רד"ק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי דוד קמחי
כינוי רד"ק
תאריך לידה ד'תתק"כ
מקום לידה פרובנס, צרפת
תאריך פטירה ד'תתקצ"ה (בגיל 75 בערך)
מקום פטירה צרפת
תאריך לידה לועזי 1160
תאריך פטירה לועזי 1235
השתייכות ראשוני אשכנז
נושאים בהם עסק פרשנות המקרא, דקדוק, זמני הנביאים
רבותיו אביו, רבי יוסף קמחי, אחיו, רבי משה קמחי
חיבוריו פירוש על חלק מהתנ"ך, "ספר השרשים" ו"מכלול" - ספרי דקדוק, "עט סופר"
"ספר השורשים" עם נימוקים של המדקדק נדפס בדפוס מארקו אנטוניו יושטיניאן, ונציה 1546. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 3

רבי דוד בן יוסף קמחי (רד"ק) (1160 - 1235) היה ראשון, מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרד"ק נולד, ככל הנראה, בעיר נרבונה בחבל פרובנס שבדרום צרפת למשפחת דקדקנים ממוצא ספרדי ‏‏[1].

רבותיו היו אביו הדקדקן והפרשן יוסף קמחי, ואחיו הגדול משה קמחי שהתפרסם גם הוא בפרשנותו למקרא.

עם פירושו הדקדקני למקרא הרד"ק נחשב מגדולי חכמי הלשון של עם ישראל.

הרד"ק התפרסם כדקדקן על ידי ספרו הנקרא מכלול, בו שיקע רבות מתורתם של המדקדקים הקדמונים ר' יהודה חיוג' ור' יונה אבן ג'נאח. חלקו הראשון של החיבור (חלק הדקדוק) הוא ספר דקדוק, וחלקו השני (חלק העניין) הוא מילון של השפה העברית אשר התכנה במשך הזמן בשם "ספר השורשים". בכמה מתובנותיו הדקדוקיות נערך שימוש מאוחר יותר בתקופת הרנסאנס.

רד"ק הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים והושפע מאוד בכך מהאבן עזרא ומהרמב"ם. בעת הפולמוס על כתביו של הרמב"ם צידד רד"ק בתומכיו של הרמב"ם.

כתבי הרד"ק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבי הרד"ק הם:

  1. פירוש הרד"ק לתנ"ך (שונצינו, דפוס יהושע שלמה בן ישראל נתן שונצין, שנת רמ"ו | BASILEAE : דפוס HENRICI PETRI, 1530)
  2. ויכוח להרד"ק להנוצרים (נדפס גם בסוף הספר "מלחמת חובה", ובסוף פירושו לספר תהלים). חיבור זה מיוחס לרד"ק, אולם ככל הנראה לא חובר על ידו.
  3. ספר המכלול, חלק ראשון "ספר הדקדוק" וחלק השני "ספר השורשים" (כתב יד קניקוט | דפוס דניאל בומבירגי, וינציאה (ונציה), ש"ה 1544
  4. הרד"ק כתב ביאור לשמות הנבואה וגם ביאור לי"ג עיקרים
  5. "עט סופר", כללי המסורה לכתיבת ספר תורה, כללי הניקוד במקרא, וכללי טעמי המקרא.
  6. פירוש לפרקי אבות

פירוש רד"ק לתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

רד"ק כתב פירושים לספר בראשית, לנביאים ראשונים ואחרונים, לתהילים ולדברי הימים. ביאורו לנביאים נדפס במהדורות השונות של "מקראות גדולות".

סדר כתיבת פירושו לתנ"ך:

  1. דברי הימים
  2. תהלים
  3. נביאים אחרונים
  4. נביאים ראשונים
  5. בראשית

(את סדר הכתיבה הנ"ל ניתן להוכיח על ידי עיון בפירושיו)[דרוש מקור].

גדולת פרשנות המקרא של הרד"ק היא בשלימותו ובקפדנותו. הוא דן בכתובים מבחינת הלשון, הניקוד, המסורה, הדקדוק ופירוש המלים. רד"ק נדרש גם לבעיית חיבור הספרים וזמנם של הנביאים. הוא עוסק גם בשאלות היסטוריות וגאוגרפיות, כמו כן הוא הרבה לכתוב נגד הפרשנות הכריסטולוגית שניתנה למקרא על ידי הנוצרים, בעיקר בולטת פרשנות זו על ספרי תהלים וישעיהו, שהיו חביבים על הנוצרים, אך אלו צונזרו בחריפות (ר' לדוגמה ישעיהו ז', י"ד ובפרק נ"ג) ויצאו לאחרונה מחדש במהדורת "כתר ארם צובא" של אוניברסיטת בר-אילן ובהוצאת מוסד הרב קוק: רד"ק, הפירוש השלם על תהלים בעריכת אברהם דרום, הוצאה חדשה, ירושלים תש"ע.

בספר בראשית הוא נוטה לביאור פילוסופי – הוא מחפש את התועלת המוסרית של סיפורי התורה, שלדעתו לא באו לשם עצמם אלא טעמם נסתר. הרד"ק עושה שימוש רב בתרגום יונתן. הוא מפרשו בהרבה מקומות ומביא גרסאות שונות.

כמו כן כתב הרד"ק פירוש על דרך הנסתר לפרשת גן עדן, למעשה קין והבל ולפרק א' בספר יחזקאלמעשה מרכבה.

בדומה לרש"י גם הוא מודה, כאשר אינו יודע את הביאור. "לא ידעתי טעם לסיפור הזה בזה המקום"; "לא מצאתי לו טעם נכון". אך הוא נוהג להביא בכל אופן הסבר.אך לא תמיד.למשל בישעיה ל"ח כ"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו
על ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של הרב רד"ק על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן