שיחה:שולחן ערוך הרב
דיון ראשון[עריכת קוד מקור]
תיקנתי את המשפט "בהווה משמש השולחן ערוך בעיקר את חסידי חב"ד" ל"בהווה משמש "שולחן ערוך הרב" בעיקר את חסידי חב"ד". נדמה לי שזו הייתה כוונת הכותב. דוד שי 04:48, 15 אוגוסט 2005 (UTC)
תיקנתי את מקום השריפה, שלא הייתה בליובביץ' מקום בו התגרוררו אדמו"רי חב"ד שאחריו, השריפה היתה בעיר מגוריו - ליאדי. כמו"כ הכרחי להוסיף את הגאונות הנפלאה שישנה בחיבור זה. שלא רבים זוכים לעמוד עליה. עוד תיקון נדרש, הזכויות עדיין הינם בידי חסידי חב"ד.
השמטתי את מה שנכתב אודות הקשר בין השריפה למחלוקת, היות ואין לו סימוכין, וכל כולו מפרי עיטו של א' כהנא.מעיר 04:52, 20 ספטמבר 2005 (UTC)
- הרבה דברים איני מבין כאן, אבל "הזכויות עדיין הינם בידי חסידי חב"ד" אינו סביר בעיני. זכויות יוצרים פגות בתום שבעים שנה ממות היוצר, ותנאי זה מתקיים בספר זה. ייתכן שבידי חסידי חב"ד זכויות על עיצוב מסוים של הספר, אך לא על הטקסט עצמו. דוד שי 04:57, 20 ספטמבר 2005 (UTC)
- כנראה הנושא של זכויות יוצרים על פי דין תורה, אינו ברור כל כך, ולרבים מהספרים של מחברים שנפטרו לפני שנים רבות, יש טוענים לבלעדיות.--שפ2000 - שיחה 22:49, 20 בנובמבר 2008 (IST)
הגר"א על הספר[עריכת קוד מקור]
הציטוט מפי הגר"א כביכול על גאונות הספר, דורשת מקור (שאני מתערב שלא יימצא), וכמובן מקור נייטראלי יותר מספר של חב"ד. אחרת מן הראוי למחוק שבחים אלו מפי הגר"א כביכול. --שפ2000 - שיחה 22:49, 20 בנובמבר 2008 (IST)
- יש עוד כמה בעיות: המתנגדים הוציאו את הלכות ת"ת? כמדומה שהכותב כותב מה שנדמה לו ששמע, ולא טרח לודאות את המידע, הנכון בעניין זה הוא שהלכות ת"ת הודפסו בתחילה ללא שם כמופיע בתחילת הערך, לכן גם המתנגדים השתמשו בו.
- לגבי הפיסקה שהספר שימש את כלל החסידים והמשנה ברורה התקבל אצלם רק כי לא היה להשיג את הספר, זה נכון למדי ומקובל אצל כלל החסידים לא רק אצל חסידי חב"ד.
לימוד שולחן ערוך הרב כיום[עריכת קוד מקור]
המציאות מוכיחה שהיום לומדים בהרבה תלמודי תורה חסידיים דווקא ספר זה, ולא משנה ברורה, ולכן אני חושב שאין צורך במקור - כל מי שמתעסק בכך יודע. מ-ב-צ - שיחה 11:26, 4 באפריל 2011 (IDT)
שם הערך - שו"ע הרב או שו"ע אדה"ז[עריכת קוד מקור]
למיטב הבנתי וידיעתי, ברוב המובאות של שולחן ערוך הרב הוא מופיע בשם זה, וכן נקרא בין גדולי הפוסקים, ולכן זה צריך להיות גם שם הערך. מי שחושב אחרת מוזמן להגיב מ-ב-צ - שיחה 10:13, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- בכלל השם שלו זה שולחן ערוך הרב, אלא שבקרב קהילת חב"ד וכו' קוראים לו על שם אדמו"ר הזקן שמובן לכולם. שא''ב - שיחה 15:45, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- השם הרשמי כפי שכתוב על רוב ככל דפוסי הספר הוא "שלחן ערוך" ותו לא. אך כדי שלא לבלבל עם שו"ע של הרב קארו נהגו רוב העולם לקרוא לספר שו"ע הרב ותמצא גם שו"ע הרב זלמן (למשל אצל הרב מרדכי אליהו זצ"ל), שו"ע אדמו"ר הזקן וכו'. אני ממליץ להשאיר את השם הנוכחי (שולחן ערוך הרב) כיוון שכך הוא מוכר כיום ברוב המקומות. DGtal 15:50, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- מסכים עם דיגיטל. אבגד - שיחה 16:16, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- בינתיים אין דעה אחרת... איזה אחדות דעים... גם אני מסכים. מ-ב-צ - שיחה 16:21, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- גמני. במשנ"ב - "הגר"ז" סתמא.- בברכת התורה - רבנן • שיחה • מרגיזים בקדושים•דרושים כותבים בהלכה •י"ב בתשרי ה'תשע"ב • 12:36, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- אולי "הרב" בסוגריים? --חיים נהר • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ב 15:10, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- עדיף בלי סוגריים. השימוש בסוגריים נדיר בספרות רבנית, הספרות העיקרית המתייחסת לספר זה, ולכן נהגו בה לקורא לספר שו"ע הרב וכו' ללא סוגריים. אפילו לא הייתי יוצר הפניה כזו. DGtal 15:13, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- אולי "הרב" בסוגריים? --חיים נהר • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ב 15:10, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- גמני. במשנ"ב - "הגר"ז" סתמא.- בברכת התורה - רבנן • שיחה • מרגיזים בקדושים•דרושים כותבים בהלכה •י"ב בתשרי ה'תשע"ב • 12:36, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- בינתיים אין דעה אחרת... איזה אחדות דעים... גם אני מסכים. מ-ב-צ - שיחה 16:21, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- מסכים עם דיגיטל. אבגד - שיחה 16:16, 9 באוקטובר 2011 (IST)
- השם הרשמי כפי שכתוב על רוב ככל דפוסי הספר הוא "שלחן ערוך" ותו לא. אך כדי שלא לבלבל עם שו"ע של הרב קארו נהגו רוב העולם לקרוא לספר שו"ע הרב ותמצא גם שו"ע הרב זלמן (למשל אצל הרב מרדכי אליהו זצ"ל), שו"ע אדמו"ר הזקן וכו'. אני ממליץ להשאיר את השם הנוכחי (שולחן ערוך הרב) כיוון שכך הוא מוכר כיום ברוב המקומות. DGtal 15:50, 9 באוקטובר 2011 (IST)
פסקי הסידור[עריכת קוד מקור]
משתמש:דוד הרזהב בערך 'סידור אדמו"ר הזקן' כבר יש קטע "ההלכות בסידור", האם זה לא כפילות? אם כן זה צריך להיות או בערך הזה או בערך הזה ולהפנות מאחד לשני. או לחילופין אצלי אתה חשוב שיש להשים בשניהם ובכל אחד את ההקשר הראוי לא? או רעיון אחר. דעתך חשובה ובעיקר שתשים לב שלא יהיה כפילות ושיהיה במקום הראוי. אבגד - שיחה 06:43, 16 ביוני 2015 (IDT)
- שייך לשתיהם כמובן. יש להפנות מזה לזה. בשולחן ערוך יש להתמקד על צידם ההלכתי ובהקשר של השו"ע - השווה והשונה. בסידור יש לפרט בעיקר את הקשר והשילוב בסידור. דוד הרזהב 12:53, 16 ביוני 2015 (IDT)
מי המחבר?[עריכת קוד מקור]
יש תיאורה שהספר נכתב ע"י חסידי חב"ד לאחר פטירת בעל התניא לחפות על טענת המתנגדים שרבם לא היה בקי בנגלה לכן הצדיקו עצמם בהקדמה שרוב כתבי יד נשרפו בחייו והובא העתקה לבית הדפוס לאחר פטירתו דוד צבי - שיחה 02:05, 4 ביוני 2021 (IDT)