שמואל אבן צרצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ר' שמואל אבן צרצה הוא פילוסוף יהודי ספרדי שפעל בין השנים (1380-1360), ונמנה עם החוג הנאו-פלטוני שפעל בספרד במאה ה-14. היה בין הפוריים בחוג זה מבחינת היקף כתביו הרחב[1].

אבן צרצה הוא מחברם של שני חיבורים: 'מקור חיים' שהוא פירוש לביאור ר' אברהם אבן עזרא על התורה, ו'מכלל יופי' שהוא ביאור לאגדות חז"ל ומדרשיהם[2].

בתקופתו של אבן צרצה שלטה תורתו של אבן רשד ללא עוררין, ואילו אבן צרצה הציע משנה ניאופלטונית מובהקת. הוא נמנה עם החוג הנאו-פלטוני - קבוצת הוגים שעסקו בפירושו של אבן-עזרא על התורה, ופעלו בספרד באמצע המאה ה-14. החוג הנאו-פלטוני שילב את ההגות השכלתנית של אבן רשד עם משנה ניאופלטונית מובהקת, בצירוף נטייה למיסטיציזם שהתאפיין בזיקה ברורה לאסטרולוגיה ולמאגיה אסטרלית, הנובעת מהתפיסה המעניקה לאדם את היכולת לשנות את הטבע ולחולל נסים[3]. בתוך אותה קבוצה פעלו: ר' שלמה אבן יעיש, ר' שלמה אלקונסטנטין, ר' שלמה פרנקו, ר' עזרא בן שלמה גטיניו, ר' יוסף טוב עלם הספרדי, ר' שם טוב אבן שפרוט ור' שם טוב אבן מאיור. קבוצת פרשנים זו כתבה בלשון שכלתנית תוך שליטה ברזי השכלתנות עם היצמדות לדברי אבן-עזרא[4]. רוב ההוגים הללו חיברו פירוש לביאור ר' אברהם אבן עזרא לתורה ופענחו בהרחבה את סודותיו האסטרולוגיים וההרמטיים[5].

אבן צרצה השתמש באורחות המגיה האסטרלית בפרשנותו לדרשות חז"ל, למקרא ולפירוש ר' אברהם אבן עזרא למקרא. לדידו, הותאמו טעמי המצוות של הרמב"ם לפשט הכתוב, ולא למשמעותו העמוקה. עמדתו של אבן צרצה הייתה בעל גוון מגי מובהק, וכשבא לפרש את דברי הרמב"ם, קבע שתפילתו של אדם תלויה במערכת השמיים. נוסף על כך, דרש אבן צרצה את סיפורי המקרא, עיצוב דמויות מקראיות, מעשיהן וייעודיהן לאור ההשפעות האסטרולוגיות[6]. את מעשיו של בלעם, למשל, פירש כהתלבטות אם לקלל את מאדים או את שבתאי[7], את סיפור המבול פירש כצירוף של שבתאי וצדק בסופו של בית מזל בתולה[8], ואת ההידרדרות החברתית והמוסרית המתוארת בישעיה פירש כמעבר אסטרולוגי דרמטי משלטונו של צדק לשלטונם של מאדים ושבתאי[9] כן טען כי כוחם של הנביאים שואב מהשפעת הכוכבים, ולכן הנבואה מותנית במצב הגאוגרפי והאסטרולוגי ומושפעת מהאקלים וממקומות הכוכבים[10].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב שוורץ, משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, תשמ"ט, עמ' ד'
  2. ^ משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט, עמ' 32-13
  3. ^ משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט, עמ' ד'
  4. ^ דב שוורץ, לחקר החוגים הפילוסופיים בספרד ובפרובאנס לפני הגירוש, פעמים 49, תשנ"ב, עמ' 23-5
  5. ^ דב שוורץ, אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ט, פרק חמישי: תאולוגיה אסטרולוגית, עמ' 149-148
  6. ^ אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים, אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 149-147
  7. ^ שמואל אבן צרצה, מקור חיים, עמ' ק"ה, עמ' א
  8. ^ שמואל אבן צרצה, מקור חיים, עמ' ט ע"ד
  9. ^ שמואל אבן צרצה, מכלל יופי קובץ 1, עמ' 169 א-ב
  10. ^ אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית, עמ' 158-157