סידור אדמו"ר הזקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סידור הרב
מחבר רבי שניאור זלמן מליאדי
שפת המקור עברית
הוצאה קה"ת
תורגם לשפות אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית
מסת"ב ISBN 978-0-8266-5186-0

סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא הסידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, אותם ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו לפי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.

בחיי המחבר הודפסו שלוש מהדורות. זהו הסידור הראשון שהודפס בידי אנשי תנועת החסידות‏[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד ממאפייני ראשיתה של תנועת החסידות הוא שינוי נוסח התפילה שהיה מקובל במזרח אירופה באותה עת, נוסח אשכנז, והחלפתו בנוסח ספרד, במגמה להתפלל בנוסח האר"י, דבר שעורר התנגדות, בטענה שהוא נוגד את ההלכה שאין לשנות את המסורת המקובלת‏[2]. במאסרו המפורסם בתקנ"ט, נשאל הרב שניאור זלמן במהלך חקירתו האם משמעותו של שינוי הנוסח היא שהחסידות היא דת חדשה. על כך השיב:

Cquote2.svg

אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי הקבלה לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מתהלים, ואין זו דת חדשה

Cquote3.svg
– רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור בפטרבורג[3]

.

מטרתה העיקרית של החסידות באימוץ נוסח האר"י הייתה הנחלתו להמונים, זאת ביצירת נוסח תפילה עצמאי ללא הכוונות הקבליות שבנוסח האר"י, שהן נחלת יחידים הבקיאים בתורת הסוד. אך למרות מטרה זו, ועל-אף התפתחות תנועת החסידות בקרב ההמון, לא ערכו מנהיגי התנועה בשתי הדורות הראשונים של החסידות, סידור תפילה בנוסח מסודר המיועד לכלל החסידים. ייתכן שהזמן לא היה בשל לכך, עקב ההתנגדות הגדולה באותה עת לנוסח החסידי‏[4].

סידור הרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדור השלישי של תנועת החסידות, כהמשך למגמה החסידית הכללית, ערך רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, נוסח תפילה מסודר, "שווה לכל נפש", בשילוב הלכות שונות, והדפיסו כסידור, שהוא למעשה הסידור החסידי הראשון שנדפס‏[5]. בספר "בית רבי" מובא שלדברי נכדו, הצמח צדק, כתב רש"ז את סידורו לאחר הגהה ועבודת מחקר על שישים סידורים ונוסחי תפילה שונים‏[6].

נוסח סידור זה מכונה לעתים בשם נוסח האר"י, אף על פי שנוסח האר"י הידוע לנו כיום שונה ממנו מהותית. סידור זה משתייך בעיקרו לנוסח ספרד החסידי בשל היותו משלב את נוסח הספרדים עם נוסח אשכנז, אלא שבניגוד לנוהג המקובל לעתים בנוסח ספרד החסידי להרכיב מטבעות לשון של נוסח ספרד על נוסח אשכנז גם כשאינן משתלבות, רבי שניאור זלמן בחר תמיד נוסח אחד ולא הרכיב שני נוסחים יחד.

ההלכות בסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסידור משולבות הלכות שונות, המתחלקות לשני סוגים:

א. חיבורים הלכתיים - קונטרסים שלמים המכונים 'סדר' או 'הלכות', כמו "סדר ברכות הנהנין", שהכניסם המחבר לסידור כחטיבה בפני עצמה, הכוללים פסקי דינים בקיצור נמרץ בעניינים הרגילים ושווים לכל נפש וצריכים להיות מצויים גם תחת ידי מי שאין השולחן ערוך באותה שעה על שולחנו.

ב. מנהגים - הדרכה מקומית בודדת למתפלל כיצד עליו לנהוג לגבי תפילה או ברכה מסוימת‏[7].

הלכות אלו נכתבו אחרי שולחן ערוך הרב ונחשבות למהדורה מתוקנת של הלכות תפילה. לפי כללי הפסיקה, במקרה בו יש סתירה בין הלכות תפילה בשולחן ערוך הרב להלכות תפילה בסידור הרב, הנאמר בסידור הרב הוא הנכון יותר.

תפוצתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף יצחק שניאורסון כותב כי כבר בתקמ"ג (20 שנה לפני הדפסת סידורו) הנהיג רש"ז את נוסח התפילה שלו בקרב חסידיו‏[8], ובתקנ"ב כבר פורסם הנוסח בין החסידים, הם העתיקו את שינויי הנוסח בשולי דפי הסידור בו התפללו (לרוב בנוסח אשכנז, אך מקצתם החזיקו בסידור 'שער השמים' של השל"ה שנוסחו די דומה לנוסח הרש"ז, על-גביו ציינו את השינויים)‏[9].

בחצרות חסידיות רבות בפולין נהגו להתפלל בנוסח תפילה זה, כגון חסידות סוכטשוב, חסידות סטריקוב, חסידות ראדזין ועוד.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות הדפוס בימי חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי הידוע, שלוש מהדורות דפוס יצאו-לאור בחיי המחבר (שנפטר בתקע"ג-1812). מקובל‏[10] כי הסידור נדפס לראשונה באופן מלא בתקס"ג-1803 בשקלוב ובמהדורה שנייה ושלישית, עם הגהות נוספות של המחבר, בקאפוסט[11].

בתשע"ד הציע‏[12] שלום בער לוין אפשרות שהייתה מהדורה קודמת למהדורה הראשונה, בעקבות גילוי שני דפים בספריית חב"ד בתוך כריכה של ספר‏[13], אך יש חולקים עליו וסבורים שזה דפי הגהה‏[14].

העותק היחידי מהמהדורה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממהדורות אלו שרד רק עותק אחד מהמהדורה הראשונה (הנמצא כיום באוסף שניאורסון), שהגיע לידי הרש"ב‏[15] והופקד על ידיו בזמן מלחמת העולם הראשונה בידי שלטונות רוסיה. העותק הולאם והועבר לספריית מוסקבה. בסוף 2013 העלתה ספריית מוסקבה לאתר האינטרנט שלה סריקה של העותק‏[16]. במרץ 2014 העבירו את הסידור למוזיאון היהודי במוסקבה. מהדורת פקסימילה משוחזרת מדפוס זה בתוספת השוואות וציונים לנוסח, יצאה לאור בחודש אב תשע"ה (יולי 2015) בהוצאת חזק.

מהדורות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, נדפס הסידור על ידי מדפיסים שונים[17], עם הוספות שונות שלא היו בסידור שנדפס בחייו. עותק יחיד בעולם ממהדורת סלויטה תקצ"ו, אחת המהדורות הראשונות, התגלה בשנת תשס"ו אצל אספן פרטי בניו יורק‏[18].

בין המהדורות הראויות לציון:

סידור עם דא"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן, הוציא לאור בנו רבי דובער שניאורי (האדמו"ר האמצעי), "סידור עם דא"ח" - נוסח התפילה שהתקין אביו בתוספת דרושי חסידות ("דא"ח" - דברי אלוקים חיים) שאמר אביו, המבארים את התפילה, המועדים ועוד, בדרך הקבלה והחסידות. סידור זה נדפס לראשונה בקאפוסט בשנת ה'תקע"ו. במשך השנים נדפסו מהדורות שונות מסידור זה בשמות: "סידור תפילות מכל השנה", "סידור עם דא"ח".

סידור תורה אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידור תהילת השם, מהדורת כיס מעור. עם כיתוב שם הבעלים

סידור זה סודר על ידי הרב אברהם דוד לבוט והודפס לראשונה בדפוס ראם בשנת ה'תרמ"ז. סידור תורה אור נחלק לשנים. החלק הראשון כולל רק מה שנדפס בסידורים הראשונים שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן, ותוקנו בו רוב טעויות הדפוס שבמהדורות הקודמות. כמו כן הוסיף הרב לבוט ציוני מקורות לפסוקי התנ"ך ומאמרי חז"ל, ולכן קרא לו "סידור תורה אור".

בחלק השני כלל הרב לבוט מה שהתפשט המנהג להכניס בסידורים אחרי פטירת אדמו"ר הזקן.

מאז נדפס בכ-15 מהדורות. מתוכם ראויים לציון המהדורות הבאות:

  • בשנת תש"א ערך והדפיס רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, בהוראת והכוונת חותנו רבי יוסף יצחק שניאורסון, מהדורה מתוקנת של הסידור, אלא שלא נכנסו בדפוס כל התיקונים שראה לנכון. במהדורה זו הוא הכניס "הגהות לסידור" מאדמו"ר הצמח-צדק ואדמו"ר הרש"ב. ספקות אחרים שהיו לו בעריכה הוא הגיש להכרעת חותנו. בסופו הוסיף את נוסח תפילות ופיוטים לראש השנה ויום כיפור.
  • בשנת תשע"ה הוציאה לאור קה"ת מהדורה חדשה ומתוקנת של ה"סידור תורה אור - תפילות ישראל". במהדורה זו נכנסו הגהות ותיקונים שהכין רבי מנחם מענדל בתש"א ולא נכנסו אז לדפוס, והגהות נוספות שכתב במשך השנים. במהדורת תשע"ה מופיעה גם רשימה ביבליוגרפית מעודכנת של דפוסי הסידור מהדורת תורה אור. ועוד. לאידך, נשמט ממהדורה זו ה"מחזור לתפילות ראש השנה ויום הכיפורים" שנדפס במהדורות הקודמות.

סידור תהלת ה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידור זה כונה במהדורות קדומות "סדר העבודה"[דרוש מקור]. בשנת ה'תרע"ח נדפס ברוסטוב לראשונה סידור "תהלת ה'", המבוסס על נוסח סידור אדמו"ר הזקן עם מראי מקומות לתנ"ך, לוח המולדות ועוד הוספות. החל משנת 1942, עם הקמת הוצאת קה"ת, הודפס הסידור בהוצאה זו. בחלק מהמהדורות נספח לסידור ספר תהלים מהדורת "אהל יוסף יצחק" ומכתבים בנוגע לחשיבות אמירת תהלים. הסידור הוא גם חלק מספרי חת"ת.

הסידור יצא גם עם תרגומים לרוסית[19], אנגלית, צרפתית וספרדית.

סידורים מבוארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סידור תהילת ה' נוסח האריז"ל, לימות החול, שבת ויו"ט. עם פירוש המילות וביאור תוכן התפילה, בעריכת הרב מנחם מענדל טברדוביץ.
  • סידור תפלות לימי השנה עם פירוש שי למורא, בעריכת שמואל יהודה הלוי וינפלד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסידור - אסופת מחקרים במבנה ונוסח סידור רבינו הזקן, עורך הרב ברוך אוברלנדר, בהוצאת היכל מנחם, מונסי תשס"ג.
  • הרב מרדכי שמואל אשכנזי, סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וביאורים, כפר חב"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות
ספרים על הסידור
מאמרים על הסידור


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב נחום גרינוולד, "הראשון", מעיינותיך, כסלו תשע"ד, עמודים 293 - 296
  2. ^ ראה מרדכי וילנסקי, חסידים ומתנגדים (בהוצאת מוסד ביאליק), כרך ראשון עמ' 45
  3. ^ נדפס באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב', איגרת ו', אות ט"ו, באתר HebrewBooks. צילום כתב ידו במבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5, באתר HebrewBooks
  4. ^ הרב נחום גרינוולד, הסידור, פרקי מבוא עמ' 12
  5. ^ ראה היכל הבעש"ט, גיליון א עמ' מט, הערות 34, 35
  6. ^ הרב חיים מאיר הילמן, ‏בית רבי, חלק ראשון עמ' פד, באתר HebrewBooks. ראה הרב ברוך אוברלנדר, הסידור, התהוות מקורות ומהדורות סידור אדמו"ר הזקן, עמ' רנא ( באתר שטורעם)
  7. ^ לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, חלק ב' אגרת שס"ה, באתר ספריית חב"ד
  8. ^ הוויכוח הגדול במינסק עמוד י"ד
  9. ^ דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן עמוד ל"ג
  10. ^ אודות הסידורים השונים ראה במבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5 ואילך, באתר HebrewBooks.
  11. ^ הרב אברהם דוד לאווט, הקדמה ל'שער הכולל', עמוד 17. חיים מאיר הילמן, ‏בית רבי, חלק ראשון, עמוד 168, באתר HebrewBooks
  12. ^ "שיעורי הלכה למעשה", חלק אורח חיים, שלום בער לוין, תמוז תשע"ד - 2014, ISBN 978-0-8266-5234-8, עמודים יג-כו, ראה בפנים את הצילומים וכן את הפיענוח.
  13. ^ וכן בעקבות גילוי הסידור מהדורה תקס"ג, ראה בפיסקה הבאה.
  14. ^ קובץ 'הערות וביאורים', גיליון א'עג (1073) - חג השבועות תשע"ה, עמוד 145. וגיליון א'עד (1074) עמוד 167 - ג' תמוז תשע"ה
  15. ^ הרב שלום בער לוין, מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, הערה 5, עמוד 6, באתר HebrewBooks
  16. ^ שלום בער לוין בראיון, 11 במרץ‏, COL. ראו את הסריקה של מהדורה זו, בספריית מוסקבה (מוצג בצורת דפדוף בספר), ובאתר ספריית חב"ד בפורמט PDF
  17. ^ רשימה ביבליוגרפית של דפוסי הסידור נערכה בשנת תשס"ג על ידי יצחק יודלוב ונדפסה בספר הסידור, מונסי ה'תשס"ג.
  18. ^ נתגלה סידור סלאוויטא תקצ"ו באתר שטורעם, יד אייר תשס"ו
  19. ^ יואל ביטלמן, לאחר צפייה של שנים: יצא לאור סידור עם תרגום חדש לרוסית, 5 בינואר 2010, חדשות בחדרי חרדים.