שיחה:קודש וחול ביהדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לא בדיוק הבנתי על מה המאמר?

  • על קידושין?
  • קל קדשה? (סוג של זונה)
  • על קדושה? --אלי77 03:07, 25 מרץ 2005 (UTC)

אף אני מצטרף לשאלתו של אלי77: האם זה מאמר בלשני על המשמעויות השונות של מילים מהשורש "קדש"? אם כן, ייתכן שמקומו בויקימילון. אם הוא בא לעסוק במושג Holiness, מה עניין קדֵשה לכאן? דוד שי 05:30, 25 מרץ 2005 (UTC)

ראשית אענה לשאלה על מה המאמר. המאמר הוא על מושג הקדושה.
ועל רקע זה הגיונית השאלה, מה עניין קידושין וקדשה אצל קדושה? התשובה לשאלה זו מצויה בגוף המאמר באופן מרומז ובכוונתי עקב דבריכם לכותבה בדרך ברורה וגלויה. אם כי אני מתלבט איך בדיוק יש לכתוב דברים אלו בגוף המאמר.
ברקע המאמר קיימת שאלה על המושג הקדושה - מה משמעותו ? ואיך זה שבהטיות שונות הוא משמש בנושאים שלכאורה אין שום קשר ביניהם ? מה הקשר בין קדושה, קדשה וקידושין ? איזו מילה בלתי מובנת היא זו, שמכנים בה נושאים כה נבדלים כקדושה וקידושין ואף נושאים מנוגדים כקדושה וקדשה ?
ובזה המאמר נבנה באופן שיטתי: בשלב ראשון מוסבר המושג קידושין הנייטרלי. ממנו עוברים לקדשה שהיא המושג המנוגד והנמוך ומראים שניתן להבינה באופנים דומים. מכאן, לאחר שהובארו אפשרויות משמעות השורש ק.ד.ש, עוברים להסביר את המושג הגבוה קדושה כשגם בו מתחילים מדברי רש"י ועוברים לדברי רמב"ן שהם גבוהים יותר. ומסיים בשיא הקדושה של כהן גדול ביום כיפור בקודש הקדשים. מלח השמים 15:39, 25 מרץ 2005 (UTC)
הערך צריך אם כן להופיע תחת "קדושה ביהדות" ולא תחת "קדושה". כמו-כן, אפשר להעביר חלקים ממנה לויקימילון. אמיתי 17:13, 25 מרץ 2005 (UTC)
שים לב ששמתי את הערך בקטגוריה:יהדות ולא בדתות כפי שזה בויקי האנגלית. עשיתי זאת מהסיבה שציינת. יתכן וטוב לעשות כדבריך, או אולי רצוי להרחיב את הערך הזה עד שמה שאני כתבתי יכנס תחת כותרת משנה 'קדושה ביהדות'. מלח השמים 17:43, 25 מרץ 2005 (UTC)

היפך הטהרה היא הטומאה

יש לי הצעה בעניין הזה: אולי כדאי לשנות את הערך ל"קודש וחול" במקום "קדושה"? צריך מקום לכתוב על עצם פעולת הקידוש ביהדות (לקדש דבר מה) בהקשרים אחרים חוץ משבת (כרגע הערך "קידוש" עוסק אך ורק בקידוש של שבת). InbalabnI - שיחה 23:44, 28 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

הגדרת הקדושה[עריכת קוד מקור]

איך קדושה היא הבדלות מגשמיות אם בדבר גשמי כמו תפילין או ספר תורה יש קדושה? ובכלל, בכל דבר (לפי הרב קוק) יש קודש וחול. Erwin138 10:08, 12 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]


דרגת הקדושה[עריכת קוד מקור]

ישנו פירוש שאין לי מקורו על המדרש שהובא - "יכול כמוני, בניחותא" שבני ישראל כן יכולים להגיע לקדושת ה'. --תוהה - שיחה 09:37, 3 בספטמבר 2008 (IDT)[תגובה]

תרגום לא נכון[עריכת קוד מקור]

התרגום ל "קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתיה קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא ה' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה" הוא בכלל לא מה שכתוב.

זה תרגום יותר נאמן: קדוש בשמי המרום העליונים מקום השכינה. קדוש על הארץ במעשי גבורתו. קדוש לעולם ולעולמי עולמים ה' צבאות. מלאה כל הארץ כבודו.

נדמה לי שמדובר בקטע מתרגום אונקלוס אשר מתרגם את ספר ישעיהו כך שבכלל אי אפשר לטעון לפירוש שמופיע כרגע בעמוד הראשי. אנונימי/ת לא חתם/ה

מה שהיה כתוב היה באמת מוזר. מחקתי. אני-ואתהשיחה 00:22, 29 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

קדושה כהיבדלות מגשמיות[עריכת קוד מקור]

היה לי קשה לקרוא את הערך הזה וללמוד שקדושה היא היבדלות מגשמיות דווקא ביהדות...זה נשמע לי נוצרי הרבה יותר. הפסוק המצוטט עצמו על "קדושים תהיו" מספר ויקרא דורש דברים אחרים ממש בהמשכו - "איש אמו ואביו תיראו...ובקצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאה שדך לקצור ולקט קצירך לא תלקט..לעני ולגר תעזוב אותם. לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו..." ועוד כהנה וכהנה. קשה לומר שזה היבדלות מגשמיות, הדבר הזה בכלל לא מעודד ביהדות ובספרות התורנית באופן גורף, המון פעמים ממש להפך!

זה מסוג הדברים שיש ספרות תורנית יחסית עניפה לגביהם, ועל כן נראה לי די יומרני להכריע על רעיון ומהות הקדושה בהגדרה כזו שחיפוש בגוגל על קדושה ביהדות יוביל לפה כתוצאה ראשונה. הלוואי והייתי יודע להגיד מה רעיון ומהות הקדושה ביהדות, אבל נראה שזה יותר קרוב למשמעות של לחיות את החיים הרגילים באופן עליון יותר, מוסרי יותר, אלוקי יותר. מכאן ועד לההתבדל ולהתנזר הדרך עוד ארוכה. --Shiran231 - שיחה 15:55, 15 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

לא הבנתי מה ניסית לומר לגבי הפסוקים מספר ויקרא. לגבי ה"היבדלות", יכול להיות שצריך להשתמש במילה אחרת כדי שזה לא יתפרש כ-segregation. אולי המילה הבדלה תהיה נגישה יותר. איפה מופיעה המילה "להתנזר"? --‏InbalabnI‏ 22:37, 15 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
ראיתי שעשית קצת עריכה - נראה יותר טוב לדעתי, אין לי ממש שום דבר חכם להגיד. יפה. --Shiran231 - שיחה 21:53, 20 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
אמנם קדושה משומשת בכמה וכמה אופנים ומשמעויות שונות, אך המושג בשורש ק.ד.ש הוא אחד לפי מיטב הבנתי. זה אמנם נשמע מוזר אבל המשמעות האמיתית של קדושה זה שלמות או טוטאליות. משום כך מקדישים משהו למשהו אחר למשל יצירה מוקדשת ל... (כל כולה בשביל אותה מטרה) או דוגמה אחרת: "אני מקדיש שעה אחת ביום לכושר", שעה אחת שכל כולה בשביל כושר, וכד'. ברור אם כן למה אדם קדוש הוא (לכאורה!!!) סוג של נזיר/עילוי כי הוא נותן את כל כולו למען המטרה הזאת שהוא מאמין בה, ולכן מתבלבלים אנשים וחושבים שקדושה זאת התבדלות, וזה הגדרה חצי נכונה בלבד (זה לא נובע מרצון להתרחקות אלא להתקרבות לכיוון ספיציפי).
מכיוון שהנוצרים רואים בעולם הרוח את התכלית הקיומית שלנו, אנשים קדושים להם אכן מתבדלים מאד מגשמיות(דבר שקשה להגדירו כיהודי אך נראה לי שהיו רבנים חשובים שחשבו כך). אך כאן הרבה מתבלבלים, אם קדוש זה מובדל מחומר למה זונה כוהנת נקראת קדשה? מי שמבין ש-ק.ד.ש זה שלמות יבין בקלות. היא מקדישה את כל כולה לע"ז שלה. אפילו בגופה היא משתמשת כדי לאסוף כסף למקדש שלה!
אני מקווה שהסברתי איך כל המשמעויות השונות שיש לשורש ק.ד.ש מסתדרים ביחד. אם אני צודק, הערך הזה צריך שכתוב (אני כתבתי הערה דומה בויקימילון)...
נ.ב. נולדתי בשבת שקראו בה את פרשת קדושים. :) --עוז גבריאל - שיחה 11:50, 29 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 06:24, 16 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

מבנה של ערך[עריכת קוד מקור]

ערך זה בנוי כמו פורטל, לא כמו ערך על החתום, אברהם צבאן 12:25, 28 ביולי 2015 (IDT)[תגובה]

קודש וקודש ביהדות[עריכת קוד מקור]

אף על פי שכותרת הערך מדברת על קודש וחול, מה שיש כאן בעיקר זה קודש, או יותר נכון רשימת ערכים מורחבים בנושאים שונים ביהדות. ממליץ להעביר את הערך לקדושה (יהדות) ולנסות להרחיב בפרשנות ה"קדושה" באופן כללי בספרות היהודית, ולפיה להרחיב על המופעים השונים של הקדושה ביהדות. אשמח לשמוע חוות דעת, בתודה, דג ירוקשיחה • י"ח באדר א' ה'תשע"ו 19:55, 27 בפברואר 2016 (IST).[תגובה]

הגדרת הקדושה[עריכת קוד מקור]

אני מצטרף לכל המוחים על ההגדרה שניתנה בערך זה לקדושה (מה שמעבר לגשמיות) אשר מושפעת מן התפיסה הנוצרית או התפיסות הרוחניות המזרחיות, הרואות בכל דבר חומרי - דבר שפל ונחות, ורואים קדושה ומעלה עליונה רק ברוחניות המנותקת מן הגשמיות והחומר. זו טעות לייחס הגדרה זו לתפיסת הקדושה ביהדות. יתכן שתפיסה זו מושפעת גם מהגותו של ישעיהו ליבוביץ שטען שרק הקב"ה קדוש ואין לייחס קדושה לשום חפץ או אדם או בכלל לשום דבר בעולם. אך כאמור אין זו התפיסה ביהדות. היטיב להגדיר את מושג הקדושה ביהדות הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) זצ"ל, שאמר כי כל דבר המקדם את התכלית האלוהית העליונה של ההיסטוריה - הוא קודש, וכל האמצעים והכלים העשויים לכך שתכליתם לשם כך - קדושים. נכון צוין כי בקדושה ביהדות יש מדרגות, מדרגה של קדושה הנמוכה ביותר (=חולין) עד למדרגה העליונה ביותר - הקב"ה. לפי זה, גם בחול יש קודש, אולם יש לגלותו ובהתאחד החול עם הקודש הוא מעלה את הקודש למדרגה גבוהה יותר, ומשום כך שיר השירים הוא קודש קודשים, ופירושו כי יש בו איחוד של הקודש עם הקדושה שבחול.