מצליח הכהן גאון
רב מצליח הכהן גאון בן שלמה הכהן, היה צאצא לשושלת גאוני ישיבת גאון יעקב הארצישראלית. הקים את הישיבה בפוסטאט שבמצרים ועמד בראשותה עד הריגתו בשנת 1139.
פעילותו בפוסטאט[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב שלמה הכהן גאון, גאון ארץ ישראל וראש ישיבת ארץ ישראל, ולסת-אל אהל.[1] בעת מסע הצלב הראשון, בעקבות כיבושי ערי ארץ ישראל על ידי הצלבנים, עברה ישיבת גאון יעקב מהעיר צור לחדרך הסמוכה לדמשק. באותה תקופה עמד בראשות הישיבה אביו רבי שלמה הכהן גאון. רבי מצליח התגורר באותה עת בעיר זו, ופעל לצד אביו, ולא ידוע רבות על חייו בשנים אלו.
כשנפטר רבי שלמה, בשנת 1127, העביר בנו רבי מצליח הכהן את הישיבה לפוסטאט שבמצרים, ועמד בראשות הקהילה הירושלמית ("אלשאמיין") בעיר, שכללה יהודים שמוצאם מארץ ישראל וסוריה. מרכזה של הקהילה היה בבית הכנסת בן עזרא שבו התפללו בנוסח ארץ ישראל. רבי מצליח הקים חצר ממלכתית, בה פעלו אנשי חצר, משוררים, וקשרים מסועפים עם היהודים בארצות הסביבה.
רבי מצליח נהג, כדרך הגאונים, לשאת דרשות בזמנים מיוחדים. הדרשות כוללות דברי הלכה ואגדה, והן מבוססות על דרשותיו ופירושיו של רב סעדיה גאון.[2]
רבי מצליח היה מקורבו של החליף אל-חאפז וקיבל ממנו גלימה של כבוד ותארים רמי המעלה: "גלאל אלמלך תאג' אלריאסה'" – "תפארת המלכות וכתר הראשות".
בשנת 1138 כיהן כוזיר מוסלמי סוני בשם רצ'ואן (אנ'), שרדף את הנוצרים ואת היהודים. כחלק מפעילותו אסר והרג את ראשי הקהילה היהודית, ובהם רבי מצליח גאון, בשנת 1139.[3]
אזכורים ממנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהקדשה לתנ"ך כתב יד לנינגרד כתוב אחרי הקדמת הסופר:[4]
""קנה זה המצחף כגקמו"ר אדוננו מצליח הכהן ראש ישיבת גאון יעקב יברכהו אלהינו וישמרהו בר כגקמו"ר אדוננו שלמה הכהן ראש ישיבת גאון יעקב זלחה"ה נין הגאונים בממונו לנפשו מאת כג"ק המשכיל החכם והנבון יוסף הנודע בן כוג"ך בחדש תמוז שנת אתמ"ו לשטרות.[5] האלהים יזכהו להגות בו הוא ובניו וזרעם כל ימיהם לקיים לא ימושו מפיך וג'".
- עד מנשה הכהן בר יעקב (נ"ע?); חלפון הלוי בר מנשה נ"ע
בקטע כתב-יד של הקדשה מספר "חובת הדיינים" (מפירושו של רב שמואל בן חפני גאון), נמצאה הקדשה לכבוד בתו של רב מצליח הכהן; ”כבודה בת מלך פנימה אמה אלאעגי הקריאה ס״ת אלמעה בת אדונינו מצליח הכהן ראש ישיבת גאון יעקב אשר אהב סלה ארור גונבו ומוכרו וברוך שומרו במקומו אמן”.
הוא מוזכר גם פעמים רבות במהדורות הדפוס של ספר הערוך של רבי נתן מרומי, המבוססות על עותק שהיה ברשותו של רבי מבורך, שהוסיף על דברי הערוך מהערותיו של רבי מצליח.[6] כמו כן נמצאו בגניזה הקהירית תשובות הלכתיות שהשיב.[7]
ייחוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין כתבי גניזת קהיר נתגלה כתב יד[8] בו מופיע ייחוסו של רב מצליח הכהן;
- עזרנו בש יו [עושה שמים ו]ארץ
- מן מצל[יח הכהן ראש ישי]בת גאון יעקב
- החוסה בשם אלהיו [מ]גן הוא לכל החוסים ב[ו]
- ביר שלמה הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
- בן אליהו הכה[ן ראש י]שיבת גאון יעקב
- נין שלמה הכהן ר[אש ישי]בת גאון יעקב
- גזע יהוסף הכהן בית [ד]ין כהן צדק
- נכד אהרן הכהן הראש קדוש יו זקל
- שאו אחינו אנשי גאולתנו אוהבי ישיבתינו כלל הקהל הקדוש
- הדרים בע[יר] דמסים הנדיבים ואנשי המעשה הזקינים
- והישישים והבחורים ויתר עם אלהינו בפרט וב[כלל
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוצר הגדולים אלופי יעקב, הערך "רב מצליח הכהן גאון", ערך 308
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שם אמו התגלה בקמע שלו שנמצא בגניזת קהיר:Gideon Bohak, Ortal Paz Saar, "Genizah Magical Texts Prepared For or Aginst Named Individuals", REJ 174 [1-2] (2015), pp. 84, 101.
- ^ יהודה זייבלד, דרשה לחג השבועות, מתוך סדרת דרשות וחיבורים מבית מדרשו של רס''ג בפוסטאט, בית אהרן וישראל רג (סיון תמוז תשע"ט), עמ' יד-טו; יהודה זייבלד, דרשה ליום הכפורים לרבי מצליח גאון, בית אהרן וישראל, רה (תשרי-חשון תש"פ), עמ' ה-ט; יהודה זייבלד, דרשה לפורים לרבי מצליח גאון וקיצור פירוש רס"ג לאסתר, בית אהרן וישראל, רז (טבת-שבט תש"פ), עמ' ה-יט; יהודה זייבלד, דרשה לפסח לרבי מצליח גאון, בית אהרן וישראל, רח (ניסן-אייר תש"פ), עמ' ה-כ.
- ^ מרדכי עקיבא פרידמן, ספר הודו כרך ד (א), עמ' 238-246
- ^ הקדמת הספר באתר ויקישיתוף (נמצא בעמוד 6)
- ^ 1446 למניין שטרות, 1134 לספירה.
- ^ י"נ אפשטיין, מחקרים בספרות, א, עמ' 265-9.
- ^ להפניות לתשובות אלו, ראו מ"ע פרידמן, ספר הודו ד (א), עמ' 92, הערה 216.
- ^ https://etc.princeton.edu/genizaproject/index.php?a=document&id=572&token=אהרן (הקישור אינו פעיל, כ"ט בטבת ה'תשפ"ד)
