שיחת תבנית:הידעת? 8 בנובמבר - סדרה 2

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארה"ב ופרו[עריכת קוד מקור]

עם כל הכבוד לפיקנטריה שבחוק האמריקאי, הגואנו השפיע בעיקר על מדינות שאחזו במרבית איי הגואנו עצמם, ובראש ובראשונה על פרו. מכיוון שכך אני מציע לשנות את תוכן התבנית כדלקמן:

לשלשת של עופות ימיים, הידועה בשם גואנו, הייתה לגורם רב השפעה בכלכלה ובפוליטיקה של המחצית השנייה של המאה ה-19. כדשן הטבעי היעיל ביותר בעולם הביא הגואנו עושר רב למדינות שעל חופיהן נמצא משאב טבעי זה ובראשן פרו, אך בעיקר לבריטניה, לה היה מונופול על התשתית לכריית הגואנו ולהובלתו. בין השנים 1864 - 1865 התחוללה מלחמת ספרד-אמריקה הדרומית בין ספרד, פרו, צ'ילה, בוליביה ואקוודור על מרבצי גואנו ואילו הקונגרס של ארצות הברית חוקק את חוק איי הגואנו שהתיר לאמריקאים להשתלט על איים לא מיושבים שאינם שייכים למדינה אחרת אם יש עליהם מרבצי גואנו.

הניסוח עדיין מעט ארוך מדי אך נראה לי נאמן יותר לחשיבות המושג מאשר לפיקנטריה. בברכה, אורי שיחה 05:48, 24 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אורי, התוספת שלך חשובה, אך כדאי לשמור גם על המידע שקיים כבר. ננסה לגבש נוסח ואחר כך נפנה לכאן מדף הדיונים של הידעת? ונשמע עוד דעות. הנה ניסיון נוסף:

לשלשת של עופות ימיים ועטלפים, הידועה בשם גואנו, הייתה לגורם רב השפעה בכלכלה ובפוליטיקה של המאה ה-19. בתור הדשן הטבעי היעיל ביותר בעולם, שאחוז החנקן בו גדול פי שלושים מאשר בדשן בהמות רגיל, הביא הגואנו עושר רב למדינות שעל חופיהן נמצא משאב טבעי זה, ובראשן פרו, אך בעיקר לבריטניה, לה היה מונופול על התשתית לכריית הגואנו ולהובלתו. בין השנים 1864 - 1865 התחוללה מלחמת ספרד-אמריקה הדרומית בין ספרד, פרו, צ'ילה, בוליביה ואקוודור על מרבצי גואנו, ואילו הקונגרס של ארצות הברית חוקק בשנת 1856 את חוק איי הגואנו, לפיו מותר לאזרחים אמריקאים להשתלט על איים לא מיושבים שאינם שייכים למדינה אחרת אם יש עליהם מרבצי גואנו. המפורסם באיי הגואנו הוא אטול מידוויי שהיווה, 80 שנה אחרי גילויו, את הזירה של קרב מידוויי במלחמת העולם השנייה.

א&ג מלמד כץשיחה 14:19, 24 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
שלום, קיצתי חלק מהימידע הקודם רק משום שחשבתי שהמקום מוגבל. אם לא כן הוא, אין לי שום בעיה עם הניסוח שהצעתם, נהפוך הוא. בברכה, אורי שיחה 14:23, 24 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
זה אכן טיפה ארוך, אבל בוא נשמע מה חגי ואחרים אומרים. א&ג מלמד כץשיחה 14:27, 24 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
לדעתי אפשר לוותר על המשפט: "שאחוז החנקן בו גדול פי שלושים מאשר בדשן בהמות רגיל". הקטע כבר די ארוך וחבל להאריך אותו במשהו שלא באמת נצרך,, אם מישהו מתעניין בשאלה "למה הגואנו יותר טוב?" שייכנס לערך. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:02, 25 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
זאת התלבטות. לאחר מחשבה רבה אנו נוטים בעד המשפט הזה משום שהוא מספק הסבר קצר אך קולע להיותו של הגואנו דשן טוב. שאלה שעולה בקריאה של הקטע היא מה עושה את הגואנו לדשן כל טוב ואם ניתן להוסיף את המידע בחצי משפט אנו בעד. בוא נשמע דעות נוספות. א&ג מלמד כץשיחה 15:07, 25 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני מציע לוותר על אזכור מידווי ואטול, שכן אין כל קשר בין הקרב לגואנו, בניגוד למלחמת ספרד-אמריקה הדרומית שסבבה סביב הגואנו, למשל. המידע על החנקן דווקא נראה לי מוסיף. אורי שיחה 16:21, 25 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
יש בזה משהו. אולי נוריד את המשפט האחרון ונפתח אותו לקטע חדש שיעסוק יותר באטול מידווי ובקרב מידווי. בקטע החדש אפשר להזכיר את הגואנו כבדרך אגב. אורי - האם תרצה לכתוב קטע חדש כזה - צריך למצוא איזה פרט מעניין ופיקנטי נוסף באטול או בקרב. א&ג מלמד כץשיחה 16:34, 25 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני מציע:
לשלשת של עופות ימיים ועטלפים, הידועה בשם גואנו, הייתה לגורם רב השפעה בכלכלה ובפוליטיקה של המאה ה-19. בתור הדשן הטבעי היעיל ביותר בעולם, הביא הגואנו עושר רב למדינות שעל חופיהן נמצא משאב טבעי זה, ובראשן פרו, אך בעיקר לבריטניה, לה היה מונופול על התשתית לכריית הגואנו ולהובלתו. בין השנים 1864 - 1865 התחוללה מלחמת ספרד-אמריקה הדרומית בין ספרד, פרו, צ'ילה, בוליביה ואקוודור על מרבצי גואנו, ואילו הקונגרס של ארצות הברית חוקק בשנת 1856 את חוק איי הגואנו, לפיו מותר לאזרחים אמריקאים להשתלט על איים לא מיושבים שאינם שייכים למדינה אחרת אם יש עליהם מרבצי גואנו.
בעיקר קיצצתי. מה תאמרו? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 15:52, 26 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני מצטרף לאריה ואורי וחושב שהקטע על החנקן הוא קריטי. זו הסיבה לכל הידעת? הזה, איכותו של הדשן והמלחמות והחוקים שהביא. בא לא נתבלבל, אני לא רואה את הקוראים מסתערים על הערך לקראו, אז בא נאכיל אותם במידע. האמת, גם הפרט על קרב מידווי יכול להשאר. זה בסה"כ עוד 10 מילים והוא מראה כי מחוק "טיפשי" זכתה ארה"ב באי סופר אסטרטגי ולכן הוא מתאים להידעת? זה. לסיכום, מה שהציע אריה לעיל נראה לי ככתבו וכלשונו. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • י"ז בטבת ה'תשס"ח • 16:05, 26 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
אז אפשר להשאיר את האטול. בנוגע לחנקן, אז למה שלא נכתוב גם למה חנקן טוב לדשן? אין לזה סוף. ד"א, חגי, דף הדיונים קורס מעומס. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:18, 26 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
רק אציע, גם לשם הזהירות וגם לשם קיצוץ קטן נוסף, להשמיט את עניין המונופול על תשתית הכרייה, שבמחשבה נוספת אולי נכון מאוד לפרו, אבל קצת פחות לבוליביה (שם היו אלו הצ'ייאנים שהשתלטו על תעשיית הגואנו במדבר אטקמה, שאז היה עוד של בוליביה), ולהשאיר את עניין המונופול על ההובלה בצורה מעט מסוייגת (שוב, בפרו היה לבריטניה מונופול, בבוליביה אינני יודע אם המונופול היה רשמי או מוחלט) כך: "אך בעיקר לבריטניה, שהפיקה רווחים נאים מהובלת הגואנו." - שלוש מילים פחות ומדוייק יותר, גם משהו. אורי שיחה 16:40, 26 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
אורי, לאור השינוי שאתה מציע, ולאור דבריו של חגי שהקטע לא ארוך מדי גם אם הוא מכיל את הסיפור על האטול, הנה גרסה מעודכנת:

לשלשת של עופות ימיים ועטלפים, הידועה בשם גואנו, הייתה לגורם רב השפעה בכלכלה ובפוליטיקה של המאה ה-19. בתור הדשן הטבעי היעיל ביותר בעולם, שאחוז החנקן בו גדול פי שלושים מאשר בדשן בהמות רגיל, הביא הגואנו עושר רב למדינות שעל חופיהן נמצא משאב טבעי זה, ובראשן פרו, אך בעיקר לבריטניה, שהפיקה רווחים נאים מהובלת הגואנו. בין השנים 1865-1864 התחוללה מלחמת ספרד-אמריקה הדרומית בין ספרד, פרו, צ'ילה, בוליביה ואקוודור על מרבצי גואנו, ואילו הקונגרס של ארצות הברית חוקק בשנת 1856 את חוק איי הגואנו, לפיו מותר לאזרחים אמריקאים להשתלט על איים לא מיושבים שאינם שייכים למדינה אחרת אם יש עליהם מרבצי גואנו. המפורסם באיי הגואנו הוא אטול מידוויי שהיווה, 80 שנה אחרי גילויו, את הזירה של קרב מידוויי במלחמת העולם השנייה.

מלמד כץשיחה 21:52, 26 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
ועדיין נראה לי שהקטע מאוד ארוך ואני מציע, לשם הקיצוץ, להוריד המשפטון על אחוזי החנקן בגואנו. אנשים יכולים להקליק (הרי המטרה של ההידעת זה לגרות לקרוא ערכים), וגם הפירוט הזה לא באמת נצרך (כבר כתבתי שאין לזה סוף). סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:44, 26 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
119 מילים. אמנם הרחק למעלה בעשירון העליון, אבל מתחת למדד הפסילה של 120... חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בטבת ה'תשס"ח • 04:44, 27 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני בספק אם קיים באמת גבול עליון. זכור לי מקרה בו קבעת אותו על 100 מילים, אבל גם לאחריו היו לנו קטעים שעברו את זה (גם את ה-120 עברו הקטעים על ברוך מזרחי ועל ולנטינה טרשקובה, ואלה רק דוגמאות בשליפה מהירה). נראה לי שיותר מהתחשבות במספר המילים, צריך להתחשב בשטף הקריאה. אז אני עדיין חושב שכדאי לקצץ את החנקן. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 12:59, 27 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אז מה נסגר? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 12:55, 30 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

שלושה אוהבים את הקטע כמו שאריה הציע וזה מה שכדאי להעביר לערך. האורך בסדר. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • כ"א בטבת ה'תשס"ח • 14:26, 30 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
טוב, הרמתי ידיים (וזה כולה שליש משפט). אם כי אני עדיין חושב שזה לא מוסיף. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:26, 30 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]