שיטת טורנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיטת טורנס היא שיטה לרישום זכויות במקרקעין והיא נקראת על שמו של רוברט טורנס (Robert Torrens), מושל מדינת אוסטרליה הדרומית, שהגה אותה והחל ביישומה באוסטרליה בשנת 1858. שיטה זו היא שיטת מרשם הזכויות (Title registration). בארץ ישראל החלה השיטה להיות מיושמת על ידי שלטונות המנדט הבריטי. שיטת טורנס מבוססת על שלושה עקרונות:

  • המדינה ערבה לגבולות ולשטח הקרקע, בכל קרקע מתבצעת מדידה שמבוססת על מערכת קואורדינטות בהתאם לתקנות המודדים.
  • חלוקת סמכויות בין הגוף המודד לבין תהליך הרישום במטרה למנוע מצבי שחיתות.
  • שוויון בפני החוק, כל אזרח יכול להגיש ערעורים והסתיגויות לגבי קביעת גבולותיו על ידי המודד.

יתרונות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרקע עברה מיפוי קדסטרי שמבטיח רישום מדויק של הגבולות ושל שטח המקרקעין.

  • הרישום המדויק מקטין באופן משמעותי סכוסכים על גבולות קרקע.
  • הרישום מאפשר את מישכון המקרקעין.
  • הרישום מבטיח את זכות בעליו גם אם הוא לא נמצא במקרקעין.
  • שיטת הרישום מאפשרת שהזכויות במקרקעין ישויכו לבעל אחד או למספר בעלים.
  • לבעל הקרקע בלבד יש את הזכות להעביר את זכויותיו במקרקעין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.