עמרי
| איור משנת 1553 | |||||||
| לידה | המאה ה-10 לפנה"ס | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
871 לפנה"ס השומרון, ממלכת ישראל | ||||||
| מדינה | ממלכת ישראל | ||||||
| תארים | מלך ישראל | ||||||
| השקפה דתית |
מיתולוגיה כנענית | ||||||
| ילדים | אחאב | ||||||
| שושלת בית עמרי | |||||||
| יורש העצר | אחאב | ||||||
| |||||||
עׇמְרִי היה מלך ישראל, שלפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 882 עד 878 לפנה"ס במקביל לתבני בן גינת, ומ-878 עד 871 לפנה"ס כמלך ישראל. עמרי הוא אביו של אחאב מלך ישראל.
לפי הכרונולוגיה המקובלת במחקר האקדמי, שנות מלכותו הן בין 884 לפנה"ס ועד 873 לפנה"ס.[1][2][3]
עמרי הוא חלק מרשימה בת 53 דמויות מקראיות, שאושרו במחקר מבחינה היסטורית וארכאולוגית כדמויות היסטוריות.[3]
במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלייתו למלוכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמרי היה שר צבאו של אלה בן בעשא מלך ישראל. בשעה שהוביל מצור על העיר הפלישתית גבתון, רצח זמרי את המלך בעיר הבירה תרצה; הצבא המליך מייד את עמרי, במחנה.[4] לפי המקרא זמרי הספיק במשך שבעת ימי מלכותו להשמיד את כל בית בעשא, לפי הנבואה על בעשא, בטרם עלו עמרי והצבא על תרצה וצרו עליה. זמרי ראה כי העיר נלכדה, ושרף את ארמון המלוכה עליו.[5]
המקרא מספר כי לעמרי היה מתחרה על המלוכה, תִבְנִי בֶן גִּינַת, והעם נחלק חצי בחצי ביניהם.[6] המקרא אינו מספר דבר על תבני פרט לכך. המאבק בין תבני לעמרי נמשך 4 שנים, שכן לפי המקרא זמרי מלך שבוע בלבד בשנת 27 לאסא מלך יהודה,[7] ואילו עמרי הומלך סופית בשנת 31 לאסא.[8] עם זאת, עמרי ספר את ימי מלכותו מאז הומלך על ידי הצבא, כלומר 12 שנים.
תקופת מלכותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לממלכת עמרי עצמה מקדיש המקרא שישה פסוקים: ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים כ"ג–כ"ח. הוא מלך 12 שנים, מתוכן 6 בתרצה, ואז בנה לעצמו עיר בירה חדשה, שומרון. עמרי עשה "הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו...". דבריו וגבורתו "כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל", ספר שכידוע אבד. זה, אם כך, כל מה שידוע ישירות על עמרי וממלכתו מתוך המקרא.
על בניית שומרון בירתו מסופר כי היא נבנתה בהר בשם שומרון[9] אותו קנה בכסף מידי שמר, בעליו: "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת-הָהָר וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם-שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן".[10] הועלתה השערה כי שמר[11] היה ממשפחת השמרוני[12] שבשבט יששכר[13], ואולי גם עמרי היה משבט זה כקודמו בעשא, אך יש ספק בהשערות אלה.[14]
לפי מידע מקראי עקיף ייתכן שבן הדד הראשון מלך דמשק כבש ערים מידי עמרי, שכן בדור הבא בן הדד השני מציע לאחאב בן עמרי כי את "הֶעָרִים אֲשֶׁר-לָקַח-אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ אָשִׁיב".[15]
עמרי ובית עמרי לאור המחקר ההיסטורי, הארכאולוגי והמקראי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתוך המחקר עולה תמונה מרשימה הרבה יותר של עמרי, מאשר זו שמסופרת בקיצור נמרץ במקרא. עמרי הוא המלך המקראי הראשון אשר נזכר במקור חיצוני, היא מצבת מישע מלך מואב, שם מסופר כי עמרי 'ירש' (כבש) את ארץ מידבא שבעבר הירדן, ושלט כל ימיו על מואב שמדרום לה. העיר שומרון נבנתה כעיר בירה גדולה ומרשימה עם אבני גזית וכותרות עמודים מפוארות. הארמון נבנה בסגנון "בית חילאני" בדומה לארמונות המלכים הגדולים בסוריה. ישראל שלטה בעבר הירדן עד מואב המרוחקת, כעולה ממצבת מישע, וטוותה ברית שלום וקשרי מסחר עם ממלכת הצידונים, ברית שחוזקה על ידי קשרי נישואין בין חצרות המלוכה. עם זאת, כאמור, ייתכן שעמרי איבד שטחים בצפון לממלכת ארם-דמשק.[15]
מלכות עמרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכור של עמרי המלך כפי שמופיע במצבת מישע
הממצאים הארכאולוגיים בשומרון מצביעים על כך שעמרי בנה את עירו החדשה על חורבותיו של יישוב דל מהמאה ה-10 לפנה"ס. במקרא לא נאמר מה היו מניעיו של עמרי בצעד זה. מקובל להניח כי שיקול חשוב היה מיקומה האסטרטגי והגישה הנוחה יותר ממנה אל ערי החוף ודרכי המסחר, כמו גם אל בעלי בריתו החדשים הצידונים ועריהם המרכזיות צור וצידון.[16] שיקול נוסף אפשרי הוא שבעיר בירה חדשה (או כבושה) המלך אינו מחויב למשפחות הדומיננטיות בה ובסביבתה, והיא נחלתו נחלת ביתו בלבד; מקובל לשער כי זה גם היה שיקולו של דוד לנטוש את חברון ולהעתיק את מקום מושבו לירושלים/יבוס - עיר אותה כבש, ולשום משפחה או יחידה שבטית לא היו זכויות בה.[17] כך, על ידי קניית הר שומרון ובנייתה של עיר חדשה במקום, הבטיח עמרי לעצמו גם עיר שהיא כולה שלו. בנוסף, יש לזכור שזמרי שרף את הארמון בתרצה כך שבכל מקרה צריך היה לבנות מחדש את הבירה, בין שבתרצה ובין שבמקום אחר.[16]
תופעה זו של החלפת מקום מושב המלוכה תוך העדפה לבניית עיר חדשה מתועדת גם במזרח הקדום: סרגון שייסד את אכד, שמשי אדד הראשון מלך אשור שייסד את שובת אנליל, אמנחותפ הרביעי/אחנאתון שהעביר בירתו לאל-עמארנה, סרגון השני מלך אשור שהעביר את בירתו אל העיר דור שרוכין (מילולית: מבצר סרגון), ועוד.
המקרא אינו מוסר מידע נוסף על פעולותיו של עמרי במשך 12 שנות מלכותו, להוציא את העובדה שהלך בעקבות ירבעם בכל הנוגע לחטאים הדתיים, ושנקבר בשומרון (מלכים א טז, כה-כז). אך עם זאת, מידע נוסף נמסר במל"א כ, לד בהקשר לתבוסתו של בן-הדד השני הארמי לאחאב: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶעָרִים אֲשֶׁר-לָקַח-אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ אָשִׁיב וְחֻצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר-שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן וַאֲנִי בַּבְּרִית אֲשַׁלְּחֶךָּ וַיִּכְרָת-לוֹ בְרִית וַיְשַׁלְּחֵהוּ". פסקה זו מעוררת את השאלה: אם הדובר הוא אכן בן-הדד המובס, כיצד הוא מצהיר "ואני בברית אשלחך"? הצהרה המתאימה למי שמנצח במלחמה ויכול להכתיב את התנאים, אך איננה מתאימה להיות הצהרתו של המנוצח. נראים דברי הפרשנים המסורתיים כי יש במהלך הפסוק חילוף דוברים ואחאב הוא שאומר את המילים האחרונות "ואני בברית אשלחך."[18]
על כל פנים, מפסוקים אלו עולה לכאורה שבן הדד הראשון, שכבש את כל צפון ארץ ישראל מידי בעשא, כבש גם ערים מממלכת עמרי; נראה שהארמים קיבלו כתוצאה מכך זכויות מסחריות, "חוצות", בשומרון.
לעומת זאת ממצבת מישע ניתן ללמוד שעמרי 'ירש', כלומר כבש, את ארץ מידבא אשר במישור מואב, מצפון לארנון, ואף עלה בידו לשעבד את מואב.
נתון נוסף העולה מן המקרא אודות עמרי, הוא ההתקשרות בינו לצידונים. לפי מל"א טז, לא, לקח אחאב בנו "אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ". עם זאת ניתן להניח שהקשר נוצר עוד בימי עמרי.
בית עומרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעת החוקרים השוללים את קיומה של ממלכה מאוחדת בימי דוד ושלמה, ממלכת עמרי הייתה הממלכה המפותחת הראשונה בישראל וביהודה.[19] ואכן, האשורים קוראים לממלכה על שם מייסדה, "בית עמרי", וזאת שנים לאחר שבית עמרי עצמו הוכחד.[20] זאת, בדומה לכך שממלכת יהודה נקראה "בית דוד" על שם מייסדה, כמופיע בכתובת הארמית מתל דן.[21]
קשה לדעת איזה מפעולות הבנייה בעיר שומרון נעשו על ידי עומרי עצמו ואיזה על ידי אחאב, וכך גם לגבי הפאר הרב המתבטא למשל בשנהבי שומרון. בכל מקרה, ברור שעומרי הוא שהניח את היסודות לפאר ועושר זה.
בכל מקרה, על דעת הכול תקופת בית עמרי מהווה פרק חדש בתולדות ממלכת ישראל. תקופה זו עומדת בסימן של יחסי שלום עם השכנה הקטנה מדרום, ממלכת יהודה, ואף שיתוף פעולה בין השתיים. הברית עם הצידונים התחזקה, והביא לידי שגשוג בממלכה. לצד זאת נכנסה לישראל השפעה דתית מפיניקיה, אשר עוררה התנגדות עזה מצד נביאי ה'. באותה תקופה התעצמה גם ממלכת ארם-דמשק, ועד מהרה התחדשו הקרבות בין ארם לישראל. בנוסף על כך, גם אשור החלה להתפשט מערבה, ובימי אחאב, בנו של עמרי, התרחשה ההתנגשות הראשונה בין צבא אשור לבין צבא שמנה גם את צבא ישראל בקרב קרקר שאירע ב-853 לפנה"ס.
קבר אחאב ועמרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעת הארכאולוגית נורמה פרנקלין מאוניברסיטת תל אביב, שני קברים שנמצאו מתחת לארמון מלכי ישראל, בשומרון המקראית, הם קברי עמרי ובנו אחאב[22].
עמרי בחז"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקרא מציג את המלך עמרי באור שלילי כפי שמתואר בספר מלכים במפורש ”וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו”[23]. לאור זאת שואלים חז"ל מפני מה זכה עומרי שלא רק שהיה מלך אלא שאף העמיד כמה דורות של מלכים אחריו ? חז"ל בתלמוד מוצאים סיבה לדרוש לשבחו.
א"ר יוחנן מפני מה זכה עמרי למלכות מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל שנאמר: ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא [את] שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמרי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- עמרי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ציטוטים על עמרי, באתר אנציקלופדיית "אספקלריה"
עמרי מלך ישראל, דף שער בספרייה הלאומית- עמרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ The Anchor Bible Dictionary, Volume I, DOUBLEDAY, New York, 1992, page 1010.
- ↑ Gershon Galil, The Chronology of the Kings of Israel and Judah, Brill, Leiden, New York –Köln, 1996.
- 1 2 ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן, ראשית ישראל : ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי, אוניברסיטת תל אביב, 2003, עמ' 37.
- ↑ שמואל אפרים ליונשטאם באנציקלופדיה מקראית כרך א' טורים 296–297, בערך 'אלה' (ג).
- ↑ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים ט"ו–כ'
- ↑ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים כ"א–כ"ב.
- ↑ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק ט"ו
- ↑ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"ג.
- ↑ אין לטעות ולהחליף בין ההר הספציפי שומרון אותו קנה עמרי משמר, ואול אף נתן לו את שמו, לבין המושג המאוחר יותר והמודרני הרי שומרון; הללו מקיפים חלק גדול מצפון ההר המרכזי של ארץ ישראל או אף את כל צפון ההר, וקיבלו את שמם מהעיר שומרון עצמה ומפחוות שומרון האשורית שנוסדה בהם.
- ↑ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"ד.
- ↑ אנציקלופדיה מקראית כרך ח' טורים 139–140.
- ↑ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוקים כ"ג–כ"ד
- ↑ דעת מקרא, מלכים א', ט"ז כ"ד.
- ↑ חיים תדמור ושמואל אחיטוב, אנציקלופדיה מקראית כרך ח' טורים 142–144.
- 1 2 ספר מלכים א', פרק כ', פסוק ל"ד
- 1 2 בנימין מזר באנציקלופדיה מקראית כרך ו' טור 304, בערך 'עמרי'.
- ↑ בנימין מזר באנציקלופדיה מקראית כרך ג' טור 798, בערך 'ירושלים'.
- ↑ כך על פי רש"י ומצודת דוד
- ↑ ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן, ראשית ישראל : ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי, אוניברסיטת תל אביב, 2003, עמ' 173–197, ובפרט עמ' 179.
- ↑ יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא (מהדורה שלישית מתוקנת וערוכה בידי אנסון רייני), כרטא, תל אביב, 1995, עמ' עמוד 88, מפה 132.
- ↑ Nadav Na'aman,. Beth-David In The Aramaic Stela From Tel Dan, Biblische Notizen; Beitraege zur exegetischen Diskussion )BN) 79, 1995, pp. 17-24.
- ↑ Norma Franklin, Tombs of the Kings of Israel, Biblical Archaeology Review, July-August 2007
- ↑ ספר מלכים א', פרק ט"ז פסוק כ"ב.
| מלכי ישראל ומשכי כהונותיהם (בשנים אלא אם כתוב אחרת) לפי ספר מלכים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יָרָבְעָם (בן נְבָט) | נָדָב | בַּעְשָׁא | אֵלָה | זִמְרִי | תִּבְנִי | עׇמְרִי | אַחְאָב | אֲחַזְיָהוּ | יוֹרָם |
| 22 | 2 | 24 | 2 | שבוע | 12 | 22 | 2 | 12 | |
| יֵהוּא | יְהוֹאָחָז | יוֹאָשׁ | יָרָבְעָם (בן יוֹאָשׁ) | זְכַרְיָהוּ | שַׁלּוּם | מְנַחֵם | פְּקַחְיָה | פֶּקַח | הוֹשֵׁעַ |
| 28 | 17 | 16 | 41 | 6 חודשים | חודש | 10 | 2 | 20 | 9 |
| מלכי ישראל ויהודה | ||
|---|---|---|
| מלכי ישראל המאוחדת | שאול • איש בושת • דוד • שלמה | |
| מלכי יהודה | רחבעם • אביה • אסא • יהושפט • יהורם • אחזיהו • עתליה • יהואש • אמציהו • עוזיהו/עזריהו • יותם • אחז • חזקיהו • מנשה • אמון • יאשיהו • יהואחז • יהויקים • יהויכין • צדקיהו | |
| מלכי ישראל | ירבעם בן נבט • נדב • בעשא • אלה • זמרי • תבני • עמרי • אחאב • אחזיהו • יורם • יהוא • יהואחז • יואש • ירבעם השני • זכריהו • שלום • מנחם • פקחיה • פקח • הושע | |
| בית חשמונאי | ||
| מלכי בית הורדוס | הורדוס • ארכלאוס • הורדוס אנטיפס • פיליפוס • אגריפס הראשון • אגריפס השני | |
