שירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שירון הוא מקבץ מודפס של שירים מהזמר העברי ובו מופיעות מילות השירים, ולעתים גם תווים. השירון כולל שירים ופזמונים המוכרים בציבור, והם משמשים לפעילויות חברתיות וחינוכיות. הנפוץ ביותר הוא השירון המחולק למשתתפים בערבי שירה בציבור, ובעזרתו הם שרים את השירים על פי המילים המופיעות בו.

השירון מהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית ומהפצת הזמר העברי. בין השירונים העבריים הראשונים ניתן לציין שירון של שיינברג מ-1935, הכולל תשעה שירים ובו נכתב: ""המוזיקה תעלה ותחזק את התחושה הלאומית, תמצית הלאומיות מוצאת בה את ביטויה". מתקופה זו התפתחה תופעת השירה בציבור, והייתה חלק מהפעילות היזומה של ארגונים אשר פעלו בארץ, כמו: גופי התיישבות, הסוכנות היהודית, ועדות תרבות ביישובים, בתי ספר ותנועת נוער. כל אלה עסקו ב"הזמנות יצירה" ובהפצת שירונים רבים. ".[1]. על פי מחקרה של טלילה אלירם ( בר-אילן, תשנ"ה) "השירה בציבור וריקודי העם הם חלק ממנגנוני התמיכה החברתית מאז ימי החלוצים ועד ימינו". כך אנו יכולים למצוא בשנות ה-40 את תנועות הנוער התופסות תאוצת הקמה ופעילות – ובתוכן דרישה עצומה לשירים עבריים. במסגרת פעילויות אלו הופצו שירונים רבים. השירון שימש גם כלי להפצת השירים על ידי מחבריהם.

מאז קום המדינה משתלבים השירונים במגוון פעילויות חברתיות וציבוריות. מלבד שירה בציבור, משמש השירון כלי עזר במערכי שיעור ופעילות חברתית בית הספר, בתנועות נוער, במסיבות, ובחגיגות רבות משתתפים.

מאפיינים נוספים של השירון:

  • שירון מודפס לעתים על דף אחד או כמה דפים מהודקים. לעתים הוא כרוך כחוברת.
  • שירונים מופקים לפי נושאים – כמו: שירי חג, שירי אהבה, שירי מלחמה.
  • ישנם "שירוני תווים" או "שירוני אקורדים" – למנגנים על כלי נגינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]