היי מוטיבציה. קראתי את דבריך בדף המשתמש שלך ואני רוצה להעיר שלא תמיד אפשר לפשט ערכים בנושאים מורכבים כך שיובנו לכל (אגב אני בספק אם אינשטיין אכן אמר את המיוחס לו). הרי יש נושאים שנכתבים עליהם ספרים שלמים של מדע פופולרי ועדין מתפשרים בהם על דיוק, דבר שאסור שיקרה באנציקלופדיה. דניאל • תרמו ערך19:35, 23 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
היי דניאל, אני מסכים איתך לחלוטין שלא תמיד זה אפשרי להתחיל הכל מהתחלה. אכן, יש ערכים שזה קצת יומרני לבקש שישוכתבו לרמה של אפס ידע, כמו למשל ערכים העוסקים במשפטים מתמטיים ברמות גבוהות. עם זאת, אני מקווה שגם אתה תסכים איתי שיש ערכים כה יסודיים שניתן לכתוב אותם בצורה הרבה יותר ידידותית למשתמש. אני נמשך לפיזיקה גרעינית ולכימיה אך כמעט איני מוצא את ידי ורגלי גם בערכים 'הראשוניים' או היסודיים שעל גבם אמורים לבנות את השאר. ניתן לקחת דוגמה מאינציקלופדית אוקספורד ברמת ההסבר, אך לא ברמת הקיצור.
לגבי המשפט של איינשטיין, לא המדרש עיקר אלא המעשה. המשפט הזה נראה נכון להרבה מקרים, לפחות בעיני מנקודת הראות ובמצב ההשכלתי שלי כעת. יכול להיות שבמקומך לא הייתי מסכים עם זה, אבל אני לא שם כדי שאוכל להביע את דעתי בנדון. ראיתי למשל את פרופסור רון אהרוני מהטכניון מצטט זאת בספרו ותומך בו, אז יש מישהו אחד בעל רמה גבוהה במדעים שמסכים עם זה. מוטיבציה - שיחה19:45, 23 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
Yes I have. קודם כל, כמתחיל אני אומר לך (לאחר שניסיתי את השיטה שאתה מזכיר, ויש לשער שאני מייצג גם רבים אחרים), שזה כמעט בלתי אפשרי לקרוא ערך אחד יסודי, ותוך כדי זה לקפוץ לערכים גדולים אחרים גם כן וללמוד משם שאתה בעצם לא מבין כלום גם בערך הזה ובעצם צריך לעבור לערך הבא וחוזר חלילה, עד שאתה מגלה שסתם בזבזת זמן. נניח שאתה קורא את הערך כימיה ובו אתה קורא על קווארק, וגולש משם לערך קווארק, ספק רב אם תבין מהו קווארק, אבל הערך קווארק עצמו יפנה אותך לערך אחר שגם אותו לא תבין אלא רק אם תקרא את הדף הבא שאחרי הדף הבא וכו'. לכן, זה ממש הכרחי לדעתי ליצור מונחון כללי בתוך הערך עצמו. לשם כך יש לי רעיון טוב שכבר למעשה קיים איכשהו בויקיפדיה וניתן לשכלל אותו יותר ולתת לו מעמד רשמי. כוונתי למונחון כללי לדיסציפלנה שיתאים לכל דף העוסק באותה דיסציפלינה.
{על דרך עריכתו של דף כזה חושבני שיש לכתוב בקצרה מבוא למונחון ושיהיה ספציפי לאותו דיסציפלינה. בנוסף לכך, יש להגדיר היטב את ההגדרות לכתיבת מונח, שאם לא כן, נמצא ערך חדש בתוך המונחון. מונח צריך להיות מוגדר בצורה תמציתית אך כוללת. כוונתי לומר שמונח צריך לתת כמה שיותר ידע בכמה שפחות מילים כמובן כל דברי בנוגע לצורך במונחים נסובים בעיקר על ערכים אלמנטריים, אך זה עלול לתת מענה גם לערכים 'גבוהים'.}
לדוגמה, כאשר אני קורא ערך הקשור לתחום הכימיה ואני זקוק למונחון קל, תמציתי ומקוצר לידו או לצידו, אוכל לפתוח את המונחון (שיהיה לו קישור בולט ויפה בערך) וללמוד את הפרטים האחרים שאיני יודע, אם כי בקיצור, אך לכל דבר עת. חכמים אמרו לעולם ישנה אדם בדרך קצרה, לפעמים זוהי הדרך הקלה ביותר. הרמב"ם כותב: "וכן בדברי תורה ובדברי חכמה--יהיו דברי החכם מועטים, וענייניהם מרובים. והוא שציוו חכמים ואמרו, לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה. אבל אם היו הדברים מרובים והעניין מועט, הרי זו סכלות; ועל זה נאמר "כי בא החלום, ברוב עניין; וקול כסיל, ברוב דברים"". צר לי לומר, אבל לפעמים אתה רואה את זה בויקיפדיה הרבה דברים ומעט תוכן. ראה כמה שאלות פשוטות כביכול שאלתי ביומיים האחרונים בויקיפדיה, אלה לא היו מתוך שעמום, ממש לא! אלה נוצרו לאחר שלא מצאתי להן מענה בערכים עצמם! והשאלה הנשאלת היא מדוע, הרי הם מכילים חומר רב?! {הבהרה: שלא יווצר הרושם שהפכתי למבקר שלילי או פסימי של ויקיפדיה. נהפוך הוא, בהרבה יותר ממה שיש לי לבקר אודותה יש לי לשבח אותה. אבל לפעמים גם חבר קרוב צריך להעביר ביקורת בונה} מוטיבציה - שיחה20:32, 23 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]
יש בוויקיפדיה כמה מונחונים אבל הם מעטים וקיומם לא תמיד ידוע לקורא. אתה מעלה נקודה חשובה ואולי זה רעיון טוב ליצור תבנית שתופיע בכל הערכים מתחום מסוים ותקשר למונחון. בקשר לבעיה השנייה שאתה מעלה, לדעתי היא נובעת בעיקר מהסיבה שקל הרבה יותר לשאול שאלות מאשר לכתוב תשובות, ולכן באופן טבעי לא לכל שאלה תופיע תשובה (ואם כך היה הדבר הרי שהערכים היו מנופחים ובלתי קריאים). גם כשוקראים ספרות מדעית מקצועית חושבים על שאלות רבות שנותרות ללא מענה, וזה טבעי. דניאל • תרמו ערך23:35, 23 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]