שלמה הכהן גאון (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה הכהן גאן
לידה במחצית שנייה של המאה ה-10
פטירה במחצית הראשונה של המאה ה-11
מקום פעילות ארץ ישראל
השתייכות גאונים
תחומי עיסוק הלוח העברי
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו אביו רבי יוסף

רבי שלמה בן אליהו הכהן גאון או רבי שלמה גאון (השני),[1] כיהן כראש ישיבת גאון יעקב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמה היה השתייך למשפחה של כהנים שמיוחסים לתנא רבי אלעזר בן עזריה.[2] היה בנו של רבי אליהו הכהן בן שלמה הכהן ("שלמה הראשון"), ואחיו של רבי אביתר גאון בעל מגילת אביתר, בנו היה רבי מצליח הכהן גאון. בגניזת קהיר נתגלה כתב יד[3] שבו כותב בנו רבי מצליח את ייחוס המשפחה;

  1. עזרנו בש יו עושה שמים וארץ
  2. מן מצליח הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
  3. החוסה בשם אלהיו [מ]גן הוא לכל החוסים ב[ו]
  4. ביר שלמה הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
  5. בן אליהו הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
  6. נין שלמה הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
  7. גזע יהוסף הכהן בית [ד]ין כהן צדק
  8. נכד אהרן הכהן הראש קדוש יו זקל
  9. שאו אחינו אנשי גאולתנו אוהבי ישיבתינו כלל הקהל הקדוש
  10. הדרים בע[יר] דמסים הנדיבים ואנשי המעשה הזקינים
  11. והישישים והבחורים ויתר עם אלהינו בפרט וב[כלל

קורות ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצור ירושלים בשנת 1099 על ידי הצלבנים, תיאור מכתב יד מימי הביניים

עקב הגעת מסע הצלב הראשון לארץ ישראל בשנת ד'תתנ"ט (1099) (והקמת ממלכת ירושלים), ברח רבי שלמה גאון עם בני הישבה לסוריה ("חדרך"), משם נמצא כתב יד משנת ד'תתע"ו (1116), שבו חותם "שלמה הכהן בר גאון נין שלמה גאון נכד אהרן קדוש ה'". הביטוי "אהרן קדוש ה'" מכוון כלפי אהרן הכהן בן מאיר גאון[דרוש מקור].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב שלמה חיבר פיוט בשנת ד'תתל"ז (1076), בעת כישלון התקוממות נגד הסלג'וקים שבעקבותיה דבר נקמו באנשי ירושלים וטבחו בהם.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה הראשון היה (סבו) "שלמה בן יהודה גאון"
  2. ^ אוצר הגדולים כרך ב דף קנח ע"פ ספר סעדייאנא
  3. ^ https://etc.princeton.edu/genizaproject/index.php?a=document&id=572&token=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F
  4. ^ בשנת 1073 נכבשה ירושלים על ידי גדודים של סלג'וקים שחדרו לארץ מסוריה. העיר ככל הנראה נכנעה ללא קרב והטורקמנים השליטו משטר של טרור ומעשים של רצח ושוד היו עניין שכיח, ניסיון התקוממות של תושבי העיר בשנת 1077 נכשל והסלג'וקים טבחו בנכבדי ירושלים.