רד"ק
לידה |
1160? ד'תתק"כ נרבון, פרובאנס, ממלכת צרפת |
---|---|
פטירה |
1235? (בגיל 75 בערך) ד'תתקצ"ה ממלכת צרפת |
כינוי | רד"ק |
תקופת הפעילות | ?–1235 |
השתייכות | ראשוני פרובאנס |
תחומי עיסוק | פרשנות המקרא, דקדוק |
רבותיו | אביו, רבי יוסף קמחי; אחיו, רבי משה קמחי |
חיבוריו | פירוש על רוב התנ"ך, "מכלול" - ספר דקדוק, "עט סופר" - ספר מסורה, ועוד |
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו של הרד"ק, רבי יוסף קמחי (הריק"ם), היה בלשן ופרשן מקרא בן ספרד. בעקבות רדיפות המואחידין נמלטה משפחת קמחי לפרובאנס שבדרום צרפת, והתיישבה בעיר נרבונה. ככל הנראה, שם נולד הרד"ק[1].
הרד"ק למד תורה ומסורה מפי אביו ומפי אחיו הגדול, רבי משה קמחי, שהתפרסם גם הוא כמדקדק חשוב ופורץ דרך וכפרשן מקרא[2].
הרד"ק הושפע במיוחד - הן בדקדוק והן בפרשנות - מדרכו של אחיו ר' משה, שגידלו ולימדו. ספריו ופירושיו קיבלו תהודה רחבה והוא נחשב מגדולי הפרשנים וחכמי הלשון של עם ישראל.
בספר הדקדוק שלו, מכלול, שיקע רד"ק רבות מתורתם של המדקדקים הקדמונים כר' יהודה חיוג' ור' יונה אבן ג'נאח. שיטתו העיקרית בספר היא דרכו של אחיו ר' משה, שחידש מספר כללים חשובים בשדה הדקדוק. חלקו הראשון של החיבור ("חלק הדקדוק") הוא ספר דקדוק, וחלקו השני ("חלק העניין") הוא מילון של לשון המקרא המסודר בסדר אלפאביתי לפי שורשים משולשים (בני שלוש אותיות), שכונה במשך הזמן בשם "ספר השורשים". ספר השורשים הוא מעין סיכום של ספרי השורשים ופירושי המקרא של חכמי ספרד, תוך הכרעות וחידושים של הרד"ק. בכמה מתובנותיו הדקדוקיות נערך שימוש מאוחר יותר בתקופת הרנסאנס.
רד"ק הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים, והושפע מאוד בכך מהאבן עזרא ומהרמב"ם. בעת הפולמוס על כתבי הרמב"ם צידד רד"ק בתומכי הרמב"ם.
כתבי הרד"ק
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתבי הרד"ק הם:
- פירוש הרד"ק לתנ"ך (נדפס לראשונה בדפוס שונצינו בשנת ה'רמ"ו, ושוב בבזל, שנת 1530, בדפוסו של היינריך פטרי).
- ויכוח להרד"ק להנוצרים (נדפס גם בסוף הספר "מלחמת חובה", ובסוף פירושו לספר תהילים). חיבור זה מיוחס לרד"ק, אולם ככל הנראה לא חובר על ידו.
- ספר המכלול, ובו שני חלקים: "ספר הדקדוק", ו"ספר השורשים" (כתב יד קניקוט[דרושה הבהרה]; נדפס בדפוס דניאל בומברג, ונציה, שנת ה'ש"ה (1544)[3]. רבי אליהו בחור הוסיף הערות והסברים לשני חלקי הספר וקראן בשם "נימוקים".
- החלק הראשון, "ספר הדקדוק", הודפס כמה פעמים תחת השם "ספר המכלול", בתוספת נימוקי ר' אליהו בחור; בדפוס פיורדא ה'תקנ"ג הוסיף לו רבי משה הֶכִים פירוש, ובשנת ה'תרכ"ב ההדיר אותו המשכיל יצחק ריטנברג, הדפיסו בליק והוסיף לו הערות משלו (החתומות בשם יבא"ר - יצחק בן אהרן ריטטענבערג). חלק זה יצא מחדש בשנת התשפ"ב על ידי מכון שלמה אומן בההדרת הרב יהודה לנדמן.
- החלק השני, "ספר השורשים", הודפס תחת שם זה כחיבור עצמאי, לרוב עם נימוקי ר' אליהו בחור. בשנת ה'תר"ז הודפס בברלין על ידי רפאל הירש ביזנטל (מלומד ומהדיר ספרים) ופירכטגוט לברכט (תלמידו של החתם סופר וידידם של צונץ ומשה שטיינשניידר), בתוספת מבוא והערות בגרמנית. מהדורה זו הודפסה שוב במהדורת צילום ירושלים ה'תשכ"ז.
- עט סופר, חיבור על כללי המסורה לכתיבת ספר תורה, כללי הניקוד במקרא, וכללי טעמי המקרא.
- פירוש לפרקי אבות [דרושה הבהרה]
- ביאור לשמות הנבואה וביאור לי"ג עיקרים
פירוש רד"ק לתנ"ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]רד"ק כתב פירושים לספר בראשית, לנביאים ראשונים ואחרונים, לתהילים ולדברי הימים. ביאורו לנביאים נדפס במהדורות השונות של "מקראות גדולות".
סדר כתיבת פירושו לתנ"ך, לפי עיון בפירושיו[דרוש מקור]:
גדולתו של הרד"ק כפרשן מקרא היא בשלימותו ובקפדנותו של הפירוש: הוא מקיף את הכתובים מכל צדדיהם, מבחינות שונות - מהבחינה הפרשנית, ההקשרית, הכרונולוגית, הדקדוקית והנקדנית, ומבחינת המסורה. הוא עוסק גם בשאלות כרונולוגיות, היסטוריות וגאוגרפיות.
פירוש רד"ק לתנ"ך זכה למהדורות רבות והפך לחלק בלתי נפרד ממהדורות מקראות גדולות לדורותיהם.
דרכו בפירושיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרד"ק עושה שימוש רב בתרגום יונתן. הוא מפרשו בהרבה מקומות ומביא גרסאות שונות.
בדומה לרש"י גם הוא מודה, כאשר אינו יודע את הביאור: "לא ידעתי טעם לסיפור הזה בזה המקום"; וכן "לא מצאתי לו טעם נכון".
כמו אביו, הרבה רד"ק להתפלמס עם פרשנות הנוצרים למקרא, ובייחוד עם פרשנותם הכריסטולוגית. בעיקר בולטת מגמה זו בפירושו לתהילים וישעיהו, ספרים שהיו חביבים על הנוצרים; בשל כך צונזרו פירושיו לספרים אלו במקומות רבים ביותר (ראו לדוגמה ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק י"ד וספר ישעיהו, פרק נ"ג). לאחרונה הוצאו לאור מחדש פירושיו לספרים אלו בשלימותם במהדורת "כתר ארם צובא" של אוניברסיטת בר-אילן, ובהוצאת מוסד הרב קוק: רד"ק, הפירוש השלם על תהלים בעריכת אברהם דרום, הוצאה חדשה, ירושלים תש"ע.
בספר בראשית נוטה רד"ק לביאור פילוסופי – הוא מחפש את התועלת המוסרית של סיפורי התורה, שלדעתו לא באו לשם עצמם אלא טעמם נסתר. כמו כן כתב הרד"ק פירוש על דרך הנסתר לפרשת גן עדן, למעשה קין והבל ולפרק א' בספר יחזקאל – מעשה מרכבה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם צבי קדרי, לפירושו של רד"ק על התורה, ב"מחניים", 26 בנובמבר 1992.
- ליאורה פטרובר, דרכו של רבי דוד קמחי במילונו הידוע בשם "ספר השורשים". דיסרטציה. תשע"ו 2016
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "דוד קמחי, רד"ק", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רד"ק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קמחי דוד, רד"ק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- דוד בן יוסף קמחי (1160-1235), דף שער בספרייה הלאומית
- ספריו
- ספר השרשים לרד"ק, ויניציאה שו, באתר היברובוקס
- ספר השורשים, קושטא, שנת ה'רע"ג, מתוך אוצר הספרים הסרוק של הספריה הלאומית
- פירוש רד"ק על התנ"ך באתר מקראות גדולות הכתר
- פירוש הרד"ק על בראשית - טקסט מלא באתר Sefaria
- פירוש רד"ק על ישעיה, חלק א', ניו יורק תרפ"ו, באתר היברובוקס
- ספר תהלים עם פירושו הארוך של רבנו דוד קמחי, ישראל נתן בריקנשטיין (עורך), תל אביב, תש"ו, באתר היברובוקס
- פירוש רד"ק על תהלים - ספר חמישי - ק"ז - ק"ן, יעקב בסניאק (עורך) ניו-יורק, תשי"ד, באתר היברובוקס
- פירוש רד"ק השלם על תהלים (אברהם דרום), ירושלים, תשל"א, באתר היברובוקס
- תשובות הרד"ק להנוצרים, באתר "דעת"
- תהילים עם פירוש הקמחי, בולוניה, מיישטר יוסף ונדיה חיים מרדכי וחזקיה מונטרו, כ' אלול ה'רל"ז
- כתב יד, פירוש מעשה בראשית לרד"ק, לונדון, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- על ספריו
- פירוט בהרחבה על פרשנותו של הרד"ק, באתר "דעת"
- אליעזר דניאל יסלזון, על פירוש הרד"ק לספר בראשית, המעין תשרי תשע"ב
- יהודה לנדמן, עיונים בספר מכלול לרד"ק, המעין תמוז תשע"ד
- ערן ויזל, 'ר' דוד קמחי על חיבורם של ספרי המקרא', מדעי היהדות, 50 (2015), עמ' 82-49
- יחיאל צייטקין תוספות מאוחרות של רד"ק לספר השורשים ומגמתן הרעיונית זר רימונים - מחקרים במקרא ובפרשנותו מוקדשים לפרופסור רימון כשר עמ' 539
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Rabbi David Kimchi's commentary upon the prophecies of Zechariah, tr. with ... By David, 1837, page V
- ^ הרד"ק מזכירם בביאוריו, ראה לדוגמה בפירושו על ספר שופטים פרק ה פסוק כ"ו
- ^ רד"ק, ספר מכלול, צבי הירש פעטצאלל, ירושלים, תשכ"ו
תקופת חייו של הרב רד"ק על ציר הזמן |
---|
|
מדקדקי העברית בימי הביניים | |
---|---|
|
פרשני המקרא בימי הביניים | ||
---|---|---|
פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • אברהם בן הרמב"ם • תנחום הירושלמי | |
פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • שלמה פרחון • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם | |
פרשני ספרד | יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
פרשני צרפת | מנחם בן חלבו • רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
פרשני פרובאנס | יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
פרשני אשכנז | יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
פרשני איטליה | הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
פרשני תימן | נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי | |
פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין |