שמעון צאלח
מארי שמעון בן יחיא צאלח (1919 צנעא - 1993 בני ברק) הוא רב תימני, ששימש רב של מספר מושבים בשרון (אליכין, עזריאל, כפר יעבץ, קדימה)[1], והדפיס מחדש חלק מספרי ר' יחיא צאלח.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בתימן, בעיר צנעא ב-1919, בן למשפחת רבנים, ודור שביעי לר' יחיא צאלח[2]. בצעירותו למד אצל מארי יוסף שמן. התייתם בגיל צעיר והתפרנס מעיבוד עורות. התחתן בתימן יחסית בגיל מאוחר (28) יחסית לתקופה.
פעילות ציבורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני עלייתו ארצה ריכז שיעורי תורה לצעירים בבית כנסת 'צאלח' בצנעא. וסייר בכפרים בתימן מטעם התאחדות התימנים בישראל ועודד עליה לישראל[3].
עלה לארץ בעליית התימנים הגדולה ב-1950. הוסמך לרבנות על ידי הרב עוזיאל. שימש כרב במושבה קדימה בתחילת דרכה. היה גם אברך כולל, והתפרנס מכתיבת סת"ם.
ב-1955 עבר לגור בבני ברק בשיכון ה', שם הקים בשנת תשט"ו את בית הכנסת "עץ חיים" ושימש שם כרב בית הכנסת עד מותו, במקביל שימש כרב אזורי למספר מושבים בשרון.
הוא פעל לשימור מסורת יהדות תימן, וזו של מהרי"ץ בפרט, הרב יצחק רצאבי בהקדמת ספרו שולחן ערוך המקוצר כותב[4], כי הוא למד בעיקר ממנו את המסורות והנהגות חכמי צנעא. הוא שאף שצעירי התימנים שלא מכירים את השפה הערבית ימשיכו ללמוד את פירוש רס"ג על התורה, כפי שנהגו לעשות בלימוד המארי בתימן, לצורך כך הכין לדפוס את פירוש רס"ג מנוקד.
היה מהמורים הראשונים בבית הספר הדתי שהוקם למען העולים על ידי שמעון פרידליך ברגופן, מזכיר המועצה הדתית בקדימה. לאחר מעברו של הרב שמעון צאלח לבני ברק ב-1955 הקים בה את בית כנסת התימני 'עץ חיים' בשיכון ה'.
קיבל את אות יקיר בני ברק.
נפטר בבני ברק בכ"ז אייר תשנ"ג.
הדפסה והוצאה מחודשת של ספרי ר"י צאלח
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוציא לאור רבים מספריו של ר"י צאלח.
- תכלאל "עץ חיים" בארבעה כרכים (תשל"א), עם הערות הר"ד נכד מהרי"ץ, תרגום כל הלשונות בערבית, והערות והוספות של המהדיר.
- ספר זבח תודה למהר"ץ.
- משניות עם ניקוד מהרי"ץ.
- זבח תודה
- שערי קדושה למהרי"ץ (תשמ"ד).
כמן כן, הכין מהדורה חדשה לתאג' עם קונטרס חלק הדקדוק ופרשנים נוספים מתימן, בניו הרבנים מאיר ויוסף, הוציאו לאור את התאג' לאחר מותו בשם "כתר תורה חזון שמעון".
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 505. שם יש כתב הסמכה מהרבנות הראשית על מינוי כרב מורה הוראה ב'כפר מנצוריה' (הכוונה בשם זה היא לשיכון העולים במושבה קדימה)
- ^ משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א, בני ברק: המכון לחקר חכמי תימן, תשס"א, עמ' 506
- ^ משה גברא, אנצילופדיה לחכמי תימן, כרך א, בני ברק, תשס"א, עמ' 505
- ^ מבוא הספר נוכח השולחן עמוד 46