מרבית תושביו נמנים עם בני ההאן, הקבוצה האתנית הגדולה בסין. שפתם היא השפה הקנטונזית ששונה משמעותית מן הניב המנדריני, הנפוץ בשאר סין. מחוז זה, בין היתר בשל קרבתו להונג קונג, ודרכי הסחר הימיים הוא העשיר במחוזות סין, וככזה הוא מושך אליו כמות לא מבוטלת של מהגרי עבודה ממחוזות עניים יותר. בשל הקשר הממושך של המחוז עם שאר העולם רבים מן המהגרים הסינים ברחבי העולם הם קנטונזיים (קרי, מוצאם מגואנגדונג), ושפתם היא הניב הנפוץ ביותר בשכונות המהגרים הסיניות ברחבי העולם. לעובדה זו יש גם השפעה ישירה על עושרו היחסי של המחוז, שכן רבים מן הסינים ברחבי העולם בוחרים להשקיע הון זר ב"מולדתם", גואנגדונג. זהו אפוא מחוז המאופיין בעיקר כמרכז כלכלה, עסקים ותעשייה. ניתן להבחין בזאת בעיקר בשפע גורדי השחקים, הכבישים המהירים והמפעלים ברחבי המחוז ובערָיו. ניתן לציין למשל, את העירשֶנגֶ'ן (深圳/Shēnzhèn), הצמודה להונג קונג. עיר זו, שהייתה לא יותר מכפר דייגים עד 1980, הוכרזה אז כאזור כלכלי מיוחד, והפכה כמעט בין לילה לאחת הערים העשירות בסין, עם מרכזי עסקים וקניות המשרתים גם את תושבי הונג קונג. בשנת 2018 נחנך גשר הונג קונג-ג'והאי-מקאו המחבר את העיר ג'והאי, אשר נמצאת במחוז, עם ערי המדינה הונג קונג ומקאו.
אלמנטים רבים מהתרבות הקנטונזית נפוצו בכל רחבי סין ובפזורה הסינית בעולם. טקס התה הסיני הומצא באזור זה, כמו גם ארוחת הדים סאם המלווה בתה. בנוסף, רוב המהגרים הסינים למערב עד שנות העשרים של המאה ה-20 הגיעו מאזור זה, ולכן המטבח הסיני אמריקאי, והאופן בו אוכל סיני באופן כללי מונגש למערב, מבוססים על המטבח הנהוג במחוז זה.
☐העיירה ג'יה-שה, לופנג, שאן-ויי (איי פראטאס). נטענים לבעלות על ידי הרפובליקה העממית של סין סין ובשליטת טאיוואן טאיוואן, ראו גם מעמדה הבין-לאומי של טאיוואן.