי123, Naidav2424, בן-צור, Pasta Gerev ‏בעלי הידע בפסיכולוגיה. Shaishyy - שיחה 22:51, 25 באפריל 2020 (IDT)

בטוח יש עבודה שפתית מול קלינאיות תקשורת, לא יודעת בקשר לטכניקות קוגניטיביות - אבל תוכן המאמרים בכתב עת מסויים לא מהווה ראייה לכאן או לכאן... כמו כן, לפחות למיטב ידיעתי טיפול קוגניטיבי-פסיכולוגי מיועד לתת מענה להיבטים רגשיים באמצעות טכניקות קוגניטיביות. בהחלט יכול להיות שמעורבת עבודה שפתית ולו רק משום שהתהליך הטיפולי מתבסס על דיבור, אבל למיטב ידיעתי זו לא מטרה מרכזית של הטיפול הזה. כלומר, העיסוק הוא יותר בתוכן המסרים שהאדם אומר לעצמו בהקשרים שונים ופחות באיכות השפתית שלהם Chenspec - שיחה 13:22, 26 באפריל 2020 (IDT)

ויכוח חומסקי סקינר

בפסקת הביקורת שהוסיף ביהביוריסט, לאחר מחיקת השורה (שהייתה ללא ביסוס) על חוסר הראיות לאפקטיביות השיטה הקוגניטיבית, נשאר רק תיאור קצר של ויכוח חומסקי סקינר, אך יותר משהו מתאר ביקורת על השיטה הקוגניטיבית הוא מתאר הגנה על השיטה הביהביוריסטית מפני טיעוניו של חומסקי, ועל כן אני חושב שהיא לא מתאימה כאן אלא מקומה בערך על הויכוח (אם יש לו חשיבות בפני עצמו) או בערך על ביהביוריזם או בערך על סקינר. אשמח לשמוע את דעתכם.Shaishyy - שיחה 17:21, 28 באפריל 2020 (IDT)

אפשר למחוק את השורה שבה אני "מגן על הגישה הביהביוריסטית" אבל להשאיר את המשפט שמציג את החוסר אפקטיביות של השיטה הקוגנטיבית בטיפול של רכישת שפה. איך זה לא מבוסס אם נתתי שם של כתב עת שבאמת אין בו אף מאמר בנושא? בעריכות רשמת שזה כתב עת "יחסית חלש", אשמח אם תפנה אותי לכתבי עת "חזקים" יותר עם מאמרים שמראים איך בעזרת יישום של טכניקות קוגנטיביות אפשר לפתור בעיות התנהגותיות כלשהן, או אפילו להתנות בעלי חיים (גם בלי קשר לעריכה של הערכים האלה זה מעניין אותי אישית לקרוא מאמרים כאלה, כי אני יודע שבמחינה מעשית לקוגנטיבים אין שום דבר להציע, מלבד טכניקות פסיכותרפיות פשוטות שהומצאו הרבה לפני שקם הזרם הקוגנטיבי).ביהביוריסט - שיחה 11:04, 29 באפריל 2020 (IDT)

מתנגדת בתוקף לפסקה "הפסיכולוגיה הקוגניטיבית כמיתוס" - כתיבה לא נייטראלית המבוססת על מאמר אחד מ-2011 ועל "מחקר" סטטיסטי מ-1993 שנערך על מחקרים שפורסמו בין 1979 ל-1988. Keren - WMIL - שיחה 16:53, 4 במאי 2020 (IDT)

Shaishyy הפסקה עדיין מיותרת. הערך לא נקרא "המהפכה הקוגניטיבית" ולכל אורכו לא הוזכרה המילה "מהפכה" אלא מתואר התהליך של התפתחות דרכי מחקר שונות בפסיכולוגיה ניסויית. ולכן זה שתומאס ליהי חושב שאין צורך לדבר על מהפכות מקובל עלי אבל לא רלוונטי לערך שלפנינו. ניתוחים סטטיסטיים על הספרות האקדמית שהתפרסמה בשנות ה-80 וה-90 בוודאי שאינם מעידים על מצב הפסיכולוגיה הקוגניטיבית כיום. Keren - WMIL - שיחה 10:32, 5 במאי 2020 (IDT)

היי, אני חושב שבמקום למחוק את הפסקה על ביקורת המהפכה, יש להכניס מידע על הטוענים למהפכה הקוגניטיבית בהקדמה ההיסטורית. אם יש לך מקור עדכני שמתייחס לסוגיה תבוא עלייך הברכה, לצערי לא מצאתי מלבד ספרו של פרופ' דניאל אלגום אשר כן ראה לנכון להתייחס למהפכה ולביקורת של ליהי עליה. בברכה, Shaishyy - שיחה 11:50, 5 במאי 2020 (IDT)

אני לא מבינה למה בערך שמתאר את תחום הפסיכולוגיה קוגניטיבית צריך להיכנס לדיון אם הייתה מהפכה או לא. יותר פשוט לכתוב ערך על המהפכה הקוגניטיבית שבו אפשר להיכנס לכל הדקויות האלה. זה ערך על תחום המחקר עצמו. חסר פה תוכן כל כך בסיסי שדווקא להיכנס לפינה שהביהביוריסט רוצה להתפלמס עליה - אם באמת הייתה מהפכה - נראה לי מיותר. Keren - WMIL - שיחה 17:48, 5 במאי 2020 (IDT)

מצטרפת לעמדה של קרן - הערך מדבר על הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ועל ההתפחות שלה כתהליך, נושא המהפכה אינו רלוונטי Chenspec - שיחה 18:30, 5 במאי 2020 (IDT)

בערך האנגלי המונח מהפכה קוגניטיבית מופיע 4 פעמים. כיוון שמידע על המהפכה רלוונטי הוא צריך להיות מאוזכר בסקירה ההיסטורית באופן כזה או אחר עם הערת אגב על כך שיש יוצאים מהקונצנזוס. כמו כן שוכנעתי שלא פרופורציונאלי לכתוב פסקת ביקרות שלמה על המהפכה ללא הזכרה שלה כלל בערך, מה עוד שביקרות על המהפכה אינה ביקורת על השיטה הקוגניטיבית ולכן מראש היא לא רלוונטית. ולכן מסכים למחוק את הפסקה. Keren - WMIL תוכלי להוסיף שורה על המהפכה תוך כדי ההוספות למבוא ההיסטורי שאת מתכוונת לעשות? Shaishyy - שיחה 08:57, 6 במאי 2020 (IDT)

הפסקה סוציולוגיה של הפרדיגמה הפסיכולוגית

Shaishyy הבעיות והתהיות שעולות מהממצאים של פיזיקת קוואנטים לגבי מדידה, תצפית ואמת אובייקטיביות נכונות לא רק לפסיכולוגיה קוגניטיבית אלא לכל תחום מחקר כמו פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה ארגונית ובעצם כל תחום ניסויי. הפסקה הזו מתאימה לפרק מבוא על פסיכולוגיה קוגניטיבית בספר לימוד אבל לא לערך באנציקלופדיה. Keren - WMIL - שיחה 10:54, 5 במאי 2020 (IDT)

שלום קרן, לא הבנתי מדוע המידע נראה לך לא רלוונטי. אחד מהשינויים המהותיים שהובילה הגישה הקוגניטיבית היא התרכזות במשתנים מתווכים. אם יש מגמות בהיסטוריה שגרמו לקבלה של מחקר מסוג זה איני מבין מדוע לדעתך אין מקומו בערך. ושימי לב שהטעון שכתבת שונה לגמרי מהאשמה שלך על מחקר מקורי כפי שכתבת בתיאור העריכה. Shaishyy - שיחה 11:38, 5 במאי 2020 (IDT)

בנוסף לע"ד מידע על אירועים היסטוריים חשובים שהניעו את המחקר הקוגניטיבי הם כן אמורים להיות מאוזכרים בהתפחות הגישה. מתייג את SigTif, Ravit, Chenspec, Tshuva, Ewan2, Saifunny, האלקושי, גלייכער, shaishyy, Telecart,Alon112, איתמראשפר, SocialTechWorker, דובי123, Naidav2424, בן-צור, Pasta Gerev ‏בעלי הידע בפסיכולוגיה Shaishyy - שיחה 13:26, 5 במאי 2020 (IDT)

Shaishyy אני עוסקת בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובהיסטוריה והפילוסופיה של המדעים הקוגניטיביים יותר מ-20 שנה. השינוי המהותי של הגישה הקוגניטיבית היה במחקר של הפעילות הקוגניטיבית באנלוגיה למערכת לעיבוד מידע בהם בה יש שימוש במשתנים מתווכים, ומה שהניע את הגישה הזו היה הרבה יותר ההשפעה של פיתוח תוכנות מחשב מאשר אפיסטמולוגיה על בסיס של מכניקת קוואנטים. אני מתנצלת על השימוש במונח מחקר מקורי ואני מסכימה שחסר עוד רקע היסטורי להתפתחות הגישה הקוגניטיבית. אני אנסה לשכתב את הדברים כדי לתת תמונה יותר מדוייקת. Keren - WMIL - שיחה 17:40, 5 במאי 2020 (IDT)

מסכים שיש דברים נוספים שהשפיעו, ויהיה מעולה אם תוסיפי על השפעת המחשב. עם זאת כל עוד פרופ' יונתן גושן ופרופ' דן זכאי, שכל בר דעת יסכים שהם מספיק מנוסים ומבינים בתחום, חשבו שזה רלוונטי (יש ציטוט ישיר בפסקה שרשמתי שמגובה במקור) המידע על הקשר להתפתחות בפיזיקה מודרנית צריך להיות בפנים. Shaishyy - שיחה 00:25, 6 במאי 2020 (IDT)

הציטוט שהבאת לא מאפשר לרדת לעומק דעתך או דעתם של הכותבים. מה שמופיע כרגע בערך: הפסיכולוגיה (הקוגניטיבית? או באופן כללי?) לפי ד' זכאי וי' גושן "הושפעה באופן ישיר מן התפיסה החדשה של הפיזיקה[11]" אשר "פתחה אפשרות לקיומה של תנועה קוגניטיבית, שבמוקדה העיסוק בתהליכים מנטליים[11]". מאחר ואין לי אפשרות לעיין בספר של זכאי וגושן בזמן זה, אשמח אם תוכל לצטט את המקור עם ההקשר המלא ולא קטעי משפטים. מעבר לכך, פיזיקת הקוואנטים בוודאי לא הייתה ראשונה או ייחודית בכך שהניחה אובייקטים סמויים שאינם ניתנים לצפייה. כוח הכבידה, חלקיקים אלקטרוניים, שדות אלקטרומגנטיים, אטומים ומולקולות, גנים - אף לא אחד מהם ניתן היה למדוד או לתפעל באופן ישיר כשהפכו לחלק מהמדע המודרני (ויש ספרות ענפה בנושא). על כן הטענה כמו שהיא מובאת אינה ברורה. Keren - WMIL - שיחה 17:20, 6 במאי 2020 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ הספרים של פסיכולוגיה קוגניטיבית של הפתוחה פתוחים לכל בגרסה דיגיטלית: ראי פה Shaishyy - שיחה 17:51, 6 במאי 2020 (IDT)

פסקת ביקורת

ביהביוריסט שחזרתי את העריכה שלך כיוון שהיא לוקה בחוסר נייטראלית. הביקורת של הביהביוריסטים כבר הופיעה בערך באופן פרופורציונלי לכך שנושא הערך הוא פסיכולוגיה קוגניטיבית - אין צורך להציג את אותו מידע בשתי פסקאות נוספות ובעוד ציטוט של לייבוביץ'. Keren - WMIL - שיחה 18:02, 5 במאי 2020 (IDT)

נו ברור שהעריכה לוקה בנייטרליות, זאת ביקורת הרי. כל מה שרשמתי מבוסס על מקורות זה לא דעה אישית שלי, ואני יכול להוסיף עוד מקורות אם צריך. לא נראה לי הגיוני שאת מוחקת לי מידע שמבוסס על ספרות.

המידע החדש שרשמתי זה לא "אותו המידע שהופיע באופן לא פרופורציונלי", אלא מקורות נוספים שמראים על החוסר אפקטיביות והחוסר-מדעיות של הגישה הקוגנטיבית.

למה הציטוט של לייבוביץ' צריך להישאר רק בערך של הביהביוריזם אם הוא מדבר בעיקר על העקרונות של הגישה הקוגניטיבית? נשמע לי מוזר. ביהביוריסט - שיחה 19:10, 5 במאי 2020 (IDT)

גם ביקורת צריכה להיות מנוסחת בצורה נייטרלית. הכתיבה שלך היא פולמוסית ומתנצחת. הביקורת על כך שהפסיכולוגיה הקוגניטיבית מניחה כנקודת מוצא יישויות כמו זיכרון, קשב, ייצוגים, מוצגת בפסקה הראשונה - אך אין צורך להכניס את דרווין והבריאתנות. זה לא טיעון נוסף, רק עוד רטוריקה. גם העובדה שניתוח התנהגות יישומי יכול להיות אפקטיבי בלימוד שפה אצל ילדים ונערים על הספקטרום האוטיסטי מופיעה. רוב כתבי העת שציינת כלל אינם עוסקים במחקר יישומי, ובוודאי שמשפט כמו "לא ניתן למצוא מאמרים אשר מתארים טכנולוגיות התנהגותיות של לימוד שפה" צריך להתבסס על מאמר המראה ניתוח של סקירת ספרות מקיפה. המקור שנתת הוא ספר ללא ציון עמוד כך שזה לא בר-אימות. הביקורת של לייבוביץ' היא לגבי הפסיכולוגיה כמדע ככלל - והוא מבקר גם את הגישה הביהביוריסטית - "אף פסיכולוגיה התנהגותית, בסופו של דבר, תלויה בקטגוריות שאין למדעי-הטבע אחיזה בהן.". Keren - WMIL - שיחה 00:55, 6 במאי 2020 (IDT)