שמעון דייטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב שמעון דייטש (תקע"ד? - ט' בשבט תרל"ח) היה מתלמידי החתם סופר בפרשבורג, וממנהיגיה הבולטים ביותר של עליית תלמידי החתם-סופר לארץ-ישראל.

הרב דייטש נולד בעיר רודניץ שבבוהמיה, נחשב לאחד מתלמידיו המובהקים של החתם סופר, ובמו ידיו העתיק ספרים רבים מחידושיו של החתם סופר.

מנעוריו השתוקק לעלות לארץ ישראל, ובשנת תר"ב הגשים את חזונו ועלה לארץ, שם נשא אשה מבנות העדה הספרדית, אך הנישואין לא עלו יפה והם התגרשו, והוא נישא שוב ליענטא רייכל בת ר' יחזקאל מפרשבורג (אמה, חיה, הייתה בתו של ר' אליעזר קרא מסומפולנה, ובעלה השני היה רבי נחום משאדיק).

בארץ, נודע בשם "רבי שמעון מפרשבורג", הוא התפאר בכך שמעולם לא יצא מארץ ישראל מיום שעלה אליה[1].

היה ממייסדי כולל שומרי החומות, שבראשו עמד שנים לאחר מכן חתנו הרב משה נחום ולנשטיין. נפטר בשנת תרל"ח, והותיר אחריו את הקונטרס "דרש לציון על ענייני ירושלים". בשנת תשס"ה יצא לאור הספר על מסכת ברכות "ברכות מציון - אמרי שפר", על פי כתב יד שהשאיר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זיכרון לחובבים הראשונים, חוברת י"ט