תאוריית החברה העולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תאוריית החברה העולמית (World Society Theory) מציבה הסבר מוסדי לתהליכי גלובליזציה בטיעונים בדבר האופי הטקסי של אימוץ מודלים עולמיים ושל הפצתם ברחבי העולם. התאוריה גובשה על ידי ג'ון וו. מאייר, סוציולוג מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, לתיאור יחסים בינלאומיים וגלובליזציה. התאוריה נסמכת על עבודתו הנחשונית של מאייר בניסוח התאוריה המוסדית (Institutional Theory) ועל פיתוחיו התאורטיים בחקר ארגונים מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת ואילך. בתחילת גיבושהּ כונתה התאוריה גם על ידי מעמידיה בשם World Polity Theory, תוך הדגשת המערך הממשלי (גם אם לא ממשלתי) של הֶסדרים עולמיים. מיקוד כותרת התאוריה, החל מתחילת שנות האלפיים, בחברה העולמית ובתהליכים חברתיים הביא גם להתכנסות תחת הכותרת "תאוריית החברה העולמית".

עקרונות התאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריית החברה העולמית פותחה כקריאת תגר על תאוריית המערכת העולמית הנאו-מרקסיסטית (שגובשה על ידי עמנואל ולרשטיין וידועה גם בכינוי תאוריית התלות) ועל תאוריית המודרניזציה הפונקציונליסטית והנאו-ליברלית. כנגדן העמידו מאייר ותלמידיו סדרת עקרונות מוסדיים להסבר תהליכים עולמיים. התורה בכללותה נפרשה באורח סדור במספר מאמרים[1] וסוכמה באחרים[2]. מהם עולה כי המרכזיים מבין עקרונות התאוריה הם כלהלן. (1) החברה העולמית מַבנָה מודלים אשר מסדירים את הזהות, את המטרות, את ההתנהלות ואת המִבנֶה הראוי למגוון קטגוריות חברתיות, דוגמת מדינת הלאום, בית הספר (כארגון חינוך), ילדוּת (כשלב חיים) וחדשנות (כיעד חברתי). מתוך הסתמכות על גישה גוֹפמַנית מכונים מודלים אלה בשם "תסריטים" (Scripts), כלומר – הם משמשים כמִתווה מובנֶה להתנהלות ולהתנהגות. (2) משוּקעוּתן של יחידות חברתיות באותה חברה עולמית משרה על אנשים וארגונים אלה את עקרונות הווייתה; התנהלות היא לפיכך תהליך הביצוע של התפקיד שהובנה (Enactment). כתוצאה מאלה מתאפיינת החברה העולמית ב(3) הידמות צורנית (Isomorphism) של היחידות המשוקעות בחברה העולמית, ובצידה של ההידמות גם צמידות רופפת בין כוונותיהן המוצהרות לבין התנהלותן בפועל וגם בין חטיבות שונות בתוך יחידות משוקעות אלה. הגורם העיקרי לעיקרון זה הוא אופייה הטקסי של ההשתלבות במערכת העולמית, כשהמניע העיקרי לדירבון היחידות המשוקעות בה הוא השאיפה להכרה וללגיטימציה. (4) למרות כוחה של המערכת העולמית כמַבנה מודלים מגובשים לכלכלה, לפוליטיקה, לתרבות ולטכנולוגיות ברחבי העולם, מערכת הממשלוּת העולמית מבוזרת מאוד. בצד הביזור מתקיים גיבוש שהוא מאפיין חשוב להבנת גמישותה של החברה העולמית וגיוונה. עקרונות תאורטיים נוספים מפורטים בחיבורים שונים המתמקדים כל אחד בנושא מסוים, כדוגמת תהליך הגלובליזציה[3], עלייתו האונטולוגית של הפרט[4] והתפשטותם של תחומי הסביבה[5], החינוך[6], התרבות[7] ושיח זכויות הפרט[8].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורת על תאוריית החברה העולמית מתמקדת במספר נושאים: (א) בהתרכזותה בתהליכים עולמיים של הידמות תוך התעלמות מעוצמתם והתעצמותם של פערים והבדלים עולמיים[9]. בעשור האחרון מתפתח מתוך תאוריית החברה העולמית מחקר המוקדש לבחינת גיוון ופערים והמסביר גם אותם בעזרת עקרונות מוסדיים[10]. (ב) בהתעלמותה של התאוריה ממרכזיותם של כוח ואינטרסים בעיצוב העולם ובהכוונת תהליכים בו[11].

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר חוקרים ישראלים הנסמכים על גישה תאורטית זו בעבודתם ובמחקריהם הוסיפו נדבך לפיתוחהּ, ובהם ניצה ברקוביץ'[12], גילי דרורי[13] דני קפלן[14] ואחרים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Meyer, J. W., Boli, J., Thomas, G. M., & Ramirez, F. O. "World society and the nation-state." American Journal of Sociology, 103 (1997): 144-181; Meyer, John W. "World society, institutional theories, and the actor." Annual Review of Sociology 36 (2010): 1-20.
  2. ^ Buhari‐Gulmez, Didem. "Stanford School on Sociological Institutionalism: A Global Cultural Approach1." International Political Sociology 4.3 (2010): 253-270.
  3. ^ Drori, Gili S. "Institutionalism and globalization studies." The Sage Handbook of Organizational Institutionalism (2008): 798-842
  4. ^ Meyer, John W. "World society, institutional theories, and the actor." Annual Review of Sociolog 36 (2010): 1-20.
  5. ^ Frank, David John, Ann Hironaka, and Evan Schofer. "The nation-state and the natural environment over the twentieth century." American Sociological Review (2000): 96-116.
  6. ^ Meyer, John W., Francisco O. Ramirez, and Yasemin Nuhoḡlu Soysal. "World expansion of mass education, 1870-1980." Sociology of Education (1992): 128-149.
  7. ^ Boli, John, and George M. Thomas. "World culture in the world polity: A century of international non-governmental organization." American Sociological Review (1997): 171-190.
  8. ^ Hafner‐Burton, Emilie M., and Kiyoteru Tsutsui. "Human Rights in a Globalizing World: The Paradox of Empty Promises." American Journal of Sociology 110.5 (2005): 1373-1411; Ramirez, Francisco O., Yasemin Soysal, and Suzanne Shanahan. "The changing logic of political citizenship: Cross-national acquisition of women's suffrage rights, 1890 to 1990." American Sociological Review(1997): 735-745.
  9. ^ Finnemore, Martha. "Norms, culture, and world politics: insights from sociology's institutionalism." International Organization 50.02 (1996): 325-347.
  10. ^ Drori, Gili S., Markus A. Höllerer, and Peter Walgenbach. "Unpacking the glocalization of organization: from term, to theory, to analysis." European Journal of Cultural and Political Sociology 1.1 (2014): 85-99.
  11. ^ Barnett, Michael N., and Martha Finnemore. "The politics, power, and pathologies of international organizations." International Organization 53.04 (1999): 699-732
  12. ^ Berkovitch, Nitza. From motherhood to citizenship: Women's rights and international organizations. JHU Press, 1999
  13. ^ Drori, Gili S. "United Nations’ Dedications: A World Culture in the Making? " International Sociology 20.2 (2005): 175-199.
  14. ^ Kaplan, Danny. "Institutionalized erasures: How global structures acquire national meanings in Israeli popular music." Poetics 40.3 (2012): 217-236.