שולחן ערוך הרב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
שולחן ערוך הרב
Shua1875.jpg
צילום דף השער של ח"ב שנדפס בוורשה ב1875
מחבר אדמו"ר הזקן
שפת המקור לשון הקודש
הוצאה קה"ת
שנת הוצאה 1816 - ה'תקע"ו
סוגה ספרות תורנית - הלכה
תורגם לשפות אנגלית
מסת"ב מהדורה חדשה: (סט)
ISBN 0-8266-5199-2
מהדורה ישנה: (סט)
ISBN 0-8266-5500-9
מהדורה באנגלית: (סט)
ISBN 0-8266-0110-3
ספר קודם ספר התניא
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה
Shua1.jpg

שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז[1]) הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינוי 'הרב'.

כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיות אדמו"ר הזקן בגיל עשרים ואחד הורה לו המגיד ממזריטש לכתוב שולחן ערוך חדש שיכלול את כל ההלכות שאינם מופיעים בשולחן ערוך של הבית יוסף. עבודת הכתיבה ארכה שנים אחדות, כפי שכתבו בני המחבר בהקדמתם לחיבור:

"...משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ["המגיד"] לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה . . ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ["הרב"] והפציר בו עד בוש, ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש, להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים, כל דברי הראשונים והאחרונים, זקוקים שבעתיים, כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו."

בשנת תקנ"ד הדפיס הרב את הלכות תלמוד תורה בעילום שם המחבר. הספר גרם עניין בעולם היהודי, כיוון שהלכות אלו לא נערכו בשולחן ערוך של מרן הבית יוסף והאחרון שכתב אותם בחטיבה אחת היה הרמב"ם בספרו משנה תורה.

את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות ציצית ואת הלכות פסח - כתב עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.

הרב כתב את חיבורו על כל ארבעת חלקי "שולחן ערוך". אך בשנת ה'תק"ע (1810), לפני שהספיק להביא אותו לדפוס, בהיותו הרחק מביתו, פרצה בעירו לאדי שריפה שכילתה את כל כתבי היד ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה. מכתבי יד אלו הובא החיבור לדפוס לאחר פטירתו.

החסידים מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן הרב ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולחן ערוך הרב נדפס בששה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ('הלכות') ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.

חידושו של שולחן ערוך הרב הוא: א. ליקוט הלכות מפוסקים, ראשונים ואחרונים ומקובלים שאינם מופיעים בשולחן ערוך של מרן הבית יוסף. ב. הצגת ההלכות בטעמיהם. הבית יוסף לא הביא את טעמי ההלכות והרב הביא את טעמה של כל הלכה.

מהדורה בתרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום החיבור החל אדמו"ר הזקן לחבר מהדורה שנייה לחיבור. בכתיבת המהדורה השנייה ביקש הרב לשלב את פסיקת הקבלה ומנהגיה על סדר השולחן ערוך. זאת, בשונה מהמהדורה הראשונה אשר נכתבה על פי המסורת ההלכתית הסטנדרטית של החבורים ההלכתיים המקובלים. בכך הייתה אמורה לשמש מהדורה זו חיבור ראשון מסוגו אשר משלב באופן סדור את עקרונות הפסיקה הקבלית ואת מנהגי הקבלה בתוך ספר הלכתי הבנוי על סדר השולחן ערוך.

מהמהדורה השנייה, הגיעו לידינו ארבעת הסימנים הראשונים של חלק אורח חיים בלבד אשר נחשבים כ'משנה אחרונה' מול המהדורה הראשונה. בהתאם לכך ידועה בקרב חסידי חב"ד אפיזודה מעניינת בה אחד החסידים שאל את רבי שניאור זלמן כיצד לנהוג בשעה שהקבלה והשולחן ערוך סותרים זה לזה, ענה רבי שניאור זלמן: "מן הסתם יש לנהוג כפי הכרע המקובלים", שאלו החסיד, והרי בשולחן ערוך שלו פסק הרב שבמצב של מחלוקת יש לנהוג כפי השולחן ערוך ולא כמקובלים? ענה לו רבי שניאור זלמן אשר בשולחן ערוך כתב כן לפי שהשולחן ערוך נכתב על פי הפוסקים ולא המקובלים, והפוסקים סבורים (מופיע במגן אברהם על שו"ע אורח חיים, סימן כה, סעיף קטן כ) שבמצב של מחלוקת יש לפסוק כמותם, ולכן כתב כך, אבל למעשה יש לנהוג כמקובלים, שהם פסקו שבמצב של מחלוקת צריך לנהוג כפי הכרע הקבלה.

קונטרס אחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב הרב להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.

בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בשולחן ערוך שלו, הוא כתב את ה'קונטרס אחרון' בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות (הלכות שאלה סעיף קטן ו): "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י".

מבנה ההלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השולחן ערוך נכתב לפי סדר הסימנים בשו"ע מרן הבית יוסף. בסימני השו״ע בחלקים אורח חיים ויורה דעה (לבד מריבית ות״ת) נשאר הרב נאמן לחלוקה של הטור והשו״ע, אולם הרחיב והוסיף סעיפים רבים. חלק חושן משפט אינו מסודר בסדר סימני השו״ע. לפנינו מצויים הסימנים דלהלן:

חלק ראשון כולל ד׳ סימנים ״מהדורא בתרא׳׳ ועוד קפ״ג סימנים (א-קלא, קנה-קנו, קנח-קסח, קעד, [קעה-קעו נעתקו מהסידור], קעז-רז, ריב-רטו).

חלק הלכות שבת ועירובין כולל קס״ו סימנים (רמב-שג, שה-שכא, שכג-תח).

חלק הלכות פסח כולל ס״ו סימנים (תכט-תצד).

חלק הלכות יו״ט, ר״ה, יו״כ, סכות ולולב כולל ק׳ סימנים (תצה-תקכט, תקפב-תרכט, תרלא, תרלו-תרנא).

חלק יורה-דעה כולל ז סימנים בהלכות שחיטה (א, ב, יח, כג-כו), ג׳ סימנים בהלכות טריפות (לא-לג), הלכות רבית (פ׳ סעיפים), ט׳ סימנים בהלכות נדה (קפג-קצא), דיני תקוני המקוה ועשייתה, והלכות תלמוד תורה (נ״ד סעיפים בד׳ פרקים).

חלק חושן משפט (הלכות הצריכות), בו י״ג סימנים (הלוואה, עדות, שטרות ושלישות, מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס, אונאה וגניבת דעת, מדות ומשקלות והפקעת שערים, מציאה ופקדון, עוברי דרכים וצער בע״ח, הפקר והשגת גבול, גזילה וגניבה, נזקי ממון, נזקי גוף ונפש, שמירת גוף ונפש ובל תשחית, שאילה שכירות וחסימה) ובין כולם שנ״א סעיפים.

פסקי הסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעתים קרובות. בדורות הראשונים לאחר הדפסתו היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כל החסידים, אך בשל מחסור בספרים עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על־פי הספר.

חטיבות הלכות השייכות גם לילדים נדפסו במהדורה מנוקדת ומפוסקת עם ביאור דבר שהקל על רבים מ"תלמודי התורה" החסידיים שלימדו את שולחן ערוך הרב לילדים.

בשנים האחרונות התרחבה תפוצת הספר, לאחר שנסדר מחדש ויצא לאור במהדורה מוערת שיצאה בין השנים ה'תשס"א לה'תשס"ח בתוספת מקורות, מראי מקומות והערות על ידי הוצאת קה"ת של חסידות חב"ד. מהדורה מתוקנת אחרת יצאה על ידי הוצאת "עוז והדר" בשנת תשנ"ג. חלק מהספר תורגם בידי קה"ת לאנגלית שמוציא אותו לאור מ-2002.

ספרים העוסקים בשולחן ערוך הרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקים מלוקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסקי הרב, ליקוט על הלכות איסור והיתר - נערך על ידי הרב אפרים בוגרד, ירושלים תש"ן.
  • פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר - ליקוט ממקומות שונים בשולחן ערוך הרב שמהם ניתן להבין את שיטתו של רבי שניאור זלמן בהלכות אלו, שחיבורו עליהן לא הגיע לידינו. על הלכות מליחה ובשר בחלב והלכות תערובות‏[2]. נכתב ונערך על ידי הרב אריה לייב קפלן, ובנו הרב מנחם מנדל. הוצאת קה"ת.
  • הלכות "אמירה לנכרי" משלחן ערוך אדמו"ר הזקן - ליקוט ההלכות משלחן ערוך הרב, קונטרס אחרון, מהדורא בתרא ושו"ת אדמו"ר הזקן, עם ציונים והערות. הרב שלום בער לוין, ניו יורק תשס"ז. מהדורה שנייה: ניו יורק תשע"ג‏[3].

ספרי ביאור ועיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על השולחן ערוך
  • קצות השלחן - אברהם חיים נאה, הלכות המצויות על פי פסקי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ובסידור, תשעה כרכים. ירושלים תרפ"ו - תרצ"ט.
  • חקרי הלכות - ישראל יצחק פיעקארסקי, הערות וביאורים על שולחן ערוך הרב, תשעה כרכים, נ.י. תשי"ז - תשמ"ט.
  • משולחן הארי - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מנחם מנדל בן אריה ליב קפלן, 2013‏[4] קה"ת.
  • רב להושיע - שגיב עמית, ביאור על שולחן ערוך הרב חלק חושן משפט ועל הקונטרס אחרון, ישראל, תשס"ד-ה. שלושה חלקים.
  • "שולחן ערוך אורח חיים, הלכות שבת, עם ביאורי הלכה"‏[5], מאת שניאור זלמן גרשוביץ. תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, ניו יורק.
  • ראה רשימה נוספת
על ה'קונטרס אחרון'
  • הערות וביאורים של כולל צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים
  • נימוקי יום-טוב שנכתב על ידי הרב שמואל ראטה על הלכות יום־טוב
  • קונטרס אחרון המבואר כנישתא דבי רב - ביאור על הלכות שבת, יאיר לונגער. ניו סקוור, ניו יורק, אדר תשע"ג.
  • ביאורי השולחן - זונדל שימאנאוויטש, ברוקלין. תשס"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שולחן ערוך הגאון רבי זלמן
  2. ^ בשנת תשנ"ו יצא לאור חלק הכולל בעיקר את הפסקים להלכות מליחה ובשר בחלב. ובשנת תשס"ח יצאה מהדורה חדשה של הספר, הכוללת גם את הפסקים להלכות תערובות
  3. ^ טקסט הספר, באתר ספריית חב"ד
  4. ^ ISBN 9780826655172
  5. ^ ISBN 978-0-8266-5231-7