לדלג לתוכן

שיחה:שדמות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לדעתי האישית, שאין לה מקום בוויקיפדיה, חשיבותו של כתב עת זה שואפת לאפס. מדובר בקבוצת אנשים קטנה שבפראפראזה על שורה משירו של אלתרמן "מסביב למדורה" ניתן לומר עליהם כי "על עצמם הם כותבים להם שיר". היצירה היחידה בעלת המשמעות של חוג זה היא שיח לוחמים שיצרה באמת הד בעל השפעה בציבוריות הקיבוצית והישראלית. כתב העת הזה לא שיקף הלכי רוח שהיו בתנועה הקיבוצית ולא יצר שום מציאות תרבותית או חברתית חדשה. קרא אותו קומץ של חברים בכל קיבוץ ואני לא זוכר שהוא עורר איזשהו דיון פנימי בקיבוץ (שלי לפחות). אני זוכר שהיו מופיעים בעיתונות הקיבוצית כותרות כגון: "חוג שדמות החליט לגנות את ההתנחלויות". אני יכול להבטיח לך שלהוציא את חברי חוג שדמות, ההצהרות האלו לא עניינו איש (רק אולי חלקים מהציבור הכללי שתפס את התנועה הקיבוצית ככזאת המתנגדת להתנחלויות). החתונות, החגים, טקסי האבל וכד' עוצבו בכל קיבוץ על פי דרכו ולא על פי פוליטרוקים של התנועה. לכל היותר, נעשה שימוש בחומרים שהופיעו בפרסומים של התנועות על תרבות בבחינת "הנה יש פה רעיון לפעילות או קטע קריאה יפה שיכול להוסיף לחג אצלנו". החזרה של הקיבוצים מהאנטי דתיות לכיוון ערכים של מסורת לא התרחשה בגלל חוג שדמות אלא בגלל תהליכים חברתיים של חזרה לקונצנזוס, כפי שהתבטא גם בשאיפה לרמת חיים ולהדגשת הפרט על החברה. אני מבין שמה שאני אומר כאן הוא בבחינת "הוצאת קיטור" אישית, אלא שמרגיז אותי שויקיפדיה נותנת חותמת הכשר לחשיבותו של חוג זה.אודי - שיחה 19:51, 16 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

שלום אודי. ויקיפדיה לא נותנת חותמת הכשר לשום דבר. בסך הכל מתעדים לפי מקורות גלויים ומחקרים שנעשו (למשל חוג אפעל בו למדה רות קלדרון שהקימה את אלול ואת עלמא הוא תוצאה שהשפיעה רבות על החברה בישראל). אם יש לך מקור מוצק לפיו מדובר בגוף קטנטן וחסר השפעה אתה מוזמן להוסיף את הדברים לפרק הביקורת (הלא קטן). Ranbar - שיחה 20:03, 16 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אודי, ודאי שלדעתך האישית יש מקום בדפי שיחה בוויקיפדיה, אבל איני מסכים איתה. אני זוכר את שדמות כרבעון שלא מעט אנשים בסביבתי הקיבוצית התעניינו בו. מהערך עולה בעיקר העניין שהיה בו בחזרה למקורות יהודיים, למרות שאני זוכר גם עיסוק בלא-מעט עניינים אחרים (כרגע זה מבוסס על זיכרון בלבד ואין לי איך לבדוק זאת).
בכל מקרה, לרבעון שהופיע במשך למעלה מ-30 שנה ושמאמריו מצוטטים לא מעט, יש חשיבות אנציקלופדית, גם אם השפעתו על כלל החברה הקיבוצית הייתה מועטה. אמנון שביטשיחה 23:59, 16 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
לא ביקשתי לפתוח דיון חשיבות. דברי נכתבו בכוונה תחילה בדף השיחה של יוצר הערך, בבחינת הוצאת קיטור, והוא העבירם הנה.אודי - שיחה 11:08, 17 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

מי הקים את מלי"ץ?

[עריכת קוד מקור]

אנשי מלי"ץ רואים במורל'ה בר-און (שהיה ראש מחלקת הנוער והחלוץ בימים ההם) ובאברהם אינפלד, מי שעמד בראש מלי"ץ שנים רבות, כמי שהקימו את הארגון.

"מר אברהם אינפלד, לשעבר מייסד מכון מלי"ץ, נשיא 'הלל' הבינלאומי, נשיא קרן צ'ייס וחבר הועד המנהל של קולות."

דיווח טעות

[עריכת קוד מקור]

הפסקה על פעילות החוג בנוגע לטקסי מעגל החיים , אינה מדוייקת ואולי אף שגויה. הסימוכין המצורפים (2) - בקתדרה. כלל אינם רלוונטים לפסקה. טקסי מעגל החיים עוצבו כבר בסוף שנות העשרים -השלושים והארבעים וטקסי הבר מצוה (נושא אותו אני חוקרת כעת) עוצבו בשנות החמישים תחילת השישים. חוג שדמות החל לפעול ולהשפיע רק לאחר מלחמת ששת הימים 67 . יתכן שהיתה לו תרומה שולית לחגיגות הבר מצוה וחגיגות אחרות. אך לא מצאתי מאמרים המעידים על כך בכתב העת שדמות . לכן. יש לי נטיה להסכים עם אודי. שדבריו מופעים בשיחה. זאת ועוד החברה הקיבוצית בשנות השבעים שונה מאוד מהחברה הקיבוצית לפני קום המדינה ובשנות החמישים, אז ל"רבנים" הקיבוציים (ברל, חזן, יערי, טבנקין ושות') היתה השפעה רבה מאוד. בקיצור לכתב העת יש מקום בויקיפדיה, אך לא צריך להגזים בחשיבותו.

מקור: דווח על ידי: גליה 46.120.28.182 23:43, 20 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה

אני לא מכיר את הנושא, אבל אני לא חושב שהמשפט "הפעילות בתחום ה"הלכה" הייתה דרך עיצוב טקסי מעגל החיים בקיבוץ, בחברות הנוער ובתנועות הנוער ובהם במיוחד טקסי בר ובת מצווה וטקסי חגים ושבתות", שאליו את מתייחסת סותר את הטענה שלך. יש כאן התייחסות לאופן הפעילות של החוג עצמו, ולא כתוב כי החוג השפיע על כלל טקסי מעגל החיים בקיבוצים, או היה הגוף היחידי שעיצב והתחיל את הפעילות הזו. בהמשך אף כתוב שלא הייתה לו משנה סדורה בנושא הזה. אדם מה - שיחה 01:15, 21 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה
שיניתי את ניסוח המשפט והסרתי את הקישור למאמר שבעצמו חשוב אך אינו רלוונטי לנושא הערך. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 06:06, 25 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה

יצירת שיח לוחמים

[עריכת קוד מקור]

מאיפה המקור למשפט זה? "באוקטובר 1967 כינס אברהם שפירא חבורת צעירים שחזרו מקרבות מלחמת ששת הימים לשיחה בנוסח "התדבקות חסידים" שיצאה לאור בספר רב-ההשפעה "שיח לוחמים". למיטב ידיעתי לא הייתה שום "הדבקות חסידים". מדובר על שורה של ראיונות שנערכו בנפרד בקיבוצים שונים עם מספר מצומצם של משתתפים בכל ראיון.אודי - שיחה 15:15, 1 במאי 2015 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשדמות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 01:27, 24 בנובמבר 2022 (IST)תגובה