שיחה:קמץ
מקור[עריכת קוד מקור]
הערך תומצת מהספר "הדקדוק העברי השמושי". ―Deror avi (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
קמץ קטן במילים כול, רוב, תוף, חוק[עריכת קוד מקור]
אני רוצה להרחיב את הערך הזה עם דוגמאות מעשיות לשימוש בקמץ קטן ואני זקוק לעזרה.
לכל הדעות צורת הנסמך של כֹּל היא כָּל־ בקמץ קטן.
לפי אבן־שושן, צורת הנסמך של רֹב ושל חֹק יכולה להיות בקמץ קטן ובחולם: רָב־ ורֹב־, חָק־ וחֹק־ ואילו זו של תֹּף ושל דֹּב רק בחולם – תֹּף־ ודֹּב־.
למיטב הבנתי המילים שייכות לאותו משקל. אם כן, מישהו יודע ממה נובע חוסר האחידות?
כמו כן, האם יש עוד מילים במשקל הזה שבצורת הנסמך שלהן נכתב קמץ קטן?
תודה. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 14:06, 9 באפריל 2010 (IDT)
- כדאי לפנות לאקדמיה בעניין. אני מניח שחוסר האחידות נובע מכך שהצורות השונות מופיעות כך במקורות. אגב, באבן־שושן שברשותי (1997) המילה חוק בנסמך מנוקדת רק בקמץ קטן. מצאתי גם שהמילה תום מנוקדת בביטוי בתם־לבב בקמץ קטן, אבל המילה עצמה, לפי המילון, מנוקדת בסמיכות בחולם. Kulystab • שיחה • לורד קיצ'נר רוצה אתכם. התגייסו למיזם המלחמה הגדולה! • כ"ו בניסן ה'תש"ע • 10:39, 10 באפריל 2010 (IDT)
- מעניין מאוד לראות איך אבן־שושן משתנה. במהדורה שלי מתשס״ד חָק־ מסומן כ"ישן" והצורה הראשית היא חֹק־.
- בכל אופן, נדמה לי שמצאתי את התשובה לשאלתי בהחלטות האקדמיה בדקדוק סע׳ 1.3 ג׳ – כֹּל היא המילה היחידה שלפי החלטת האקדמיה מתשנ״ז תנוקד בנסמך בקמץ קטן, ושאר המילים במשקל הזה תנוקדנה בחולם חסר. באותיות קטנות מוסבר כי בתנ״ך מילים כאלה מנוקדות בשתי דרכים: כשיש אחריהן מקף – בקמץ קטן וכשאין – בחולם. המהדורה החדשה של אבן־שושן כנראה התיישרה עם ההחלטה הזאת. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:36, 10 באפריל 2010 (IDT)
פסקה לא מובנת[עריכת קוד מקור]
"ככל הנראה, בתקופת הניקוד הטברני נהגה הקמץ בתנועה שבין a ו-o, כלומר תנועה אחורית חצי-פתוחה מעוגלת (בסימון IPA: ɔ). בהגייה התימנית והאשכנזית של העברית הוא נהגה כתנועת o. בהגייה הספרדית השתמר, כאמור, הבדל בין שני סוגי קמץ: קמץ גדול, שמקורו בתנועת a, נהגה a, וקמץ קטן, שמקורו בתנועת u, נהגה o." אם הכל בגדר השערה, איך "בהגיה הספרדית השתמר, כאמור"? קודם לא לא נאמר בכלל (משתמע לגבי הטבריינית) ודבר שני מי אמר שזה השתמר אם זו רק השערה לגבי הטבריינית?
ההבחנה בין קמץ גדול לקמץ קטן[עריכת קוד מקור]
בפסקה "הגייה" כתוב שבשיטה הטברנית לא היו הגיות שונות לקמץ גדול וקמץ קטן. הטענה הזאת מקשה על הבנת המשפט האחרון שבקטע הפתיחה, משפט המציין את ההבחנה בין קמץ גדול לקמץ קטן. לכן לדעתי יש צורך לעשות אחת מהשתיים: אפשרות אחת היא למחוק את המשפט האחרון שבקטע הפתיחה. אפשרות שנייה היא לא למחוק את המשפט הזה, אבל רק אם: א. הייתה בשיטה הטברנית איזושהי הבחנה אחרת בין קמץ גדול לקמץ קטן. ב. תתואר ההבחנה הזאת באיזשהו מקום בערך.yoelyar - שיחה