שני רעים יצאו לדרך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שני רעים יצאו לדרך
עטיפת הספר שני רעים יצאו לדרך
מידע כללי
מאת ימימה אבידר-טשרנוביץ
מירה לובה
איורים מירה לובה
תורגם לשפות אנגלית
הוצאה
הוצאה נ. טברסקי
שנת הוצאה 1950
מספר עמודים 220
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003015235, 001171808, 001982565, 002002534, 002002535, 002002533

שני רעים יצאו לדרך הוא ספר ילדים מאת ימימה אבידר טשרנוביץ' ומירה לובה שיצא לאור בשנת 1950 עם איוריה של מירה לובה.

זה ספר הילדים הראשון שיצא בישראל שדן בנושא השואה בצורה של ידידות בין נער צבר יליד הארץ ונער ניצול שואה ונכה.

הספר יצא מאז במספר מהדורות אך העברית שבו נשארה ארכאית וקשה להבנה לנערים בני זמננו. יש בו תיאור של אתרים היסטוריים בנאפולי, רומא, פומפיי ופירנצה וזאת בתקופה שבני הנוער בארץ עדיין לא יצאו לחו"ל. המחברות מציינות בהקדמה כי הסיפור נכתב לפני מלחמת השחרור, דהיינו זמן קצר לאחר סיום המלחמה וגלוי האמת על היקף השואה.

הגיבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אילן שפירא - נער חסון הלומד בכיתה ח' בתל אביב. הוא נולד וגדל במושב "תל שמואל". אילן אינו ממושמע ומתפרע בכיתה ומורתו מבקשת לסלק אותו. ההורים מוצאים פתרון על ידי העברתו לתל אביב שם יגור אצל האלמנה זהבי ובתה איילה. עד מהרה תופס אילן את מקומו בכיתה והופך ל"מלך הכיתה" התלמידים נשמעים לו יותר מאשר למחנכים. אילן גם מתאמן קבוע בהפועל.
  • יעקב ("יאנק") דושינסקי - בן גילו של אילן. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה חי עם הוריו ואחותו הקטנה חנהל'ה בעיירה ליד לובלין. ביום פרוץ המלחמה נהרס ביתם מהפצצה והם נצלו בנס. הם נמלטו מהמקום בעגלה כשמטוסי הגרמנים מפציצים אותם. לבסוף הגיעו לביתה של האלמנה ברוניסלבה קוסובסקה שהאב סחר בעבר עם בעלה המנוח. היא הסכימה להלינם תמורת תשלום. כאשר הגרמנים קרבו למקום הם נמלטו, נתפסו והועברו לגטו שם סבלו מרעב והשפלות. יעקב היה מבריח אוכל מהצד הארי וכמה פעמים נתפס והוכה קשות. ההורים הורו ליעקב לברוח מהגטו עם אחותו ולהגיע לבית האלמנה. הם נספו אחר כך בגטו. האלמנה מפנקת את חנהל'ה ורוצה להפוך אותה לנוצריה. יעקב נפגש עם פרטיזנים ובעזרתם הוא חוטף את חנהל'ה מבית האלמנה והם מצטרפים לפעולות מסוכנות כמו פיצוץ מסילות ברזל. באחת הפעולות נפצע יעקב בברכו, ניצל על ידי טנקיסט רוסי ומועבר לבית חולים שם מטפל בו דוד איש הבריגדה היהודית. דוד מביא לו ספרים בעברית על ארץ ישראל ומכין אותו לקראת העלייה. הוא מועבר למחנה מעבר באיטליה, שם הוא לומד איטלקית וכעבור מספר שבועות הוא מגיע ארצה עם קבוצת נערים פליטים. בארץ הוא גר בצריף בתל אביב עם דודו-חיים - סנדלר עני.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשמגיע יעקב לכיתה רואה בו אילן סיכון במעמדו כמלך הכיתה. עד מהרה מתחלקת הכיתה לאלה שמצדדים בכח (אילן) ובמוח (יעקב). העימות בניהם מגיע לפיזי כאשר יאיר דוחף את יעקב וזה אינו מחזיר. לבסוף בשעת ערב נפגש יאיר ביעקב והוא מספר לו על קורותיו בשואה ומאז הם הופכים לידידים בנפש. יעקב מספר ליאיר כי נודע לו שאחותו חנהל'ה נמצאת במנזר באיטליה כנזירה בשם חנקה קוסובסקה וכי לא ישקוט עד אשר יביא אותה לארץ. הם מחליטים לצאת ביחד לחפש אותה באיטליה.

במשרד חברת הספנות דוחים אותם אבל שם הם נפגשים בנער סיפון המכונה "ג'חש" המבטיח לעזור להם לאחר שהוא שומע את סיפורו של יעקב. בתחילה הוא מגניב אותם לנמל והם מסתתרים בתוך שקי בצל אך עיטוש מטריד של אילן בגלל הבצלים, מגלה אותם והם מסולקים מהנמל. לבסוף מצליח ג'חש להגניב אותם בתר "נוסעים סמויים" בספינה "מרגלית" כשהם מסתתרים בתוך מכונית קרייזלר של מר פניבון, אדם עשיר שערך מסע במזרח התיכון עם אשתו ומגיע לנאפולי בטיסה.

בלילה יוצאים אילן ויעקב לשאוף אוויר ומבחינים בספינת מעפילים בשם "החותרים". הספינות מתקרבות ולפתע נופלת ילדה קטנה לים. אילן לא מהסס, קופץ ומציל אותה מטביעה. אילן ויעקב מתגלים אך הקברניט סולח להם לאחר ששמע את סיפורם וגם מבטיח להחזירם ארצה כעבור שבועיים.

בנאפולי הם נפגשים במצחצח נעליים בשם מריו המכיר להם את שכונות העוני של העיר. במסע החיפושים שלהם הם מגיעים גם לרומא ומסיירים באתריה ולבסוף הם מגיעים לפירנצה. שם הם נתקלים באשה המכונה "זיקית" בגלל יכולתה להחליף תלבושות וזהויות. היא אבדה את משפחתה וכעת פועלת להצלת ילדים יהודים ממנזרים. יעקב מראה לה את תמונתה של חנהל'ה והיא מזהה אותה במעורפל. היא מצליחה לחדור למנזר מחופשת לקבצנית מזהה את חנהל'ה ומצליחה להעביר לה פתק כי אחיה יעקב חי ונמצא בקרבת מקום. חנהל'ה פוגשת ביעקב מיד לאחר שירתה במקהלת הנזירות בכנסיית סנטה מריה דולורוזה. כשהיא רואה אותו היא מתעלפת בזרועות נזירה שצעדה לידה.

לבסוף חוזרים כולם בספינה "מרגלית" ומתקבלים כגיבורים על ידי בני משפחותיהם.