כאמור בניין פיעל מתאפיין בדגש חזק בעי"ן הפועל, שהוא חלק מתבנית בניין זה. התנועה השנייה היא צירה, אבל פעמים רבות גם פתח: אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ (איכה, ב'). בפעלים מסוימים מופיעה במקרא תנועת סגול: דִּבֶּר, כִּפֶּר. משערים שבמקור הפרוטו-שמי שתי התנועות היו פתוחות: qattal* (בדומה לבניין המקביל בערבית, פַעַּלַ, فَعَّلَ). לדגש יש נטייה להיעלם כאשר עה"פ מנוקדת בשווא: יְשַלְמוּ. אולם הוא בדרך כלל איננו נעלם באותיות בג"ד כפ"ת: קִבְּלוּ. בעברית החדשה התרחב השימוש בבניין, ורוב הפעלים החדשים נגזרים בבניין פיעל.
המשמעויות של הבניין הן בין השאר:
חיזוק הפעולה, כנראה, הוראתו הבסיסית של בניין זה: שיבר לעומת שבר, חישב לעומת חשב.
גרימה (בדומה למשמעות המרכזית של הבניין המקביל בערבית, פַעַּלַ, فَعَّلَ): שיתק, חיזק, גידל.
פעולה מתמשכת או חוזרת על עצמה, או מתייחסת להרבה נושאים או מושאים: כיבד.
הפעולה ההפוכה לבניינים אחרים באותו שורש: השריש-שירש, סקל-סיקל. בָּרַא-בֵּרֵא, חַטָא-חִטֵא
לפעמים משמעות הוראת הפועל פעילה ללא משמעות מיוחדת: דיבר, צילם.
בניין התפעל מתאפיין בשתי מוספיות תחיליות: הת- (בעבר, או אית"ן + ת בעתיד, או מת- בבינוני) ובדגש חזק תבניתי בעי"ן הפועל. בלשון חז"ל מופיע בניין זה עם תחילית נו"ן במקום ה"א ובקמץ בעי"ן הפועל: "נִתְפַּעָל": נתבקש, נשתנה, נשתמר. אולם, למרות שצורת "נתפעל" כבר לא נחשבת לצורתו הרשמית של בניין התפעל, היא נפוצה, יחסית, בעברית המודרנית (המילה "נשתמר", לדוגמה, מופיעה במאות ערכים בוויקיפדיה העברית).
כאשר פ"א הפועל ד',ז',ט', או צ' מתרחשת הידמות חלקית או מלאה בין פ"א הפועל לת"ו של הבניין: *התדיין > הידיין, *הזתמן > הזדמן, *הצתלם > הצטלם; אם פ"א הפועל היא אחד מהעיצוריםז',ס',ש' או צ' מתרחש שיכול עיצורים: *התשמע > השתמע, *התסרק > הסתרק.
המשמעויות של הבניין:
פעולה חוזרת (רפלקסיבית) - פעולה שהנושא עושה על עצמו: התלבש, התפטר.
פעולה הדדית - פעולה ששני אנשים עושים זה עם זה: התחתן, התכתב.
פעולה סבילה: התבטל, התקבל.
העמדת פנים: התחלה, התפאר, התחפש, היתמם, התחכם.
שינוי מצב: התייבש, התקמט.
התפעל יכול להיות צורה חוזרת לפיעל פעיל ופועל סביל. למשל: גילח, גולח, התגלח. גילח הוא הצורה הפעילה, גולח הוא צורת הסבילה והתגלח (=גילח את עצמו) הוא צורה החוזרת.
