שמר (דמות מקראית)
| לידה | לפני 889 לפנה"ס[1] |
|---|---|
| פטירה | אחרי 876 לפנה"ס[2] |
  | |
שֶׁמֶר היה אדוני הר שומרון. הוא מכר את ההר לעמרי, מלך ממלכת ישראל, במחיר שתי כיכרות כסף[2] (מספר שמות עולה כי סכום זה שווה לכ-66 ק"ג של כסף). עמרי כונן במקום את עיר בירתו, שומרון, שנותרה כבירת ממלכת ישראל במשך יותר ממאה וחמישים שנה, עד לחורבן הממלכה; יישוב במקום התקיים עד לימי הורדוס.
פרשנויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עורכי פירוש "דעת מקרא" משערים כי שמר היה ממשפחת השמרוני[3] שבשבט יששכר[4].
בתרגום יונתן לספר מלכים נאמר כי עיר או מקום יישוב כבר שכן בהר קודם לקניית ההר בידי עמרי, והמשפט ”וַיִּבֶן [=עמרי] אֶת הָהָר, וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן”[2] מתייחס לחיזוק וביצור של ההר שנעשה בידי עמרי, שהפך את המקום לעיר חזקה וקראה בשם "שומרון" על שם בעליה המקוריים (או שהכוונה היא שהותיר את שמה, "שומרון", שהיה לה כבר לפני כן), אולם אין הכוונה שעמרי בנאה מן היסוד. בדרכים אלו פירשו גם רד"ק ורלב"ג בפירושיהם לספר מלכים.
ייתכן שגם עומרי היה משבט יששכר וזאת הסיבה שהקים את עיר הבירה שלו בנחלת אותו השבט. בהמשך, עומרי יקים את ארמון החורף שלו בעמק יזרעאל, שגם הוא חלק מנחלת שבט יששכר.
יש המוסיפים ומבארים כי שמר התנה עם עמרי שבתמורה להוזלת מחיר העיר יקרא את שם העיר על שמו[5].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 13 שנה לפני מכירת שומרון, כי לאדם שגילו פחות מ-13 לא יכול להיות רכוש.
- ^ 1 2 3 ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים כ"ג–כ"ד.
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוקים כ"ג–כ"ד
- ^ דעת מקרא, מלכים א', ט"ז כ"ד.
- ^ אגרא דפרקא, עמ' רי"ב, ד"ה "והנה יש".