שלום מנוישטאדט
| תקופת הפעילות |
?–1413  |
|---|---|
| פטירה |
1413 |
| רבותיו |
ישראל מקרמס |
| תלמידיו | מהרי"ל, רבי יצחק אייזיק מטירנא |
| בני דורו | רבי מאיר בן ברוך הלוי, רבי אברהם קלויזנר |
  | |
רבי שלום בן יצחק זעקיל מנוישטאדט (לעיתים נוישטט; מכונה מהר"ש נוישטט ורבי שלום מוויען; נפטר ב-1413 בקירוב) היה ראש ישיבה בווינה, ומראשי חכמי אוסטריה, ויהדות אשכנז בכלל, בסוף המאה ה-14. פסקים רבים שלו הובאו בידי תלמידו מהרי"ל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלום מנוישטאדט נולד בעיר וינר נוישטאדט, באמצע המאה הי"ד בקירוב. למד בצעירותו אצל רבי יעקב נורטהויזן.[1] לאחר מכן עבר ללמוד אצל רבי עוזר משלזיה בשווידניץ. למד גם אצל ר' ישראל מקרמס, בעל הגהות אשר"י, רבי מושיל מזנוימא[2] והרב חיטשל. הוא מזכיר גם את רבותיו שבריינוס, ואם כן נסע לתקופה למערב גרמניה ולמד שם.[3] בווינה למד בישיבה שהייתה תחת הנהגתם של מהר"ם ס"ל ורבי אברהם קלויזנר והיה אחד מגדולי התלמידים. לאחר פטירת מהר"ם ס"ל מילא את מקומו בראשות הישיבה עד פטירתו.
מנהגי מהר"ש
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב יצירתו הרוחנית של רבי שלום מנוישטאדט אבדה, מלבד כתבי מנהגיו. עותק שלהם שהה בספריית המהרש"ל בלובלין. עותק אחר היה אצל רבי יום טוב ליפמן הלר, מחבר תוספות יום טוב. אחד מהעותקים התגלגל לאוסף של הברון דוד גינצבורג במוסקבה. מאז, יצא לאור במכון ירושלים בשנת תשל"ז. הספר גם נסרק על ידי הפרויקט הווירטואלי שו"ת בר-אילן.
פסקים רבים ממנו מובאים בספר מנהגי מהרי"ל של תלמידו.
רבי שלום נחשב לאחד מחסידי אשכנז. הוא מרבה לפסוק על סמך דברי רבי יהודה החסיד, ודבריו נזכרים אצלו הרבה בספרו מנהגי מהר"ש. רבים נהגו לפסוק הלכה כמוהו בעקבות עובדה זו, אך רבי משה מינץ פסק שאין לפסוק כדברי ספר חסידים.
משפחתו ותלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי שלום מנוישטאדט היה בנו של רבי יצחק זעקל, ראש ישיבת נוישטאדט. ואחיהם של רבי יהודה מאודנבורג שבהונגריה ורבי יונה מנוישטאדט.
ילדיו: א. רבי יונה, נרצח בפרעות ווינה בשנת 1421. אביו של רבי חיים מיישטרליין מנוישטאדט. ב. רבי יצחק (?)[דרושה הבהרה].
על תלמידיו נמנים בין השאר: המהרי"ל (ר' יעקב בר משה מולין), רבי יצחק אייזיק מטירנא, רבי אהרן בלומלין (פלומיל), דודו של רבי ישראל איסרלן בעל "תרומת הדשן", רבי אנשיל ממרבורג, רבי מרקל ממרבורג, רבי דוסא בן משה "היווני" מווידין.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה שפיצר (מהדיר), הלכות ומנהגי רבינו שלום מנוישטט, מכון ירושלים תשנ"ז.
- מוריס (משה) גידמן, התורה והחיים, כרך א' וג', הוצאת אחיאסף, ורשה 1899.[דרושה הבהרה]
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, הוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה ומשפחת מרגליות בלונדון, ירושלים 1993, מס' 397, עמ' 264–267.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלום מנוישטט, דף שער בספרייה הלאומית
