לדלג לתוכן

שימור דיגיטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שימור דיגיטליאנגלית: Digital preservation) הוא מונח בתחום הספרנות והארכיונאות המתאר מאמץ הנעשה כדי לוודא שמידע דיגיטלי נשאר זמין ושמיש. המונח כולל בתוכו את כל תהליך השימור; תכנון, מציאת משאבים, שימוש בכלים רלוונטיים וטכנולוגיה, וכן נושאי מדיניות, אסטרטגיה ופעולות הנעשות כדי לוודא גישה למידע המאוחסן בפורמטים לא נגישים ולמידע דיגיטלי מקורי. מטרת השימור היא עיבוד ויצירה של עותק נאמן למקור, ככל האפשר.[1][2]

ארכיונאי משמר דף בטכניקה דיגיטלית
ארכיונאי משמר דף באופן דיגיטלי
Internet_Archive_logo_and_wordmark
סמליל ארכיון האינטרנט, המארכב אתרי אינטרנט וחומרים דיגיטליים אחרים.

המונח טומן בחובו משמעות נוספת; על פי המדריך Harrod's Librarian Glossary, הגדרת שימור דיגיטלי היא:

(1) שימוש בטכניקה דיגיטלית למטרת שימור, (2) שיטות לשמירת חומרים דיגיטליים "בחיים",[3] כך שיוכלו להישאר בשימוש חרף ההתקדמות הטכנולוגית ומפרטי תכנה מיושנים.

Ray Prytherch, Harrod's Librarians' Glossary And Reference Book, 10, Ashgate, 2005, עמ' 214, מסת"ב 9780754640387. (באנגלית)

הצורך בשימור דיגיטלי התעורר בעקבות אורך החיים הקצר, יחסית, של מדיה דיגיטלית. שימוש נרחב בדיסק קשיח הוליד בעיות כמו חוסר היכולת לגשת אליו בעקבות התקדמות טכנולוגית, פגימת המוצר לאחר כמה שנים, וזיכרון הבזק, אשר אחסון בו גורם לאיבוד המידע לאחר כמה שנים ללא שימוש, ואיכות שימור המידע בו נתון להשפעות שונות כמו טמפרטורה וכמות האחסון על הדיסק.

מורשת האנושות אוחסנה באמצעים חומריים רבים במהלך השנים, כמו אבנים, פפירוס, קלף, נייר ועוד. כיום, כמות גדולה של מידע מאוחסן באמצעים דיגיטליים, המשתנים עם הזמן, כגון רשתות חברתיות, פורומים, ספריות תמונות מתעדכנות ועוד. יצירת התוכן הדיגיטלי זמינה וזולה יחסית, ומאפשרת להותיר את המידע עדכני, ולעיתים כך גם לגרוס מידע ישן.

ב-2006, פיתח ה-Online Computer Library Center אסטרטגיית ארבע נקודות לשימור דיגיטלי לטווח הארוך:

  • הערכת סיכונים לאיבוד התוכן, בהתבסס על משתנים טכנולוגיים כמו הפורמט של הקובץ, שימוש נפוץ בו ועוד.
  • בדיקה לטובת קביעת הצעדים הדרושים לשימור התוכן.
  • קביעת המטא-דאטה הדרוש לכל סוג אובייקט והדרכים לקישורו לקובץ.
  • הבטחת גישה לתוכן.[4]

יוזמות מובילות בתחום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמות בקנה מידה רחב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיונים וספריות מחקר רבות החלו או מתכוונים להתחיל בתהליך שימור דיגיטלי בקנה מידה רחב (LSDIs). השחקנים המובילים בתחום זה הם מוסדות תרבות, חברות מסחריות - כמו גוגל ומיקרוסופט, וארגונים ללא מטרות רווח כמו OCA (אנ'), פרויקט מיליון הספרים (אנ'), HathiTrust (אנ'). המוטיבציה העיקרית של גופים אלה היא הרחבת הנגישות למאגרי מידע אקדמיים.

כ-30 מוסדות תרבות, כולל 12 החברים ב-CIC (אנ'), חתמו על הסכמי דיגיטציה עם גוגל או מיקרוסופט. חלק מהם משתתפים גם במיזמי שימור נוספים.

מיזם נוסף הוא הארכיון העולמי הארקטי - מתקן לשימור מידע של ההיסטוריה והתרבות האנושיים ממספר מדינות, ארגונים וחברות.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שימור דיגיטלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Evans, Mark; Carter, Laura. (December 2008). The Challenges of Digital Preservation. Presentation at the Library of Parliament, Ottawa.
  2. ^ admin, Definitions of Digital Preservation, Association for Library Collections & Technical Services (ALCTS), ‏2008-02-21 (באנגלית)
  3. ^ הגרשיים במקור
  4. ^ OCLC, OCLC Digital Archive Preservation Policy, 2006
  5. ^ "In 1859 the sun fried the entire world's electronics. Next time, we'll be prepared". ABC News (בAustralian English). 2020-08-12. נבדק ב-2023-11-15.