סידור אדמו"ר הזקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סידור הרב
מחבר רבי שניאור זלמן מליאדי
שפת המקור לשון הקודש
הוצאה קה"ת
תורגם לשפות אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית
מסת"ב 9780826602534

סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא הסידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, אותם ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו לפי "נוסח האר"י ז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י. לסידור שלשה מהדורות עיקריות: סידור עם דא"ח, סידור תורה-אור וסידור תהלת ה' (במהדורות קדומות כונה: "סדר העבודה").

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד ממאפייני ראשיתה של תנועת החסידות הוא שינוי נוסח התפילה שהיה מקובל במזרח אירופה באותה עת, נוסח אשכנז, והחלפתו בנוסח ספרד, במגמה להתפלל בנוסח האר"י, דבר שעורר התנגדות, בטענה שהוא נוגד את ההלכה שלא לשנות את המסורת המקובלת‏[1]. במאסרו המפורסם בתקנ"ט, נשאל הרב שניאור זלמן במהלך חקירתו האם משמעותו של שינוי הנוסח היא שהחסידות היא דת חדשה. על כך השיב:

Cquote2.svg

אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי הקבלה לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מתהלים, ואין זו דת חדשה

Cquote3.svg
– רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור בפטרבורג[2]

.

מטרתה העיקרית של החסידות באימוץ נוסח האר"י הייתה הנחלתו להמונים, שנעשתה באמצעות הפיכת נוסח התפילה לנוסח עצמאי ונפרד מהכוונות הקבליות שבנוסח האר"י, שהן נחלת יחידים הבקיאים בתורת הסוד. אך למרות מטרה זו, ועל-אף התפתחות תנועת החסידות בקרב ההמון, לא ערכו מנהיגי התנועה סידור תפילה בעל נוסח מסודר המיועד לכלל החסידים. ייתכן שהזמן לא היה בשל לכך, עקב ההתנגדות הגדולה באותה עת לנוסח החסידי‏[3].

סידור הרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהמשך למגמה החסידית הכללית, ערך מייסד חסידות חב"ד האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי נוסח תפילה מסודר, שילב בו הלכות שונות, והדפיסו מאוחר יותר כסידור, שהוא למעשה הסידור החסידי הראשון שנדפס‏[4]. בספר "בית רבי" מובא שלדברי נכדו, הצמח צדק, כתב רש"ז את סידורו לאחר הגהות ועבודת מחקר על שישים סידורים ונוסחי תפילה שונים‏[5].

נוסח סידור זה מכונה לעתים בשם נוסח האר"י, אף על פי שנוסח האר"י הידוע לנו כיום שונה ממנו מהותית. סידור זה משתייך בעיקרו לנוסח ספרד החסידי בשל היותו משלב את נוסח הספרדים עם נוסח אשכנז אלא שבניגוד לנוהג המקובל לעתים בנוסח ספרד להרכיב מטבעות לשון של נוסח הספרדים על נוסח אשכנז גם כשאינן משתלבות, רבי שניאור זלמן בחר תמיד נוסח אחד ולא הרכיב שני נוסחים יחד.

ההלכות שבסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסידור משולבות הלכות שונות, המתחלקות לשני סוגים: חיבורים הלכתיים - קונטרסים שלמים בנושאים הלכתיים מצויים שהכניסם המחבר לסידור כחטיבה בפני עצמה, הכוללים פסקי דינים בסגנון מקוצר. הם מכונים 'סדר' או 'הלכות'; מנהגים - הדרכה מקומית למתפלל כיצד עליו לנהוג לגבי תפילה או ברכה מסוימת‏[6].

הלכות אלו נכתבו אחרי שולחן ערוך הרב ונחשבות למהדורה מתוקנת של הלכות תפילה, לפי כללי הפסיקה במקרה בו יש סתירה בין הלכות תפילה בשו"ע הרב להלכות תפילה בסידור הרב, הנאמר בסידור הרב הוא הנכון יותר.

תפוצתו ומהדורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף יצחק שניאורסון כותב כי כבר בתקמ"ג (20 שנה לפני הדפסת סידורו) הנהיג רש"ז את נוסח התפילה שלו בקרב חסידיו‏[7], ובתקנ"ב כבר פורסם הנוסח בין החסידים, הם העתיקו את שינויי הנוסח בשולי דפי הסידור בו התפללו (לרוב בנוסח אשכנז, אך מקצתם החזיקו בסידור 'שער השמים' של השל"ה שנוסחו דיי דומה לנוסח הרש"ז, על-גביו ציינו את השינויים)‏[8].

בחסידויות רבות בפולין נהגו להתפלל בנוסח תפילה זה, כגון חסידות סוכטשוב חסידות סטריקוב חסידות ראדזין ועוד.

שלוש המהדורות הראשונות בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל כי הסידור נדפס לראשונה בתקס"ג (1803) בשקלוב ובמהדורה שנייה ושלישית בקאפוסט[9], שלוש מהדורות אלו יצאו-לאור בחיי המחבר (שנפטר בתקע"ג (1812), מהן שרד רק עותק אחד מהמהדורה הראשונה, באוסף שניאורסון[10]. האוסף הופקד בזמן מלחמת העולם הראשונה בידי שלטונות רוסיה ואחרי כמה שנים הולאם והעובר לספריית מוסקבה. מאז כמעט לא הייתה גישה לעותק זה‏[11]. בסוף שנת 2013 העלתה ספריית מוסקבה לאתר האינטרנט שלה סריקה של העותק‏[12] ובמרץ 2014 העבירו את הסידור למוזיאון היהודי במוסקבה.

מהדורות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת הרב נדפס הסידור על ידי מדפיסים שונים. סידור זה נדפס עם מאמרי חסידות, בדפוסים רבים, כאשר הראשון שבהם הוא דפוס קאפוסט ה'תקע"ו. כדוגמה מהדורות שונות נדפסו תחת השמות: "סידור תפילות מכל השנה", "סידור עם דא"ח" וכדומה.

סידור תורה אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידור זה סודר על ידי הרב אברהם דוד לבוט והודפס לראשונה בדפוס ראם בשנת ה'תרמ"ז. בסידור זה תוקנו רוב טעויות הדפוס שבמהדורות הקודמות וצורפו אליו ציוני מקורות מהתנ"ך וממאמרי חז"ל. מאז נדפס בכ-15 מהדורות.

סידור תהילת השם, מהדורת כיס מעור. עם כיתוב שם הבעלים

סידור תהלת ה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תרע"ח נדפס ברוסטוב לראשונה סידור "תהלת ה'", המבוסס על נוסח סידור אדמו"ר הזקן עם מראי מקומות לתנ"ך והוספות נוספות, כמו לוח המולדות. החל משנת 1942, עם הקמת קה"ת ההוצאה לאור הרשמית של חב"ד, הודפס הסידור בהוצאה זו. בחלק מהמהדורות נספח לסידור ספר תהלים מהדורת "אהל יוסף יצחק" ומכתבים בנוגע לחשיבות אמירת תהלים. הסידור הוא גם חלק מספרי חת"ת.

הסידור יצא גם עם תרגומים לרוסית[13], אנגלית, צרפתית וספרדית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות
ספרים על הסידור

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה מרדכי וילנסקי, חסידים ומתנגדים (בהוצאת מוסד ביאליק), כרך ראשון עמ' 45
  2. ^ נדפס באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב', איגרת ו', אות ט"ו, באתר HebrewBooks. צילום כתב ידו במבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5, באתר HebrewBooks
  3. ^ הרב נחום גרינוולד, הסידור, פרקי מבוא עמ' 12
  4. ^ ראה היכל הבעש"ט, גיליון א עמ' מט, הערות 34, 35
  5. ^ הרב חיים מאיר הילמן, ‏בית רבי, חלק ראשון עמ' פד, באתר HebrewBooks. ראה הרב ברוך אוברלנדר, הסידור, התהוות מקורות ומהדורות סידור אדמו"ר הזקן, עמ' רנא ( באתר שטורעם)
  6. ^ לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, חלק ב' אגרת שס"ה, באתר ספריית חב"ד
  7. ^ הוויכוח הגדול במינסק עמוד י"ד
  8. ^ דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן עמוד ל"ג
  9. ^ הרב אברהם דוד לאווט, הקדמה ל'שער הכולל', עמוד 17. חיים מאיר הילמן, ‏בית רבי, חלק ראשון, עמוד 168, באתר HebrewBooks
  10. ^ הרב שלום בער לוין, מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, הערה 5, עמוד 6, באתר HebrewBooks
  11. ^ מלבד פעם אחת המוזכרת באגב, בהערת לוין המצוינת בהערה הקודמת
  12. ^ שלום בער לוין בראיון, 11 במרץ‏, COL. ראו את הסריקה של מהדורה זו, בספריית מוסקבה (מוצג בצורת דפדוף בספר), ובאתר ספריית חב"ד בפורמט PDF
  13. ^ יואל ביטלמן, לאחר צפייה של שנים: יצא לאור סידור עם תרגום חדש לרוסית, 5 בינואר 2010, חדשות בחדרי חרדים.