שיחת משתמש:RamiRey01/קרינה מגנטית

מה?

משתמש:RamiRey01, מאיפה המונח הזה הופיע? יש קרינה אלקטרומגנטית ויש שדה מגנטי. איך בדיוק אפשר ליצור "קרינה מגנטית" בלי לגרום ל"קרינה חשמלית"? משהו פה לא מסתדר עם משוואות מקסוול. היחידות שציינת הם הם של שדה. Corvus-TAU - שיחה 13:50, 26 במאי 2015 (IDT)

מתוך הערך: "גוברת כתלות בגודל הזרם החשמלי ובמרחק מן המקור הפולט." מה? Corvus-TAU - שיחה 13:55, 26 במאי 2015 (IDT)

Corvus-TAU את\ה צודק\ת שאין תופעה פיסיקלית שנקראת "קרינה מגנטית" אך זהו מונח שמשתמשים בו בתחום הקרינה הבלתי מייננת ומתאר פגיעה בריאותית כתוצאה מחשיפה לשדה מגנטי הנוצר מזרם חילופין. באם נתייחס למונח "קרינה מגנטית" כאל מונח עממי המוגדר תחת תכונות של שדה מגנטי אזי ככל שהזרם גדול יותר כך השדה המגנטי גדול יותר והפגיעה הבראותית חמורה יותר ככל שאנו קרובים למקור הפולט (את השדה המגנטי).RamiRey01 - שיחה 14:15, 26 במאי 2015 (IDT)

אני מצטער, זה לא ערך אנציקלופדי. אם יש לזה יחידות של שדה- זה שדה. לא קרינה. אם אינך בקיא במינוח פיזיקלי (אתה באמת לא מבין מה זה אומר "גוברת כתלות במרחק מן המקור"?) עדיף שתמנע מכתיבה בנושאי פיזיקה. לא בקטע מעליב, אלא פשוט זה תחום שבו קל מדי לעשות טעות אם לא למדת אותו פורמלית. אי אפשר לקרוא בשם "קרינה" ל" פגיעה בריאותית כתוצאה מחשיפה לשדה". קרינה זה משהו שמוגדר אחרת.

ושלא נדבר על זה שקרינה א"מ ב50 הרץ היא דבר כל כך לא אנרגטי שהדיון בו בהקשר של בריאות נשמע מופרך. Corvus-TAU - שיחה 14:30, 26 במאי 2015 (IDT)

תודה על התנצלותך. אני מקבל אותה אך יש לך שתי טעויות בסיסיות, אני מתפלא עליך (לפי הפרופיל שלך אתה מינימום דוקטור לפיסיקה). לגבי הערתך (התמוהה משהו) לגבי התלות במרחק- שים לב כי שדה מגנטי חזק יותר כאשר קרובים מאוד למקור הפולט ופוחת עם ריבוע המרחק עבור תיל קצר מאוד ופוחת בקירוב כמו המרחק עבור תיל ארוך מאוד (שים לב כי מדוב על שדה הנוצר ב AC). אם תרצה, אשמח להפנות אותך למאמרים הרלוונטיים בנושא.

דבר נוסף, אני לא מתיימר לכתוב ערכים פיסיקלים (אולי לתרגם) אבל!- המונח הינו מונח שמשתמשים בו אפילו במשרד להגנת הסביבה (ראה קישור) אם תגלול למטה לאזור הקבצים להורדה תראה כי מתייחסים למונח קרינה מגנטית! האם הם טועים ???

לגבי השפעת קינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך אתה צודק כי ההשפעה זניחה אבל מה לגבי השפעה של שדה מגנטי? אני מבין כי אתה לא בקיא במחקרים האחרונים שנעשו על ידי ICNIRP. שים לב כי אין מדובר על קרינה אלקטרומגנטית כלל אלא מדובר רק על השפעה שדה מגנטי הנוצר ב AC וכן קיימת פגיעה (גם על פי המשרד להגנת הסביבה). אם תרצה אשמח להפנות אותך למחקרים בתחום על מנת שתעשיר את עצמך בתחום.

דבר אחרון- האם לדעתך המשרד להגנת הסביבה טועה כאשר הוא משתמש במונח "קרינה מגנטית" ?

לדעתי התנגדותך מקובעת ומרובעת. שוב-אתה צודק כי שדה מגנטי הוא לא קרינה- אך יש להתייחס לעובדה כי לא מעט ארגונים משתמשים במונח חדשות לבקרים (אתה מוזמן לחפש את המונח בכל מנוע חיפוש בעצמך).

אגב, אם הדיון על ההשפעה הבריאותית של שדה מגנטי היא זניחה האם היית גר בצמוד לקו מתח של חברת חשמל? האם לדעתך אין השפעת קרינה בלוחות חשמל (ומנועים ותחנות השנאה וכד') ? אם אתה טוען שההשפעה זניחה אזי אתה לא ראוי להחליט בנושא ולמעשה אתה טועה ומטעה (אל תיעלב).

ראשית, אני לא ד"ר לפיזיקה. אני Bsc בפיזיקה ועשה Msc. כל בוגר שנה א' בפיזיקה מיידית היה רואה שסתירה בין "גובר עם במרחק" לבין "פוחת עם המרחק" וכל מי שסיים שנה א' יודע ששדה לא גובר עם המרחק מהתיל... שנית, צר לי מאוד שמשרד להגנת הסביבה לא מצא סטודנט לפיזיקה או הנדסת חשמל שנה ב' שיעבור על המסמכים שלהם ויעשה טיפה הגהה. הם נשמעים כמו "מדור מדעי" בידיעות אחרונות. שימוש במונח פיזיקלי שגוי על ידי משרד, לא הופך אותו למנוח מדעי. רק מוריד מהערך של המסמך כולו.

אני לא בטוח שאתה רוצה שאני אכנס פה לתורה אלקטרומגנטית. במילים פשוטות: "תדר חשמלי" הוא תדירות בו זרם AC משתנה(50 פעמים בשניה הופך כיוון). שינוי בזרם חשמלי (תנועת אלקטרונים) יוצר שדה מגנטי. שדה מגנטי זה משנתה בזמן אף הוא בתדר זהה לשינוי בשדה החשמלי. כתוצאה מתהליך זה נפלטים פוטונים (קרינה א"מ) מאוד לא אנרגטיים. זהו. שום "קרינה מגנטית", שום דבר מפחיד. אם משרד להגנת הסביבה לא ממש מבין ששדה מגנטי המשתנה בתדר 50 הרץ זאת בדיחה ביחס לתדר שבו משתנה שדה מגנטי כמדלקים נר- לא מצביע לטובה על האירגון. Corvus-TAU - שיחה 15:49, 26 במאי 2015 (IDT)

אין צורך להסביר לי מהי קרינה אלקטרומגנטית. למען האמת יש לי ידע נרחב בתחום אבל אין לי התנגדות שתזרוק פה ושם מונחים ונוסחאות. אני מבין כי אתה שוב מתעלם מתוצאות החשיפה של בני אדם לשדה מגנטי ומתייחס שוב פעם לקרינה אלקטרומגנטית שנוצרת לאחר האיזון ההרמוני בין השדה החשמלי למגנטי וכאשר הם ניצבים זה לזה ולכיוון התנועה במרחב. בתדרים נמוכים אין השפעה של ממש מכיוון שאיזון נוצר לאחר אלפי קילומטרים וכאן אנו מסכימים. אבל (בבקשה תשתדל להתרכז), אני מדבר על חשיפה לשדה מגנטי! מגנטי (הנוצר מ AC) ולא אלקטרומגנטי! ולא קבוע בדומה לשדה המגנטי של כדור הארץ.

האם חשיפה לשדה מגנטי (AC) מזיקה? אם לא, אז מדוע ארגון ה ICNIRP קבע כי חשיפה לזו מהווה "גורם אפשרי לסרטן" (אגב, ממש בדומה לקרינה אלקטרומגנטית). מדוע קיים חוק (כן - חוק במדינת ישראל ואף באירופה) שמגביל חשיפה אקוטית לשדה מגנטי של עד 1000 מילי גאוס (חשיפה רגעית). מדוע המשרד להגנת הסביבה אף נוקט בעקרון הזהירות המונעת וקבע סף בריאותי לחשיפה ממושכת של עד 100 מיליגאוס? יתרה מכך, קיימת המלצה של סף חשיפה בממוצע שנתי של עד 4 מיליגאוס. המלצות אילו הן עולמיות ולא רק בישראל. אם אני לא טועה יש אפילו דין ועונשין בגין הפרת חוק זה (חריגה מ 1000 מיליגאוס).

אגב, אני ממליץ לך לבחון את הרכבי הוועדות של המשרד להגנת הסביבה ואני מבטיח לך שהם הרבה מעבר לדרישות שלך. אתה מוזמן לבחון את המסמך "ועדת מומחים לעניין שדות מגנטיים מרשת החשמל" שפורסם במרץ 2005.

לגבי תגובתי הקודמת אכן יש סתירה וזאת טעות הנובעת מחוסר תשומת לב לניסוח. ככל שמתרחקים העוצמה פוחתת. אם זה תיל קצר אז דעיכת העוצמה מחושבת לפי ריבוע המרחק (בקירוב) ואם זה תיל ארוך אז דעיכת העוצמה מחושבת לפי המרחק (בקירוב).

לעניות דעתי אתה לוקה בחוסר הבנה מסוים בתחום. אבל ייתכן ואני, המשרד להגנת הסביבה, WHO וגם ICNIRP, כולנו טועים, אבודים ומבולבלים ולכן, אם כולם טועים ואתה צודק אז אני ממליץ בחום שתתראיין בטלויזיה על מנת להרגיע את ועדות המומחים בארץ ובעולם, את הציבור ואפילו אותי. או שתקח לך יום או יומיים לבדוק את הנושא וללמוד טוב יותר את התחום מבחינת המחקרים הרפואיים ולא מבחינת ה"תופעה הפיסיקלית".

אני מקווה שהצלחתי להסביר לך טוב יותר את מצב העיניינים בנושא השפעת השדה המגנטי (AC), ואם נחזור לנושא הראשון, אזכיר שוב פעם כי המונח "קרינה מגנטית" הוא לא נכון מבחינה פיסיקלית מכיוון ששדה מגנטי הוא לא קרינה אך זהו בהחלט מונח שמשתמשים בו לתאור שדה מגנטי בהקשר של השפעה בריאותית כתוצאה מחשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך (וכמובן כתלות בעוצמת הזרם בתיל ובמרחק מהתיל). מאחר וכמו שאלפי מונחים אחרים, שלא ממש עומדים בקנה אחד עם ההסבר הפיסיקלי, מוטבעים במילון המונחים העממי, ראוי שתהיה התייחסות למונח "קרינה מגנטית".

נ.ב. בבקשה אל תקרא ברפרוף את תגובתי כי באמת שאין לי כח להסביר את העניין שוב פעם ונראה כי אני חוזר על עצמי יותר מפעם אחת.RamiRey01 - שיחה 07:34, 27 במאי 2015 (IDT)

שמע, אנחנו אנציקלופדיה. לא מחסן למינוח לוקה ורשימת "גורמי סיכון אפשריים". לגבי כל ארגוני הבריאות: להזיכרך הם גם מפחידים ("ממליצים על זהירות מונעת") עם קרינת טלפון נייד, וירקות מהונדסים גנטית- דבר שכל מדען (שאינו שרלטן) יקבל ידחה על הסף. אי אפשר להתייחס ברצינות לארגונים כמו WHO ( או האו"ם באופן כללי, אבל לא ניכנס לנקודה זו). אני חושב שהדיון כאן חורג ממטרתה של ויקיפדיה. לא יהיה כאן ערך על מונח לא פיזיקלי שיוצג כאחד כזה. כל מה שניסית לתאר בכתיבה זה "שדה מגנטי משתנה בזמן בתדירות נמוכה". זה יכול להיות לכל היותר פסקה בערך שדה מגנטי שבו יצוין שIARC Group 2B מכירים בו כחשוד לצד גורמים החשודים כמסרטנים כמו קפה, סולר, קטכול וניקל. אבל בבקשה: אל תקרא לזה קרינה. זה מינוח כל כך לקוי שאם משיהו משתמש בו- הוא מראש פסול כמקור אמין. Corvus-TAU - שיחה 11:50, 27 במאי 2015 (IDT)

לעניות דעתי חבל שכך הדברים מתנהלים. תודה על התייחסותך לעניין.RamiRey01 - שיחה 11:58, 28 במאי 2015 (IDT)