שירות רווחה בין-לאומי
שירות הרווחה הבין-לאומי או בכינויו שר"ב, הוא שירות סוציאלי, הפועל במסגרת המחלקה ליחסים בין-לאומיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
השר"ב מרכז ומתאם את הטיפול במקרי רווחה בין-לאומיים המטופלים במדינת ישראל. מקרה רווחה בין-לאומי הוא מקרה בו יש צורך בשיתוף פעולה עם מדינה אחרת, אחת או יותר. בשנת 1965, פעל משרד הרווחה (הסעד) בישראל כמשרד מקומי - ישראלי של ה-International Social Service, ארגון גג הפועל ב-120 מדינות ומשרד המטה יושב בז'נבה, שווייץ.
משנת 1995, לאחר 30 שנות פעילות בארגון, קיבלה המחלקה ליחסים בין-לאומיים מעמד של משרד מוסמך בארגון. ההכרה ביחידה הישראלית כמשרד מוסמך הקנתה למדינת ישראל מעמד בעל חשיבות והשפעה בארגון, זכות השתתפות בוועד המנהל ובמועצה המייעצת המקצועית. בנוסף התבקשה ישראל להשתתף בפעולות שונות: מחקרים, והתייעצויות לגבי עתיד הארגון, וכנסים מקצועיים הנוגעים למדיניות בין-לאומית בסוגיות רווחה.
בשנים האחרונות, עם עליה במספר המקרים והרחבה משמעותית של המדינות עמן עובד השר"ב, נעשו צעדים משמעותיים בפיתוח ויצירת שיתופי פעולה חוצי גבולות, עם ארגונים בינ"ל נוספים.
ב-10 השנים האחרונות, כמות המקרים השנתית של השר"ב עלתה ב-1,500%, כאשר השר"ב מטפל במאות מקרים ופניות בשנה.
האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מהמקרים בהם נדרשת התערבות שירות הרווחה הבין-לאומי, הם במסגרת "האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים", הנקראת גם "אמנת האג". זוהי אמנה שנחתמה בהאג בשנת 1980 בדבר משמורת ילדים. לפי האמנה, המשמורת צריכה להיקבע במקום מגוריו הקבוע ואוסרת על העברת ילד ממדינה למדינה ללא הסכמת הוריו או האפוטרופוס. אם הוברח הילד לארץ אחרת ניתן להגיש בקשה להחזרתו והמדינות החתומות על האמנה מתחייבות להשיבו למדינה ממנה נחטף, שם תיקבע המשמורת החוקית. ברוב המקרים נועדה אמנה זו להילחם בתופעה של לקיחת המשמורת בכוח על ידי אחד ההורים אחרי סכסוך או גירושין.
למרות כוונת האמנה, מדינות רבות מנהלות קדם דיון על המשמורת בעת הדיון על השבת הילד למדינה ממנה נחטף, בין השאר בגלל טענות של ההורה ה"חוטף" שהשבת הילד למדינה ממנה נחטף תסכן את הילד. כאשר יש פסיקה של בית משפט, בישראל או בחו"ל, על הצורך באיתור ילד, בליווי מקצועי שלו, בהכנה לעזיבה ובליווי העזיבה עצמה, מעורבים בכך עובדים סוציאליים משירות הרווחה הבין-לאומי.
ליווי של שירות הרווחה הבין-לאומי נדרש גם במקרים אחרים, בהם אין מדובר בצו בית המשפט, אלא בצורך לתיאום שירותי רווחה בין מדינות בהסכמה.
תחומי הסיוע של השר"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירותי תיווך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתור גורם רשמי בחו"ל והעברת מידע לטיפול
- קבלת פניות ותיאום מול הגורם המתאים בישראל ומחוצה לה
- איסוף מידע והעברתו בין שירותי רווחה בישראל ומחוצה לה
שירותי ייעוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תכנון ובניית מתווה התערבות
- ייעוץ לגורמי רווחה בישראל ומחוצה לה אודות התנהלות מקרים בין־לאומיים
שירותי סיוע וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קבלת דוחות סוציאליים ממדינות אחרות, וכתיבת דוחות סוציאליים עבור מדינות אחרות, סיוע בהכנת תסקירים בינלאומיים
- איתור קרובי משפחה והורים ביולוגיים, תיאום הסדרי ראיה בין הורים ממדינות שונות
- איסוף מידע, איתור ובדיקת שלום הילד, שהוריו או אחד מהם מרוחקים ממנו
- תיאום מקצועי והתערבות ברמה הבין- לאומית, תיאום משפחה אומנת אצל קרובים (אומנת קרובים)
- קבלת אישורי הורים, מציאת פתרונות בחו"ל עבור נשים מאוימות אלימות ורצח, התייעצויות בנושאים שונים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רננה תכלת, השירות הסוציאלי הבין-לאומי, שיתופי פעולה חוצי יבשות למען ילדים, "נקודת מפגש" - ביטאון מכון חרוב, עמ' 48, ינואר 2019