לדלג לתוכן

סידור אדמו"ר הזקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סידור הרב
מידע כללי
מאת רבי שניאור זלמן מליאדי
שפת המקור עברית
תורגם לשפות אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית
הוצאה
הוצאה קה"ת
תאריך הוצאה 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 978-0-8266-5186-0
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.

בחיי המחבר הודפסו שלוש מהדורות.

אחד ממאפייני ראשיתה של תנועת החסידות הוא שינוי נוסח התפילה שהיה מקובל במזרח אירופה באותה עת, נוסח אשכנז, והחלפתו בנוסח ספרד, במגמה להתפלל בנוסח האר"י, דבר שעורר התנגדות, בטענה שהוא נוגד את ההלכה שאין לשנות את המסורת המקובלת[1]. במאסרו המפורסם בתקנ"ט, נשאל הרב שניאור זלמן במהלך חקירתו האם משמעותו של שינוי הנוסח היא שהחסידות היא דת חדשה. על כך השיב:

אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי הקבלה לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מתהלים, ואין זו דת חדשה

רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור בפטרבורג[2]

.

מטרתה העיקרית של החסידות באימוץ נוסח האר"י הייתה הנחלתו להמונים, זאת ביצירת נוסח תפילה עצמאי ללא הכוונות הקבליות שבנוסח האר"י, שהן נחלת יחידים הבקיאים בתורת הסוד. אך למרות מטרה זו, ועל-אף התפתחות תנועת החסידות בקרב ההמון, לא ערכו מנהיגי התנועה בשתי הדורות הראשונים של החסידות, סידור תפילה בנוסח מסודר המיועד לכלל החסידים. ייתכן שהזמן לא היה בשל לכך, עקב ההתנגדות הגדולה באותה עת לנוסח החסידי[3].

בדור השלישי של תנועת החסידות, כהמשך למגמה החסידית הכללית, ערך רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, נוסח תפילה מסודר, "שווה לכל נפש", בשילוב הלכות שונות, והדפיסו כסידור. יש טוענים שהוא למעשה הסידור החסידי הראשון שנדפס[4], אולם היו סידורים קבליים שנדפסו על ידי תלמידי הבעש"ט קודם לכן[5]. בספר "בית רבי" מובא שלדברי נכדו, הצמח צדק, כתב רש"ז את סידורו לאחר הגהה ועבודת מחקר על שישים סידורים ונוסחי תפילה שונים[6].

נוסח סידור זה מכונה לעיתים בשם נוסח האר"י, אף על פי שנוסח האר"י הידוע לנו כיום שונה ממנו מהותית. סידור זה משתייך בעיקרו לנוסח ספרד החסידי בשל היותו משלב את נוסח הספרדים עם נוסח אשכנז, אלא שבניגוד לנוהג המקובל לעיתים בנוסח ספרד החסידי להרכיב מטבעות לשון של נוסח ספרד על נוסח אשכנז גם כשאינן משתלבות, רבי שניאור זלמן בחר תמיד נוסח אחד ולא הרכיב שני נוסחים יחד.

ההלכות בסידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסידור שילב רבי שניאור זלמן הלכות המכונות "פסקי הסידור". אלה מתחלקים לשניים:

א. קונטרסים הלכתיים שנדפסו תחת הכותרת 'סדר...' או 'הלכות...', כמו "סדר ברכות הנהנין". הם כוללים פסקי דינים בקיצור מתוך השולחן ערוך שלו.

ב. מנהגים הכוללים הדרכות למתפלל[7].

משנתו האחרונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשיש סתירה בין פסקי השולחן ערוך הרב לפסקים בסידור מקובל אצל חסידי חב"ד לפסוק כמו פסקי הסידור, משום שאת הסידור ערך בסוף ימיו[8].

כמה מפסקיו הידועים ביותר הם אלו ששונו בסידור, כגון זמן קריאת שמע, שבשולחן ערוך פסק כשיטת המגן אברהם ובסידור חזר בו ופסק כשיטת הגר"א, וכן בעניין זמן השקיעה, שחזר בו משיטת רבינו תם ופסק כשיטת הגאונים. פסק נוסף שלו הוא בעניין בישול בשבת פסק להחמיר בבישול דבר שנמס[9], שפסק בשו"ע[10] שמותר.

רבי יוסף יצחק שניאורסון כותב כי כבר בתקמ"ג (20 שנה לפני הדפסת סידורו) הנהיג רש"ז את נוסח התפילה שלו בקרב חסידיו[11], ובתקנ"ב כבר פורסם הנוסח בין החסידים, הם העתיקו את שינויי הנוסח בשולי דפי הסידור בו התפללו (לרוב בנוסח אשכנז, אך מקצתם החזיקו בסידור 'שער השמים' של השל"ה שנוסחו די דומה לנוסח הרש"ז, על-גביו ציינו את השינויים)[12].

בחצרות חסידיות רבות בפולין נהגו להתפלל בנוסח תפילה זה, כגון חסידות סוכטשוב, חסידות סטריקוב, חסידות ראדזין ועוד. נוסח ספרד של סידור רינת ישראל הולך בדרך כלל בעקבות סידור אדמו"ר הזקן כאשר ישנן מחלוקות בין סידורי נוסח ספרד.

מהדורות הדפוס בימי חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי הידוע, שלוש מהדורות דפוס יצאו-לאור בחיי המחבר (שנפטר בתקע"ג-1812). מקובל[13] כי הסידור נדפס לראשונה באופן מלא בתקס"ג-1803 בשקלוב ובמהדורה שנייה ושלישית, עם הגהות נוספות של המחבר, בקאפוסט[14].

בתשע"ד הציע[15] הרב שלום דובער לוין אפשרות שהייתה מהדורה קודמת למהדורה הראשונה, בעקבות גילוי שני דפים בספריית חב"ד בתוך כריכה של ספר[16], אך יש חולקים עליו וסבורים שזה דפי הגהה[17].

העותק היחידי מהמהדורה הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממהדורות אלו שרד רק עותק אחד מהמהדורה הראשונה (הנמצא כיום באוסף שניאורסון), שהגיע לידי הרש"ב[18] והופקד על ידיו בזמן מלחמת העולם הראשונה בידי שלטונות רוסיה. העותק הולאם והועבר לספריית מוסקבה. בסוף 2013 העלתה ספריית מוסקבה לאתר האינטרנט שלה סריקה של העותק[19]. במרץ 2014 העבירו את הסידור למוזיאון היהודי במוסקבה. מהדורת פקסימילה משוחזרת מדפוס זה בתוספת השוואות וציונים לנוסח, יצאה לאור בחודש אב תשע"ה (יולי 2015) בהוצאת חזק.

מהדורות שונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, נדפס הסידור על ידי מדפיסים שונים[20], עם הוספות שונות שלא היו בסידור שנדפס בחייו. עותק יחיד בעולם ממהדורת סלויטה תקצ"ו, אחת המהדורות הראשונות, התגלה בשנת תשס"ו אצל אספן פרטי בניו יורק[21].

בין המהדורות הראויות לציון:

שער של סידור 'תורה אור' מהדורת תשס"ה
PDF מסידור תורה אור, דפוס שנת תרנ"ו

סידור עם דא"ח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן, הוציא לאור בנו רבי דובער שניאורי (האדמו"ר האמצעי), את הספר סידור עם דא"ח[22] -נוסח התפילה שהתקין אביו בתוספת דרושי חסידות ("דא"ח" - דברי אלוקים חיים) שאמר אביו, המבארים את התפילה, המועדים ועוד, בדרך הקבלה והחסידות. סידור זה נדפס לראשונה בקאפוסט בשנת ה'תקע"ו. במשך השנים נדפסו מהדורות שונות מסידור זה בשמות: "סידור תפילות מכל השנה", "סידור עם דא"ח".

סידור תורה אור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידור זה סודר על ידי הרב אברהם דוד לבוט והודפס לראשונה בדפוס ראם בשנת ה'תרמ"ז. סידור תורה אור נחלק לשנים. החלק הראשון כולל רק מה שנדפס בסידורים הראשונים שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן, ותוקנו בו רוב טעויות הדפוס שבמהדורות הקודמות. כמו כן הוסיף הרב לבוט ציוני מקורות לפסוקי התנ"ך ומאמרי חז"ל, ולכן קרא לו "סידור תורה אור".

בחלק השני כלל הרב לבוט מה שהתפשט המנהג להכניס בסידורים אחרי פטירת אדמו"ר הזקן.

מאז נדפס בכ-15 מהדורות. מתוכם ראויות לציון המהדורות הבאות:

  • בשנת תש"א ערך והדפיס רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוראת והכוונת חותנו רבי יוסף יצחק שניאורסון, מהדורה מתוקנת של הסידור, אלא שלא נכנסו בדפוס כל התיקונים שראה לנכון. במהדורה זו הוא הכניס "הגהות לסידור" מאדמו"ר הצמח-צדק ואדמו"ר הרש"ב. ספקות אחרים שהיו לו בעריכה הוא הגיש להכרעת חותנו. בסופו הוסיף את נוסח תפילות ופיוטים לראש השנה ויום כיפור.
  • בשנת תשע"ה הוציאה לאור קה"ת מהדורה חדשה ומתוקנת של הסידור "תורה אור - תפילות ישראל". במהדורה זו נכנסו הגהות ותיקונים שהכין רבי מנחם מענדל בתש"א ולא נכנסו אז לדפוס, והגהות נוספות שכתב במשך השנים. במהדורת תשע"ה מופיעה גם רשימה ביבליוגרפית מעודכנת של דפוסי הסידור מהדורת תורה אור. ועוד. לאידך, נשמט ממהדורה זו ה"מחזור לתפילות ראש השנה ויום הכיפורים" שנדפס במהדורות הקודמות.

סידור תהלת ה'

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סידור תהילת השם מעור במהדורת כיס, עם איור של בניין 770 וכיתוב שם הבעלים.

סידור זה, שנדפס לראשונה בשנת ה'תרע"ח ברוסטוב על הדון, הוא צילום של "סדר העבודה - תפלות ישראל לכל השנה" (נוסח אשכנז), שנדפס בווילנא שנת תרע"א (1911). נוספו בו תיקונים המבוססים על נוסח סידור אדמו"ר הזקן עם מראי מקומות לתנ"ך, לוח המולדות ועוד הוספות. החל משנת 1942, עם הקמת הוצאת קה"ת, הודפס הסידור בהוצאה זו. בחלק מהמהדורות נספח לסידור ספר תהלים מהדורת "אהל יוסף יצחק" ומכתבים בנוגע לחשיבות אמירת תהלים. הסידור הוא גם חלק מהספר חת"ת.

עם השנים יצאו הסידור מסודר לחגי ישראל, בסדרה הופיע: סידור תהלת ה' לחג הפסח עם הגדה ליל הסדר, סידור תהלת ה' לחג השבועות עם תיקון ליל שבועות, וסידור תהלת ה' לחג הסוכות.

הסידור יצא גם עם תרגומים לרוסית[23], אנגלית, צרפתית, ספרדית וגרמנית[24].

סידורים מבוארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סידור תהילת ה' נוסח האריז"ל, לימות החול, שבת ויו"ט. עם פירוש המילות וביאור תוכן התפילה, בעריכת הרב מנחם מענדל טברדוביץ.
  • סידור תפלות לימי השנה עם פירוש שי למורא, בעריכת הרב שמואל יהודה וינפלד.
  • סידור טעמו וראו הרב שי עזרן.
  • סידור עם לקוטי תורה.
  • סידור המפורש - סידור תהילת ה' נוסח האריז"ל, לימות החול, שבת ויו"ט, ראש השנה ויום הכיפורים, חיש הפצת המעיינות.
  • סידור שער מנחם.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הסידור - אסופת מחקרים במבנה ונוסח סידור רבינו הזקן, עורך הרב ברוך אוברלנדר, בהוצאת היכל מנחם, מונסי תשס"ג.
  • הרב מרדכי שמואל אשכנזי, סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וביאורים, כפר חב"ד.
  • עמיאל ויק, שכל ישראל יכולים לעלות בו על נוסח האר"י של ר' שניאור זלמן מלאדי, עבודת גמר, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ב[25]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהדורות
ספרים על הסידור
מאמרים על הסידור


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו מרדכי וילנסקי, חסידים ומתנגדים (בהוצאת מוסד ביאליק), כרך ראשון עמ' 45
  2. ^ נדפס באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב', איגרת ו', אות ט"ו, באתר היברובוקס. צילום כתב ידו במבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5, באתר היברובוקס
  3. ^ הרב נחום גרינוולד, הסידור, פרקי מבוא עמ' 12
  4. ^ ראו היכל הבעש"ט, גיליון א עמ' מט, הערות 34, 35
  5. ^ לדוגמה, הסידור של הקלויז בבראד, זאלקווא תקמ"א.
  6. ^ הרב חיים מאיר הילמן, בית רבי, חלק ראשון עמ' פד, באתר היברובוקס. ראו הרב ברוך אוברלנדר, הסידור, התהוות מקורות ומהדורות סידור אדמו"ר הזקן, עמ' רנא ( באתר שטורעם)
  7. ^ לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, חלק ב' איגרת שס"ה, באתר ספריית חב"ד
  8. ^ ראה מבוא לספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, עמ' נה ואילך.
  9. ^ פסקי הסידור, הלכתא רבתא לשבתא.
  10. ^ שו"ע הרב (סימן שי"ח)
  11. ^ הוויכוח הגדול במינסק עמוד י"ד
  12. ^ דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן עמוד ל"ג
  13. ^ אודות הסידורים השונים ראו במבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5 ואילך, באתר היברובוקס.
  14. ^ הרב אברהם דוד לאווט, הקדמה ל'שער הכולל', עמוד 17. חיים מאיר הילמן, בית רבי, חלק ראשון, עמוד 168, באתר היברובוקס
  15. ^ "שיעורי הלכה למעשה", חלק אורח חיים, שלום בער לוין, תמוז תשע"ד - 2014, ISBN 978-0-8266-5234-8, עמודים יג-כו, ראו בפנים את הצילומים וכן את הפיענוח.
  16. ^ וכן בעקבות גילוי הסידור מהדורה תקס"ג, ראו בפסקה הבאה.
  17. ^ קובץ 'הערות וביאורים', גיליון א'עג (1073) - חג השבועות תשע"ה, עמוד 145. וגיליון א'עד (1074) עמוד 167 - ג' תמוז תשע"ה
  18. ^ הרב שלום בער לוין, מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, הערה 5, עמוד 6, באתר היברובוקס
  19. ^ שלום בער לוין בראיון, 11 במרץ‏, COL. ראו את הסריקה של מהדורה זו, בספריית מוסקבה (מוצג בצורת דפדוף בספר), ובאתר ספריית חב"ד בפורמט PDF
  20. ^ רשימה ביבליוגרפית של דפוסי הסידור נערכה בשנת תשס"ג על ידי יצחק יודלוב ונדפסה בספר הסידור, מונסי ה'תשס"ג.
  21. ^ נתגלה סידור סלאוויטא תקצ"ו באתר שטורעם, יד אייר תשס"ו
  22. ^ פריט Q17510239 בוויקינתונים
  23. ^ יואל ביטלמן, לאחר צפייה של שנים: יצא לאור סידור עם תרגום חדש לרוסית, 5 בינואר 2010, חדשות בחדרי חרדים.
  24. ^ שליח חב"ד בברלין מו"ל סידור בגרמנית באתר col כ"ח ניסן תשע"ז
  25. ^ בקטלוג הספרייה הלאומית