טלפון חכם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טלפון חכם
מכשיר Nokia N97 - טלפון חכם עם מערכת הפעלה "סימביאן". במכשיר זה ישנה מקלדת הנשלפת מהצד התחתון של המכשיר
אייפון מדגם 4S (עם מערכת ההפעלה iOS) מציג את דף החיפוש של גוגל

טלפון חכם או סמארטפוןאנגלית: Smartphone) הוא טלפון סלולרי ("פלאפון") המשלב יכולות טכנולוגיות מתקדמות יותר של מחשב כף יד עם יכולות מתקדמות נוספות, תחילה של מחשב כף יד ובהמשך של מחשב לוח, מצלמה משוכללת, מכשיר איתור לווייני ועוד. מרבית הטלפונים החכמים של ימינו הם מחשבים לכל דבר ועניין, אשר רכיביהם נדחסו למארז הגדול רק במקצת מזה של טלפון סלולרי רגיל, ואשר מכילים יישום המאפשר למכשיר לבצע שיחות טלפוניה אל מכשירים סלולריים אחרים. בטלפון החכם ניתן להתקין יישומים מתקדמים, בדומה לאלה המותקנים במחשב שולחני. לעתים קרובות הטלפון החכם, כמו כל מחשבי כף היד, נכלל תחת קטגוריית ה־Pocket PC.

מעריכים כי בשנת 2013 נמכרו ברחבי העולם כמיליארד מכשירי טלפון חכם‏[1].

המכשיר שהביא לתחילת התפוצה הרחבה של טלפונים חכמים הוא האייפון מתוצרת אפל, שהדור הראשון שלו הוכרז בשנת 2007, וכלל לראשונה אפליקציות. בשנת 2010 הוכרז הגלקסי S ("גלקסי 1") -הסמארטפון המתחרה של סמסונג לאייפון 3 והוא מבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד.

בהמשך חברות כמו HTC, סוני מובייל, נוקיה, ASUS, אלקטל, פאלם ומוטורולה, שחלקן פיתחו סמארטפונים מבוססי סימביאן שהינה מערכת ההפעלה הוותיקה ביותר לסמארטפונים (וכיום נחשבת למיושנת והופסק פיתוחה ב 2012), עברו לפיתוח סמארטפוני windows phone ואנדרואיד.

סיימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשיר ה"סיימון" של IBM, הנחשב לטלפון החכם הראשון

מכשיר שנקרא "סיימון", מתוצרת IBM הוצג כבר בשנת 1992 והוא נחשב לטלפון החכם הראשון. היות שהטלפון החכם נחשב כמכשיר שהמחזיק בו נושא אותו באופן תדיר, השילוב בין טכנולוגיות תקשורת כגון דור שלישי והגמישות המחשובית של מכשירים אלו, מאפשרת ליצור שירותים של מציאות מתוספת - מצב שבו המכשיר מאפשר למשתמש לקבל מידע אודות הסביבה שבה הוא נמצא, ואף מדמה מציאות רבודה.

מערכות הפעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר מערכות הפעלה לטלפונים חכמים. לרוב, משווקים מכשירי הטלפון החכם כשמערכת ההפעלה מותקנת על גביהם על ידי המשווק.

iOS[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – iOS

עם הופעת האייפון הראשון בשנת 2007, הציגה חברת "אפל" את מערכת ההפעלה לטלפון החדש, מערכת שנקראה iPhone OS (ראשי תיבות של iPhone Operating System-מערכת ההפעלה לאייפון) המבוססת על Mac OS X. נכון להיום ה-iPhone OS היא מערכת ההפעלה של המכשירים מבית "אפל" וביניהם ה-iPod Touch ה-iPhone וה-iPad. ביוני 2010 בעקבות יציאת ה-iPad שונה שמה של המערכת ל-iOS. בהיותה מערכת המיועדת למכשירים ניידים עם ממשק מגע המערכת בעלת אופטימיזציה גבוהה עם החומרה ובשל כך מציגה ביצועים גבוהים גם במכשירים בעלי מפרט נמוך יחסית.

גרסה נוכחית: 8.4

אנדרואיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרואיד 2.2 - גרסה ישנה של מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים מבית גוגל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנדרואיד (מערכת הפעלה)

Android OS זוהי מערכת הפעלה הנפוצה מבית גוגל, המערכת הפופולרית בעולם כיום אשר נמצאת כעת בגרסה מספר 5 (לוליפופ). במקור היא מיועדת לטלפונים חכמים בעלי מסך מגע (כמו ה-Google Nexus, HTC One, Samsung Galaxy ועוד) "פאבלטים" וטאבלטים. הפאבלט (מכשיר סלולרי גדול במיוחד) כולל גם עט כתיבה מתקדם (סטיילוס) כשיטת קלט נוספת. בנוסף למכשירים אלו קיימים גם מכשירים שאינם מקיימים תקשורת סלולרית (בדומה ל-iPod) כמו ה-Archos 5 ונגן הגלאקסי WIFI של סמסונג, למעשה כמעט כל מכשיר טלפון אנדרואיד ללא קו יכול לשמש כמכשיר מולטימדיה/מחשב כף יד.

Windows Phone[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלפון Samsung Omnia 7, המריץ את מערכת ההפעלה של מיקרוסופט Windows Phone 7
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Windows Phone

מערכת ההפעלה הניידת של מיקרוסופט. המערכת כוללת ממשק חדשני יותר, מעוצב יותר ומהיר יותר ומתמקדת בפשטות הפעלה מהירות ואופטימיזציה עבור החומרה. המערכת הוכרזה לראשונה בשנת 2010.

החברות המשתמשות במערכת הן בעיקר HTC, סמסונג ונוקיה (כיום "מיקרוסופט מובייל").

הגרסה האחרונה של המערכת היא windows phone 8.1 שהוכרזה בשנת 2014. הגרסה העיקרית הבאה צפויה לצאת במקביל לחלונות 10 למחשבים האישיים, לאחר גרסה זו מיקרוסופט מתכננת לעבור למודל של עדכונים קטנים ושוטפים.

מערכות הפעלה שהופסק פיתוחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

PalmOS / webOS

PalmOS / webOS[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – webOS

ה-PalmOS, ולאחריה ה-webOS פותחו על ידי Palm. ‏ WebOS, המבוססת על מערכת ההפעלה לינוקס, נרכשה על ידי חברת HP כמערכת הפעלה לטלפונים חכמים, מחשבי לוח ואפילו מחשבים רגילים. ב-18 באוגוסט 2011 הודיעה HP כי היא מפסיקה לחלוטין את פיתוח מערכת ההפעלה webOS, ולא תשתמש בה יותר במוצרים שלה. HP מכרה את web os לחברת LG בשנת 2013 .

סימביאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימביאן
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סימביאן

מערכת הפעלה ישנה אשר הייתה מערכת נפוצה לטלפונים חכמים, אך כיום אינה מיוצרת במכשירים חדשים. ישנם שני סוגי מערכות הפעלה סימביאן נפוצות:

  1. S60 שהיו בטלפונים חכמים של נוקיה, סמסונג, סנדו, סימנס
  2. Symbian UIQ התומכת בשימוש במסכי מגע גדולים וסטילוס והיצרניות שהשתמשו במערכת הפעלה זו הן סוני-אריקסון, מוטורולה ונוקיה. כיום נוקיה משתמשת במערכת ה Windows phone למכשיריהם החדשים.

Windows Mobile[עריכת קוד מקור | עריכה]

Windows mobile היא מערכת וותיקה שהייתה נפוצה בעיקר בטלפונים חכמים ומחשבי כף יד. גירסתה האחרונה היא windows mobile 6.5.5. המחליפה של המערכת היא windows phone שפופולרית בסמארטפונים של נוקיה ו HTC וגם נפוצה במכשירים חכמים זולים יותר. Windows mobile כללה ממשק עם אלמנטים בעיצוב שלקוחים מהגרסה הרגילה (windows). המערכת כללה מסך בית עם קיצורים וגרפים ומסך התחל (תפריט) עם כל האייקונים והתוכנות. חלק גדול מהטלפונים החכמים בעלי מערכת הפעלה Windows Mobile הם יותר PDA עם יכולות סלולריות מאשר טלפון עם יכולות PDA ולכן מכשירים אלה כוללים גם מסך מגע גדול. יש גם טלפונים המשתמשים ב-Windows Mobile ללא מסך מגע. החברות המשתמשות ב-Windows Mobile הן HTC,מוטורולה, סמסונג, i mate jam, i-mate, בנקיו-סימנס, PalmOne ונוקיה.

יצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות רבות מייצרות טלפונים חכמים, ארבע החברות המובילות במכירתן הן: Samsung, אחריה Apple (המייצרת את האייפון), Huawei וxiaomi[2].

עוד חברות שמייצרות טלפונים חכמים: ZTE ,LG, lenovo ,HTC, One Plus, וRim (המייצרת את מכשיר הבלקברי). חלק מחברות אלו, כגון Nokia בעבר ו-Apple, פיתחו גם את מערכות ההפעלה שלהן. לעומתן, חברות אחרות משתמשות במערכות הפעלה שפותחו על ידי אחרות, כגון מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל או Windows Phone של Microsoft.

מעמדו של הטלפון החכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטלפון החכם תופס מקום מרכזי בחיי היומיום של המשתמש בו. עמד על כך שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בעת שדן בערעור של אדם שהורשע בשוד טלפונים סלולריים:

גניבה ושוד של טלפון סלולרי אינם כגניבה ושוד של כסף או של חפץ אחר. הסמארטפון הפך זה מכבר לידידו הטוב של האדם. דומה כי לא תהא זו הפרזה לומר כי בטלפון הסלולרי טמון סיפור חייו של האדם בהאידנא, באשר אצורים בתוכו רגעים וזכרונות משמעותיים מחייו של אדם, לצד מידע ופרטים חיוניים לתפקודו היומיומי – תמונות של עצמו ושל יקיריו, כתובות ומספרי טלפון של קרובים ומכרים, יומן, פתקי תזכורות ולוח שנה, ועוד. לא כל אדם מגבה את תוכן המכשיר "בענן" ושחזור הפרטים לעיתים אינו אפשרי ולעיתים כרוך במשאבי זמן וממון.
בין אם הדבר רצוי ובין אם לאו, לא ניתן להתכחש למעמד שתפס הסמארטפון בחיי חלקים נכבדים בציבור. כאמור, הסמארטפון משמש גם כמחשב, גם כמצלמה, גם כטלפון ועוד פונקציות רבות, בגינם נתפס המכשיר בעיני רבים ל"צינור" אל העולם שבחוץ, ואף לפלטפורמה באמצעותה אנשים מנהלים מערכות יחסים חברתיות. מכאן הקשר העמוק, לעיתים עד כדי תלות, בין בעל המכשיר לסמארטפון שלו. לא ייפלא כי מחקרים עדכניים מלמדים כי חלקים ניכרים באוכלוסייה סובלים מרמות משתנות של חרדה מאובדן המגע עם הטלפון הסלולארי, מהפחד שלא להיות זמין. התופעה מוכרת כיום כ"נומופוביה" ("No-Mobile-Phone Phobia"), וזכתה כבר לערך ב"ויקיפדיה". גם אם אין הדברים מגיעים כדי פוביה או חרדה כהגדרתם ב- DSM(ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), יש להכיר בכך שאובדן טלפון סלולארי, על אחת כמה וכמה גניבה של טלפון סלולרי, עשויה לגרום לקורבן תופעות של אי שקט ודחק.
נוסף על אובדן הנגישות והחרדה המתלווה לכך, גניבת טלפון סלולרי מהווה גם חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם. הסמארטפון הוא מעין כספת ניידת המכילה תמונות, לעיתים תמונות רגישות, התכתבויות אישיות ומידע פרטי, ולעיתים אף סודי, אשר מעצימים את החרדה מן הגניבה. מרבית המכשירים הסלולריים הנמכרים כיום, הינם "מכשירים חכמים", שמהווים לרוב גם שער כניסה לשלל נכסיו הדיגיטליים של האדם – חשבון דואר אלקטרוני, חשבון פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות, אפליקציות עם גישה לחשבון הבנק וכיוצא באלה. ההתקדמות הטכנולוגית מן העת האחרונה, אף הופכת את המכשיר הסלולארי לאמצעי תשלום המכונה "ארנק דיגיטלי", אשר מחליף בהדרגה את כרטיסי האשראי הקשיחים. גם בהנחה שהגנב הישראלי הממוצע אינו מעוניין בתוכנו של המכשיר הסלולרי, די בידיעה כי הגניבה עלולה להביא גם לסחיטה או להפצת מידע ותוכן אישי ורגיש, כדי להעצים את החרדה ואת תחושת אבדן השליטה של קרבן הגניבה.‏[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טלפון חכם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]