כולל שומרי החומות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כולל שומרי החומות
בית מדרש שומרי החומות058.jpg
בניין תלמוד תורה שומרי החומות
מידע על המבנה
סוג כולל אברכים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת בתי אונגרין, ירושלים
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
התחלת הבנייה 1856
בעלים יששכר דב גולדשטיין
שימוש לימודים תורניים
קואורדינטות 31°47′12.55″N 35°13′25.03″E / 31.7868194°N 35.2236194°E / 31.7868194; 35.2236194קואורדינטות: 31°47′12.55″N 35°13′25.03″E / 31.7868194°N 35.2236194°E / 31.7868194; 35.2236194
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
כולל שומרי החומות
כולל שומרי החומות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מימין: כולל שומרי החומות בשכונת מאה שערים, חצר ג' (צולם ב-2008)

כולל שומרי החומות הוא ארגון קהילתי תורני, במתכונת כולל, שהוקם בירושלים ב-1856. מייסדיו היו יוצאי יהדות הונגריה ופעלו להיטיב את מצבם של בני קהילתם בעיר. הכולל כונה לעיתים "כולל אונגרין".

הכולל מתפקד עד היום ומחזיק תלמוד תורה, כוללי אברכים והקים קריות מגורים בגבעת שאול, ברמות אלון וברמת שלמה.

יסוד הכולל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת כולל שומרי החומות הוקמה על ידי הרב שמעון דייטש, מתלמידי החתם סופר בפרשבורג וממנהיגי עליית תלמידי החתם סופר לארץ ישראל. בראשות הכולל עמדו גם חתנו הרב משה נחום ולנשטיין והרב יוסף חיים זוננפלד.

הכולל הוקם כדי לתמוך בבני קהילת יוצאי הונגריה במציאת דיור וסיוע כספי, במסגרת "החלוקה". הסיוע בוצע דרך קופת הצדקה של האגודה, קופת (רבי מאיר בעל הנס). הכסף נתרם על ידי יהודים בגולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכולל רכש חלקת קרקע בפינת רחוב המעלות העולה מרחוב הגיא (רחוב אל ואד) אל רחוב השלשלת בעיר העתיקה, ובנה בה שני בתי כנסת. האחד בית כנסת לעדת החסידים בשם "אהל משה", על שם החתם סופר, והשני היה בית כנסת לעדת הפרושים בשם "נחמת ציון".

בשנת 1891 בנה הכולל את שכונת בתי אונגרין, סמוך למאה שערים. באותה שנה החלה גם בנייתו של בית הכנסת אוהל יצחק בעיר העתיקה על שמו של הנדיב הרב יצחק צבי רצסדורפר מהונגריה. במבנה היו שתי קומות. הוא נעזב במאורעות תרפ"ט (1929) שבמהלכם נהרגו מתפללים מבית הכנסת. הפורעים הערבים השתלטו על הבניין, הסירו את הגג ובזזו את הדלתות, החלונות והארונות. נותרו רק הקירות החשופים.

בראשית המאה ה-21, בית הכנסת שוחזר והוא שב לתפקד.[דרושה הבהרה]

ניהול הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאה שערים (אדום) וחצר כולל שומרי החומות (ירוק), (המפה על פי מפה מנדטורית מ-1942)

לחברי הכולל חולקו פעם בשנה כספים שנאספו לפי מפתח של נקודות זכאות. ערכה של נקודת זכאות השתנה בכל שנה בהתאם למצבה הכספי של הקופה. אדם מבוגר היה זכאי ל-12 נקודות, אדם צעיר (גיל 6 עד בר מצווה או בת מצווה) ל-10 נקודות, ואילו ילד (עד 6) היה זכאי ל-8 נקודות. כן היה נהוג לתת תוספת ליתומים בסך 3 נקודות, ולאלמנות בסך 4 נקודות. כאשר מישהו עזב את המשפחה עקב חתונה, הגירה או פטירה, קוזזו נקודותיו מכספי החלוקה שקיבלה המשפחה.

בני הקהילה ההונגרית בירושלים התייחדו משאר בני העיר בקנאותם וקפדנותם להלכה ולרוח היהדות, ברוח שיטת "חדש אסור מן התורה" של החתם סופר. הם בלטו בעמידתם בראש מאבקי הגורמים השמרנים בקרב החרדים בירושלים והם לקחו חלק משמעותי בהקמת העדה החרדית.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכולל מחזיק תלמוד תורה ומספר כוללי אברכים. בין ראשי הכוללים הרב מאיר ברנד והרב אייזיק כהנא. ראש הכוללים הוא הרב יוסף ליברמן. כן כיהן כראש כולל הרב אלתר אליהו רובינשטיין.

הכולל הקים מספר קריות מגורים. בשכונת גבעת שאול הרב הוא הרב אברהם יצחק אולמן, בשכונת רמות אלון הרב מנחם מנדל פוקס וברמת שלמה כיהנו הרב אלתר אליהו רובינשטיין ולאחריו הרב מרדכי פרידלנדר וכיום הרב אברהם דוד ליווי.