שיחת משתמש:Flomenbom

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום Flomenbom, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, ‏DGtal‏ 14:56, 11 במאי 2011 (IDT)

מוחות בורחים ישראלים

שלום, בעקבות הדיון בשיחה:מוחות בורחים ישראלים הוחלט להפוך את הערך להפניה לערך בריחת מוחות ואת/ה מוזמנ/ת להרחיב את הערך ההוא. ‏DGtal‏ 14:56, 11 במאי 2011 (IDT)

לפני שאתה משחזר, נא להסביר את טענתך בדף השיחה. נקודה למחשבה בטרם תגיב שם: טענה לפיה "מוחות בורחים ישראלים ייחודית לישראל" נכונה, אך זהה לטענה לפיה "מוחות בורחים בלגים ייחודית לבלגיה" - המיקום הגיאוגרפי הוא לא בהכרח העיקר וצריך לבדוק אם יש בידול של ממש בין הארצות השונות. אשמח אם תתייחס לכך בדף השיחה. ‏DGtal‏ 16:39, 11 במאי 2011 (IDT)

כתבתי תגובה שנמחקה משום מה. התגובה ניתנת כאן פעם נוספת:

• הסתכלתי על הערך בריחת מוחות. שם מדובר על התופעה הכללית (כמו: brain drain, ראה: http://en.wikipedia.org/wiki/Brain_drain) שהיא יחסית שונה מהמאפיינים הישראלים. בנוסף, ההתיחסות לישראל בערך בריחת מוחות היא לא חדה מספיק. כלומר, לא מגדירים את התופעה הישראלית; מתייחסים לכל בעלי התואר שירדו מהארץ כמוחות בורחים, ואז לאנשי מחקר ואקדמיה, וגם להם קוראים מוחות בורחים. (למעשה הפסקה הראשונה בכותרת "ישראל" בערך בריחת מוחות, מתייחסת לסטונדטים ישראלים שלכאורה יעברו (או עוברים) ללמוד בחו"ל. ח'ברה אלו הם לא האנשים שלהם מתכוונים כשמדברים על בריחת מוחות ישראלים. הכוונה העיקרית היא לאנשים עם תואר דוקטור לפחות). ההתייחסות בערך בריחת מוחות היא יותר מתאימה לתופעה הכללית של brain drain ולא למאפיינים הישראלים שלה מהעשור האחרון. אני חושב שיש מקום להשאיר את הערך, מוחות בורחים ישראלים, עם הדגש (שאכן ניתן במאמר המקורי) שמדובר על המאפיינים הישראלים של התופעה ולציין שהמושג הכללי הוא בריחת מוחות. כמו כן, אפשר להוסיף קישור לערך מוחות בורחים ישראלים בערך מוחות בורחים. התשובה שלי הניתנת כאן היא לא על מנת להרוס למישהו דבר, אלא על מנת ליצור נגישות לגולשים בעברית למצב המדויק ביותר של המוחות הבורחים הישראלים. Flomenbom - שיחה 16:43, 11 במאי 2011 (IDT)

לכל "העורכים" ו"המומחים" בערכים של ה"מוחות הבורחים", "בריחת המוחות" ו"המוחות הבורחים הישראלים", אנא הקדישו זמן לקריאת התגובה הנ"ל:

(1) "בריחת מוחות מישראל" זהו מושג ששווה שיהיה עליו ערך מכיוון שזוהי התופעה הספציפית לישראל של המושג הכללי, בריחת מוחות. המושג, "מוחות בורחים ישראלים" הוא שקול ולכן יכול להופיע בעצמו באינציקלופדיה המכוונת.
(2) הערך בריחת מוחות כמו שמופיעה כרגע באתר הוא ערך ברמה לא גבוהה עם המון אי דיוקים וקישורים ספציפים תמוהים. מאוד מוזר שדווקא ערך קשור, "המוחות הבורחים הישראלים", שכתוב בצורה הגיונית ונכונה, נמחק.
(3) החשש של "העורכים" ו"המומחים" "הבלתי תלוים" אחד בשני שמדובר בערך פרטי, לא אינציקלופדי, וכו', לא מבוסס על הערך שנכתב ושופר במהלך הגרסאות.
(4) כל האינפורמציה המופיעה בערך שכתבתי "מוחות בורחים ישראלים" מדויקת וברת בדיקה ואימות. המוחות הבורחים הישראלים הם אכן אלו שמתוארים בכותרת "מוחות בורחים" של ערך זה, רעיון "המרכזים הווירטואלים", עם הבעיתיות שבו, הוא אכן הרעיון שמופיע בערך שנכתב, והרשת המדעית הישראלית הוא אכן רעיון אמיתי שיכול להצליח בצורה כוללת יותר (מרעיון "המרכזים הווירטואלים") כשמנסים לפתור את בעיית ה"מוחות הבורחים הישראלים".
(*) אני מקווה שבן אדם אחר יפתח את הנושא של ה"מוחות הבורחים בהקשר הישראלי (משנות ה 90 ואילך)" ואז אוכל לתרום לערך זה. אנני אשחיט עוד את זמני על הפינג פונג (כתיבה-מחיקה) שהתנהל ביום (+) האחרון. Flomenbom - שיחה 21:39, 12 במאי 2011 (IDT)

זה שלא נמצא צידוק להשארת הערך "המוחות הבורחים הישראלים" כערך עצמאי לא אומר שאין ביכולתך להוסיף את המידע בערך אליו יש את ההפנייה. בערך "בריחת מוחות" יש מקום להתייחסות לפן הישראלי ואתה מוזמן להוסיף ולהרחיב את המופיע שם. ההחלטה על ההפנייה נעשתה משיקולים המשמשים אותנו בבניית האנציקלופדיה ולא הייתי רוצה שתפגע באופן אישי מכך. אודה לך אם תתרום לערך הרלוונטי, שכן לפרטים הללו יש, כאמור, מקום. אם יש לך שאלות נוספות, אשמח להשיב עליהן. בתודה, ‏Ldorfman‏ • שיחה 04:01, 13 במאי 2011 (IDT)

בריחת מוחות

שלום רב, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא מדיום פרסומי. לפיכך, הוספת ערכים פרסומיים, פרסומות וקישורים שמטרתם לקדם אישיות, רעיון, אתר, ארגון, עמותה או עסק מסחרי, שאינם מוסיפים ידע מהותי לקוראים, אינה מקובלת ועשויה להיחשב כהשחתה. העריכה שנעשתה על ידך היא פרסומית, והיא נמחקה כך ששום נזק לא נגרם, אולם להבא יש להימנע מהוספת תוכן פרסומי. לתשומת לבך: ויקיפדיה איננה משפרת דירוג במנועי חיפוש. אם לדעתך התוכן שהוספת אינו מהווה פרסומת, ניתן לנמק את העריכה בדף השיחה של הערך.

חי _{◣ 13.05.2011, 02:52 (שיחה)}

• החלק שכתבתי בערך בריחת המוחות איננו פירסומי (למעשה כתבתי את הערך מחדש; הערך היה כתוב בצורה מאוד מבולבלת ולא מדויקת). המשפט על הרשת המדעית הישראלית הופיע על מנת להציג לציבור את הרעיונות שהועלו לפתרון המוחות הבורחים במדע. רעיון זה הוא בנוסף לרעיון אחר שנקרא "המרכזים הווירטואלים", שזה בסך הכול שם ורעיון שיווקי להעביר עוד כסף לאוניברסיטאות, וזאת עוד אחרי שהם שיצרו את הבעיה של המוחות הבורחים במדע מלכתחילה. (יש לשים לב שהח'ברה שאשרו את התכנית הם אנשי האוניברסיטה). הרשת המדעית הישראלית איננה של אופיר פלומנבום או של כל אדם אחר, אלא של מדינת ישראל. כמובן לא מדובר על עמותה או על חברה פרטית או ציבורית, אלא על רעיון להקים מוסד מדעי חדש במדינת ישראל, על מנת לפתור את בעיית המוחות הבורחים במדע. אני מציע לתת לקוראים לשפוט ולא למהר למחוק הפניות. למחוק הפניות כל אחד יכול; לכתוב ערך עם משמעות זה כבר הרבה יותר מסובך. Flomenbom - שיחה 11:03, 13 במאי 2011 (IDT)

הרשת המדעית הישראלית היא מונח שאתה המצאת ושבינתיים לא תפס (לראייה, התוצאות היחידות בגוגל בחיפוש המחרוזת "הרשת המדעית הישראלית" הן האתר שלך וטקסטים שהוספת לוויקיפדיה), ועל כן אין לכתוב עליה בוויקיפדיה. אם תחזיר את האזכור שלה לערך אבקש את חסימתך. חי _{◣ 13.05.2011, 13:32 (שיחה)}

אין קשר בין האזכורים בגוגל והטענה הלא נכונה שלך שמדובר על פרסום של עמותה או של חברה או הטעיה של הקוראים. אם תמשיך למחוק את ההפניות אדרוש את גריעתך כעורך. Flomenbom - שיחה 17:25, 13 במאי 2011 (IDT)

נחסמת

נחסמת לשלושה ימים בשל עבירה חמורה על כללי ההתנהגות בין חברי הקהילה בעריכותיך כאן וכאן. אני מקווה שתנצל זמן זה כדי להבין מהי דרך הפעולה הנכונה להתדיינות בוויקיפדיה וליישם זאת בתום החסימה. תומר - שיחה 10:27, 14 במאי 2011 (IDT)

הסאגה של הערך ההמוחות הבורחים

הערך בריחת מוחות כתוב בצורה שמשמיטה פרטים במכוון; למשל, נמחקה פיסת המידע בנוגע לכשלון רעיון המרכזים הווירטואלים ב 2010 ו 2011, מכיוון שרק 4% מהאפליקציות היו שייכות למוחות בורחים ו 96% מהכסף הלך לאוניברסיטאות ולאנשים שכבר עובדים באוניברסיטה. זה לא היה הרעיון של המרכזים הווירטואלים. כל קרב העריכה על הערך הזה יצר מצב שבו הערך לא מדויק. נקווה שאחרים יתקנו את הערך הנ"ל ויוסיפו גם מידע על הרשת המדעית הישראלית מכיוון שזהו רעיון יותר ישים לפתרון בעיית המוחות הבורחים הישראלים. לא אבזבז את הזמן שלי עם אנשים שלא מבינים את נושא המוחות הבורחים הישראלים. Flomenbom - שיחה 19:45, 17 במאי 2011 (IDT)

אזהרה

אתה לא מפנים את כללי המקום. אין למחוק אזהרות או הודעות על חסימה. אם תחזור על כך פעם אחר פעם - זו תיחשב השחתה ותיחסם שוב. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 00:41, 18 במאי 2011 (IDT)

???

אני מאוד מפנים את כללי המקום. נראה שאתם לא חושבים על המטרה של וויקפדיה כאנציקלופדיה מכוונת בעברית בתגובות שלכם, ואתם מבלבלים בין עידכונים ומחיקות. ההצעה היא שתתעוררו.

אופיר פלומנבום - שיחה 03:03, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

הרשת המדעית הישראלית

הרשת המדעית הישראלית אמורה לפתור את בעיית המוחות הבורחים במדע מישראל לחו"ל, וליצור מציאות שבה לא יברחו כמות כה גדולה של מוחות, מכיוון שכחמישים אחוזים (50%) מבעלי תואר דוקטור עוזבים את המדינה (אחוז העוזבים הכללי הוא 10%). הרעיון שהרשת המדעית הישראלית [1]. תהיה גוף מדעי ויישומי עם מרכזי מחקר ממשיים הפזורים בכל הארץ, עצמאי מהאוניברסיטאות, בעל תקציב עצמאי המשתווה לזה של האוניברסיטאות, המסמיך פרופסורים, מכשיר דוקטורים ומסטרים במדעים, ופועל בחברות.

כאן אנו מראים את הרעיון הכללי. כמובן שהגדרת הרשת היא עינין רציני המפורט במספר מסמכים המופיעים ב [1]. בהמשך ישנם הגדרות על המוחות הבורחים הישראלים, פתרון שהוא כשלון נכון להיום הנקרא המרכזים הווירטואלים, והגדרות נוספות על הרשת. תגובות נוספות אפשר לכתוב. Flomenbom - שיחה 01:12, 18 במאי 2011 (IDT)

המוחות הבורחים במדע

אלפי מדענים ישראלים בטווח הגילאים +30-55 שהצליחו להשתלב בעולם המדעי בחו"ל והם כיום מובילים מעבדות מחקר (עם תקציבים יפים) בחו"ל. כלומר, כמחצית מהאלפיון העליון החכמים ביותר (במדעים) ממדינת ישראל החליט או ראה שמשהו "מסריח בממלכה האקדמית הישראלית". חשוב לציין שהרבה מאוד מאלו, הם מדענים שיהיו מובילים בתחומם אם יעבדו בארץ. "המוחות הלוחמים": מדענים שהשתלבו בארץ אך לא ברמה שמשקפת את היכולות שלהם. (המקרה שלי הוא מיוחד מאוד, מכיוון שאני מחזיק קבוצת מחקר כחברה פרטית עם תקציב יפה מאוד מהאיחוד האירופי. כמובן, אני מגדיר את הסיפור שלי כשייך ל"מוחות הלוחמים" ול"המוחות הבורחים" מכיוון שהאקדמיה בארץ לא הציעו לי את ההצעה הראויה.) האוניברסיטאות במדינה הם של העם: מתוקצבים מהמדינה ולא גופים פרטיים. האנשים הוותיקים באוניברסיטאות מתנהגים בצורה הבוגדת במדינה: דוחים את המוצלחים בטענות שקריות מבוססות קנאה, משאירים המון משרות ותקנים למדענים (פרופסורים) צעירים לא מאוישות, "מזקינים" בכך את הגיל הממוצע של הפרופסורים (57 שנה גיל ממוצע לפרופסור הוא מהגבוהים בעולם) ויוצרים מציאות שבה 50% מהחכמים ביותר (במדעיים) בורחים מהארץ. דבר זה מקרין על כל רבדי החברה הישראל ויכול להוביל לקריסה חברתית.

לשים דגש על המספרים: 50% מהמוחות הישראלים בורחים. זהו נתון מאוד רציני. הגבוה בעולם המערבי. נתון זה מצטרף למצב שבו 10% מהישראלים עוזבים את ישראל באופן כללי. גם נתון זה הוא מאוד רציני, אך העובדה ש 50% המחכמים ביותר (במדע) עוזבים, צריך לעורר את כל האזרחים.Flomenbom - שיחה 01:19, 18 במאי 2011 (IDT)

מרכזי המצוינות הווירטואלים

לאחרונה, הועלה רעיון של "מרכזי מצוינות וירטואלים" בחסות האוניברסיטאות שמתוכנן למשוך "מוחות בורחים" לישראל. על סמך הדיווחים בתקשורת הישראלית המאמץ מסתכם בהקצאת תקציבים נוספים לאוניברסיטאות. כלומר, מרכזים וירטואלים אלו מתוכננים לתפקד כגרורות של האוניברסיטאות. הטענה היא שעשרות אחוזים מאותם אלפי "מוחות בורחים", דווקא אותם עשרות אחוזים מוצלחים ביחס לאחרים, לא יירצו להעתיק את מקום מגוריהם לישראל רק על מנת להיות כפופים לאותם אנשים שלא האמינו ביכולתם, ועוד בשביל תקציבים נמוכים יותר וחשיפה מדעית קטנה יותר. אכן, בשנת 2011 התברר שרק 50 מוחות בורחים מעונינים.

נראה שהמרכזים הווירטואלים הם כישלון צורב מאוד לחברה של הות"ת. הערכות שלהם דיברו על 500 ואפילו 1000 ויותר מדענים ורופאים שישתתפו בוירטואליה של המרכזים. האמת היא שאנשים שכבר נסעו לחו"ל והסתדרו לא יעברו לישראל למרכזים ווירטואלים. זה ברור לכל אחד. רק חבר'ה צעירים מאוד שלא השיגו משרה בחו"ל יצטרפו לווירטואליה של המרכזים, ולמעשה אלא היו מצטרפים לכל הצעה. המרכזים הווירטואלים הם בסך הכול שם מוזר להעברת 5 מיליארד שקל נוספים לאוניברסיטאות.Flomenbom - שיחה 01:26, 18 במאי 2011 (IDT)

על הרשת

על מנת שבאמת אפשר יהיה לקלוט את "המוחות הבורחים" בארץ, מוצלחים ומוצלחים מאוד, ולחזק בצורה משמעותית את כל המדענים המקומיים הרצינים שפועלים בארץ בתנאים לא ראויים, יש להקים מוסד מדעי נוסף: הרשת המדעית הישראלית. גוף שבאמת ייתן מענה לבעיית "המוחות הבורחים", מוצלחים ומוצלחים מאוד, ושיחזק בצורה משמעותית את כל המדענים המקומיים הרצינים שפועלים בארץ מחוץ לאוניברסיטאות, ושיעזור ל"מוחות הבוכים" שהם מדענים צעירים העובדים באוניברסיטאות ולא מרוצים מההתנהלות האדמיניסטרטיבית. גוף שיהיה עצמאי מהאונברסיטאות, עם מרכזים מדעיים ממשיים בכל הארץ, ובעל תקציב שמשתווה לזה של האוניברסיטאות, שעושה כל מאמץ לקלוט מדענים ישראלים שפועלים בחו"ל ורוצים לפעול גם בארץ בכל השקעת זמן שימצאו לנכון (כמובן שמשאבים יינתו על סמך איכות המדען והשקעת הזמן לה מתחייב המדען בארץ). גוף מדעי כזה הפועל ממרכזים ממשיים הפזורים בכל הארץ יוכל גם ליצור מציאות שבא אחוזים רבים מהצעירים המוכשרים החיים בארץ יפנו למדעיים. הנקודות בבסיס הרשת המדעית הישראלית הם <ציטוט> מספר נקודות ספציפיות יותר ופירוט סכמי של הרשת (כמו שאני רואה את הרשת המדעית הישראלית) מוצגות בנספח של מסמך זה [1]: 1. הרשת המדעית הישראלית וגופיה עצמאיים מהאוניברסיטאות. לרשת הנהלה אחת. 2. הרשת תאחד בתוכה את הגופים הבאים: מרכזי מחקר מדעיים ממשיים הפזורים בארץ, חברות מדעיות, וחברות טכנולוגיה מסוימות. הרשת תנהל קשר רציף עם מכללות שמתעסקות במדע, עם קבוצות מחקר בבתי חולים שלא קשורות לאוניברסיטאות ועם חממות טכנולוגיה. 3. הרשת תכלול את כל תחומי המחקר הבסיסי במדעים (ביולוגיה ,כימיה, פיסיקה, מחשבים ומתמטיקה), הנדסה, רפואה וכלכלה. 4. הרשת תעודד יצירת מוצרים מדעיים וטכנולוגים ותרוויח 33% מהרווח עליהם. 5. תקציב הרשת יהיה שקול לתקציב האוניברסיטאות. 6. הרשת תעניק תואר פרופסור לדוקטורים במסלול פרופסורה על סמך קריטריוניום מדעיים ותאפשר לפרופסורים הרוצים להצטרף לרשת המדעית הישראלית לשמור על תוארם. 7. הרשת המדעית הישראלית תעניק תארי מוסמך ודוקטור במדעים, הנדסה וכלכלה ובהחלט תפעיל תוכנית לימוד פעילה על ידי שיתוף פעולה מלא של כל מוסדות הרשת.

הגדרות רשת בסיסיות Flomenbom - שיחה 01:35, 18 במאי 2011 (IDT)

איך הרשת המדעית הישראלית תשפיע על המציאות בישראל?

מספר נקודות על ההשפעה האפשרית של הרשת המדעית הישראלית על החברה בישראל.

1. הרשת תשתמש בצורה הנכונה ביותר במשאב הטבע העיקרי של מדינת ישראל: המשאב האנושי.- רשת מדעית ישראלית תוכל לשמש כמוסד המציע ל"מוחות הבורחים" את התנאים הראויים לעבוד בארץ ולחזק את כל ה"מוחות הלוחמים", שהם מדענים המוחזקים בתנאים לא ראויים מכיוון שיש מישהו באוניברסיטה שמקנא בהם. הרשת תהווה גם אלטרנטיבה ל"מוחות הבוכים" שהם מדענים ישראלים באונברסיטאות שלא מרוצים מההתנהלות האדמיניסטרטיבית שם.

2. הרשת תעלה את רמת המדע בארץ.- המכללות שבהם מלמדים גם מדע יוכלו להעסיק גם מספר מדענים פעילים של הרשת המדעית הישראלית ובכך להעלות את החוזק המדעי של המוסד.

3. הרשת תהווה את החיבור הטיבעי ביותר בין מדע בסיסי וטכנולוגיה במציאות של היום.- חברות מדעיות יהיו בראשות מדען בכיר שיכול להיות פרופסור או במסלול פרופסורה ברשת. מעבדה מדעית של הרשת יכולה לפעול גם בחברות טכנולוגיה (או חברות אחרות במשק), כך שגם החברה תוכל להרוויח מיצירת הידע וגם הרשת תרוויח ממכירות מוצרים שפותחו מתקציבי הרשת ומפרסום המאמרים שנכתבו בחברה. הרשת תנהל את החממות מבחינה מדעית. זה יעזור לצמצם את הפסדי החממות מכיוון שכל פרויקט חממה יעבור בחינה רצינית ומעקב רציף של מדעני הרשת, לעומת המצב העגום כיום שבו אנשים לא מדענים קובעים את קבלת או דחיית הפרויקטים בצורה שלא קשורה לסיכוי ההצלחה המדעיים של הפרויקט, ואין מעקב מדעי רציף על פרויקטים.

4. הרשת תהיה יצרנית של מקומות עבודה.- כאשר ישנה רשת מדעית ישראלית כמו שתוארה כאן, צעירים מוכשרים יעדיפו ללכת לעסוק במדע מכיוון שיש מסלול ברור של עשייה מדעית וכלכלית מקומית, על מקצועות אחרים שכרגע מובילים על מדעיים באטרקטיביות הכלכלית שלהם. הרשת תוכל להכיל תוך עשור כמאה אלף מדענים ישראלים.

5. לרשת המדעית הישראלית תהיה השפעה עצומה על הציבור גם בצורה עקיפה: במציאות של ימינו מערכות המדינה הם מצומדות. מציאות ה"מוחות הבורחים" וה"מוחות הבוכים" וה"מוחות הלוחמים" גורמת למציאות עגומה גם במגזרים אחרים של החברה, אפילו אם אין זה ברור לאדם הפשוט. הרשת המדעית הישראלית תגרום ליציבות ופעילות רציפה והגיונית יותר מהנוכחית בכל חלקי החברה מכיוון שתהווה תחרות למונופול האוניברסיטאות על החברה. (אפשר גם לתאר מצב שבו רשת אקדמית משלימה קמה על בסיס ההצלחה של הרשת המדעית הישראלית.)

6. כשתהיה הצלחה, יכול מאוד להיות שמודל הרשת המדעית הישראלית, כמו שמוצג כאן, ייושם גם בעולם כולו, בצורה מסוימת, במדינות מתפתחות כמו סין, הודו, רוסיה, וברזיל וגם בארה"ב, יפן ומדינות אירופה שישתמשו במודל הרשת על מנת לצאת ממשבר החוב הנוראי (או ממשבר כלכלי במופע אחר שלו) המטלטל מדינות אלו בשנים האחרונות. מודל מוסדי-מדעי שפותח בישראל לראשונה ומיושם בעולם יעלה את ערך מדינת ישראל בין אומות העולם.

7. רשת מדעית ישראלית המתקשרת עם העולם המדעי מחוץ למדינה יחזק וייצב את מדינת ישראל. זהו המודל הנחוץ לרשת המדעית הישראלית.

הרשת יכולה להשפיע בצורה מאוד פוסיטיבית על החיים של כל האזרחים במדינה Flomenbom - שיחה 01:43, 18 במאי 2011 (IDT)

מראי מקום

[1] נא לבדוק את האתר http://www.isn.flomenbom.net

מצב מוחות בורחים בעולם

כאן אנו מסכמים נתונים מהערך .brain drain הנתונים מתייחסים לאנשים עם תואר ראשון לפחות (אלא היכן שמצוין אחרת).

אנשים: קצת פרופורציות. Flomenbom - שיחה 01:43, 18 במאי 2011 (IDT)

ארה"ב ומערב אירופה

רוב מדינות מערב אירופה, בריטניה וארה"ב לא מאבדות מוחות בצורה משמעותית ב 30 שנה האחרונות. ישנם מספר מדינות במערב אירופה ששם בעיות כלכליות ספציפיות כבר שנים רבות כמו אירלנד ופורטוגל ולאחרונה גם ספרד שגרמו ושגורמות לבריחת מוחות. לאירלנד ידוע שיש גם הגירה לתוכה. הבעיה במערב אירופה היא בעיקר עם פורטוגל שמאבדת 20% מהעובדים המקומיים בעלי יכולות למדינות כמו ארה"ב.

רוסיה ומדינות מזרח אירופה

המצב מגוון. פולין למשל דווקא מתחזקת בשנים האחרונות. רוסיה איבדה 500,000 מדענים משנות התשעים למערב.

אסיה

• אירן: הערכה היא שכ 6% מהאוכלוסיה עזבו את אירן ב 30 השנים האחרונות, עם קצב של 180,000 בשנה בשנים האחרונות.
• עירק: 4 מיליון עירקים עזבו בתקופת סאדם.
• סין: כ 75% מהסטונדנטים שיוצאים ללמוד בחו"ל נשארים בחו"ל (נתון מהעשור האחרון). 100,000 סינים מהגרים בשנה למערב בשנים האחרונות.
• הודו: למרות שנתונים מדויקים חסרים, ידוע שהרבה אנשי מחשבים עוזבים לעבוד במערב ששם משכורות גבוהות יותר (כנראה כמה עשרות אלפי אנשים בשנה).

אפריקה

150,000 אנשים עוזבים בשנה את מדינות אפריקה בשנים האחרונות. עיקר הבעיה בהרבה מאוד ממדינות אפריקה, כמו גאנה, אתיופיה ודרום אפריקה, היא עזיבה של רופאים למדינות מפותחות.

דרום ומרכז אמריקה

המצב מגוון. ארגנטינה וברזיל עם מספר אחוז של אנשים מוכשרים שעוזבים של בערך 3% בעוד שממקסיקו עוזבים 14% ובאמצע עם 10% אקוודור וקולומביה.

סליחה על השאלה, אבל...

מה זה? המקום לכל מה שמעל שורות אלה הוא אולי בארגז החול האישי שלך - לא בדף השיחה. נראה לי שאתה פשוט לא מבין למה נועד דף זה. אשמח לעזור. ‏Ldorfman‏ • שיחה 03:06, 18 במאי 2011 (IDT)

סליחה?

לא נשאלת על עזרה! אופיר פלומנבום - שיחה 02:29, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

אינציקלופדיה מכוונת בעברית?

נראה שאתם לא חושבים על המטרה של וויקפדיה כאנציקלופדיה מכוונת בעברית, אלא כ"מגרש משחקים של מי אמר למי ולמה". ואתם מבלבלים בין עידכונים ומחיקות.

ח'ברה, תתעוררו.

קודם כל, כולם עושים הכול וכותבים הכול ומעדכנים הכול, והמאמר הפופולרי שורד! אופיר פלומנבום - שיחה 02:54, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

עוד קצת על המוחות הבורחים הישראלים ומדענים ישראלים

במהלך 2011 התחלנו לארגן מדענים ישראלים מישראל ומחו"ל על מנת לפתור את בעיית המוחות הבורחים הישראלים באמצעות הקמתה של הרשת הישראלית הישראלית, מוסד מדעי אפליקטיבי חדש בישראל. פנינו למאות רבות של מדענים, 25% ענו בצורה פוסיטיבית ועשרות רבות נרשמו באתר: http://www.isscint.net/

לכן, כל "העורכים" והמומחים לתופעת המוחות הבורחים, אנא תתעוררו והתחילו לראות את המציאות בצורה הבהירה ביותר.

אני מציין זאת מכיוון שהאתר הנ"ל צריך לספק לקוראים מידע מדויק וההתנהגות של מספר אנשים הקשורים ישירות לאתר מבישה ולמעשה מונעת מהקוראים באתר מידע חשוב על נושא המוחות הבורחים הישראלים. אופיר פלומנבום - שיחה 02:29, 13 באוגוסט 2011 (IDT)