שיחה:פרקטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האם הלגה פון קוך, יוצר פתיתי השלג, הוא זכר או נקבה?[עריכת קוד מקור]

יש לי שאלה. מי שיצר את פתיתי השלג היה הלגה פון קוך. הלגה זה שם של בת ומי שכתב כתב מתמטיקאי

מדובר במתמטיקאי. ראה כאן. נתנאל 14:48, 7 אפר' 2005 (UTC)
הוא לא ישראלי.

משולש סירפינסקי[עריכת קוד מקור]

אם לוקחים משולש פסקל, משנים אותו כך שכל איבר הוא תוצאה של פעולת XOR, במקום פעולת חיבור, על 2 האיברים שמעליו, ומחברים את ה-1-ים בקו, מתקבל משולש סירפינסקי--80.178.141.86 16:00, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

אם לוקחים משולש פסקל וצובעים את כל המספרים האי- זוגיים מקבלים משולש שרפינסקי.
♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥♦♠♣♥
84.111.114.159 18:01, 14 באפריל 2013 (IDT)

כמה דברים חסרים[עריכת קוד מקור]

יש כמה דברים שחסרים פה בצורה כואבת, שגויה ומטעה. יש כאן בלבול חמור בין "צורה רקורסיבית" לבין "פרקטל". לדוגמה, "פתית השלג של קוך" איננו רקורסיבי אבל הוא פרקטל. הוא אינו רקורסיבי כי הוא איננו מורכב מצורות מוקטנות שלו.

  • מימדים לא שלמים - ערך על פרקטלים חייב להתחיל מזה. לכן, "עץ משפט פיתגורס" איננו פרקטל.
  • סעיף מתמטי על מימד האוסדורף והגדרה מתמטית של פרקטלים
  • היסטוריה חסרה מאוד.
  • שימושים בגרפיקה ממוחשבת
  • סוגים שונים של צורות רקורסיבות: בניית ממכונת צילום, בניית בלוגו, בניית משולש סירפינסקי מצביעה של משולש פסקל, בניית המבוססות על מספרים מרוכבים (קבוצת מנדלברוט וקבוצת ג'וליה), משחק הכאוס וכו'...

מישהוא מתנדב לעשות את זה או שאני אצטרך לשאת בעול? טוקיוני 22:44, 3 בנובמבר 2007 (IST)

יש ערך על ממד האוסדורף ועל קבוצת מנדלברוט. בפרק ההיסטוריה, נסה לא להגזים בחלקו של בנואה מנדלברוט. עוזי ו. 22:46, 3 בנובמבר 2007 (IST)
עוד נקודה טובה: המאבק המר בין מנדלברוט למתמטיקאים שווה מילה או שניים לא? חוץ מזה בתור מתמטיקאי לא צורם לך מה שכתוב פה? טוקיוני 22:51, 3 בנובמבר 2007 (IST)
אתה צריך לבקש מרמי בנד (מוטי)

האם אבן היא פרקטל?[עריכת קוד מקור]

שאלה..האם אבן היא פרקטל, כל שבירה שלה תיתן אבן. האם הצורה הגאומטרית הראשונית חייבת להשמר?

דימיון עצמי אומר שרמת המורכבות צריכה להיות זהה, ולא שהצורה צריכה להכיל העתק מדויק של עצמה. אני כרגע מתחיל לעבוד על הערך ואני מקווה שכשאסיים דברים יהיו יותר ברורים. טוקיוני 09:19, 8 בנובמבר 2007 (IST)

הממד של פתית קוך[עריכת קוד מקור]

לפי הגדרת ממד האוסדורף הממד של פתית קוך איננו 4/3 כנאמר בגוף הערך, אלא הלוגריתם של 4 על בסיס 3 (בקירוב 1.2618595) האם לא כך? אורח נטה ללון 11:58, 6 בדצמבר 2007 (IST)

אכן טעות! בכלל יש פה המון בעיות עדיין בערך. טוקיוני 15:25, 5 בדצמבר 2007 (IST)
מצאתי כעת שבערך פתית השלג של קוך, ערך הממד מופיע נכון, סידרתי את הקטע (הטעות התחילה עוד לפני מה שמחקת) ופישטתי אותו מעט שגם קורא שפחות מכיר מונחים כאלו יוכל להבין מה זה ממד האוסדורף, והעתקתי את הנוסחה מהערך הנ"ל. אורח נטה ללון 11:58, 6 בדצמבר 2007 (IST)

בחירת הפרקטלים כנקודת מוצא היא בעייתית[עריכת קוד מקור]

המשפט הפותח ערך זה הוא שגוי. הפרקטל הידוע בכינוי "פתית השלג של קוך" איננו מורכב מעותקים של עצמו. יש כאן בלבול בין מבנה רקורסיבי (שקל להגדיר) למבנה פרקטלי (שדורש להגדרתו את מושג הממד לפי האוסדורף) ואין חפיפה בין שני סוגי המבנה האלה. יש פרקטלים שאינם מורכבים התמונות של עצמם, ויש מבנים רקורסיביים שאינם בעלי ממד שברי.

מימדים של פרקטלים[עריכת קוד מקור]

בערך מצויין (גם בערך עצמו וגם בתמונה נלווית): "בשיטת הבנייה של פתית השלג של קוך, ניתן ליצור פרקטלים כגון עקומת הילברט ועקום פאנו, שממלאים ריבוע שלם. מכיוון שהבנייה כולה מתבססת על קווים, היינו מצפים שהתוצאה תהיה חד-ממדית, איך ייתכן שמקבלים צורה דו-ממדית?".

אינני מבין זאת. בצורה הפשוטה, חד-מימד זה קו אחד רציף (ציר ה-x), דו מימד זה שני קווים חד-מימדיים מאונכים המהווים מישור (ציר ה-x וציר ה-y), ותלת מימד זה עוד קו המאונך לשניהם (ציר ה-z). כלומר, הבניה של עקומת הילברט מהווה שילוב של קווים על גבי ציר ה-x וציר ה-y. לכן אין לנו צורך לצפות לתוצאת חד-מימדית. אז מה הרעיון של השאלה? רן כהןשיחה 09:34, 13 במאי 2016 (IDT)

דו ממד אינו שני קווים חד-ממדיים, אלא המישור שהם מגדירים. עוזי ו. - שיחה 10:08, 13 במאי 2016 (IDT)