הבדלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים

הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב. ההבדלה נעשית על ידי אמירת ברכה מיוחדת הנאמרת על גביע יין (או מיץ ענבים) תוכן הברכה הוא ההבדלה בין השבת לששת ימי המעשה, יחד עם הברכה על היין עצמו. במוצאי שבת כוללת ההבדלה אף ברכה על הבשמים ועל האש.

מהות ההבדלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הבדלה, המאה ה-14, ספרד

שני אופנים אפשריים למהות ההבדלה:

  1. להבדיל את ימות החול מיום השבת,
  2. להבדיל את יום השבת מימות החול.

מהפוסקים[1] עולה כאופן השני, שעניין ההבדלה הוא להבדיל את יום השבת מימות החול[2].

דיני ההבדלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוות הבדלה היא לדעת הרמב"ם (שבת פרק כט הלכה א) מצווה מן התורה, הנלמדת ממצוות קידוש השבת בדברים, שנאמר (שמות כ ז) 'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ', כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש, וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו, בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה. גם לדעתו, אין חובה מן התורה להבדיל על כוס יין. אף לדעת ראשונים אחרים, המובאים במגיד משנה, אין חובת ההבדלה אלא תקנת חכמים.

על פי ההלכה, מי שאמר הבדלה בתפילת ערבית, או לחלופין אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", רשאי לעשות מלאכה לפני ההבדלה. אולם אסרו חכמים לאכול לפני ההבדלה.

זמן ההבדלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי שלא היה לו יין או מסיבה אחרת לא הבדיל במוצאי שבת, יכול להבדיל עד יום שלישי. במדינות הצפון, כמו נורווגיה, נוהגים בחודשי הקיץ להבדיל ביום ראשון בבוקר כיון שהשבת יוצאת בשעה מאוד מאוחרת.

על מה מבדילים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם כותב שיש לומר את ההבדלה על יין ולא על לחם. עם זאת, הרמב"ם כותב[3]: "יין שריחו ריח חומץ, וטעמו טעם יין-מקדשין עליו; וכן יין מזוג. ויין צימוקים, מקדשין עליו והוא שיהיו צימוקים שיש בהן לחלוחית, שאם ידרוך אותן ייצא מהן דבש. וכן יין חדש מגיתו, מקדשין עליו; וסוחט אדם אשכול של ענבים, ומקדש עליו בשעתו. מדינה שרוב יינה שיכר, אף על פי שהוא פסול לקידוש, מותר להבדיל עליו, הואיל והוא חמר המדינה."

בשולחן ערוך נכתב[4]:

"ואין מבדילין על הפת אבל על השכר מבדילין אם הוא חמר מדינה והוא הדין לשאר משקין חוץ מן המים"

בשולחן ערוך הרב כתוב:

"מבדילין על כל משקה שהוא חמר מדינה חוץ מן המים"

בעקבות זאת, כתבו חלק מהפוסקים, כמו ערוך השולחן, האדרת והציץ אליעזר, שניתן להבדיל על קפה ותה. פוסקים אחרים, כמו הרב עובדיה יוסף טענו שניתן להבדיל רק על משקאות משכרים[5].

לגבי חלב, היו שהתירו ואחרים אסרו[6][7].

סדר ההבדלה ומנהגיה במוצאי שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה על האש (נר)

לפני ההבדלה נהוג לומר פסוקים שונים ותפילות להצלחת המעשים בשבוע הבא. פסוקים אלו משתנים בקרב הקהילות השונות.

לאחר פסוקים אלו נאמרות הברכות לפי סדר זה:

ברכת בורא פרי הגפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברכת בורא פרי הגפן

היא הברכה הראשונה אשר לאחריה מסודרים שאר הברכות.

יש נוהגים (בעיקר בקרב קהילות ספרד[8]) שכל הקהל פורץ בצחוק רם לאחר ברכה זו, בתור סגולה לשבוע משמח.[9]

דיני הבשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ברכת הגפן, מברכים ברכת בורא מיני בשמים, ומריחים בעצים ושיחים שנותנים ריח טוב.

טעם הרחת הבשמים הוא מאחר שבשבת יש לאדם נפש יתירה, ובמוצאי שבת היא מסתלקת, וכדי להשיב את נפשו תיקנו להריח ריח טוב.

דיני הנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברכת בורא מאורי האש

לאחר ברכת הבשמים מברכים ברכת בורא מאורי האש ונוהגים להגביה את הידיים ולהסתכל בציפורני הידיים לאור האש. הטעם שתיקנו לברך על האש במוצאי שבת הוא משום שבמוצאי שבת נבראה האש על ידי האדם הראשון כמסופר בתלמוד:

שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור

ברכת הבדלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח הברכה הוא "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול".

לאחר ברכת ההבדלה שותה האדם שאמר את ההבדלה מהיין. יש נוהגים שאף אחרים טועמים מיין זה כמו בקידוש ויש הנמנעים מכך. יש גם הנוהגים לכבות את נר ההבדלה בשאריות היין[10], וכן טובלים את האצבע ומעבירים על העיניים, ויש הנמנעים מנוהג זה בשל הטענה שאין זה מכובד לעשות כך.

ראשי התיבות של הברכות הם יבנה (יין, בשמים, נר, הבדלה). הסדר של הברכות הוא במעלה הראש, מהיין שנכנס לפה, הבשמים אותם מריחים באף, האש שרואים בעין וההבדלה שנעשית במוח. בגמר ההבדלה, נהוג לשיר את הפיוט המבדיל בין קודש לחול, וזמירות נוספות.

בתקופות קדומות היה נהוג לערוך השבעות למלאכים, לאחר ההבדלה[11]. אולם הרב יעקב עמדין ביטל לגמרי נוהג זה[12].

אוסף מעמידי בשמים המוצג בבית הנשיא

הבדלה ומועדי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדלה במוצאי חג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוצאי חג שאינו מוצאי שבת אומרים רק את הברכה על היין וברכת ההבדלה, ומדלגים על ברכת הבשמים, משום שביום טוב אין "נשמה יתרה" כבשבת, וכן מדלגים על ברכת האש (שנבראה במוצאי השבת ואינה אסורה ביום טוב). יש שנוהגים לדלג על הפסוקים הנאמרים לפני ההבדלה. במוצאי חג שהוא גם מוצאי שבת מבדילים כמו בכל מוצאי שבת.

הבדלה במוצאי יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוצאי יום הכיפורים (שאיננו מוצאי שבת) יש להשמיט רק את הברכה על הבשמים[13] אך את הברכות על היין, האש וההבדלה אומרים. בנוסף, בניגוד למוצאי שבת, ניתן לברך דווקא על אש שדלקה קודם יום הכיפורים, ולא על אש שהודלקה במוצאי יום הכיפורים. אם אין נר כזה בנמצא מדלגים גם על ברכת האש[14]. יש נוהגים שאם יום הכיפורים חל בשבת מברכים את ברכת הבשמים לפני ברכת היין[דרוש מקור], אך ברוב הקהילות נהוג להשמיט ברכה זו אפילו אם חל יום הכיפורים בשבת[דרושה הבהרה].

הבדלה במוצאי שבת שחל בתשעה באב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר תשעה באב חל במוצאי שבת (או שחל בשבת ונדחה למוצאי שבת) אין מבדילים במוצאי שבת שכן לא ניתן לשתות את היין בשל הצום וכן אסור להריח בשמים בשל האבלות אך מברכים את ברכת מאורי האש (בלבד). במוצאי תשעה באב, לאחר צאת הצום מבדילים על הכוס ומברכים את ברכת היין וברכת המבדיל בלבד.

דין יקנה"ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

דין מיוחד הוא כאשר חל חג במוצאי שבת. מצד אחד, כיוון שמדובר בחג יש לומר קידוש של חג, אך מצד שני כיוון שמדובר במוצאי שבת יש גם לומר הבדלה. ישנו סדר מיוחד הנהוג במצב כזה והוא שילוב של קידוש עם הבדלה ביחד. סדר זה נעשה אך ורק כאשר החג הוא במוצאי שבת. אם לעומת זאת החג חל ביום שישי והשבת היא במוצאי החג אין עושים הבדלה בקידוש של ליל שבת, כיוון שהשבת קדושה יותר מן החג. סדר הברכות: ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת האש, ברכת הבדלה (בנוסח מיוחד, ראו להלן) וברכת שהחיינו. ראשי התיבות יקנה"ז מייצגים סדר זה: יין, קידוש (=ברכת הקידוש), נר (ברכת האש), הבדלה (ברכת ההבדלה), זמן (ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה).

נוסח ברכת ההבדלה בסדר יקנה"ז:

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְהִקְדַּשְׁתָּ אֵת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָׁתְךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ."

הבדלה בתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוצאי שבת וחג נהוג גם לאמר הבדלה בתפילה. במשנה במסכת ברכות (פרק ה', משנה ב') יש מחלוקת היכן לאמר את ההבדלה בתפילה. תנא קמא מציין, וכך נפסק להלכה, שיש לאומרו בברכת "חונן הדעת" כי החכמה היא זאת שמאפשרת לבן האדם להבדיל בין דברים. רבי עקיבא לעומת זאת אומר שההבדלה מספיק חשובה כדי לאומרה בברכה מיוחדת בפני עצמה מיד אחרי שלוש הברכות הראשונות. רבי אליעזר אומר שיש לומר את ההבדלה בברכת "מודים" שהיא בסוף תפילת שמונה עשרה.

נוסח ההבדלה בתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוצאי שבת רגילה אומרים נוסח המתחיל ב"אתה חוננתנו". כאשר מוצאי שבת חל ביום טוב, אומרים נוסח מיוחד המתחיל ב"ותודעינו". נוסח זה תוקן על ידי רב ושמואל בבבל ונוסחו המקורי הוא: "ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך ותנחילנו זמני ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת". במהלך הדורות נעשו שינויים בנוסח. יש משערים שאחד השינויים: התוספת "הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך" הצליחה להשתרבב לגמרא מתוך הסידור, שכן התוספות (פסחים ק"ד) ציינו שנוסח זה לא נמצא בגמרא שלהם.

בנוסח אשכנז ונוסח ספרד נוסף לנוסח ותודיענו גם: "ותבדל ה' אלוקינו בין קדש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה". מדובר בתוספת מאוחרת שכן נוסח זה לא נמצא בגמרא, במשנה תורה, בסדר רב עמרם גאון, בסידורים כתבי יד ובנוסחי התפילה של שאר עדות ישראל. התוספת נעשתה על מנת שנוסח "ותודיענו" יכיל את כל ה"הבדלות" המצויות בנוסח הרגיל למוצאי שבת (בין קודש לחול, בין אור לחושך וכו').

האדמו"ר רבי יהודה זאב קורנרייך משידלובצא באמירת הבדלה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"פ ההסבר מדוע מבדילים על כוס של ברכת המזון: "דברכת המזון והבדלה הכל הוא על מה שעבר, שחיוב ההבדלה אינו בשביל הזמן ההוה והעתיד שהוא חול, אלא בשביל הזמן שהיה שבת" - מגיד משנה לרמב"ם הל' שבת פכ"ט הי"ב.
  2. ^ תורת מנחם, כרך כט, עמ' 114.
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"ט, הלכה י"ז
  4. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רצ"ו, סעיף ח'
  5. ^ הבדלה ללא יין, מכון אריאל
  6. ^ אליעזר יהודה ולדנברג, ‏ציץ אליעזר - ח, סימן ט"ז, באתר HebrewBooks
  7. ^ הרב יובל שרלו, הבדלה על חלב, אתר מורשת
  8. ^ מנהג יהדות מרוקו (נתיבות המערב עמוד 72),יהדות תוניסיה (גאולי כהונה מערכת מ') יהדות לוב ("נחלת אבות - מנהגי יהדות לוב" עמוד ע"ב)
  9. ^ ספר נפש חיים לרב חיים פלאג'י מערכת צחוק. "צא ובדוק כי לא על חינם הוקבע בעת ראית הצפורניים במוצאי שבת להמציא צחוק..." כמו כן העיד הרב חיים נאה (קצות השולחן לחלק ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז') שראה מנהג דומה בעת שאיפת עשן הנר :"ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז"ל. והיה דרכו אחר שהריח לומר אח אח בקול גדול מאוד, עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א".
  10. ^ וכך פסק הלבוש
  11. ^ כך מובא בסידור רב עמרם גאון ובספר ארבעה טורים סימן רצ"ט, "אשבעית עלך פורה (צ"ל פוטה- יעב"ץ) שר שכחה שתסיר לב טפש ממני ותפיל יתיה על טוריא ועל רמתא בשם שמהתא קדישתא בשם ארמס ארימס ארטומימס אנסיסיאל ופתחאל. ונח מצא וכו'".
  12. ^ ספר מור וקציעה סימן רצ"ט
  13. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק כ"ט, הלכה כ"ה טור ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ"ד, סעיף ג', בשונה מדעת מרדכי בן הלל (יומא סימן תשכ"ז) הסבור שאין להשמיט
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד, עמוד א', "ותני חדא אין מברכין עליו... כאן ביום הכיפורים". משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק כ"ט, הלכה כ"ז. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ"ד, סעיף ד'


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.