שעון שבת (הלכה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שעון שבת ידני פשוט.

שעון שבת בהלכה, הוא פתרון הלכתי לכיבוי והדלקה מתוזמנים מראש של מכשירי חשמל בשבת ויום טוב, שנועד לחסוך את הצורך בפעולה ידנית של כיבוי והדלקת המכשיר החשמלי ביום השבת או יום טוב עצמו, דבר הכרוך לעיתים באיסור מלאכת מבעיר ומכבה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ההלכה המקובלת, הדלקה או כיבוי של מערכת חשמלית היא פעולה האסורה בשבת. כדי להתמודד עם מטלות בסיסיות בשבת, כמו כיבוי התאורה הביתית לשעות הלילה והפעלתה מחדש למחרת, נמצא הפתרון העוקף את ביצוע הפעולה, על ידי התקנת מתג זמן וכיוונו לפעולה הרצויה לפני כניסת השבת. פתרון זה מבוסס על העיקרון ההלכתי כי אין שביתת כלים, ומותר להשאיר כלי לפני שבת על מנת שיעשה מלאכה בשבת.

השימוש בשעון שבת החל עוד במאה ה-19. שעון שבת מותקן על לוח החשמל בכל בית בו מקפידים על שמירת השבת, ושימושו העיקרי הוא לכיבוי והדלקה של מערכות התאורה המרכזיות בבית. שימושים אחרים, כמו מכשירי חשמל ביתיים, נתונים במחלוקת בקרב פוסקי ההלכה.

דיון הלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסקי ההלכה במאה ה-19 דנו בשימוש בשעון (ידני) אוטומטי להדליק נר בשבת, ורובם התירו לכוונו בערב שבת כדי להדליק את הנר בשבת. בין המתירים היו הרב משה שיק[1] והרב יוסף שאול הלוי נתנזון[2]. ובין האוסרים היה הרב משה לייב ליטש-רוזנבוים[3].

הפוסקים שבאו אחריהם דנו בשעון שבת וכתבו שכבר הסכימו כל גדולי הפוסקים להתיר[4]. עם זאת, היו שהציעו חומרות כדי לצאת ידי כל הדעות. למשל, הרב שלמה זלמן אוירבך הציע להפקיר את השעון לפני שבת[5]. לעומתם הרב דוד שלוש אסר לחלוטין את השימוש בשעון שבת, אם לא עבור חולה או לצורך מצווה.[6]

פוסקי ההלכה דנו גם בשאלה האם ניתן להזיז בשבת את שעת הכיבוי של השעון[7][8].

העקרון של שעון שבת מהווה את הבסיס לפתרונות הלכתיים של עבודה בשבת במוסדות וארגונים ציבוריים, כמו: בתי חולים, ובתי מלון. כך גם בקיבוצים ומושבים בהם שומרי שבת נאלצים להתמודד עם בעיות עבודה כמו חליבה, שטיפת כלים ועוד.

השימוש בשעון שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדורנו עם התקדמות הטכנולוגיה התעשייתית והממוחשבת ניתן לבצע פעולות רבות באופן מתוזמן מראש באמצעות שעוני שבת, ומקומות כמו מפעלי תעשייה, בתי חרושת ועסקים אוטומטיים יכולים לפעול בשבת כבחול. גדולי הפוסקים שנזקקו לשאלה זו הכריעו[9] שאין להתיר את השימוש בשעון שבת אלא בדברים שהם לכבוד השבת ועינוגה, כגון לאמצעי תאורה ולמתקני מיזוג אוויר[10].

השימוש בשעון שבת לחימום מאכלים בשבת ומערב שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת רבים מפוסקי זמננו[11] אסור לחבר לשעון שבת פלטה חשמלית, מחם חשמלי ושאר סוגי המכשירים לחימום מאכלים, על מנת שידלקו בשבת ויחממו את המאכלים בשעות הרצויות, זאת מכיוון שבאופנים מסוימים עלולים לבוא לידי שהייה וחזרה האסורים והרואים יטעו ויסברו שיש להתיר אף במקום שקיים איסור. איסור זה תקף הן לבאים להניח מאכלים לחימום עתידי בשבת והן למניחים אותם מערב שבת כשכוונתם שיוחמו בשבת.[12][13].
אך אין ללמוד מכאן לאסור שימוש באמצעי חימום שיש בו תרמוסטט כיוון שבאופן זה אין החום יורד מדרגת יד סולדת ושוב אין בו משום מראית העין, כמו כן התירו לכבות את פלטת שבת על ידי שעון השבת בשבת באופן שלא תידלק שוב בשבת (ואף אם תדלק סמוך לצאת השבת אין חשש הואיל שאין לו תועלת מכך), וכן בנפסק זרם החשמל מחמת תקלה ותוקן (באופן המותר) ונתחממו שוב המאכלים לא אסרו.

עריכת שינויים בשעון השבת במהלך השבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעת האוסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מהאחרונים שאסרו[14] (לחלק מהדעות הוא איסור דאורייתא[דרושה הבהרה]) לערוך כל שינוי בשעון שבת במשך השבת, מפני שלדעתם זה דומה לאיסור המסתפק מן השמן שבנר, כמבואר בגמרא[15]:

"עולא איקלע לבי רב יהודה, קם שמעיה זקף לה לשרגא. איתיביה רב יהודה לעולא: הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, והמסתפק ממנו חייב משום מכבה! – אמר ליה: לאו אדעתאי. אמר רב: וקנבא שרי"

וכן מהמשנה במסכת שבת: "לא יקוב אדם שפופרת (קליפה) של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת" והטעם מבואר בגמרא שם[16] – שמא יסתפק בשבת מן השמן שבשפופרת (היינו יחסוך את השמן שנותר בנר).

דעת המתירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסקים רבים[17] התירו את הדבר, והביאו כמה נימוקים לדבריהם: התירו את הדבר, והביאו כמה נימוקים לדבריהם:

א. מה שאמרו חכמים שאסור מהתורה ליטול שמן הוא מפני שבעת שנוטלים מן השמן, מחלישים את הלהבה, וכאשר מוסיפים לו שמן – מגבירים אותה. וכפי שהמטה את הנר כדי להגביר אורו – חייב משום מבעיר, כך הזוקף אותו מחליש בכך את אורו ועובר באיסור. ועולה מדבריהם שמה שאסרו חכמים להסתפק מן הנר שבשפופרת, אינו אלא משום מוקצה[18], או גזירה שמא יבוא מתוך כך להסתפק גם מן השמן שבנר עצמו[19]. ולכן מותר[20] לחתוך את חלקו התחתון של נר שעווה דולק (באופן שאינו מתקן כלי), שכן למרות שממעט את זמן הבעירה, אין הלהבה נחלשת[21]. ולדעה זו, ברור שאין איסור הבערה וכיבוי בעריכת שינויים בשעון השבת, שכן בזמן השינוי בשעון השבת, אין כל השפעה על פעולת המכשיר.

ב. בהמשך הגמרא בביצה[22]: "אמר רב: קנבא שרי". לדעת כמה ראשונים[23] הכוונה היא שאם יש גזיר עץ בוער, מותר לקחת גזרי עץ אחרים שמונחים לידו ועתידים לבעור, ובתנאי שהאש עוד לא התחילה לאחוז בהם[24]. ועל פי זה אפשר לומר, שהחשמל שנמצא עדיין ברשת החשמל, לא נחשב כשמן שבנר עצמו, אלא כעצים שעדיין לא התחילו לבעור, וגם לדעת השו"ע, אין איסור למנוע ממנו להגיע למכשיר.

קיצור המצב הקיים באמצעות הזזת מתגי השעון בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בתוך סיעת הפוסקים המתירים עריכת שינויים בשעון השבת, נחלקו הפוסקים אילו שינויים מותרים ואילו לא, ושאלה זו תלויה בשאלת היתר עשיית מלאכות בגרמא בשבת:

דעת המתירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש אומרים שעשיית מלאכות בשבת בדרך גרמא מותרת[25], לפיכך מותר להאריך או לקצר את משך זמן פעולת המכשיר החשמלי בשבת ללא הגבלה, ובלבד שלא יקצר את משך ההדלקה או הכיבוי באופן שייווצר שינוי מיידי, שאז לא ייחשב הדבר לגרמא. למשל, מותר לקצר את הדלקת האור בשבת כך שהוא יכבה בעוד כמה דקות, אך לא באופן שהזזת מתגי שעון השבת תגרום לכיבוי מיידי של האור.

דעת האוסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש אומרים שרק לצורך גדול הותרה עשיית מלאכות בשבת בדרך גרמא, ולדעת פוסקים אלו, ללא צורך גדול אין לעשות מעשה המקצר את משך המצב הקיים בשעון השבת, כי הדבר נחשב לעשיית מלאכה בגרמא, אך ניתן להאריך את המצב הקיים על ידי הזזת מתגי השעון באופן שהמצב בו המכשיר מצוי כעת, כבוי או דלוק, יימשך זמן נוסף, כי פעולה זו אינה נחשבת לעשיית מלאכה בגרמא אלא לסילוק דבר המונע את המשך המצב הקיים, והדבר דומה למי שהיה נר דולק בחדרו והרוח החלה לנשוב בחלונו עד שהנר עומד לכבות, שלכל הדעות מותר לו לסגור את החלון, ולאפשר בכך לנר להמשיך לדלוק עוד שעה ארוכה. שהואיל ולא עשה דבר בגוף הנר עצמו, אלא רק מנע מהרוח לכבותו – אין בדבר איסור. וכן מי שדוחה את פעולת שעון-השבת, אינו עושה דבר בגוף הנורה או מכשיר החשמל אלא רק מונע לזמן נוסף את פעולתו של שעון-השבת. ואילו כאשר מקדימים את זמן הכיבוי זהו כמו לפתוח חלון ליד הנר שברור שתוך כמה דקות הוא ייכבה מחמת הרוח המתמשכת, שאז פעולה זו אסורה לשיטת האוסרים עשיית מלאכות בגרמא[26].

לפיכך, לדעה זו כאשר המכשיר החשמלי כבוי, מותר להאריך מצב זה על ידי הורדת או העלאת מתגים נוספים בשעון השבת. וכן כאשר המכשיר החשמלי דולק, מותר להאריך את משך הדלקתו באמצעות מתגי השעון. אך לקצר את משך ההדלקה או הכיבוי, אסור, אלא אם כן מדובר בצורך גדול המתיר עשיית מלאכה בגרמא.

שעון שבת ביום טוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה הלכתית, אפשרות עריכת שינויים בשעון השבת ביום טוב קלה מבשבת משתי בחינות:

  1. איסור הבערה בשבת הוא מן התורה, ואיסור הבערת אש חדשה ביום טוב הוא מדברי חכמים, ועל כן כאשר ישנם ספקות ומחלוקות בדבר השימוש בשעון השבת ביום טוב, יש יותר מקום להקל.
  2. בעוד שלדעת פוסקים רבים גרמא בשבת אסורה מדברי חכמים למעט לצורך גדול, ביום טוב לדעת רוב הפוסקים עשיית מלאכה בגרמא מותרת גם לצורך שאינו גדול[27], ובפרט בגרם כיבוי והדלקה, שאיסורו (ללא גרמא) מדברי חכמים בלבד ביום טוב[28].

על פי הנ"ל, רבים נוהגים בפועל להקל ולקצר את פעולת שעון השבת ביום טוב, ובלבד שפעולת ההדלקה או הכיבוי תהיה בגרמא ולא תוצאה מיידית של קיצור המצב הקיים[29].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה שיק, ‏שו"ת מהר"ם שיק חלק אורח חיים ואבן העזר, ניו יורק, תשכ"א, סימן קנז (חשון תרל"א), באתר HebrewBooks
  2. ^ יוסף שאול הלוי נתנזון, ‏שואל ומשיב מהדורא תנינא, אורח חיים, ברוקלין, תש"מ, סימן ה', באתר HebrewBooks
  3. ^ משה לייב ליטש-רוזנבוים, ‏שו"ת בן יהודה, פרעשבורג, תרל"א, סימן קנא, באתר HebrewBooks
  4. ^ משה שטרן, ‏באר משה - חלק ה-ו, קונטרס עלעקטריק, סימן לח, באתר HebrewBooks
  5. ^ שלמה זלמן אוירבך, ‏מאורי אש, פרק ד', ברוקלין, תרצ"ה, עמ' 180, באתר HebrewBooks
  6. ^ שו"ת חמדה גנוזה חלק ב, סימן מב אות מח, נה.
  7. ^ משה שטרן, ‏באר משה - חלק ה-ו, קונטרס עלעקטריק, סימן לו, לט, באתר HebrewBooks
  8. ^ אריה צבי פרומר, ‏ארץ צבי, לובלין, תרצ"ט, סימן עב, באתר HebrewBooks
  9. ^ הרב משה פיינשטיין אגרות משה ח"ד סי' ס' ז"ל "להפעיל מכונות שונות בשבת על ידי שעון שבת מערב שבת פשוט שאסור, שע"י זה אפשר להפעיל כל בתי חרושת בשבת, ואין לך זלזול גדול מזה, וברור הדבר שאם היה בזמן התנאים והאמוראים היו אוסרים זה, כשם שאסרו אמירה לנכרי מטעם זה"
  10. ^ ובשעת הדחק ומקום צורך יש לשאול לחכם כי ישנם אופנים להקל
  11. ^ לאור פסיקת המשנה ברורה סי' רנ"ג סקצ"ט ודברי השואל ומשיב שם; שו"ת אגרות משה, שו"ת מנחת יצחק, שו"ת באר משה (בקונטרס האלקטריק), שו"ת אור לציון, שו"ת אז נדברו ועוד רבים אחרים
  12. ^ משום זילותא דשבת ועובדין דחול ועוד חששות ומכשולות שיבואו להתיר אפילו בשבת באופנים האסורים,-מילואים לשמירת שבת כהלכתה פ"א סעיף כ"ו
  13. ^ אמנם בעת הצורך ושלא בקביעות יש להתיר להניח התבשילים בערב שבת ובתנאי שהם מבושלים כל צרכן ואמצעי החימום עומד בתנאי השהייה, (שו"ת מנחת יצחק ועוד)
  14. ^ הרב עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי (ז, כג), וכ"כ בשו"ת החיים והשלום נ' (להרב חיים כסאר), וכן דעת הרב מרדכי אליהו, ואבני ישפה ו, נ, וכ"כ בשו"ת אז נדברו, ואסר גם כאשר השעון שבת כבוי משום מוקצה. והיו עוד רבנים שאסרו משום סברות שונות: אגרות משה (יורה דעה חלק ג מז, ד), אור לציון חלק ג כ, ס"ס יא, מנוחת אהבה ח"א כד, כח, ובחוט שני א, קונטרס החשמל ו, אסר משום "מתקן כלי".
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ב, עמוד א'
  16. ^ דף כט עמוד ב
  17. ^ כ"כ רשז"א במנחת שלמה יג, והרב עובדיה יוסף ביבי"א ג, יח, וכן התיר בארץ צבי עב, ובקיצור שולחן ערוך לרב חיים דוד הלוי עה, צב. ולכך נטו בארחות שבת כט, ט, וכ"כ הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה שבת, ועוד רבים.
  18. ^ כפי שכתב משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ה', הלכה י"ב, ומזה משמע שדעתו כדעתם, וע' לחם משנה שם.
  19. ^ ט"ז תקיד, ו
  20. ^ יש אומרים שזה רק במקום הפסד.
  21. ^ וכ"כ המרדכי ביצה ב, תרפג; הגהות מיימוניות יום טוב ד, א; רמ"א תקיד, ג; וערוך השולחן י.
  22. ^ כג, א
  23. ^ רי"ף יא, ב; משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שביתת יום טוב, פרק ד', הלכה ג'; ורא"ש מסכת ביצה ב, יח,
  24. ^ וכ"כ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"ב, סעיף ב' וכיוצא בזה כתבו המרדכי ביצה ב, תרפג; הגבורת ארי בשם אור זרוע, ויש"ש שם.
  25. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן של"ד, סעיף כ"ב, וכ"כ רבי יוסף משאש בשו"ת מים חיים צד, וכ"כ רבי שלום משאש שמ"ש ומגן ג, ה, ועוד רבים.
  26. ^ כ"כ בשמירת שבת כהלכתה (יג, כח, ובהערה צז; כג, הערה עה), שמותר להאריך מצב קיים. וכן מובא מלשונו של הרב שלמה זלמן אויערבך בספרו שלחן שלמה (שלד, טז, ב), על דחיית הכיבוי "שאין בזה חשש איסור כלל וכלל". וקירוב הדלקה הוא גרמא. וכן התיר בארץ צבי עב, ובקיצור שולחן ערוך לרב חיים דוד הלוי עה, צב.
  27. ^ תוספות על מסכת ביצה דף כ"ב, א'. רמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקי"ד, סעיף ג', מאמר מרדכי שם, שער הציון שם סעיף קטן ל"א, ועוד.
  28. ^ אחיעזר ג', ס'. חלקת יואב א', ס'.
  29. ^ פניני הלכה מועדים פרק ה', הלכה ז'.