שיידי רקורדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Shady Records
Shady-records-big.jpg
סוג חברת תקליטים
מייסדים אמינם פול רוזנברג
שנת הקמה 1999
חברת אם יוניברסל מיוזיק גרופ
משרד ראשי ניו-יורק ארצות-הברית
ענפי תעשייה תעשיית המוזיקה
מוצרים עיקריים הפקת מוזיקה
http://shadyrecords.com/

שיידי רקורדסאנגלית: Shady Records) היא חברת תקליטים אמריקאית שנוסדה ב-1999 על ידי הראפר אמינם והמנהל המוזיקלי שלו פול רוזנברג, לאחר הוצאתו לאור של אלבום האולפן השני של אמינם, The Slim Shady LP. אמינם ורוזנברג מכהנים כמנכ"לים של החברה. מאז הקמתה, החתימה החברה כעשרה אמנים, וכיום נותרו חמישה אמנים בשורותיה. לחברה יש מספר מיזמים עסקיים משותפים, האחד הוא תחנת הרדיו "Shade 45" בשיתוף עם Sirius Satellite Radio, והשני הוא מגזין משלה עם מהדורה מיוחדת מטעם XXL מגזין. במהלך שנות הפעילות של החברה היו זמנים בהם החברה עברה זמנים קשים, בשל מקרים של סכסוכים עם אישים שונים בתעשיית המוזיקה. מקרים אלה היו סכסוך ציבורי עם השותף לשעבר רויס דה "9'5, סכסוך עם חברת התקליטים מורדר אינק' ועם בעלי המגזין "המקור". החברה ראתה גם זמנים טובים כאשר היא לקחה חלק במסעות הבינלאומיים המוצלחים Anger Management, וב-2006 הוציאה לאור אלבום המציג את רשימת האמנים שלה באותה תקופה, בשם Eminem Presents: The Re-Up. החברה אחראית לרשימת הפסקול של הסרט 8 מייל שבו כיכב אמינם ששיר הנושא שלו היה "Lose Yourself". השיר זכה ב"פרס האקדמיה לשיר המקורי הטוב ביותר", והוא היה השיר הראשון בסגנון מוזיקת ההיפ-הופ לזכות בפרס זה אי פעם. היצירות של הסוכנות לאורך השנים זכו לפרסים רבים מטעם האגודה לתעשיית ההקלטות באמריקה (RIAA) של זהב או גבוה יותר על 11 מתוך 17 האלבומים שהחברה הוציאה לאור (לא כולל אלבומי הסולו של אמינם). אמנים החתומים בחברה כוללים את אמינם, D12, Slaughterhouse, Yelawolf וBad Meets Evil. אמנים לשעבר של החברה כוללים את Obie Trice, Stat Quo, Bobby Creekwater, Cashis ו50 סנט.

2000–2004: הקמת החברה, צמיחתה וסכסוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שאמינם הוציא לאור את האלבום The Slim Shady LP, הוא הקים חברת תקליטים בסוף 1999 יחד עם המנהל המוזיקלי שלו פול רוזנברג. אמינם חיפש מקום שבו הוא יוכל להוציא לאור עבור קבוצת הראפ שלו מדטרויט, D12, ורוזנברג היה מעוניין להקים חברת תקליטים, מה שהוביל לכך שהשניים חברו יחד והקימו את שיידי רקורדס.[1] המנהל המוזיקלי שלהם, שאחראי לגיוס אמנים ולעקוב אחר התקדמותם, מארק לייבלי הגדיר אותם כ"חברת בוטיק אך עם כל האיכויות של חברה בסדר גודל גדול יותר אשר מגבה כל פעולה שלנו".[2]

D12 היו האמנים הראשונים לחתום עם החברה והם פעלו ביחד עוד מאז שנות ה-90. פעילותם ביצירת מוזיקה יחדיו המשיכה, אך בשל המחסור בכסף לא הייתה באפשרותם להפיק את המוזיקה ולהוציא לאור אלבום. לכן חברי הקבוצה הבטיחו כי מי מחברי הקבוצה שיהפוך להיות מפורסם יחזור ויחתים אותם בחברה שלו.[3] ביוני 2001, D12 הוציאו לאור את האלבום Devil's Night כשהוא מדרוג במקום הראשון במצעד בילבורד.[4]

Obie Trice זכה להכיר את אמינם באמצעות אחד החברים של D12 ששמו Bizarre. אמינם החתים אותו ביוני 2001 והוא היה האמן השני שהוחתם לחברה.[5][6] טרייס זכה להכרה ציבורית לראשונה דרך קטע ראפ בסגנון חופשי באלבום Devil's Night.

תוך כדי העבודה על הסרט 8 מייל, לאמינם היה מפגש עם הראפר הטירון מניו-יורק, 50 סנט. אמינם שמע את המיקסים הראשונים של פיפטי סנט, ולקח אותם לד"ר דרה והציע לו לעבוד ביחד על העבודות שלו ולהפיק את המוזיקה שלו. פיפטי סנט היה האמן הראשון שחתם גם עם שיידי רקורדס וגם עם אפטרמת' אנטרטיינמנט.[7]

הפסקול לסרט 8 מייל היה האלבום השני ששיידי הוציאו לאור.[8][9] הסינגל הראשון בו היה "Lose Yourself", אשר זכה במספר רב של מועמדויות לפרסים והפך באופן מפתיע לזוכה ב"פרס האקדמיה לשיר המקורי הטוב ביותר", שזו הייתה הפעם הראשונה שבה שיר בסגנון היפ-הופ זוכה בפרס זה..[10][11][12] הסינגל השני היה של פיפטי סנט בשם "Wanksta", אשר יצא לאור בסגנון באז,[13] והפך לפופולרי בעיר הולדתו של פיפטי סנט..[14] במהלך אותו זמן, אמינם עשה עסקה עם די ג'יי גרין לנטרן, אשר הוציא לאור את אלבום המיקסטייפ הראשון של החברה, !Invasion ב-2002.[15] הוא פעל כדי ג'יי במהלך המופע של אמינם במסע ההופעות Anger Management Tour.[16]

ההוצאה לאור השלישית של שיידי הייתה של פיפטי סנט עם האלבום Get Rich or Die Tryin' בפברואר 2003. האלבום הפך לאלבום הבכורה הנמכר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית..[17]

האלבום הבא שיצא לאור היה אלבום הבכורה של טרייס בשם Cheers, שישה חודשים לאחר אלבומו של פיפטי סנט. אף על פי שהייתה לו הצלחה פרסומית, האלבום לא הצליח בשל ההצלחה של האלבום של פיפטי סנט באותה תקופה.[6]

ב-2002 ו-2003, שיידי רקורדס היו מעורבים במספר מחלוקות, האחת עם היורשים של מורדר אינק', סכסוך שבו היו מעורבים פיפטי סנט וג'י יוניט,,[18] השנייה, הבעיות החוזרות ונשנות עם הבעלים המשותפים לשעבר של מגזין "המקור", בשם Benzino,[19] וכן בעיות הולכות וגוברות עם הראפר רויס דה ''9'5, שבעבר היה חבר של אמינם ו-D12.[20]

לקראת סוף שנת 2003, ד"ר דרה ואמינם חתמו עסקה משותפת עם הראפר Stat Quo מאטלנטה.]].[21] סטאט קיו הפך להיות האמן השני החתום גם בשיידי וגם באפטרמת', אחרי פיפטי סנט.

שנה לאחר מכן יצא לאור האלבום השני של D12 בשם D12 World. בנוסף לכך, ב-2004, אמינם ורוזנברג החלו במיזם שהוצע להם על ידי Sirius Satellite Radio שהציע שידור של מוזיקת ההיפ-הופ ללא צנזור בתחנת הרדיו שלהם, Shade 45.[1][22] הדי ג'יי של שיידי רקורדס, גרין לנטרן, קיבל תוכנית משלו,[23] ואילו פיפטי סנט הנחה את תוכניות הרדיו בשבת יחד עם די ג'יי וו קיד מג'י יוניט..[24]

2005–2009: התפתחות החברה והאלבום The Re-Up[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 יצא לאור האלבום השני של 50 סנט בשם The Massacre אשר קבע את השיא בתור האלבום השישי הנמכר ביותר מאז שהמערכת Nielsen SoundScan החלה לבצע מעקב אחר מכירות האלבומים ב-1991, כשהאלבום מכר מעל 1.14 מיליון עותקים בארבעה ימים בלבד.[25][26] האלבום היה הצלחה מסחרית, והיה במרחק של 32 אלף עותקים מלהיות האלבום הנמכר ביותר של השנה.[27]

בשיר מתוך האלבום "Piggy Bank", פיפטי סנט העליב מספר אמנים וביניהם Jadkiss.[28] הסכסוך בין השניים הוביל בצורה לא ישירה לכך שדי ג'יי גרין לנטרן עזב את שיידי רקורדס. מספר חודשים לאחר הוצאתו לאור של האלבום The Massacre, ג'דקיס צילם וכיכב ב-DVD, שבו רואים אותו משוחח עם לנטרן בפלאפון כשהוא על מצב רמקול, מבלי שלנטרן מודע לכך. לנטרן שיתף במחשבותיו כיצד לטפל בסכסוך. כאשר ה-DVD יצא לאור ואמינם גילה על מה שקרה, גרין לנטרן נאלץ לעזוב את שיידי רקורדס ואת תחנת הרדיו Shade 45.

אלבומו המתוכנן שהיה אמור לצאת, Armageddon כבר לא היה בהפקת שיידי רקורדס.[29] לאחר מכן שיידי חתמו חוזה עם האלכימאי בתור הדי ג'יי הרשמי של אמינם לסיבוב ההופעות אליו יצא בשנת 2005, "Anger Management 3 Tour", כשהוא מחליף את לנטרן בתפקיד.

באוגוסט 2005, אמינם והמגזין XXL חברו יחד על מנת להוציא לאור מהדורה מיוחדת שמיועדת כולה למוזיקת ההיפ-הופ ולאמני החברה של שיידי רקורדס. המהדורה פורסמה בשם XXL Presents Shade 45, והוא עוצב על מנת להעניק חשיפה מקסימלית לתחנת הרדיו Shade 45, ובאותה הזדמנות להעניק חשיפה לחברת התקליטים שיידי כמכלול, וכן לאמנים של ג'י יוניט רקורדס ולדי ג'יי של הרדיו.

מנהל המוציא לאור של המגזין XXL, ג'ונתן ריינגולד, ציין כי בדרך כלל מגזינים המתמקדים סביב אמנים מסוימים לא התקבלו בחיוב, אך "מכיוון ש-Shade 45 הוא ערוץ רדיו אמיתי המשדר מוזיקת היפ-הופ ללא צנזורה, החיבור עם המותג XXL הרגיש נכון", לפני שהוא הוסיף כי זה מה שיעניין מעריצים של מוזיקת ראפ.[30]

ב-2005 החברה החתימה את בובי קריקווטר, מה שהופך אותו לאמן החמישי שהצטרף לחברה, והראפר השני שהגיע מאטלנטה.[31]

בתחילת שנת 2006 הצטרף לחברה הראפר Cashis משיקגו, לאחר שהשמיע את הדמו שלו לאמינם.[32][33] מאוחר יותר ב-2006 טרייס הוציא לאור את האלבום השני שלו בשם Second Round's on Me. אך האלבום לא צלח באותה מידה כמו אלבום הבכורה שלו, ניראה כי הסיבה לכך הייתה המצב שבו הייתה תעשיית היפ-הופ באותו זמן.[34] האלבום הציג שינוי בסגנון של טרייס, שאלבומו הראשון נחשב קצת קליל. ואילו האלבום השני נחשב אלבום יותר רציני ואפל, שבעיקר מציג את החיים המחוספסים והסביבה של טרייס.[6][35]

בתחילת 2006 נודע כי אמינם מתכנן להציג את כל האמנים של שיידי במיקסטייפ עם מוזיקה חדשה שאותה ישירו די ג'יי וו קיד והאלכימאי.[36] השמועה הזו עברה מפה לאוזן במשך מספר חודשים. בסופו של דבר, נודע כי אמינם התרשם מאוד מהיצירות החדשות של המיקסטייפ, ולכן הוא מתכנן להוציא אותן לאור באלבום רשמי תחת השם Eminem Presents the Re-Up. האלבום יצא לאור בדצמבר 2006 וכלל בתוכו את הסינגל "You Don't Know", בו השתתפו פיפטי סנט, לויד בנקס וקאשיס.[37]

במאי 2007, קאשיס הוציא לאור את האלבום שלו The County Hound EP הכולל 8 שירים וזאת בניסיון לגרום לאנשים להתעניין במוזיקה שלו. האלבום יצא לאור במהדורה מוגבלת.[38]

בספטמבר 2007, יצא לאור האלבום השלישי של פיפטי סנט בשם Curtis, אשר היה מעורב בתחרות פומבית ידועה מאוד עם הראפר קניה וסט, שהוציא לאור באותו יום בדיוק את האלבום השלישי שלו, Graduation.[39]

ביוני 2008 עזב טרייס את חברת התקליטים. עזיבתו העלתה תהיות בנוגע לסיבה שהוא עזב. בעקבות הוצאתו לאור של הסינגל שלו בשם "The Giant", מילות השיר גרמו להפצת שמועה כי טרייס עזב בתנאים לא טובים את החברה וכי כעת הוא עושה שימוש בשיר על מנת לתקוף את שיידי רקורדס ואמינם. אך שמועה זו התבררה כשלא נכונה. פול רוזנברג אמר: "שיידי רקורדס הסכימו לאפשר לאובי טרייס להמשיך את מלאכתו בפורום אחר ללא מגבלות של המודל של חברת התקליטים הגדולה...אמינם ימשיך לתמוך ולעבוד עם אובי במישורים רבים של הקריירה... הוא נשאר חבר קרוב וחבר במשפחת שיידי".[40]

בראיון ב-2012, טרייס דיבר על הנושא של העזיבה שלו, והודה כי היו לו בעיות עם יושב הראש של חברת התקליטים אינטרסקופ רקורדס, ג'ימי לאבין, שהיו באשמתו, והוא מבהיר "הייתי פזיז, לא הייתי מגיע בזמן, ועוד סיבות מסוימות ובנוסף לכך, לאבין, ולכן לא רצו לקדם את הפרויקט שלי אז ניסינו ללבן את העניינים אך זה לא קרה ואני הייתי צריך לעשות מה שהייתי צריך לעשות", לפני שהוא ממשיך ומציין כי מערכת היחסים שלו עם חברת שיידי היא טובה, וכי הוא ממשיך לעבוד עם אמינם, במיוחד על האלבום Bottoms Up שבמקור היה מתוכנן לצאת לאור תחת שיידי רקורדס.[41]

סטאט קוו עזב את שיידי ב-2008. סטאט הרגיש כי שורש הבעיה שגרמה לעזיבה שלו היה המערכת היחסים המתוחה שלו עם אמינם שנבעה מחילוקי דעות בנושא קידום האלבום.

HipHopDX תארו בפרטים את המאורעות שהתרחשו לאחר נקודה זו בסיטואציה המובילה לעזיבתו מהחברה: "ההחלטה של אמינם להסיר את עצמו מהפרויקט של סטאט, לאחר מכן החלטה לא מוסברת שנעשתה על ידי ד"ר דרה שלא להופיע בקליפ וידאו של סטאט לשיר "Here We Go", וחוסר התמיכה בסינגל על ידי חברת האם, אינטרסקופ, גרמה לסטאט לרצות להשתחרר מהחוזה עם שיידי".[42]

ב-2009 בובי קריקווטר עזב את החברה בזמן עבודתו על אלבום הבכורה שלו, A Brilliant Mistake.[43][44]

2010–2015: Shady 2.0 והאלבום Shady XV[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו דיווחים רבים כי קבוצת ההיפ-הופ Slaughterhouse מצטרפת לשיידי רקורדס יחד עם חבר הלהקה רויס דה "9'5, בדיקת הדיווחים הללו בקרב שני הצדדים אישרה את הדברים ונאמר כי העסקה צריכה להיחתם באפריל או מאי. הקבוצה השתתפה בשיר "Session One" מאלבומו השביעי של אמינם, Recovery .

ב-12 בינואר 2011, סלאטרהאוס ו-Yelawolf הופיעו על השער של המגזין XXL יחד עם אמינם, דבר שהוכיח כי שני הצדדים חתמו על חוזה.

ב-2 במרץ 2011 התפרסם השיר "2.0 Boys", המבוצע על ידי אמינם, סלאטרהאוס וילהוולף.[45]

סלטארהאוס, הם סוג של שלב שני בשיידי. הדור החדש של שיידי רקורדס. ותוך כדי שאנחנו מנסים לבנות מחדש את החברה. אבל זה מרגש עבור היפ-הופ...כולם כאן, כמנחים, תחרותיים. ואני חושב, ילהוולף כחלק מהמשפחה, ממשפחת שיידי, זה הולך לגרום לו לשמוע מה החבר'ה האלה עושים ולרצות לשפר את החומר שלו. כשאני שומע את החבר'ה האלה, אני רוצה לשפר את החומר שלי. וכשהם שומעים אחד את השני, אני חושב שזו תהיה אווירה תחרותית, כמו להכין אלבומים. וזה משהו טוב יותר עבור היפ-הופ

מגזין, אמינם XXL

ב-25 באפריל 2011 אמינם ורויס הכריזה על כוונתם לחבור ביחד לאלבום משותף, שיצא לאור ב-14 ביוני. הפרויקט שימש כפרויקט המשך שחיכו לו הרבה, לשיתוף הפעולה בין השניים ב-1999 בסינגל "Nuttin' to Do", וכלל הפקה מאמנים כמו מיסטר פורטר, Havoc, Bangladesh ועוד. "רוייס ואני התחלנו לבלות ביחד שוב וללא ברירה הדבר הובילו אותנו בחזרה לתוך האולפן", אמר אמינם בהצהרה. "תחילה בחנו לאן הדברים מתקדמים ללא מטרה אמיתית בראש, אבל השירים החלו להתחבר ביחד באופן משוגע, ולכן אנחנו כאן". רוייס הוסיף ואמר: "אני נרגש לראות את הפרויקט הזה מנביט פרי בהתחשב בפער הגדול של הזמן מהפעם האחרונה שעבדנו ועד עכשיו. הייתה לנו הנאה גדולה לעשות זאת ואנחנו רק מקוום שכולם ייהנו מהמוזיקה בזמן שאנחנו עובדים על 'המפלצת' שתהיה האלבום החדש של סלטארהאוס".

באוקטובר 2011, ילהוולף וסלטארהאוס, ביחד עם אמינם ביצעו ראפ חופשי על גבי השיר "Tried By 12" של East Flatbush Project במהלך הקטע של BET Cypher בהנחייתו של די ג'יי פרמייר במהלך הטקס של BET Hip Hop Awards. לאחר מכן הביצוע נודע בשם "Shady 2.0 BET Cypher", והוא נחשב אחד הקטעים האהובים ביותר על המעריצים מכל סדרות הסייפר שהוצגו במהלך טקס הפרסים. הפופולריות של השיר עלתה באמצעות הרשתות החברתיות, ביניהן רשת הטוויטר שבה ניתן היה לראות ביטויים כמו Cypher# ו-Shady 2.0 # מאוד פופולריים.[46][47][48][49]

חברת התקליטים הציגה את אמניה בפסטיבל ה-SXSW 2012 ב-16 במרץ, בהיכל אוסטין למוזיקה. הערב הונחה על ידי המנחה של תחנת הרדיו שייד 45 45, Sway Calloway, והאמנים של שיידי רקורדס היו בין המופיעים בערב זה. האמנים היו סלטארהאוס ופיפטי סנט, אשר ביצע שירים מתוך אלבום הבכורה שלו Get Rich or Die Tryin' באופן מלא בפעם הראשונה.[50] ילהוולף גם היה מתוכנן להופיע אך לא היה יכול בשל קרע בטחול שהתרחש חודש לפני האירוע.

ב-20 במרץ, פיפטי סנט הודיע כי אלבום האולפן החמישי שלו יצא לאור ב-2 ביולי 2012.[51] ההוצאה לאור לאחר מכן נדחתה ל-13 בנובמבר. דחייה נוספת של האלבום פורסמה, שקבעה כי ההוצאה לאור תתקיים בינואר 2013. ב-29 במרץ 2012 ילהוולף הודיע על ההוצאה לאור השנייה שלו תחת שיידי רקורדס, עם האלבום Love Story.[52] ב-24 במאי 2012, אמינם הודיע על הוצאתו לאור של האלבום אולפן השמיני שלו בשם, The Marshall Mathers LP 2, אשר יצא לאור ב-5 בנובמבר 2013.

כאשר עלתה השיחה בנוגע לכל ההוצאות לאור העתידיות של שיידי רקורדס המנכ"ל, פול רוזנברג, אמר כי האלבום הבא של אמינם ייצא לאור לאחר יום הזיכרון של שנת 2013 וכי ניתן לצפות למוזיקה חדשה ממנו בקרוב. הוא המשיך לדון באמנים נוספים ואמר כי האלבום, Street King Immortal, של פיפטי סנט ייצא לאור במחצית הראשונה של שנת 2013, ואילו האלבום השני של ילהוולף, Love Story, עדיין בשלבי הקלטה. רוזנברג ציין בנוסף כי כל ארבעת חברי הלהקה של סלטארהאוס יוציאו לאור פרויקטים כזמרי סולו, לפני חזרתם לאולפן ההקלטות כקבוצה על מנת להקליט את האלבום השני שלהם תחת שיידי רקורדס.

האלבום הראשון שיצא לאור היה של ג'ו בודן בשם No Love Lost ב-5 בפברואר 2013 תחת חברת התקליטים E1 Music. ההוצאה לאור השנייה תהיה של קזנג קרוקד עם האלבום בשם Apex Predator שייצא לאור תחת Treacherous C.O.B וEmpire Distribution.[53] לעומתם, רוייס וג'ואל אורטיז מסלטארהאוס הודיעו במאי 2013 כי הם עצרו את הפרויקט סולו של כל אחד מהם, והחלו לעבוד על האלבום אולפן השלישי המשותף של הלהקה.[54]

ב-20 בפברואר 2014 פיפטי סנט הודיע כי הוא עוזב את שיידי רקורדס, העזיבה שלו הייתה גם משיידי וגם מאפטרמת' אנטרטיינמנט שכן הוא היה חתום תחת שתיהן. וכעת הוא חתום תחת Caroline Records.[55]

ב-25 באוגוסט 2014, הודעה רשמית בדף הבית של אמינם ציינה כי אלבום אוסף של שיידי רקורדס ייצא לאור תחת השם Shady XV. האלבום כולל שני דיסקים והוא יצא לאור ב-24 בנובמבר 2014, במהלך השבוע של שישי השחור[56] והוא כולל דיסק אחד של אוסף הלהיטים הטובים ביותר ודיסק שני עם מוזיקה חדשה מהאמנים של שיידי רקורדס, ביניהם D12, סלטארהאוס, באד מיטס איבל וילהוולף. באותו יום, ב-25 באוגוסט, הסינגל הראשון מהאלבום הנקרא "Guts Over Fear" יצא לאור, ובשיר מופיעה בהופעת אורח הזמרת וכותבת השירים סיה פרלר.[57]

ב-23 באפריל 2015, Shady Music Publishing הודיעה על עסקה עם הראפר Astray ממישיגן. העסקה, על פי נציג מטעם אמינם, משמעותה היא כי החברה "מתכננת לעבוד איתו על שירים". ואילו המנהל המוזיקלי של אמינם שנמצא כבר הרבה שנים בתחום אמר על אסטריי "לפקוח עין עליו!".[58]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Detrick, Ben (אוגוסט 2005), "Loyalty", XXL Presents Shade 45: 22, בדיקה אחרונה ב-29 בינואר 2008 
  2. ^ "Interview With Marc Labelle". HitQuarters. 28 בנובמבר 2005. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2010. 
  3. ^ Quibian Salazar-Moreno (September 18, 2003). "Emvisible: D12 looks to get out from underneath Eminem's shadow". Westword.com. Accessed September 11, 2007.
  4. ^ Todd Martens (June 28, 2001). "Devilish D12 Debut At No. 1". Billboard. Accessed January 15, 2008.
  5. ^ Ruben Diaz (September 18, 2003). "Obie Trice: Real Name, No Gimmicks (Interview)". BallerStatus.com. Accessed September 11, 2007.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Rose, Leah (אוגוסט 2005), "Let Me In", XXL Presents Shade 45: 60, בדיקה אחרונה ב-29 בינואר 2008 
  7. ^ Shaheem Reid (July 1, 2002). "50 Cent, Worth a Million to Dr. Dre and Eminem". MTV. Accessed March 12, 2007.
  8. ^ Todd Martens (January 3, 2003). "'8 Mile' Back Atop The Billboard 200". Billboard. Accessed January 16, 2008.
  9. ^ Todd Martens (January 8, 2003). "'8 Mile' Cruises To Fifth Week At No. 1". Billboard. Accessed January 8, 2008.
  10. ^ Frank Ochieng (March 23, 2003). "The Aftermath: The 75th Annual Academy Awards". TheWorldJournal.com. Accessed January 21, 2008.
  11. ^ Jon Burlingame (April 18, 2003). "That Win For "Lose Yourself"". FilmMusicSociety.org. Accessed September 11, 2007.
  12. ^ Abbey Goodman (March 23, 2003). "'Chicago' Dances Away With Six Oscars; Eminem's Will Be Mailed To Him". MTV. Accessed January 21, 2008.
  13. ^ "Music Inspired By "8 Mile"". About.com (October 1, 2002). Accessed January 16, 2008.
  14. ^ Shaheem Reid (October 1, 2002). "50 Cent Works With Dre, Em, Trina, Possibly DMX On Debut". MTV. Accessed January 16, 2008.
  15. ^ Shaheem Reid (April 11, 2003). "Eminem Says If Tupac Were Alive, 'He Would Never Ride With Ja'". MTV. Accessed January 23, 2008.
  16. ^ "Lighting the Way". Rochester City Newspaper (December 23, 2003). Accessed January 16, 2008.
  17. ^ Kitty Empire (February 23, 2003). "He's cool. Dead cool". The Observer. Accessed September 15, 2007.
  18. ^ Ethan Brown (November 24, 2003). "Got Beef?". New York. Accessed January 15, 2008.
  19. ^ Rahman Dukes (November 22, 2002). "Benzino Ignites Beef By Calling Eminem '2003 Vanilla Ice'". MTV. Accessed January 15, 2008.
  20. ^ Selina Thompson. "Royce Da 5'9 (Interview)". TheSituation.co.uk. Accessed January 15, 2008.
  21. ^ Matt Barone (December 2, 2004). "Stat Quo: The Shady South (Interview)" BallerStatus.com. Accessed September 11, 2007.
  22. ^ Robert Strauss (October 28, 2004). "Arts, Briefly; Eminem Goes Sirius". The New York Times. Accessed January 16, 2008.
  23. ^ Paul Heine (December 6, 2004). "Eminem, DJ Green Lantern To Host Mix-tape Radio Show". AllBusiness.com. Accessed January 16, 2008.
  24. ^ "50 Cent gets Sirius". CNN Money (February 24, 2005). Accessed January 16, 2008.
  25. ^ James Montgomery (March 9, 2005). "50 Cent's The Massacre Makes Huge Chart Debut". MTV. Accessed January 16, 2008.
  26. ^ Margo Whitmire (March 9, 2005). "50 Cent Massacres Album Chart Competition". Billboard. Accessed January 16, 2008.
  27. ^ Gil Kaufman (December 29, 2005). "Mariah Carey Outguns 50 Cent On Year-End LP Sales Chart". MTV. Accessed January 16, 2008.
  28. ^ Shaheem Reid (February 22, 2005). "50 Cent's LP Pushed Up, Harsh 'Facts' Sound Like Disses On Leaked 'Piggy Bank'". MTV. Accessed January 19, 2008.
  29. ^ Shaheem Reid (May 6, 2005). "DJ Green Lantern Explains Eminem Split". VH1. Accessed March 12, 2007.
  30. ^ Carl Chery (August 23, 2005). "Eminem & Shade Collabo W/XXL For Special Radio Issue". SOHH. Accessed January 29, 2008.
  31. ^ Kimbel Bouwman (May 15, 2006). "HitQuarters Artist Bobby Creekwater Signs A Record Deal With Shady Records! (Interview)". HitQuarters. Accessed September 11, 2007.
  32. ^ Serge Fleury. "Ca$his - Ruling Everything Around Him (Interview)". NobodySmiling.com. Accessed September 11, 2007.
  33. ^ Shaheem Reid (December 14, 2006). "Who's That On Eminem's The Re-Up? Time For Roll Call ...". MTV. Accessed January 29, 2008.
  34. ^ "Sales of Rap Albums Take Stunning Nosedive". Fox News (March 1, 2007). Accessed September 15, 2007.
  35. ^ Brendan Frederick (June 2, 2006). "Obie Trice - Second Round’s On Me". XXL. Accessed September 12, 2007.
  36. ^ Shaheem Reid (May 30, 2006). "Eminem Re-Up's with Whoo Kid; Lloyd Banks brings the Gang Green". MTV. Accessed January 29, 2008.
  37. ^ Gil Kaufman (September 19, 2006). "Eminem, New Shady Artists Join 50 Cent, Lloyd Banks On The Re-Up". MTV. Accessed March 12, 2007.
  38. ^ "RealTalk with Ca$his: New EP The County Hound Drops Today". Real Talk NY (May 2, 2007). Accessed January 19, 2008.
  39. ^ "War of words: 50 Cent vs Kanye". BBC (September 10, 2007). Accessed September 11, 2007.
  40. ^ Tai Saint-Louis (June 30, 2008). "Shady Records Issues Statement On Obie's Departure". AllHipHop.com. Accessed July 1, 2008.
  41. ^ Paul Meara (8 במרץ 2012). "Obie Trice Speaks On Leaving Shady Records In 2008, Eminem & Dr. Dre's Role On "Bottoms Up"". HopHopDX. Cheri Media Group. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2012. 
  42. ^ Paul W. Arnold (22 באוקטובר 2008). "Stat Quo To Release "300-400" Unreleased Dr. Dre Tracks". HipHopDX.com. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2011. 
  43. ^ Painkiller45 (August 14, 2009). "Creekwater leaves Shady Records". AftermathMusic.com. Accessed November 26, 2009.
  44. ^ Ryan (September 12, 2006). "Bobby Creekwater Interview". RapSearch.com. Accessed January 19, 2008.
  45. ^ "Eminem Covers XXL; Signs Slaughterhouse & Yelawolf". Rap Radar. 12 בינואר 2011. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2012. 
  46. ^ D.L. Chandler (11 באוקטובר 2011). "Eminem, Slaughterhouse And Yelawolf Shut Down 'Shady 2.0 BET Cypher'". MTV. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2011. 
  47. ^ Rashad Phillips (12 באוקטובר 2011). "Eminem And The Shady 2.0 Camp Explain Their BET Awards Cypher". HipHopDX.com. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2011. 
  48. ^ D.L. Chandler (12 באוקטובר 2011). "Did Slaughterhouse Take Shots At Jay-Z, Kanye West On BET Cypher?". MTV. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2011. 
  49. ^ "Slaughterhouse Crown Eminem King Of BET Cyphers". MTV. 13 באוקטובר 2011. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2011. 
  50. ^ Rob Markman (8 במרץ 2012). "50 Cent To Headline 'Shady 2.0 SXSW Showcase'". MTV. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2012. 
  51. ^ 50cent. "Twitter / 50cent: My album is coming out jul". Twitter.com. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2012. 
  52. ^ Steven J. Horowitz (29 במרץ 2012). "Yelawolf Reveals Sophomore Album Title, Explains Johnny Cash Tattoo". HipHopDX. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2012. 
  53. ^ Eminem's Next Album Due 'Post-Memorial Day': Exclusive | Billboard
  54. ^ "Slaughterhouse "Getting Started With The Recording Process" For New Album - XXL". Xxlmag.com. 3 במאי 2013. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2013. 
  55. ^ "50 Cent Leaves Shady Records, Aftermath Entertainment & Interscope Records". HipHopDX. 20 בפברואר 2014. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2014. 
  56. ^ Rosenberg, Paul. "SHADYXV out 11/24". Twitter. בדיקה אחרונה ב-21 באוקטובר 2014. 
  57. ^ Gallo, Phil (25 באוגוסט 2014). "Eminem Announces 'Shady XV' Compilation With New Track 'Guts Over Fear'". Billboard. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2014. 
  58. ^ "Michigan Rapper Astray Signs With Eminem’s Shady Publishing". BallerStatus.com. 23 באפריל 2015.