לדלג לתוכן

שר-פיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שר-פיי
שר-פיי סיני
שר-פיי סיני
ארץ מוצא סין
שימושים שעשועים ולוויה
קבוצה כלבי דוגה
תכונות
משקל

לכל תת-גזע של שר-פיי יש משקל אחר:

  • מיני-פיי (Mini-Pei) - עד 20 ק"ג
  • שר-פיי (Shar-Pei) - ‏ 20–27 ק"ג
גובה כתפיים

לכל תת-גזע של שר-פיי יש גובה אחר:

  • מיני-פיי (Mini-Pei) - עד 45 ס"מ
  • שר-פיי (Shar-Pei) - ‏ 45–50 ס"מ
גובה 44 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
תוחלת חיים 8–12 שנים
אופי מזג טוב, סנוב (לא מתייחס לזרים), אוהב רק בני משפחה, סיבולת טובה, לא אוהב מים. אוהב גם לשחק עם עצמו.
אילוף הסתגלות גבוהה
תיאור צבע הפרווה של השר-פיי נע בין שחור,כחול, חום, אדום, משמש ואיזבל.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שר-פייסינית - , פיניין: Shā pí, תרגום מילוי: "עור - חול", ומשמעו נייר זכוכית) הוא גזע כלבים בעל מראה "מקומט". הגזע קיבל את שמו הודות לאיכות הפרווה, אשר יש שמשווים אותה לפעמים לנייר זכוכית. לפי התיאור הסיני הפרווה צריכה להיות "גסה למגע, אבל בו זמנית צריכה לתת תחושת רכות של קטיפה"[דרוש מקור].

מקורו של השר-פיי הוא בחוף הדרומי של סין, בעיר דה לט (Dah Let) שבמחוז גואנגדונג. בשנות החמישים, בעת שלטונו של מאו דזה-דונג בסין, פותחה תוכנית השמדה של חיות בית למטרת חיסכון. החזקת כלב או חיית מחמד אחרת נחשבה בלתי חוקית. עד שנת 1972 הושמדו כמעט כל הכלבים בסין: בערים כלל לא היו כלבים, ובכפרים היו מעט מאוד. כלבי השר-פיי נעלמו כמעט כליל. בזכות אהבתו של מגדל כלבים בהונג קונג לגזע נותרו כמה פרטים בודדים של כלבי שר-פיי בעיר שהובאו לארצות הברית בשנת 1973 שם הורבעו על ידי המועדון האמריקאי של הגזע, והם אבות אבותיהם של הכלבים החיים בימינו.

השר-פיי נחשבים לכלבים אינטליגנטים ועדינים מאוד, שקשה להטרידם ולהוציאם משלוותם. עם זאת הם ידועים כחשדנים כלפי זרים.

לשר-פיי יש שני סוגי פרווה (סוס ומברשת), וצבעיה הם אייל, שחור, חום, קרם, אדום, משמש, איזבלה, כחול ופלטינה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שר-פיי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא יונקים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.