איגוד הספריות האמריקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגוד הספריות האמריקאי
American Library Association
American Library Association logo stacked.svg
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון שיקגו עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל טרייסי די. הול עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 6 באוקטובר 1876 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ala.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איגוד הספריות האמריקאיאנגלית: American Library Association; בראשי תיבות: ALA) הוא ארגון ללא מטרות רווח, הממוקם בארצות הברית, שמקדם ספריות ברחבי העולם. זהו איגוד הספריות הוותיק והגדול ביותר בעולם,[1] עם למעלה מ-57,000 חברים.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיגוד הוקם על ידי ג'סטין וינזור (אנ'), צ'ארלס אמי קטר, סמואל סווט גרין (אנ'), ג'יימס לימן וויטני (אנ'), מלוויל דיואי, פרדריק ביצ'ר פרקינס (אנ'), צ'ארלס אוונס (אנ') ותומאס וו. ביקנל (אנ') ב-6 באוקטובר 1876 במהלך תערוכת המאה בפילדלפיה, והוכר כארגון ב-1879. המשרד הראשי של האיגוד נמצא כעת בשיקגו.[3][4] מטרת העמותה היא "לאפשר לספרנים לבצע את עבודתם הנוכחית ביתר קלות ובפחות הוצאות."[5] לאורך ההיסטוריה של האיגוד, האיגוד פעל כדי להגדיר, להרחיב, להגן ולדגול בשוויון הגישה למידע.[6]

פעילי ספריות בשנות ה-30 של המאה ה-20 לחצו על האיגוד להגיב יותר לנושאים שהעלו חברים צעירים העוסקים בנושאים כמו שלום, הפרדה מגדרית, איגודי ספריות וחופש אינטלקטואלי. ב-1931, הוקם השולחן העגול של חברי הג'וניור (באנגלית: Junior Members Round Table; בראשי תיבות: JMRT) בכדי לספק קול לחברים הצעירים באיגוד.[7] במהלך תקופה זו, פורסם מגילת הזכויות של הספרייה הראשון. המגילה, שנכתבה על ידי פורסט ספאולדינג (אנ'), קבעה תקן נגד צנזורה, ואומצה על ידי האיגוד ב-1939. המגילה גם הגדירה את הספרנות המודרנית כמקצוע המחויב לחופש המידע ואת הזכות לקרוא את תכתיבי הממשלה.[8] האיגוד הקים את השולחן העגול של צוות האיגוד ב-1936, ואת השולחן העגול של איגודי הספרייה ב-1940.

האיגוד מינה ועדה שתחקור צנזורה ותמליץ על דרך לשינוי מגילת הזכויות של הספרייה לאחר שהספר "ענבי זעם" של ג'ון סטיינבק עבר צנזורה. הוועדה דיווחה ב-1940 כי חופש המידע ומקצועיות קשורים אחד לשני והמליצה להקים ועדה קבועה, הוועדה לחופש המידע.[9] האיגוד ביצע מספר תיקונים למגילה ביוני 1948, ואשרר את התיקונים ב-1951, בין היתר בשביל להרתיע חומרי תיוג כחתרניים, ואימץ את הצהרת חופש הקריאה ואת הצהרת הספרייה מעבר לים ב-1953.

ב-1961, האיגוד נקט עמדה בנוגע לשירות אפרו-אמריקאים ואחרים באיגוד, ודגלה כי משרת את כולם. תיקון שהועבר ואושרר ב-1961 הבהיר כי אין לשלול או לקצר את השימוש בספרייה של אדם בגלל גזע, דת, מוצא לאומי או השקפות פוליטיות. כתוצאה מהתיקון, מספר ספריות החליטו לסגור את שעריהן.[10] ב-1963, האיגוד הזמין מחקר שבדק את הגישה לספריות ציבוריות. המחקר מצא כי קיימת אפליה ישירה ועקיפה בספריות אמריקאיות.[11]

ב-1967, מספר ספרנים מחו נגד נאום תומכי מלחמת וייטנאם שנשא הגנרל מקסוול טיילור בכנס ה-ALA השנתי בסן פרנסיסקו. נשיא שרה לורנס קולג' לשעבר, הרולד טיילור, דיבר בפני ועידת הספרייה האזורית התיכונה-אטלנטית על מקצועיות ואחראית חברתית. פחות משנה לאחר מכן, קבוצת ספרנים הציעה כי ה-ALA יקבע דיון חדש בתוכנית שולחן עגול בנושא האחריות החברתית של הספרנים בכנס השנתי הבא שלה שמתקיים בקנזס סיטי. קבוצה זו קראה לעצמה הוועדה המארגנת לשולחן העגול של ALA בנושא אחריות חברתית של הספריות. קבוצה זו משכה קבוצות רבות אחרות שאינן מיוצגות מתחת האיגוד, כולל הקונגרס לשינוי ב-1969.[12] הקמת הוועדה הזו אושרה לבסוף ב-1969. ב-1971, הוועדה שינתה את שמה לשולחן העגול של האחריות החברתית (באנגלית: Social Responsibilities Round Table; בראשי תיבות: SRRT). לאחר הקמתו, השולחן העגול של האחריות החברתית החל ללחוץ על הנהגת האיגוד לטפל בנושאים כמו איגודי ספריות, תנאי עבודה, שכר וחופש המידע. הקרן לחופש הקריאה (אנ') הוקמה על ידי הוועד המנהלי של ALA ב-1969.[13] הקוקוס השחור (אנ') והמשרד לאוריינות והסברה של האיגוד הוקמו ב-1970.[14]

בכנס הארצי של האיגוד בדאלאס שהתקיים ב-1971, ברברה גיטינגס איישה דוכן נשיקות תחת הבאנר "Hug a Homosexual" (חבק/י הומוסקסואל/ית), עם שלט "נשים בלבד" בצד אחד, ו-"גברים בלבד" בצד השני.[15][16] כאשר לא הייתה היענות, היא והסופרת הלסבית אלמה רוטסונג (אנ') (שם ספרותי: איזבל מילר) התנשקו מול מצלמות טלוויזיה. אף על פי שרוב התגובות היו שליליות, גיטינגס תיארה את האירוע כהצלחה באמרה: "היינו חייבות קהל, אז החלטנו, בואו נראה אהבה גאה בלייב. הצענו בחינם - ממש בחינם - חיבוקים ונשיקות חד-מיניים. תאמינו לי, המעברים היו מלאים עד אפס מקום, אבל אף אחד לא נכנס לדוכן לקבל חיבוק. אז חיבקנו ונישקנו אחת את השנייה. והראו את זה בחדשות הערב, ושוב במהדורת הבוקר. זה שם אותנו על המפה".[17]

ביוני 1990, האיגוד אישר את "מדיניות שירותי הספרייה לעניים". ב-1996, הוקם כוח המשימה לחסרי הבית הרעבים והעניים, בשביל להחיות ולקדם את הנחיות האיגוד בנושא שירותי הספרייה לעניים.[18]

ב-2014, הסופר דניאל הנדלר, התלוצץ באופן גזעני בזמן שהעניק לסופרת האפרו-אמריקאית, ז'קלין וודסון, קיבלה פרס לספרות נוער על ספרה "Brown Girl Dreaming". נשיאת האיגוד, קורטני יאנג, אמרה כי: "הערותיו לא היו ראויות ונפלו בהרבה ממחויבות האיגוד לגיוון". בנוסף, היא אמרה כי: "דבריו של הנדלר מגיעים בתקופה שבעולם ההוצאה לאור יש מעט גיוון. עבודות של מחברים ומאיירי צבע מהווים פחות מ-8 אחוזים ממוצרים שהופקו עבור ילדים ב-2013. האיגוד מקווה כי אירוע מצער זה יפתח דו-שיח בנושא הצורך במגוון בענף ההוצאה לאור, במיוחד בכל הנוגע לספרים לנוער."[19]

ארכיוני האיגוד, הכוללים מסמכים היסטוריים, רשומות שאינן עדכניות ותיעודים דיגיטליים נמצאים כיום בארכיונים באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין.[20]

ועידת איגוד הספרייה האמריקאית, מלון ניו מונטריי, אסבורי פארק (אנ'), ניו ג'רזי, 25 ביוני 1919 (נלקח מספריית הקונגרס)

חברות בארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות ב-ALA פתוחה לכל אדם או ארגון, אף על פי שרוב חבריו הם ספריות או ספרנים. מרבית החברים גרים ועובדים בארצות הברית, כאשר רק כ-3.5% מהחברים בארגון אינם גרים או עובדים בארצות הברית.[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "American Library Association". MSN Encarta. אורכב מ-המקור ב-November 11, 2017. בדיקה אחרונה ב-1 בדצמבר 2008. 
  2. ^ "Report to Executive Board," by ALA Interim Executive Director Mary Ghikas, EBD #7.0, 2017– 2018, December 28, 2017, "The total ALA membership roster at the end of October 2017 was 57,498 compared to the October 2017 count of 57,195.
  3. ^ "Justin Winsor | American librarian". Encyclopedia Britannica (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2018. 
  4. ^ "History". 
  5. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2013-01-28. בדיקה אחרונה ב-19 בינואר 2013. 
  6. ^ "Rocks in the Whirlpool: Equity of Access and the American Library Association". 
  7. ^ (Samek, 2001, p. 7)
  8. ^ (Robbins, 1996, p. 166)
  9. ^ (McCook, 2011, p. 63)
  10. ^ Rubin, R. E. (2010).
  11. ^ (McCook, 2011, p. 55)
  12. ^ (Samek, 2001, pp. 67–8)
  13. ^ (Samek, 2001, p. 69)
  14. ^ (Rubin, 2004, p. 296)
  15. ^ Bullough, Vern, ed. (2002) Before Stonewall: Activists for gay and lesbian rights in historical context.
  16. ^ "Gay Pioneers". Gay Pioneers. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2019. 
  17. ^ Warner David."20 questions". אורכב מ-המקור ב-2008-05-16. 
  18. ^ (Berman, 2001, p. 12)
  19. ^ "Award-Winning Author Jacqueline Woodson Responds to Racist Joke", The Advocate, November 29, 2014
  20. ^ "ALA Archives". ALA. אורכב מ-המקור ב-20 September 2010. בדיקה אחרונה ב-1 בספטמבר 2010. 
  21. ^ "ALA International Member Survey". ALA. אורכב מ-המקור ב-2012-10-15. בדיקה אחרונה ב-14 בנובמבר 2006.