שרון הורגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרון הורגן
Sharon Horgan
שרון הורגן, 2015
שרון הורגן, 2015
לידה 4 באפריל 1970 (בת 49)
האקני, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה שרון לורנסיה הורגן
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
שנות הפעילות 2001 – הווה
שפה מועדפת אנגלית
עיסוק שחקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג ג'רמי ריינברד
צאצאים 2
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שרון לורנסיה הורגןאנגלית: Sharon Lorencia Horgan; נולדה ב-13 ביולי 1970)[1] היא שחקנית, תסריטאית, קומיקאית ומפיקה אירית. היא ידועה בעיקר מהסדרות הקומיות "Pulling" (מ-2006 עד 2009) ו"קטסטרופה" (2015–2019), בהן כיכבה והייתה שותפה לכתיבה. הורגן יצרה את הסדרה הקומית "גירושים" של רשת HBO.

ב-2008 זכתה הורגן בפרס הקומדיה הבריטית לשחקנית הטובה ביותר על הסדרה "Pulling", ופרק הסיום של עונת 2009 זכה בפרס הקומדיה הבריטית לדרמה הקומית הטובה ביותר. הורגן הייתה מועמדת שבע פעמים לפרס באפט"א לטלוויזיה. ב-2016 זכתה בפרס לתסריטאית הקומדיות הטובה ביותר על הסדרה "קטסטרופה" (יחד עם רוב דילייני), והייתה מועמדת לפרס אמי לבידור בפריים טיים עבור תסריט מצטיין לסדרה קומית. הורגן זכתה שש פעמים בפרסי הקולנוע והטלוויזיה האיריים (IFTA) הן עבור המשחק והן עבור הכתיבה לסדרה "קטסטרופה".

הורגן שיחקה בסרטי הקולנוע "פגוש את היונים" (2005), "קליק" (2005), "דייט בהפתעה" (2015), ו"לילה בטירוף" (2018).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורגן נולדה בהאקני שבלונדון.[2] אמה אורסולה היא אירית ממחוז קילדייר, והוריה הגיעו ממידפילד קרוב לערים קילקלי וסווינפורד שבמחוז מאיו. אביה ג'ון הורגן הוא מניו זילנד.[3] כשהייתה בת ארבע עברו הוריה לבליווסטאון שבמחוז מית' באירלנד.[4]

הורגן גדלה במשפחה בת חמישה ילדים,[2] תיארה בראיון את ילדותה כמאושרת. היא סיפרה בחיבה על התבגרותה בחווה, שם עזרה במריטת הנוצות של תרנגולי ההודו.[5][4] היא השתמשה בחוויותיה מהילדות בסרט הקצר האוטוביוגרפי למחצה "The Week Before Christmas".[6] הורגן למדה בבית הספר של המנזר Sacred Heart בדרוגדה, על תקופה זו אמרה בראיון בדצמבר 2012 לעיתון האובזרבר שזו הייתה התנסות אומללה.[6]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות העשרים שלה חזרה הורגן ללונדון והשתתפה בקורסי דרמה אחדים. כדי לגמור את החודש כשחקנית צעירה עבדה בעבודות מזדמנות כגון במוקד טלפוני ובמלצרות. במשך שנתיים עבדה בחנות ברובע קמדן.[6] בגיל 27 החלה ללמוד באוניברסיטת ברונל במערב לונדון וסיימה את התואר בשנת 2000.[7] בתקופה זו פגשה הורגן את דניס קלי, איתו עבדה בתיאטרון לנוער, והשניים החלו לכתוב יחד, ושלחו חומר אל ה-BBC. על עבודתם זכו בפרס הקומדיה החדשה של ה-BBC לשנת 2001[8] על כתיבת מערכונים והופעה בהם.[2][6][9]

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורגן הופיעה על במת התיאטרון, בטלוויזיה, ובקולנוע. הופעותיה הראשונות בטלוויזיה היו ב-2002 בסדרה "The State We're In", וב-2003 ב-"Monkey Dust", שתיהן תוכניות מערכונים המבוססים על חדשות ואקטואליה. היא גם כתבה עבור התוכנית "Monkey Dust". ב-2003 שיחקה בתפקיד תרזה או'לירי בסדרה הקומית "Absolute Power" בכיכובו של סטיבן פריי. הופעת הבכורה שלה בקולנוע הייתה ב-2005 בתפקיד בת' בסרט "קליק", קומדיה רומנטית בריטית-אמריקאית בבימויו של אול פרקר.

אחרי ששיחקה בתפקיד אורח בסדרה "ניצבים" של ה-BBC, הופיעה הורגן ב-2006 ו-2007 בשתי עונות של הסדרה "Rob Brydon's Annually Retentive" גם של ה-BBC, קומדיה פרודית על מאחורי הקלעים של תוכנית אירוח בהגשתו של רוב בריידון.[9] ב-2007 זכתה הורגן על הופעתה בפרס הקומדיה הבריטית לשחקנית החדשה המבטיחה ביותר.[10]

ב-2010 הופיעה הורגן בסדרת הטלוויזיה "The Increasingly Poor Decisions of Todd Margaret". הסדרה האמריקאית בריטית נכתבה על ידי דייוויד קרוס שגם הופיע בתפקיד האנטי-גיבור, בדמות אמריקאי לא יוצלח שעומד בראש צוות בלונדון לקידום מכירות של משקה אנרגיה. הורגן גילמה את אליס בל, בעלת בית הקפה, בה הוא מתאהב.

בספטמבר 2011 הופיעה הורגן בהפקת הבכורה של המחזה "Terrible Advice" מאת סול רובנק שהועלתה ב-Menier Chocolate Factory בלונדון. המחזה מתרחש בלוס אנג'לס, והיא גילמה את דלילה.[11]

ביוני 2012 הייתה הורגן חלק מאנסמבל השחקנים שהופיע בפרק פיילוט לסדרה "Psychobitches" של ערוץ Sky Arts.[12] בתוכנית, נשים מפורסמות בהיסטוריה עוברות טיפול פסיכואנליטי אצל פסיכיאטרית, בגילומה של רבקה פרונט. הורגן גילמה את דמותה של הסופרת ג'יין אוסטן בפרק הפיילוט, ובהמשך גילמה את הדמויות של אווה פרון, קלאופטרה, בודיקיאה וכרמן מירנדה. שתי עונות נוספות של "Psychobitches" שודרו, הראשונה במאי 2013, והשנייה בנובמבר 2014. ב-2018 שיחקה הורגן בתפקיד משנה בקומדיה השחורה "לילה בטירוף" בתפקיד שרה, החברה החדשה בקבוצה.

הורגן דיבבה דמויות בסרט "פגוש את היונים",[13] בתוכנית לילדים "Big Babies" של ערוץ CBBC (ב-2010), ובסרט הקצר "Miss Remarkable & Her Career". היא הופיעה בתפקיד אורח בסדרה "מון בוי" (2015), ב-"Crackanory", ובשעשועונים כגון "So Wrong It's Right" ו-"We Need Answers". במאי 2015 שיחקה בתפקיד איליין בקומדיה הרומנטית "דייט בהפתעה" מאת טרי מוריס, בכיכובו של סיימון פג ובבימויו של בן פלמר.[14] ב-2017 דיבבה הורגן את מינרווה מרטנס, אמו של הגיבור פין, בסדרת ההנפשה "הרפתקאות פין וג'ייק" של Cartoon Network,[15] ודיבבה את קורטני פורטנוי בסדרה "בוג'ק הורסמן", ואת המלכה דגמאר בסדרה "Disenchantment".[16]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריצה בקריירה של הורגן הייתה בסדרה "Pulling" אותה כתבה יחד עם דניס קלי, וכיכבה בה. היא שיחקה בתפקיד דונה, מנהלת שיווק חסרת אחריות שמבטלת ברגע האחרון את חתונתה, וחיה עם שותפות לדירה בדרום לונדון. "Pulling" שודרה בתחילה בערוץ BBC Three בשנת 2006, ובשידורים חוזרים בערוץ BBC Two ב-2008. הסדרה הפכה ללהיט וזכתה לשבחים ממעריצים וממבקרים.[17] עונה שנייה של הסדרה שודרה במרץ ואפריל 2008 בערוץ BBC Three.[18]

על אף שהסדרה קיבלה ביקורות טובות ורייטינג גבוה, היא בוטלה אחרי שתי עונות.[19] במאי 2009 שודר פרק סיום בן שעה. ב-2007 הייתה הסדרה מועמדת לפרס באפט"א לטלוויזיה, והורגן הייתה מועמדת לפרס הקומדיה הבריטית. ב-2008 זכתה הורגן בפרס הקומדיה הבריטית על הסדרה "Pulling". ב-2009 היא הייתה מועמדת לפרס באפט"א לטלוויזיה והתוכנית זכתה בפרס הקומדיה הבריטית.[20]

ב-2007 כתבה הורגן את הסיטקום "Angelo's"[21] שביימה קלואי תומאס. הורגן כיכבה בתפקיד השוטרת קארן. מקום ההתרחשות הוא בבית קפה בכיכר טרפלגר שבלונדון. הסדרה שודרה במשך עונה אחת בערוץ 5.[21]

ביוני 2012 כיכבה הורגן בסיטקום "מי רצח את הבוס?",[22] שמתרחש בבית סוהר. את הסדרה כתבה הורגן יחד עם הקומיקאית הולי וולש. היא גילמה את הלן,[23] אשה שנכלאה על רצח הבוס שלה. בסדרה משתתפת גם ג'ניפר סונדרס. הסדרה בת שישה הפרקים שודרה בערוץ BBC Three ביוני-יולי 2012. בשנת 2013 כיכבה בסדרה "Bad Management" אותה כתבה יחד עם הולי וולש. הורגן גילמה דמות של מנהלת תקיפה בחנות בלוס אנג'לס. פרק הפיילוט הוזמן על ידי רשת ABC. הסדרה שודרה בדצמבר 2013.[24]

בינואר 2015 כיכבה הורגן יחד עם הקומיקאי האמריקאי רוב דילייני בסדרה "קטסטרופה" אותה כתבו שניהם.[25] השניים הכירו בטוויטר, והחליטו לעבוד יחד. הורגן מגלמת את שרון, אישה אירית החיה בלונדון ונכנסת להיריון מרוב, אמריקאי שהיה במסע עסקים בלונדון. קארי פישר גילמה את דמותה של אימו. הסדרה זכתה להצלחה מיידית,[26] ואחר שידור הפרק השני של העונה הראשונה, הכריזו בערוץ 4 על הזמנת עונה שנייה. הורגן הייתה מועמדת לפרס באפט"א לטלוויזיה להופעה הקומית הנשית הטובה ביותר על תפקידה בסדרה.[27] ב-2016 הוזמנו שתי עונות נוספות לסדרה.

הורגן כתבה את הסדרה הקומית האמריקאית "גירושים"[28] בכיכובה של שרה ג'סיקה פרקר, המגלמת אישה ניו יורקית בתהליך גירושים ארוך. באפריל 2015 פורסם ב-HBO שהסדרה נבחרה לשידור אחרי פרק הפיילוט.

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2012 ביימה הורגן סרט אוטוביוגרפי למחצה בשם "The Week Before Christmas" ששודר כחלק מהסדרה "Little Crackers" בערוץ Sky 1.[6] הסרט מתרחש בחווה באירלנד, והיא מגלמת את דמותה של אמה. את דמותו של אביה גילם השחקן קונלת' היל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורגן התחתנה עם איש העסקים ג'רמי ריינברד[9] ב-16 באוקטובר 2005 במשרד רישום בצ'לסי שבלונדון. בני הזוג חיים בהאקני שבלונדון[2] עם שתי בנותיהן.[3]

אחיה הצעיר של הורגן, שיין היה בעבר שחקן רוגבי יוניון ששיחק עבור ליינסטר ועבור אירלנד, והוא פרשן רוגבי בערוץ RTÉ Sports.[29] אחיה מארק הורגן הוא מפיק של חברת המדיה Second Captains.[5]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2001 – פרס הקומדיה החדשה של ה-BBC לכתיבה והופעה במערכונים (זכייה)
  • 2007 – פרס באפט"א לטלוויזיה לקומדיית המצבים הטובה ביותר – "Pulling" (מועמדות)
  • 2007 – פרס הקומדיה הבריטית לשחקנית החדשה הטובה ביותר Rob Brydon's Annually –Retentive/Pulling (מועמדות)
  • 2008 – פרס הקומדיה הבריטית לשחקנית הקומית הטובה ביותר "Pulling" (זכייה)
  • 2009 – פרס הקומדיה הבריטית לדרמה הקומית הטובה ביותר – "Pulling: Special" (זכייה)
  • 2009 – פרס באפט"א לטלוויזיה להופעה הקומית הטובה ביותר – "Pulling" (מועמדות)
  • 2013 – International 3D Award for International Jury Prize עבור "The Week Before Christmas" (זכייה)
  • 2015 – פרס TV Choice לקומדיה הטובה ביותר – "קטסטרופה" (מועמדות)
  • 2015 – פרס הטלוויזיה של אדינבורו בתוכנית החדשה הטובה ביותר – "קטסטרופה" (מועמדות)
  • 2016 – BAFTA TV Craft Award לתסריטאי הטוב ביותר: קומדיה – "קטסטרופה" (זכייה)
  • 2016 – פרס באפט"א לטלוויזיה להופעה הקומית הנשית הטובה ביותר – "קטסטרופה" (מועמדות)
  • 2018 – פרס באפט"א לטלוויזיה להופעה הקומית הנשית הטובה ביותר – "קטסטרופה" (מועמדות)
  • 2018 – פרס באפט"א לטלוויזיה לתסריט הקומדיה הטוב ביותר – "קטסטרופה" (מועמדות)
  • 2018 – BAFTA TV Craft Award לתסריטאי הטוב ביותר: קומדיה – "קטסטרופה" (מועמדות)

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
2002 The State We're In סדרת טלוויזיה
2002 Shoreditch Twat תפקידים שונים סרט טלוויזיה
2003 Monkey Dust תפקידים שונים סדרת טלוויזיה
2003 Absolute Power תרזה או'לירי בפרק "History Man"
2003 The Pilot Show תפקידים שונים סדרת טלוויזיה (4 פרקים)
2004 The Great Love Swindle המספר סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2004 קארי ובארי Carrie & Barry ג'אן סדרת טלוויזיה
2005 פגוש את היונים Valiant צ'ארלס דה גירל
2005 קליק Imagine Me & You בת'
2005 Broken News קייטי טייט מיני-סדרה
2006–2007 Annually Retentive סדרת טלוויזיה
2007 Strutter סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2007 Angelo's קארן סדרת טלוויזיה
2009 Free Agents הלן ריאן סדרת טלוויזיה
2006–2009 Pulling דונה סדרת טלוויזיה
2009 Comedy Showcase אליס בפרק "The Increasingly Poor Decisions of Todd Margaret"
2010 Big Babies קארול סדרת טלוויזיה
2010 Stanley Park הדודה פאט סרט טלוויזיה
2010 Miss Remarkable & her Career מיס רמרקבל דיבוב
2010 Junior MasterChef קריינות סדרת טלוויזיה
2011 Death of a Superhero רנטה
2011 The Borrowers Homily Clock סרט טלוויזיה
2011 My So Called Life Sentence סרט טלוויזיה
2011 Bad Mom לינדה סרט טלוויזיה
2012 Playhouse Presents ג'יין אוסטן / פרידה קאלו בפרק "Psychobitches"
2012 מי רצח את הבוס? Dead Boss הלן סטיבנס מיני-סדרה
2010–2012 Little Crackers אמא של שרון סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
2012 Bad Sugar לוסי קולדוול סרט טלוויזיה
2013 Run & Jump טרה
2013 Moving On שרה בפרק "Back by Six"
2013 Bad Management איב סרט טלוויזיה
2012–2014 Psychobitches תפקידים שונים מיני-סדרה
2015 מון בוי Moone Boy שרון מורגן בפרק "Where the Streets Do Have Names"
2015 דייט בהפתעה Man Up איליין
2016-2010 טוד מרגרט The Increasingly Poor Decisions of Todd Margaret אליס בל סדרת טלוויזיה
2017 הרפתקאות פין וג'ייק Adventure Time מינרווה בוט סדרת טלוויזיה
2017 בוג'ק הורסמן BoJack Horseman קורטני פורטנוי סדרת טלוויזיה
2018 לילה בטירוף Game Night שרה
2018-2019 Disenchantment Disenchantment המלכה דאגמר (דיבוב) סדרת טלוויזיה
2018 נשים על הקצה Women on the Verge ד"ר פיצג'רלד סדרת טלוויזיה
2019 Bob's Burgers קתלין בפרק "The Helen Hunt"
2015–2019 קטסטרופה Catastrophe שרון מוריס סדרת טלוויזיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרון הורגן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Index entry". FreeBMD. ONS. בדיקה אחרונה ב-31 בדצמבר 2016. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Sophie Wilson (23 במרץ 2008). "Sharon Horgan: late starter". The Telegraph. בדיקה אחרונה ב-14 בפברואר 2011. 
  3. ^ 3.0 3.1 "Sharon Horgan: comedian with a keen eye and a sharp tongue". The Observer. 1 בפברואר 2015. בדיקה אחרונה ב-1 באפריל 2015. 
  4. ^ 4.0 4.1 "The week in radio: The Media Show; Chain Reaction". The Observer. 22 במרץ 2015. בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2015. 
  5. ^ 5.0 5.1 "Sharon Horgan: 'These days female comedy sells, and people want to watch it'". The Irish Times. 23 בנובמבר 2014. בדיקה אחרונה ב-1 באפריל 2015. 
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 Elizabeth Day (16 בדצמבר 2012). "Sharon Horgan: 'There is a black streak in everything I've done'". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-6 בספטמבר 2013. 
  7. ^ Brunel University (2008). "Brunel Link newsletter". Brunel Link. בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2015. 
  8. ^ British Comedy Guide (2008). "Sharon Horgan Interview'". British Comedy Guide. בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2015. 
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 "The funniest woman you've never heard of". The Guardian. 14 בינואר 2007. בדיקה אחרונה ב-2 באפריל 2015. 
  10. ^ "British Comedy Awards 2007". The Guardian. 7 בנובמבר 2007. בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2015. 
  11. ^ Kellaway, Kate (2 באוקטובר 2011). "Terrible Advice review". The Observer. בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2015. 
  12. ^ "Psychobitches". British Comedy Guide. 2012. בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2015. 
  13. ^ Tom Reilly (9 באוגוסט 2006). "Local comedian Sharon setting UK scene alight". Drogheda Independent. בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2015. 
  14. ^ Ross, Deborah (30 במאי 2015). "Man Up review: a film that treats female singledom as if it were cancer". The Spectator. בדיקה אחרונה ב-12 בספטמבר 2016. 
  15. ^ Grebey, James (2 בפברואר 2017). "Finn Finally Meets His Mom, Minerva, on 'Adventure Time: Islands'". Inverse.com. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2017. 
  16. ^ "Sharon Horgan". IMDb. 
  17. ^ Gareth McLean (15 במאי 2009). "A Paean to Pulling". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-24 במאי 2015. 
  18. ^ "Pulling Series 2". bbc.co.uk. בדיקה אחרונה ב-12 בספטמבר 2016. 
  19. ^ Andrew Williams (13 בדצמבר 2011). "Bored of Talking about Pulling Getting Cancelled". Metro (British newspaper). בדיקה אחרונה ב-24 במאי 2015. 
  20. ^ "2009 British Comedy Award nominations". British Comedy Guide. 18 בנובמבר 2009. בדיקה אחרונה ב-12 בספטמבר 2016. 
  21. ^ 21.0 21.1 British Comedy Guide (2007). "About 'Angelo's". British Comedy Guide. בדיקה אחרונה ב-24 במאי 2015. 
  22. ^ Terry Ramsey (15 ביוני 2012). "Dead Boss Review". The Daily Telegraph. בדיקה אחרונה ב-24 במאי 2015. 
  23. ^ Serena Davies (14 ביוני 2012). "Dead Boss Review". The Daily Telegraph. בדיקה אחרונה ב-24 במאי 2015. 
  24. ^ Staff (12 בדצמבר 2013). "Bad Management Pilot". Variety. בדיקה אחרונה ב-24 במאי 2015. 
  25. ^ "Sharon Horgan profile". 
  26. ^ Toby Earle (20 בפברואר 2015). "Grace Dent on TV". The Independent. בדיקה אחרונה ב-24 במאי 2015. 
  27. ^ "2016 BAFTA Television Awards Female Performance in a Comedy Programme". BAFTA. 30 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-12 בספטמבר 2016. 
  28. ^ Nellie Andreeva (16 באפריל 2015). "'Divorce' picked up by HBO". Deadline.com. בדיקה אחרונה ב-24 במאי 2015. 
  29. ^ Cormac Murphy (25 במרץ 2009). "Rugby star Shane's big sister Sharon tries for Bafta success". Herald.ie. בדיקה אחרונה ב-14 באוגוסט 2012.