כפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכפר העתיק הולוקו, הונגריה

כפר הוא דפוס התיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס על חקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזור ספר. הכפר יהיה לרוב (אך לא תמיד) קטן מעיירה. עד למהפכה התעשייתית ועידן העיור שבא בעקבותיה היה הכפר צורת ההתיישבות של מרבית האוכלוסייה האנושית.

הכפר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושאר רשויות המנהל הישראליים, כפר מוגדר כיישוב שיש בו בין 60 ל-2,000 תושבים קבועים. יישוב גדול יותר נקרא עיירה, ויישוב קטן יותר נחשב מקום.

בלשון הדיבור כפי שהתפתחה בישראל, המונח "כפר" מתייחס בפועל כמעט תמיד לכפר ערבי, בעוד יישוב יהודי שאינו עירוני יוזכר כ"קיבוץ", "מושב", "מושבה" או "יישוב קהילתי" וכמעט לעולם לא יתואר סתם כ"כפר". יתר על כן, המונח "כפר" משמש לא פעם גם להתייחסות ליישובים ערביים גדולים המונים עשרות אלפי תושבים.

כפר מסורתי וכפריר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפריר ויילר אוברוויל ברשות המקומית ואלדקירך בשווייץ

הכפר המסורתי היה יישוב קטן שבו בדרך כלל חיו בין 5 ל-30 משפחות, כאשר סביב בתי הכפר השתרעו האדמות החקלאיות שלו. המונח כפריר (Hamlet) משמש להגדרת כפר קטן ביותר הקשור מבחינה מנהלית ליחידה גדולה יותר. מקורו של השם במונח הגרמאני למתחם אדמה או מרעה. בישראל משתמשים במונח כפריר גם ביחס לכפר המיושב באופן עונתי או ארעי.

באנגליה, ההבדל המסורתי בין כפר לכפריר היה נעוץ בקיומה של קהילה דתית נפרדת בכפר, עם או בלי כנסייה. לעתים הכפריר התהווה באזור מסחרי בשטחי הכפר, כגון טחנת קמח, מכרה או מזח. ההבדל בין כפר לעיירה או עיר הוא היעדרו של שוק בכפר וקיומו של שוק (בדרך כלל יום אחד בשבוע) בעיירה או בעיר. בקנדה גם רשות מקומית המונה אלפי תושבים עשויה להיקרא כפריר (Hamlet).

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק ממדינות ארצות הברית המונח "כפר" (Village) מהווה צורת התאגדות מוניציפלית בה ניתנות סמכויות פחותות ליישוב על ידי השלטון המקומי האזורי, מאשר הסמכויות הניתנות לעיר. אין משמעות למספר התושבים בהבחנה בין עיר לכפר.

דרום אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 בהודו, 68.84% מההודים (כ- 833.1 מיליון בני אדם) חיו ב- 640,867 כפרים שונים. הגודל של כפרים אלה משתנה באופן ניכר. ב- 236,004 כפרים הודים מתגוררים פחות מ- 500 איש, ולעומת זאת, ב- 3,976 כפרים גודל האוכלוסייה הוא 10,000+. ברוב הכפרים יש מקדש, כנסייה או מסגד משלהם, בהתאם לדת המקומית.

דלהוה, כפר במזרח הודו

מזרח אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפובליקה העממית של סין
ביבשת סין, הכפרים (村) הם קטנים מעיירות (乡) או ערים (镇).
טיוואן הרפובליקה הסינית
בטיוואן, הכפרים הם נמוכים מעיירות. שם הכפר בסינית הוא טסואן או קאן (村) מתחת לעיירה כפרית (鄉) ולי מתחת לעיירה עירונית.

דרום מזרח אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוניי, אינדונזיה, מלזיה וסינגפור
באינדונזיה, בהתאם לעקרונות שהם מנהלים, כפרים נקראים דסה (desa) או קלורהאן (kelurahan). דסה (מושג הנובע ממילה סנסקריט שמשמעותה "ארץ" ונמצאת בשם כמו "בנגלדש") מנוהל בהתאם למסורות ולמשפט המנהגי. דסה בדר"כ נמצאת באזור כפרי. קלורהאן מנוהל בעקרונות יותר "מודרניים" ונמצא באזור עירוני. ראש הכפר נקרא קפלה דסה (kepala desa) או לורה (lurah) והוא נבחר על ידי הקהילה. הרעיון הזה חל בכל רחבי אינדונזיה.

במלזיה, המונח קמפונג (kampung) בשפה האנגלית הוגדר במיוחד כ"כפר או עיירה מלאית במדינה דוברת מלאית". במילים אחרות, קמפונג מוגדר היום ככפר בברוניי, אינדונזיה, מלזיה וסינגפור. במלזיה, קמפונג נקבע כישוב עם 10,000 אנשים או פחות. מימים היסטוריים, כל כפר מלאי נמצא תחת הנהגתו של פנגהלו (ראש הכפר) שיש בכוחו לדון בעניינים אזרחיים בכפרו. בכפר מלאי בדרך כלל יש מסגד או "סאורו" (בית תפילה מוסלמי) ושדות אורז. בכפרים המלאיים והאינדונזיים ישנה תרבות של עזרה זה לזה כקהילה, כמו כן לתמוך במשפחה (במיוחד בהורים ובקשישים), אדיבות ואמונה באלוהים כבעל חשיבות עליונה לכל דבר אחר. זה נפוץ לראות קברים ליד המסגד, כפי שכל מוסלמי בכפר מלאי או אינדונזי היה רוצה לקבל את ברכותיו של אללה בעולם הבא.
גם בסינגפור יש את אותו סוג של כפר כמו במלזיה. עם זאת, נותרו מעט מאוד כפרים כאלה, רובם באיים הסמוכים לסינגפור. בעבר היו יותר כפרי קמפונג אבל כיום יש הרבה פחות.

שירקוואה-גו, יפן
הכפר פריאנגן בדרום סומטרה

פיליפינים
באזורים עירוניים של הפיליפינים, המונח "כפר" בדרך כלל מתייחס למחוזות פרטיים, בעיקר לקהילות מגודרות. הכפרים האלה הופיעו באמצע המאה ה-20 והיו נחלתם של תושבי הערים המובחרים. אלה נפוצים בערים גדולות במדינה ולתושבים שלהם יש מגוון רחב של רמות הכנסה. חלק מהכפרים מנוהלים באופן פרטי וחלק לא. בכפרים אשר מנוהלים באופן פרטי יש יו"ר שמנהל את העניינים האישיים, הפוליטיים, אם כי בהרבה פחות סמכות וכבוד מאשר במלזיה ובאינדונזיה.

וייטנאם
כפר, או "לאנג" הוא הבסיס של חברת וייטנאם. הכפר של וייטנאם הוא הסמל האופייני לייצור חקלאי באסיה. הכפר בדרך כלל מכיל שער כפר, גדר במבוק, בית משותף, שדה אורז, צ'ואה (מקדש) ובתי מגורים רגילים של המשפחות בכפר. לכל האנשים בכפר של וייטנאם יש בדרך כלל קשר דם. הם חקלאים שמגדלים אורז ויש להם את אותה מלאכה מסורתית. כולם בוייטנאם רוצים להיקבר בכפר שלהם.

מרכז ומזרח אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות סלאביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלו (בקירילית: село;בפולנית: wieś, sioło) זאת מילה סלאבית שמשמעותה "כפר" בבוסניה והרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, מקדוניה, רוסיה, סרביה ואוקראינה. בסלובניה, משמעות המילה סלו היא כפר קטן מאוד, עם פחות מאלף איש.

בולגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבולגריה, הסוגים השונים של סלו משתנים מסלו קטן עם 5-30 משפחות, עד לאחד עם אלפי אנשים. על פי מחקר של שנת 2002, בשנה הזאת היו בבולגריה 2,385,000 אזרחים שחיו בכפרים. פרופיל התיישבות אנושית שנערך בבולגריה בשנת 2004 על ידי מחלקת האו"ם לעניינים כלכליים וחברתיים אומר כי:
ההגירה האינטנסיבית ביותר היא "מעיר - לעיר". כ- 46% מכלל המהגרים היגרו מעיר אחת לעיר אחרת. ההגירה מ"כפר - לעיר" היא קטנה באופן משמעותי - 23%. וההגירה מ"עיר - לכפר" 20%. "מכפר - לכפר" בשנת 2002 היא 11%.

הוא גם ציין כי

מצב איכות הסביבה בערים הקטנות ובכפרים הוא טוב חוץ מהרמה הנמוכה של התשתיות.
זה הופך להיות פופולרי בבולגריה לבקר בכפרים בגלל האווירה, התרבות, האומנות, האירוח של האנשים והטבע מסביב. בבולגרית זה נקרא селски туризъм, כלומר - תיירות כפרית.

רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוסיה, על פי מחקר שנערך בשנת 2010 26.3% מהאוכלוסייה גרה באזורים כפריים. זה ירד מ 26.7% בשנת 2002. ברוסיה קיימים סוגים שונים של יישובים כפריים למיניהם, אך 2 הנפוצים ביותר הם דירבנה (деревня) וסלו ((село). מבחינה היסטורית, האינדיקציה הרשמית של המעמד הייתה דתית: בעיר (gorod) הייתה קתדרלה, בסלו הייתה כנסייה ואילו בדירבנה לא היה כלום. בין השנים 1926 ו 1989 האוכלוסייה הכפרית של רוסיה התכווצה מ 76 מיליון בני אדם ל 39 מיליון, כתוצאה מתהליכי העיור, הקולקטיביזציה, ומלחמת העולם השנייה.
ברוב היישובים הכפריים ברוסיה יש פחות מ- 200 איש. בשנת 1959 כמחצית מהאוכלוסייה הכפרית של רוסיה חיה בכפרים של פחות מ- 500 איש, ואילו עכשיו פחות משליש חי שם. רוב תושבי הכפרים הרוסים מתעסקים בחקלאות כדי לייצר את מזונם. אנשים עירוניים עשירים לפעמים קונים בית בכפר והופכים אותו לבית השני שלהם, במיוחד בשביל מגורים עונתיים.
האזורים ההיסטוריים של קווקז, דרום רוסיה וחלק מאוקראינה, עם האדמה הפורה שלהם, היו דפוס שונה למדי של יישוב במרכז וצפון רוסיה. בצפון ומרכז רוסיה איכרים חיו בכפר סביב לאחוזה של האדון, ומשפחה קווקזית לעתים קרובות חיה בחווה שלה שנקראת khutir. מספר חוות כאלה וכפר מרכזי הרכיבו את היחידה המנהלית שנקראת "סטניצה" (ברוסית: станица). ביחידות כאלה לעתים קרובות חיו אלפי תושבים, והם היו יותר גדולות מסלו טיפוסי במרכז רוסיה.

אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקראינה, הכפר (סלו) נחשב ליחידה המנהלית הנמוכה ביותר. לכפר יכול להיות מנהל יחיד, או ממשל משותף, שילוב של שני כפרים או יותר. יש באוקראינה גם עוד סוג יותר קטן של יישוב אשר נקרא באוקראינית "סליצ'ה" (селище). סוג זה של קהילה מכונה בדרך כלל כ"התנחלות". הם מנוהלים על ידי סילרדה (מועצה) שנמצאת סמוך לכפר. לפעמים המונח "סליצ'ה" משמש גם באופן כללי יותר להתייחסות להתנחלויות סמוכות, קרוב יותר לעיר גדולה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]