שרה רטנר

שרה רטנר
Sarah Ratner

לידה	9 ביוני 1903 ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	28 ביולי 1999 (בגיל 96)
ענף מדעי	ביוכימיה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת קורנל (1924) המכללה לרופאים וכירורגים של אוניברסיטת קולומביה
מנחה לדוקטורט	האנס תאצ'ר קלארק
מוסדות	בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק (1946) אוניברסיטת קולומביה
פרסים והוקרה	מדליית גרוון-אולין (1961) המדליה הלאומית למדעים עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
תרומות עיקריות
מחקר מעגל האוריאה

שרה רטנר (באנגלית: Sarah Ratner;‏ 9 ביוני 1903, ניו יורק – 28 ביולי 1999, שם) הייתה ביוכימאית אמריקאית יהודייה. עיקר עיסוקה היה במחקר מעגל האוריאה. תרומתה לחקר המטבוליזם של החנקן הביאה להבנה טובה יותר של הפרעות בסינתזת האוריאה בגוף.

קורות חייה

שרה רטנר נולדה בניו יורק ב-9 ביוני 1903. הוריה, אהרון וחנה לבית זלצר, היגרו לארצות הברית מרוסיה בעשור האחרון של המאה ה-19. אביה אהרון היה בעל מפעל. שרה הייתה בת יחידה והיו לה ארבעה אחים.

השכלה ומסלול מקצועי

בשנת 1920, בגיל 17, קיבלה מלגה לאוניברסיטת קורנל שבאיתקה. שם סיימה לימודי כימיה ב-1924. עם סיום לימודיה הועסקה כלבורנטית בבית חולים אוניברסיטאי בלונג איילנד. ב-1930 החלה לימודי דוקטורט בביוכימיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולומביה. את התואר קיבלה ב-1936. לאחר קבלת הדוקטורט עבדה תקופת מה כחוקרת מחוץ לניו יורק. בשנת 1937 התקבלה כחוקרת למחלקה לביוכימיה של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולומביה. ב-1939 קיבלה תואר מרצה. ב-1946 התקבלה כפרופסור חבר לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, שם עבדה עם סברו אוצ'ואה (לימים חתן פרס נובל). באמצע שנות ה-50 התקבלה כחברת צוות המחקר של המכון של ניו יורק למחקר בריאות הציבור (Public Health Research Institute of New York) משם פרשה בשנת 1992, בגיל 89.

המאבק המיגדרי

מראשית דרכה נתקלה רטנר במחסומים שעמדו בפני נשים במדעים. קורנל הייתה, באותה תקופה, אחת מהאוניברסיטאות היחידות שאפשרו לימודי כימיה לנשים, לכן נאלצה לעבור לאיתקה שבצפון מדינת ניו יורק. רטנר הייתה בדרך כלל האישה היחידה בקורסים שבהם השתתפה.

לאחר קבלת הדוקטורט התקשתה לקבל משרה כחוקרת אקדמית. שכן באותה תקופה נשים התקבלו רק למשרות הוראה וגם זאת רק במכללות לנשים.

פעילותה המדעית

רטנר תרמה תרומה משמעותית למחקר מעגל האוריאה. לתחום זה הקדישה את רוב שנות עבודתה. מחקרה התרכז בתהליך של יצירת ארגינין מסיטרולן (citrulline). היא גילתה וחקרה את חומצת האמינו חומצה ארגינינוסינית (Argininosuccinic acid).

פעילותה המחקרית המוקדמת נתנה לה כלים למחקרה העיקרי. בסוף שנות השלושים הייתה שותפה למחקרי המטבוליזם הראשונים שנעשו בשיטות החדשות של "צביעת" המולקולות בדאוטריום או ב איזוטופ חנקן ¹⁵N. במחצית הראשונה של שנות הארבעים עסקה בחקר החימצון של החומצות האמיניות ובבידוד האנזימים הכרוכים בחימצון זה.

ב-1946 החלה במחקר מחזור האוריאה, שהפך כאמור לתחום המחקר המרכזי שלה. היא גילתה את חומצת האמינו: החומצה הארגינינוסינית (Argininosuccinic acid) והראתה שזו מהווה שלב ביניים, שלא היה ידוע לפני כן, במעבר מסיטרולן (citrulline) לארגינין. היא גילתה גם את האנזימים ארגינינוסינית-סינתאז וארגינינוסינית-ליאז המשמשים במעבר זה. בהמשך הראתה שהתהליך צורך אנרגיה ולכן זקוק ל-ATP.

פרסומים

• רטנר פרסמה 15 מאמרים בנושא הביוסנטיזה של האוריאה. כולם הופיעו ב-Journal of Biological Chemistry.
• ב-1943 פרסמה ספר על המכניזם שבו ארגינין נוצר מסיטרולן.

תפקידים ואותות הוקרה

• 1961 – מדליית גרוון-אולין.
• 1974 – חברת האקדמיה הלאומית למדעים.
• 1974 – חברת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
• 1984 – דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת ניו יורק.

קישורים חיצוניים

• שרה רטנר: ארבעה עשורים של מחקר הביוסינתזה של השתנן Journal of Biological Chemistry (באנגלית)
• שרה רטנר: 1903-1999 Biographical Memoirs. Vol. 82, National Academy of Sciences (באנגלית)