שער מנסור
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
שער העיר  |
| מיקום |
מקנס |
| מדינה |
מרוקו |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1732 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1732 |
| קואורדינטות | 33°53′33″N 5°33′53″W / 33.892611111111°N 5.5646388888889°W |
 | |
  | |
שער מנסור (בערבית: باب المنصور لعلج) הוא השער הראשי של העיר העתיקה של מקנס במרוקו, ואחד השערים הגדולים והמרשימים ביותר במרוקו. יחד עם הכיכר החיצונית הוא נחשב בתור כרטיס הביקור של המדינה. השער שוכן מול כיכר אל-הדים, הנחשבת ככיכר המפורסמת ביותר במרוקו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה השער הושלם בשנת 1732 על ידי מולאי עבדאללה שהיה בנו של הסולטאן מולאי איסמעיל. שער זה מסמן את הכניסה הראשית לארמון המלכותי, שנבנה עבור מולאי איסמאיל ואל העיר העתיקה של מקנס. הדלת עוצבה על ידי נוצרי מומר לאסלאם ששמו היה "מנסור", ומכאן שמו "שער מנסור". מבנה השער הוא חלק מהמורשת המוגנת של מקנס מאז שנת 1914, ומאז 1996 משמש כאתר מורשת עולמית יחד עם העיר העתיקה של מקנס.
מבנה השער והכיכרות סביבו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה השער מפריד בין הכיכר החיצונית הקרויה כיכר אל-הדים הצמודה אל חומת העיר העתיקה של מקנס ובין הכיכר הפנימית הקרויה כיכר ללה עוודה, ששימשה בתור "מגרש המסדרים המלכותי". בצמוד לשער בתוך החומות נמצאים: מבנה האורוות של פרשי המסדר המלכותי, בית הכלא המלכותי ומוזיאון העיר מקנס. את השער מעטרת קרמיקה ירוקה עם ציורים בעלי מוטיבים מוסלמיים. עמודי השער הלבנים עמדו בעבר בעיר הרומית ווליביליס הנמצאת כ-30 ק"מ צפונית לעיר.
