רד"ק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי דוד בן יוסף קמחי (רד"ק) (1160 - 1235) היה ראשון, מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרד"ק נולד, ככל הנראה, בעיר נרבונה בחבל פרובנס שבדרום צרפת למשפחת דקדקנים ממוצא ספרדי ‏‏[1]. אביו הוא הדקדקן והפרשן יוסף קמחי ואחיו משה קמחי התפרסם גם הוא בפרשנותו למקרא.

הרד"ק התפרסם כדקדקן על ידי ספרו הנקרא מכלול, בו שיקע רבות מתורתם של המדקדקים הקדמונים ר' יהודה חיוג' ור' יונה אבן ג'נאח. עם ספריו האחרים בדקדוק נחשב מגדולי חכמי הלשון של עם ישראל. חלקו הראשון של החיבור הוא ספר דקדוק, וחלקו השני הוא מילון של השפה העברית המכונה "ספר השורשים". בכמה מתובנותיו הדקדוקיות נערך שימוש מאוחר יותר בתקופת הרנסאנס.

רד"ק הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים והושפע מאוד בכך מאבן עזרא ומהרמב"ם. בעת הפולמוס על כתביו של הרמב"ם צידד רד"ק בתומכיו של הרמב"ם.

כתבי הרד"ק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבי הרד"ק הם:

  1. פירוש הרד"ק לתנ"ך (שונצינו, דפוס יהושע שלמה בן ישראל נתן שונצין, שנת רמ"ו | BASILEAE : דפוס HENRICI PETRI, 1530)
  2. ויכוח להרד"ק להנוצרים (נדפס גם בסוף הספר "מלחמת חובה", ובסוף פירושו לספר תהלים). חיבור זה מיוחס לרד"ק, אולם ככל הנראה לא חובר על ידו.
  3. ספר המכלול, חלק ראשון "ספר הדקדוק" וחלק השני "ספר השורשים" (כתב יד קניקוט | דפוס דניאל בומבירגי, וינציאה (ונציה), ש"ה 1544
  4. הרד"ק כתב ביאור לשמות הנבואה וגם ביאור לי"ג עיקרים
  5. "עט סופר", כללי המסורה לכתיבת ספר תורה
  6. פירוש לפרקי אבות

פירוש רד"ק לתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

רד"ק כתב פירושים לספר בראשית, לנביאים ראשונים ואחרונים, לתהילים ולדברי הימים. ביאורו לנביאים נדפס במהדורות השונות של "מקראות גדולות".

סדר כתיבת פירושו לתנ"ך:

  1. דברי הימים
  2. תהלים
  3. נביאים אחרונים
  4. נביאים ראשונים
  5. בראשית

(את סדר הכתיבה הנ"ל ניתן להוכיח על ידי עיון בפירושיו).

גדולת פרשנות המקרא של הרד"ק היא בשלימותו ובקפדנותו. הוא דן בכתובים מבחינת הלשון, הניקוד, המסורה, הדקדוק ופירוש המלים. רד"ק נדרש גם לבעיית חיבור הספרים וזמנם של הנביאים. הוא עוסק גם בשאלות היסטוריות וגאוגרפיות, כמו כן הוא הרבה לכתוב נגד הפרשנות הכריסטולוגית שניתנה למקרא על ידי הנוצרים, בעיקר בולטת פרשנות זו על ספרי תהלים וישעיהו, שהיו חביבים על הנוצרים, אך אלו צונזרו בחריפות (ר' לדוגמה ישעיהו ז', י"ד ובפרק נ"ג) ויצאו לאחרונה מחדש במהדורת "כתר ארם צובא" של אוניברסיטת בר-אילן ובהוצאת מוסד הרב קוק: "פירוש הרד"ק לתהלים".

בספר בראשית הוא נוטה לביאור פילוסופי – הוא מחפש את התועלת המוסרית של סיפורי התורה, שלדעתו לא באו לשם עצמם אלא טעמם נסתר. הרד"ק עושה שימוש רב בתרגום יונתן. הוא מפרשו בהרבה מקומות ומביא גרסאות שונות.

כמו כן כתב הרד"ק פירוש על דרך הנסתר לפרשת גן עדן, למעשה קין והבל ולפרק א' בספר יחזקאלמעשה מרכבה.

בדומה לרש"י גם הוא מודה, כאשר אינו יודע את הביאור. "לא ידעתי טעם לסיפור הזה בזה המקום"; "לא מצאתי לו טעם נכון". אך הוא נוהג להביא בכל אופן הסבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של רד"ק על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן
מדקדקי העברית בימי הביניים

רס"גמנחםדונשחיוג'משה הכהןאבן ג'נאחאבן עזראיוסף קמחירד"קיהודה אבן בלעםשלמה פרחוןשמואל הנגיד