שרשרת אספקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ויקיזציה, ניסוח לא ברור.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שרשרת אספקה (או רשת לוגיסטית) הינה מערכת מתואמת של ארגונים, אנשים, פעילויות, מידע ומשאבים המעורבים באספקת מוצר או שירות מהספק עד ללקוח. פעילויות שרשרת אספקה הופכות חומר גלם ורכיבים למוצר מוגמר המסופק ללקוח הקצה, ובסופו של דבר עד לפינויו הסופי (disposal) המסמל את גמר מחזור החיים של המוצר.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעידן הגלובלי הנוכחי, המתאפיין במורכבות טכנולוגית של מוצרי הצריכה בשילוב עם הגודל והעומק של השוק הגלובלי, הקשר בין הלקוח לספק הינו רק השלב הסופי של שרשרת (או רשת) מסחרית ארוכה ומורכבת.

השרשרת של מוצר פיזי מתחילה משלב כריית חומרי הגלם וכוללת מגוון פעילויות של עיבוד, ייצור, הרכבה, אחסנה והובלה בין מספר רב של חברות ועל פני מרחב גאוגרפי הולך וגדל עד להגעת המוצר ללקוח הקצה. למרות שכיום, פועלות חברות מסחריות לא רק בשוק מקומי או לאומי אלא בשוק גלובלי, אין חברה בודדת המסוגלת לשלוט בכל שרשרת האספקה משלב חומרי הגלם ועד אספקת המוצר ללקוח.

מכאן שהשרשרת הלוגיסטית תכלול קשרי מסחר בין חברות רבות, כאשר כל חברה תנסה להשיא את ההכנסות והרווחים שלה בתחום בו יש לה יתרון תחרותי, ולא יהיה לה עניין ביתר החברות בשרשרת למעט אלו העובדות איתה באופן ישיר. למעשה, כל חברה הינה הלקוח של החברה שנמצאת לפניה בשרשרת הלוגיסטית ומהווה ספק עבור החברה שנמצאת אחריה באותה שרשרת.

ניהול שרשרת האספקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהול שרשרת האספקה מכיל את התכנון והניהול של כל הפעילויות הכרוכות במיקור, רכש, עיבוד וניהול הלוגיסטיקה. זה כולל בין השאר את התיאום ושיתוף הפעולה עם כל שאר השותפים לשרשרת הן השחקנים הראשיים (הספקים, היצרנים והלקוחות) והן שחקני המשנה (המתווכים, ספקי שירותי מיקור חוץ ואחרים). ניהול שרשרת האספקה משלב את ניהול ההיצע וניהול הביקוש הן בתוך הארגונים והן ביניהם.

הקטנת עלויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון הכלכלי העומד מאחורי שרשראות האספקה למיניהם הוא להביא למינימום את העלות הכוללת של מערך האספקה. אם נעיין במשתנים הלוקחים חלק בתורה זו המובאים להלן, נוכל לומר באופן כללי כי שאיפתו של כל בעל ארגון הכורך אחריו ולפניו שרשרת אספקה אחרת, היא לאזן בין עלויות SET-UP או הזמנה בודדת (K) לבין העלות המצרפית של אחזקת המלאי (H).

להלן עיקרי המשתנים בתורת האספקה:

  • H - עלות אחזקת יחידה במלאי ליחידת זמן.
  • K - עלות הזמנה בודדת או במקרה של ייצור המוני עלות SET-UP למנת ייצור בודדת.
  • D - קצב הביקוש למוצר מסוים ליחידת זמן.
  • C - עלות ייצור או הזמנת מוצר בודד.
  • Q - הכמות המוזמנת או המייוצרת במנת ייצור או בהזמנה בודדת.
  • T - זמן המחזור החולף בין 2 הזמנות עוקבות או זמן ייצור וצריכה של מנת הייצור הבודדת.

מודלים מתמטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר מודלים מתמטיים הממדלים סוגי ארגונים שונים:

מודל Economic Order Quantity‏ (EOQ) בא לדמות ארגונים שמשמשים כסיטונאים מזמינים סחורה ומוכרים אותה בקצב אחיד. המודל מתבסס על סט הנחות פשוטות לשם הצגת והבנת השיקולים בתכנון מלאי. המודל מציג פונקציית מטרה של מינימום עלות כוללת ליחידת זמן של ביקוש, ובה משתנה החלטה של גודל מנת הזמנה או ייצור. נוסחה מביאה לאופטימיזציה עבור גודל המנה שתביא את העלות הכוללת למינימום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.