יוסף שטיינהארט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שער לשו"ת זיכרון יוסף, פיורדא.

הרב יוסף שטיינהארט (ת"פ, 1720[1]כ"ב באב ה'תקל"ו, 1776) היה רב ואב"ד בעיר פיורדא, פוסק משמעותי ורב השפעה, ונחשב מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף שטיינהארט נולד לרבי מנחם מענדל בעיירה שטיינהארט שבפרנקוניה, בוואריה, ולמד תורה אצל הרב יעקב פופרש כ"ץ בעל "שב יעקב", בפרנקפורט.

היה בין חכמי התלמוד המובילים של זמנו, והתכתב עם כל גדולי הרבנים בזמנו, השאלות הופנו אליו מהונגריה, איטליה (ורונה), הולנד (אמסטרדם) ושווייץ. בדומה לכמה רבנים מובילים אחרים בני תקופתו, גם הרב שטיינהארט התנגד (בהקדמתו לספרו זיכרון יוסף) להופעתה של תנועת החסידות.

רבנותו הראשונה הייתה בעיר ריקסהיים. הוא כיהן גם ברבנות שוואבך, ורפלדסווילר[2].

משנת תק"ט היה רב למדינת אלזאס העליונה שבירתה שטרסבורג. משנת תקט"ו היה רב למדינת אלזאס התחתונה בעיר נידרהיים. ומשנת תקכ"ג רב בפירט (עיר). נפטר בכ"ב באב ה'תקל"ו, ונקבר בבית הקברות הישן בפירט.


תקופת חייו של הרב יוסף שטיינהארט על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי שלוש פעמים: אשתו הראשונה הייתה חיה כהן שפירא, בתו של עקיבא כהן שפירא, השנייה קריינדל, והשלישית רוזל.

הרב שטיינהארט מזכיר פעמים אחדות במהלך חיבורו את רעייתו הלמדנית קריינדל שגם הפצירה בו להדפיס את תורתו. קריינדל באה ממשפחת רבנים נודעת. אביה היה ר' ליב מוכיח ברלין מפרשבורג (נפטר בשנת תק"ג, 1743), ואחיה הוא הרב ישעיה פיק ברלין.

הרב שטיינהארט כתב בהקדמה לספרו כי נענש במידה רבה במותם של ילדיו ונכדיו, ועד כמה שידוע נשארו לו:

  • בנו רבי משה (נפטר 1799) היה סופר ופרשן, חיבר פירוש על שער היחוד של תורת חובת הלבבות.
  • בתו לאה, מאשתו הראשונה חיה. הייתה אשתו של הרב יצחק אהרון מפלסבורג.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת זיכרון יוסף.
  • משביר בר, על החומש.
  • כח שור, על מסכת בבא בתרא.

חיבוריו "משביר בר" ו"כח שור", התפרסמו אחר פטירתו על ידי נכדו הרב עקיבא שטיינהרט רבה של קובנא שבהונגריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנימין שלמה המבורגר כתב שתאריך משוער זה אינו נכון, ושיער שנולד בערך בה'ת"ס (הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז, בני ברק תש"ע, כרך ב עמ' 131 הערה 18).
  2. ^ חידושי יעב"ץ, מכון ירושלים, תשס"ט, פתח דבר, הערה 1.
  3. ^ כמובא כמו שמבואר בשו"ת אור פני משה, סוף סימן ה וסימן ז: דעת אדוני מורי ורבי, הגאון מה"ר יוסף שטיינהארט.