שפמנונאים
 שפמנונאים
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | מקריני סנפיר |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | שפמנונאים |
| שם מדעי | |
 Siluriformesקיווייה, 1817 | |
| |
שְּׂפַמְנוּנָאִים[1] (שם מדעי: Siluriformes) הם סדרת דגים גדולה החיה במים מתוקים ברחבי העולם. מקור שמם הוא הזיפים, הקרויים בינים, שצומחים לרוב המינים מהפה ומשווים להם צורת שפם. ישנם סוגים מגוונים של שפמנונים משפמנון המקונג הענקי או דג הסילור האירופי ששוקל 200 ק"ג ועד לדג הקנדירו הטפיל וכמה מהמינים חסרי קשקשים או עור בכלל.
בישראל קיים מין אחד של שפמנון - שפמנון מצוי (Clarias gariepinus).
דגי השפמנון נחשבים כדגים המזיקים לסביבה ולמגדלי הדגים. הם דגים מסחריים וראויים למאכל, אך ביהדות אינם כשרים. הם גם מותאמים לאקווריומים במקרים רבים וחלקם תורמים לאקווריומים כמו דגי השרייניים והקוריסיים.
המין שפמנון תניני ענק נודע כאוכל אדם לאחר תקריות טריפה שקרו בנהר קורי שבנפאל והצביעו על שפמנון טורף.
השפמנונים משתמשים בזיפיהם כדי לחוש את הסביבה ולמצוא טרף. הם מזנקים לעבר טרפם ובולעים אותו ברגע ובהרבה מקרים הם מתקבצים יחד ב"סעודת זלילה". לעיתים הם נמצאים גם על היבשה במים רדודים.
לשמפנונאים חוש טעם מפותח במיוחד, וכזה שאינו מוגבל לאזור הפה בלבד. לשפמנון הערוצים הנפוץ בצפון אמריקה יש כ-680,000 בלוטות טעם המפוזרות על פני כל גופו (כולל הסנפירים) - פי 100 ממספר בלוטות הטעם בגוף האדם.[2] [3]
משפחות השפמנונאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם 36 משפחות בסדרה:
- Akysidae
- Amblycipitidae
- Amphiliidae
- אַרְיוּסִיִּים (Ariidae)
- אספרדיניים (Aspredinidae)
- Astroblepidae - בו סוג יחיד
- Auchenipteridae
- בגרידיים (Bagridae)
- קוריסיים (Callichthyidae)
- שפמנוני לווייתן (Cetopsidae)
- Chacidae - בו סוג יחיד
- שפמנוניים (Clariidae)
- Cranoglanididae - בו סוג יחיד
- Diplomystidae - בו סוג יחיד
- דורסיים (Doradidae)
- Erethistidae
- Heptapteridae
- Heteropneustidae
- Hypophthalmidae
- איכטלוריים (Ictaluridae)
- Lacantuniidae
- שרייניים (Loricariidae)
- שפמנוני חשמל (Malapteruridae)
- מוקוקיידים (Mochokidae)
- Nematogenyidae
- Olyridae
- שפמנוני כריש (Pangasiidae)
- Parakysidae
- פימלודיים (Pimelodidae)
- שפמיתיים (Plotosidae)
- Pseudopimelodidae
- Schilbeidae
- Scoloplacidae
- סילוריים (Siluridae)
- סיסוריים (Sisoridae)
- שפמנונים ערפדיים (Trichomycteridae)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שפמנונאים, באתר ITIS (באנגלית)
- שפמנונאים, באתר NCBI (באנגלית)
- שפמנונאים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- שפמנונאים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שפמנונאים, באתר GBIF (באנגלית)
- שפמנונאים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סִדְרַת הַשְּׂפַמְנוּנָאִים במילון בעלי חיים: דגי מים מתוקים (תשמ"א), 1981, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ John Caprio, Joseph G. Brand, John H. Teeter, Tine Valentincic, The taste system of the channel catfish: from biophysics to behavior, Trends in Neurosciences 16, 1993-05, עמ' 192–197 doi: 10.1016/0166-2236(93)90152-c
- ^ Thomas E. Finger, Susan K. Drake, Kurt Kotrschal, Mary Womble, Postlarval growth of the peripheral gustatory system in the channel catfish,Ictalurus punctatus, The Journal of Comparative Neurology 314, 1991-12-01, עמ' 55–66 doi: 10.1002/cne.903140106
| מקריני סנפיר | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סחוס גרמיים | רב-סנפירים • חדקנאים |   
| |||||||||||||||
| דגי גרם עילאיים | |||||||||||||||||
| תמים גרמיים | דגים תניניים • קשת סנפירים | ||||||||||||||||
| כליל-גרמיים |
| ||||||||||||||||
