שרה הוניג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרה הוניג
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה התיכון למוזיקה ולאמנות
אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.sarahhonig.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שרה הוניג (אנגלית: Sarah Honig) היא עיתונאית ישראלית וכותבת טור דעות בג'רוסלם פוסט.

נולדה בישראל, גדלה והתחנכה בישראל ובארצות הברית.

למדה בבית ספר הגבוה למוזיקה ולאומנות בניו-יורק ובאוניברסיטת תל אביב.

הוניג החלה את עבודתה ככתבת עבור הג'רוסלם פוסט בשנת 1968 בעוד היותה סטודנטית.

בשנות ה-60, ה-70 וה-80 הייתה הכתבת המובילה בסיקור התנועה לשחרור יהודי ברית המועצות ואסירי ציון.

בשנות ה-80 המוקדמות נהייתה הכתבת הפוליטית הבכירה של העיתון. בין השנים 1991–2001 הייתה הפרשנית הפוליטית של העיתון.

מאז 1999 ועד היום היא כותבת טור בעיתון ששמו Another Tack המכסה מאורעות בישראל ובעולם.

מאז שנת 2003 משמשת ככתבת-עורכת בכירה.

היא מחזיקה בלוג שבו מתפרסמים בין השאר גם הטורים שלה בעיתון.

סערה סביב רשמיה מביקור באירלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2013 חוללה הוניג סערה כאשר טענה שנתקלה בהערות אנטישמיות במהלך טיול פרטי אותו ערכה בטבעת קרי באירלנד.

במהלך טיול לפני חג המולד בטבעת קרי, אזור בדרום מערב אירלנד, נתקלה בקבוצת ילדים מבית הספר הסמוך שמתרימים כסף למען קניית עצי זית לפלסטינים. הילדים השתתפו בפעילות בית ספרית ביחד עם מורה מבית הספר, כחלק מתוכנית הלימודים שמעביר טרוקרה, ארגון צדקה קתולי שתורם לנזקקים ברחבי העולם וידוע בגישתו האנטי ישראלית.[1]

הילדים החזיקו שלטי "Free Palestine" וביקשו מהוניג לתרום. כאשר היא שאלה אותם ממי הם רוצים לשחרר את פלסטין, הם ענו: מהיהודים. בהמשך השיחה איתם הם טענו שהיהודים הם רשעים ושהם צלבו את ישו. המורה שהיה נוכח במקום גילה הסכמה עם דברי הילדים.[2]

הוניג פרסמה את האירוע בטור Another Tack בעיתון ובבלוג שלה ועוררה סערה באירלנד, וחלק מהקוראים בעיתון אף קראו להחרים את אירלנד כיעד תיירותי.[3] הפרשה התפרסמה בעיתונים הראשיים באירלנד ומנהל בית הספר הכחיש את דברי הילדים ואף טען שהוניג נהגה בחוסר אחריות כשפירסמה את תמונות הילדים ללא אישור. היא טענה שהייתה חייבת לפרסם את התמונות כהוכחה לדבריה ושהילדים היו בוגרים ועסקו בפעילות פוליטית בשטח ציבורי.[4] היא טענה בנוסף שקיבלה מכתבי שטנה מאנשים באירלנד לאחר המקרה.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]