שלום אולמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שלום אולמן
לידה 27 בפברואר 1755
ט"ז באדר ה'תקט"ו
פירט עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במרץ 1825 (בגיל 70)
ט"ז באדר ה'תקפ"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות אנסבך, פראונקירכן, לקנבך
תפקידים נוספים רב העיר ואב"ד בנסיכות אנסבך, רב בפראונקירכן, רב בלקנבך
רבותיו רבי יוסף שטיינהארט, רבי פנחס הלוי הורוביץ, רבי נתן אדלר
חיבוריו דברי ר"ש
צאצאים שלמה זלמן אולמן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שלום אולמן הידוע בכינוי רבי שלום חריף (ט"ז באדר ה'תקט"ו, 27 בפברואר 1755ט"ז באדר ה'תקפ"ה, 6 במרץ ה'תקפ"ה) היה רב העיר ואב"ד באנסבך ומחבר הספר דברי ר"ש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תקט"ו לרבי ישראל איסר שהיה פרנס בעיר פיורדא ומחותנו של ר' יוסף שטיינהארט בעל "זיכרון יוסף".

בצעירותו למד אצל הרב שטיינהארט, ולאחר מכן נשלח על ידי אביו לפרנקפורט ללמוד אצל ר' פנחס הורוביץ בעל ה"הפלאה". היה לו משא ומתן הלכתי עם המהרי"ט אלגזי ועם בעל שאגת אריה. אחר כך הלך ללמוד אצל רבי נתן אדלר.

נישא לרעכיל בתו של רבי רפאל ריס אב"ד ענדינגען שבשווייץ. בתחילה ישב שם, ובשנת ה'תקל"ד (1774 לערך) עבר לכהן כרב קהילת אנסבך והמדינה. אז, כמו רבנים מסורתיים רבים אחרים בנסיכויות הגרמניות, עזב לגרמניה מפחד המודרניזציה וההתערות בחברה הגויית: לפי המקובל, נמלט עם משפחתו בבהלה לאחר שבתו ביקשה לצאת אל התיאטרון.[1] בחשון תקנ"ב עבר לעיר שטאמפען (אנ') שבסלובקיה עד שנת ה'תקנ"ח. לאחר מכן כיהן כרב בנאדי-אטרד ובפראונקירכן. בהיותו רב בפראונקירכן נלקח בשבי על ידי חייליו של נפוליאון בונפרטה, ושוחרר תמורות כופר כספי גבוה.

בתשרי תקס"ז היה בין שלושת המועמדים לכהן כרב בפרשבורג אולם למעשה התקבל למשרה רבי משה סופר, בעל חתם סופר.[2]

בשנת ה'תקס"ט עבר לכהן כרב בלקנבך, עד לפטירתו.

כתב חידושים רבים חלקם נדפסו בספרו דברי ר"ש[3].

נולדו לו שני בנים, רבי אברהם (מחבר ספר שו"ת בית אברהם ואב"ד סאבאדקא ולקנבך[4]) ורבי שלמה אולמן (מחבר ספרי יריעות שלמה). תלמידו היה רבי שמעלקא אב"ד סעליש ומחבר ספר צרור החיים.

נפטר בט"ז באדר ה'תקפ"ה.

לאחר פטירתו ישב על כסאו בלקנבך בנו רבי אברהם ואחריו בנו רבי דוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על אולמן ואחרים, ראו מיכאל ק' סילבר, שורשי הפילוג ביהדות הונגריה: תמורות תרבותיות וחברתיות מימי יוסף השני עד ערב מהפכת 1848, עבודת דוקטור, תשמ"ה. עמ' 14.
  2. ^ s:ליקוטי חבר בן חיים/חלק ב/תולדות הגאון חתם סופר
  3. ^ דברי ר"ש באתר היברו בוקס.
  4. ^ משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, ה'חתם סופר' ותלמידיו עמוד תקלח, תשס"ה


תקופת חייו של הרב שלום אולמן על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן